סדר קדשים

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.

בתלמוד[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר קודשים היא "חָכְמַת", כנראה מפני שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות.

סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים.
מעצבת הבול: דנה זדה

המסכתות שבסדר

הסדר כולל את אחת עשרה המסכתות הבאות:

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[3], שרבי יהודה הנשיא התחיל את סדר קדשים דווקא ממסכתות זבחים ומנחות כפי שבתורה דינים אלו הם הפותחים את ספר ויקרא. לאחר מכן סודרו דיני שחיטה המופיעים במסכת חולין, משום שבתורה מופיעים דיני שחיטה- "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר...[4]"- לאחר הפסוק "והיה המקום אשר יבחר... שמה תביאו... עולותיכם וזבחיכם...[5]". לאחר מכן מופיעה מסכת בכורות, כי בפסוקים שלאחר מכן כתוב- "לא תוכל לאכול בשעריך... ובכורות בקרך וצאנך[6]", ומשום שהתחיל לדבר על קדושות, סידר את מסכת ערכין שגם מדברת על קדושה. מסכת תמורה מופיעה אחרי מסכת ערכין- כפי סידורן בתורה[7]. לאחר שדובר על כל הדינים הבסיסיים, הובאו עונשיהם במסכת כריתות ומסכת מעילה- שחומרתה פחותה. מסכתות תמיד ומידות הובאו לקראת הסוף משום ששתיהן עוסקות בתיאור מה שהיה בבית המקדש וצורתו ובסוף הובאה מסכת קינים העוסקת בעיקר בדיני תערובות בין קורבנות, שהוא עניין פחות בחשיבותו משום שאלו מקרים נדירים.

הסדר מחוץ למשנה

תלמוד בבלי לסדר קדשים

על אף שעל סדר קדשים התחבר תלמוד בבלי (בשונה מסדר טהרות), עוד בתקופת האמוראים העיסוק בו לא היה נפוץ[8]. על פי פירוש רש"י לתלמוד, סדר קדשים נחשב בזמן התלמוד לסדר קשה ועמוק[9]. גם בתקופת הראשונים לא עסקו כמעט בסדר זה ועד לעת החדשה כמעט ולא עסקו בסדר זה בישיבות הגולה, מלבד במסכת חולין העוסקת בענייני שחיטה, בשר בחלב ותערובות הנוגעים לזמן הזה. כתוצאה מכך, מלבד על מסכת חולין, רוב פרשני התלמוד לא כתבו את פירושיהם על סדר זה (לעומת פרשני המשנה שכתבו את פירושיהם)[10]. בנוסף, אין על סדר זה את ספרי הפסק של הראשונים כמו הרי"ף והרא"ש, שחוברו רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה[11]. ה"חפץ חיים" בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות, מעלה שתי השערות בנידון. השערה אחת גורסת שטרם הופעת הדפוס, הפצת כתבי היד נעשתה על ידי העתקה ידנית, מה שגרם לתפוצה מצומצמת של הכתבים, ולכן העדיפו הראשונים לכתוב על נושאים הנוגעים לזמן הזה. השערה שנייה היא שאכן נכתבו פירושים על מסכתות אלו, אך הם אבדו, וייתכן שימצאו בבוא היום, כפי שנמצאו חידושי הרשב"א על מסכת מנחות[12]. הראשונים היחידים שקיימים כיום בצורה מסודרת על סדר קדשים הם: רש"י, תוספות, רבנו גרשום, תוספות רי"ד ושיטה מקובצת[13]. בנוסף לכך, הרמב"ם פסק בספרו היד החזקה גם את הלכות סדר קדשים, ופרשני הרמב"ם עסקו גם בחלק זה.

בנוסף, דפוס שונצינו, אשר היווה את הבסיס למהדורות התלמוד ונציה ואחריה וילנה המצויה כיום, לא הדפיס את התלמוד בבלי על סדר קדשים. דפוס שונצינו התבלט בנוסח המוגה והמובן של התלמוד, ומשכך הדפוסים המצויים כיום מלאים חילופי גרסאות וטקסט קשה להבנה.

גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים, כהמהרש"ל, מהרש"א[14], מהר"ם ומהר"ם שיף[15], לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים: לבוש, רש"ש, יעב"ץ, ברוך טעם, מצפה איתן, הרב אלעזר משה הורוביץ, חשק שלמה, מלוא הרועים, דברי נחמיה ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהתלמוד, לא כתבו על סדר קדשים. מבין הספרים שחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי עקיבא איגר, חזון איש, ומהדור האחרון קהלות יעקב, איילת השחר ומנחת יהודה.

בעת החדשה פעל רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה את הפוגרומים באימפריה הרוסית כחבלי משיח. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח כולל אברכים ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר התלמוד, במתכונת החיבור הלכות רב אלפס. בנוסף הוא הדפיס את התורת כהנים (מדרש הלכה על חומש ויקרא) עם פירוש הגר"א ופירוש שלו, וכן את הספר "אספת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי האחרונים על סדר קדשים)[16]. בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שבישיבות בריסק עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.

בין הספרים הבולטים המיוחדים לסדר קדשים - "ברכת הזבח" למהראש"ק, "צאן קדשים" לרבי אברהם חיים שור, "פנים מאירות" לרבי מאיר אייזינשטאט, "חק נתן" לרבי נתן בורגיל (ארבעת האחרונים נדפסו ב"אספת זקנים"), "קרן אורה" לרבי יצחק מקרלין, "שפת אמת" לרבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, "מקדש דוד" לרבי דוד רפפורט וספר "עולת שלמה" לרבי שלמה זלמן ליפשיץ מהורודנה.

בין הספרים הבולטים בתקופה האחרונה: "כנסת הראשונים" - ליקוט ראשונים משאר חלקי התלמוד בבלי, העוסקים בענייני קדשים, הוציא הרב מרדכי אילן. "חידושי רבנו הגרי"ז הלוי" ("סטענסיל") שיעוריו של הרב מבריסק לקבוצת תלמידיו על מסכתות קדשים. ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בין הלומדים בסגנון הישיבתי, בהיותו הספר הראשון בסגנון הלימוד הישיבתי על מסכתות אלו. כמו כן נפוצים ספרי השיעורים על סדר קדשים ממספר ראשי ישיבות כמו רבי ברוך דב פוברסקי, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין[17], רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי משולם דוד סולובייצ'יק, הרב אברהם נח גרבוז ("מנחת אברהם") והרב שלמה כץ ("נפש טובה"). כמו כן מופיעים חידושים על סדר קדשים בספרי ראשי הישיבות שיעורי ר' אריה לייב, משנת ר' אהרן, אשר לשלמה וברכת מרדכי.

מיקום סדר קדשים

סדר קדשים ממוקם אחרי סדר נזיקין. הסיבה לכך היא מפני שארבעת הסדרים הראשונים של המשנה מדברים על דינים המופיעים בספר שמות ואילו הדינים המופיעים בסדר זה נמצאים רק בספר ויקרא[18].

קישורים חיצוניים

סדר קדשים הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  2. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  3. ^ בהקדמה לפירוש המשנה.
  4. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
  5. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"א.
  6. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"ז.
  7. ^ ספר ויקרא פרק כז'.
  8. ^ ראו בבא מציעא קט, ב, "כי מטית לשחיטת קדשים", ובשיטה מקובצת שם (אתר היברובוקס).
  9. ^ ראו בבא מציעא שם בפירוש רש"י, וכן בפירוש רש"י עירובין דף נג עמוד ב, ד"ה מסכתא.
  10. ^ ראו בהסכמת החוזה מלובלין לספרים "ברכת הזבח" ו"צאן קדשים".
  11. ^ יוצאות מן הכלל מספר סוגיות במסכת מנחות העוסקות במצוות ציצית ועוד, וכן פסקי הרא"ש על מסכת בכורות והלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש המהרי"ט אלגאזי.
  12. ^ ניתן למצוא סימוכין להשערות אלו, מכך שהריטב"א מזכיר במספר מקומות (בהם, יומא עז, ב) את חידושיו למסכת זבחים.
  13. ^ בנוסף ישנם את פירוש הראב"ד על מסכת תמיד, שיטה לא נודע למי על מסכת מעילה (הועתק על ידי רבי בצלאל אשכנזי), ופירושי ראשונים על מסכת קינים.
  14. ^ המהרש"א הגיה חלק ממסכת ממנחות וכתב חידושים על מסכת בכורות. כמו כן כתב את חלק "חידושי אגדות".
  15. ^ נמצאו מספר דפי חידושים והגהות על מסכת זבחים.
  16. ^ ראו בספרו של בנו, אתר היברובוקס.
  17. ^ יצאו בשתי הוצאות, חידושי רבינו הגרי"מ ושיעורי רבנו יחיאל מיכל.
  18. ^ רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה
אברהם חיים שור

הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632), היה מגדולי רבני גליציה. נודע על שם ספרו "תורת חיים" על התלמוד הבבלי. כיהן כאב"ד בלז וסטנוב.

מלבד ספרו "תורת חיים", חיבר גם את החיבור "צאן קדשים", הגהות על סדר קדשים, ו"בדק הבית" על שולחן ערוך. חיבורים נוספים נותרו בכתב יד.

בן למשפחת שור מצאצאי רבי יוסף בכור שור. אביו, הרב נפתלי צבי שור, היה תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[דרוש מקור]. אחיו היה הרב אפרים זלמן שור בעל "תבואת שור". הרב אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור.

חותנו היה רבי אברהם מייזלש מקראקא, מחותנו של הרמ"א.

אור זרוע

ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה. הספר נכתב במאה ה-13 והודפס לראשונה במאה ה-19. הספר מכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק.

אליהו יהושע גלדצהלר

הרב אליהו יהושע גלדצהלר (בכתיב יידי: געלדצעהלער; באנגלית: Eliyahu Yehoshua Geldzahler; כ"ג באדר ה'תרפ"ו, 9 במרץ 1926 – כ"ט באב ה'תשע"ה, 14 באוגוסט 2015) היה ראש ישיבה חסידי אמריקאי. מחבר סדרת הספרים "אמונת יהושע" על סדר זרעים, וסדרת הספרים "קדשי יהושע" על סדר קדשים.

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 - ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד בבלי.

ירושלמי על סדר קדשים

הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים. קיים פולמוס לגבי קיומו של ירושלמי על סדר זה. מהדורה שיצאה לאור בתחילת המאה העשרים התבררה לבסוף כמעשה זיוף.

כתב יד ליידן

כתב יד לֵיידֶן הוא כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי, היחיד השלם המצוי כיום. כתב יד ליידן הווה את הבסיס לדפוס ונציה של הירושלמי, שממנו הועתקו שאר ההוצאות הלא-מדעיות של הירושלמי.

מסכת

מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

מסכת זבחים

מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. למסכת זו תוספתא ותלמוד בבלי. נושא המסכת הוא דיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף). בלשון הראשונים נקראת לעיתים שחיטת קדשים, ולהבדיל ממסכת חולין הנקראת "שחיטת חולין".

מסכת זו עוסקת בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מן החי (בהמה ועוף), וכן בדינים שונים הנוגעים לבית המקדש. קורבנות הבאים מן הצומח נידונים במסכת מנחות.

בין הנושאים הנדונים במסכת: הכוונה והמחשבה הראויה בשעת ההקרבה, והכוונה העלולה לפסול את הקורבן; דיני ההקרבה עצמה; האיסור להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש, ועוד. פרק חמישי ממסכת זבחים (פרק "איזהו מקומן") מפורסם מפני שיש הנוהגים לומר אותו לפני תפילת שחרית. פרק זה מסכם את סוגי הקורבנות ומקומן. בגמרא, זה הפרק בעל מספר המחלוקות הקטן ביותר. למעט הלכות פסח בפרק זה נפסק כולו להלכה ביד החזקה לרמב"ם.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 119 דפים.

מעלה הזיתים

מעלה הזיתים היא שכונה יהודית בדרום רכס הר הזיתים בירושלים, הממוקמת סמוך לדרך יריחו הישנה. היא צמודה לשכונה המוסלמית ראס אל עמוד וצופה על הר הבית ועל העיר העתיקה.

נתן בורג'יל

הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.

סדר זרעים

סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

בסדר זה ישנן 655 משניות בסך הכל.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששת סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר זרעים היא "אֱמוּנַת" מפני שאדם הזורע הוא אדם מאמין, כי לעולם אין לדעת האם התבואה תצמח בשנה הבאה, עקב כל פגעי הטבע האפשריים.

סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה כיוון שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות - ואף יותר מסדר קודשים.

סדר נזיקין

סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

הסדר עוסק בסדרים חברתיים, ובפרט בהלכות נזקי רכוש, פגיעות באדם, הלכות שכנים ושותפים לדירה, סדרי בתי המשפט, סדר הדין הפלילי והלכות שופטים ודיינים. כמו כן מכיל הסדר אמרות חכמים, המרוכזות במסכת אבות, עדויות של חכמים על הלכות קדומות ויוצאות דופן (מסכת עדויות) ודיני עבודה זרה (במסכת עבודה זרה). כבר נאמר בגמרא, "הרוצה להחכים יעסוק בדיני נזיקין".

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נזיקין היא "יְשׁוּעֹת", משום שהסדר מזהיר שלא להזיק ולא להתחייב ממון וחיסכון בכסף הוא ישועה.

סדר נשים

סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. הסדר עוסק בעיקר בדיני המשפחה והזוגיות. בין הנושאים בהם הוא עוסק: דיני הנישואין והגירושין, החובות שבין בני זוג האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. דיני ירושה וצוואות, בגידות בין בני זוג והתחייבויות אנשים נשואים האחד כלפי השני.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נשים היא "חֹסֶן", מפני שהשורש ח.ס.נ משמעותו גם ירושה והאישה מולידה יורשים.

קדשים

האם התכוונתם ל...

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא.

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.

ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים. רבן של ערים רבות במזרח אירופה. בין חיבוריו: ברכת הזבח על סדר קדשים ותפארת שמואל על פסקי הרא"ש.

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13. חכמים אלו היו מאחרוני בעלי התוספות, וחידושיהם שולבו בתוספות הנדפסים עם התלמוד. השם "איוורא" אוית בספרות במגוון של צורות, כגון "אברא", "אוביה", "ייברא" ו"עיברא".

בראש קבוצת חכמי איוורא עמדו שלושה אחים, בניו של רבי שניאור: רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא. הם למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ופעמים מוסר האחד את חידושיו של השני. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, אפשר גם שעל כל הש"ס, וחומר רב נשתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

זמן פעילותם המדויק אינו ידוע, אך כפי הנראה פעלו בשנים 1224-1295.

תלמוד ירושלמי

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס את החיבור לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.