סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם סדר עולם רבה[1]) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא[2]; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות[3]. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.

הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.

מניין השנים המובא בספר זה הוא הבסיס לכרונולוגיה המקראית והמסורתית שעליה מבוסס מניין השנים בלוח העברי, אך מהימנותו שנויה במחלוקת ואינה מתאימה לכרונולוגיה ההיסטוריה המקובלת, בעיקר סביב ראשית תקופת בית שני ושלטון האימפריה הפרסית.

Seder olam raba
שער סדר עולם רבה במהדורה משנת 1845

מבנה הספר

בסדר עולם ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.

חשיבות הספר

הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש[4] או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר שלשלת הקבלה ייסד את רוב דבריו על סדר עולם, והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:

'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
לחשב ולסדר חשבונו של עולם
..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'

רבי מנחם עזריה מפאנו כתב עליו: "...דחזינן לברייתא דסדר עולם שהכל בקיאין בה"[5].

כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך:

  • הבנת הכרונולוגיה ההיסטורית;
  • הבנת מדרשי חז"ל;
  • הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.

למעשה, הספר התקבל כחלק מהמסורת היהודית לכרונולוגיה של האנושות, ואין עליו חולק בספרות התורנית המסורתית (בתלמוד, וכל שכן בספרות המאוחרת יותר).

קבלת שמו

שמו של הספר כפי שהוא מוזכר בשני התלמודים ומופיע בכל כתבי היד של הספר עצמו הוא 'סדר עולם'. רק במספר רשימות בהן הופיע הספר בצמוד לספר 'סדר עולם זוטא'[6] (חיבור מאוחר יותר מימי הגאונים) נקרא 'סדר עולם רבה' (=הגדול), כדי להבחין ביניהם. שם משובש זה התגלגל גם למהדורת הדפוס הראשון ומכאן גם התפשט, אבל במהדורות המדעיות ובקרב חלק מלומדי הספר הוא עדיין נקרא 'סדר עולם'.

מצב הספר

כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשבימינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהן.

הסתירה בין סדר עולם לכרונולוגיה המקובלת

הכרונולוגיה בסדר עולם המתייחסת לתקופת בית שני מעלה בעיה משמעותית. בית המקדש השני היה קיים, לפי סדר עולם, 420 שנה. מוסכם כי חורבן בית שני היה בשנת 70 לספירת הנוצרים, ועל כן, על פי הכרונולוגיה של סדר עולם, הוקם ב-350 לפסה"נ. הוספת 70 שנה (משך גלות בבל), תראה כי חורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 420 לפסה"נ. עם זאת, לפי הכרונולוגיה המקובלת, מלכות בבל, שלפי התנ"ך החריבה את בית המקדש הראשון, כבר נכבשה בידי האימפריה הפרסית קרוב ל־120 שנה קודם לכן (בשנת 539 לפסה"נ). הפער בין הכרונולוגיות מתבטא בעיקרו במשך תקופת שלטונה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתים שנה (539 -331 לפסה"נ), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד, וכן באורכה של תקופת בית שני, המקבילה לה. על פי סדר עולם, מלכו באימפריה הפרסית שלושה מלכים בלבד, והשמות השונים (כורש, ארתחשסתא וכו') אינם אלא שמות שונים של מלך אחד.

התיארוך המקובל בפי ההיסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפסה"נ, ועל כן ישנו פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות, הוספת שנים אלו למניין סדר עולם מביאה לכך שיש להוסיף למניין המקובל 166 שנים, כך ששנת ה'תש"ע (5770) בעצם אמורה להיות שנת ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.

קושי זה במניין סדר עולם נידון על ידי רבים, רבנים וחוקרים. ראשון להם היה רבי עזריה מן האדומים, שטען כי אין המסקנות הכרונולוגיות של חז"ל מחייבות אותנו. בניסוחים מעודנים יותר, היו שטענו, כי סדר עולם אינו ספר כרונולוגיה כלל, אלא סיכום הקורות בתנ"ך, ואין הוא מתיימר לומר באמת כמה זמן עבר בין מאורע אחד למשנהו.

לעומתם ד"ר חיים חפץ כתב מאמר בו הוא טוען שהכרונולוגיה של חז"ל היא הנכונה ומסביר מהן הטעויות של ההיסטוריונים המודרניים בבואם ליישב את הסתירות בין שלל המקורות הקדומים והממצאים הארכאולוגים. באופן דומה, הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות מסביר שהאימפריה הפרסית שלטה בכל העולם 52 שנה, והתארוך המקובל שמדבר על למעלה ממאתים שנה לאימפריה הפרסית - מתייחס למלכי פרס ששלטו בעיקר בפרס עצמה ולא בכל העולם[7].

מהדורות

הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים. פרופ' חיים מיליקובסקי הוציא מהדורה ביקורתית של הספר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בקבלת שמו
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו, עמוד ב'
  3. ^ הקדמת המאירי למסכת אבות עמ' יד
  4. ^ כגון: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ה', עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף מ"ו, עמוד ב'
  5. ^ שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן כ"ה
  6. ^ הקדמה לספר המנהיג עמ' יא
  7. ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
אדם וחוה

על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים. אדם מכונה גם אדם הראשון.

גד

גָּד הוא דמות מקראית, בנו של יעקב מזלפה, שפחת לאה. צאצאיו היו שבט גד. גד נולד לזלפה, שפחת לאה, ולכן היא זו שהעניקה לו את שמו. מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"א:

.

על פי סדר עולם רבה נולד בשנת ב'קצ"ח.

לפי ילקוט שמעוני גד נולד בי' בחשוון. לפי מדרש תדשא גד נולד בי' בתשרי. גד נפטר בן 125.

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל מדרשי האגדה שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם". כרונולוגיה זו התקבלה על רוב ספרי תולדות עם ישראל שנתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, ומשם ואילך מתואמת עם הכרונולוגיה המקובלת במחקר.

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה. זוהי המאה ה-17 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה. זוהי המאה ה-18 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

המאה ה-19 לפנה"ס

המאה ה-19 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1801 לפני הספירה. זוהי המאה ה-19 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

המאה ה-20 לפנה"ס

המאה ה-20 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1901 לפני הספירה. זוהי המאה ה-20 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

י"ז בתמוז

י"ז בתמוז הוא היום השבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

יצחק

יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. בנם של אברהם ושרה, ואחיו למחצה של ישמעאל, יצחק נולד כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90, בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם (על פי מדרש סדר עולם) וחי בתקופת האבות.

סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180.

כ"ב בניסן

כ"ב בניסן הוא היום העשרים ושניים בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כ"ח באלול

כ"ח באלול הוא היום העשרים ושמונה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ח באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

מניין השנים בלוח העברי

מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שהתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

במהלך השנים השתמשו היהודים בסוגי מניין שונים. כיום, בקרב שומרי המסורת ובחוק של מדינת ישראל, מונים את השנים מאז שנת בריאת העולם בהתאם לכרונולוגיה המקראית והמסורתית. השנה הנוכחית - שנת ה'תשע"ט היא 5,779 שנים ליצירה. מניין זה התפשט בתפוצות ישראל ומקובל בספרות ההלכה.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

שמעון

שִׁמְעוֹן הוא דמות מקראית בספר בראשית, בנם השני של יעקב אבינו ולאה אימנו. מעמדו במשפחה נפגע לאחר שספג, יחד עם לוי בן יעקב ביקורת על התנהגותו בשכם, כאשר נקמו את כבוד אחותם דינה בת לאה.

לפי סדר עולם רבה, שמעון נולד בשנה התשיעית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת ב'קצ"ד - 2,194 לבריאת העולם.

לפי הילקוט שמעוני שמעון נולד בכ"ח בטבת ומת בן 120.

לפי מדרש תדשא שמעון נולד בכ"א בטבת ומת בן 127.

שנים עבריות ג'ת"ת - ג'תתצ"ט

שנים עבריות ג'ת"ת (3800) - ג'תתצ"ט (3899)

התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 39 והסתיימו בשנת 139 לפי הלוח היוליאני.

שנים עבריות ג'תת"ק - ג'תתקצ"ט

שנים עבריות ג'תת"ק (3900) - ג'תתקצ"ט (3999)

התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 139 והסתיימו בשנת 239 לפי הלוח היוליאני.

שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט

שנים עבריות ד' אלפים (4000) - ד'צ"ט (4099)

התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 239 והסתיימו בשנת 339 לפי הלוח היוליאני.

שנים עבריות ד'ק' - ד'קצ"ט

שנים עבריות ד'ק' (4100) - ד'קצ"ט (4199)

התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 339 והסתיימו בשנת 439 לפי הלוח היוליאני.

תקופת האבות

תקופת האבות היא תקופה מקראית, בין הולדת אברהם (לפי מדרש סדר עולם בא'תתקמ"ח - 1812 לפנה"ס) ובין פטירתו של יעקב, לפי המדרש בשנת 1507 לפנה"ס. יחזקאל קויפמן קובע את זמנה במאות ה-15-14 לפני הספירה, ואילו בנימין מזר מקדים אותה למאות ה 17-18 לפני הספירה.

האבות, אבות האומה ואימותיה, שעל שמם נקראת תקופה זו, הם שלושת האבות וארבע האמהות: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל ולאה - המהווים את ראשיתם של הדת היהודית, העם היהודי ואמונת הייחוד, לפי המסופר בספר בראשית. הקבצה אחרת שלהם היא שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. אף שבלהה וזלפה ילדו ליעקב ילדים שמהם נולדו אחדים משנים-עשר השבטים, אין הן נכללות באמהות האומה, משום שהיו שפחות. עם זאת, במספר מקורות משמשים ראשי התיבות "ברזל" לציין את נשות יעקב: בלהה, רחל, זלפה ולאה כקבוצה אחת.

על פי המקרא, אלוהים התגלה לאבות, סייע להם וכיוון אותם בדרכם, ואף הבטיח להם שיבחר בזרעם כעם סגולה שיירש את ארץ כנען. על-פי המסורת וכמתואר בספר בראשית, האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה בחברון, מלבד רחל שנקברה בדרך לבית לחם, בקבר רחל.

בתחילת תקופת האבות, על פי המסופר בתנ"ך, עם עזיבת אברהם את חרן והליכתו לארץ ישראל, היה אברהם לבדו בעולם, ללא ילדים. בסיומה, מנה עם ישראל שבעים נפש בתוספת נשי בני יעקב. תקופת האבות מסופרת בחומש בראשית.

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורהתנ"ךמשנהתוספתאתלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספריספרי זוטאמכילתא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבהמדרש תנחומאפרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוניאבות דרבי נתןתנא דבי אליהופסיקתא דרב כהנאפסיקתא זוטרתאמדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורהפירוש רש"י לתלמודמשנה תורההשגות הראב"ד) • תוספותספר הזוהרשולחן ערוךהגהות הרמ"א)
סוגות מדרשספרות האגדהספרות ההיכלות והמרכבהפרשנות למקראפרשנות למשנהפרשנות לתלמודשו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.