סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה כיוון שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות - ואף יותר מסדר קודשים.[3]

סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.
על הבול ציטוט ממסכת ידיים.
מעצבת הבול: דנה זדה

רשימת המסכתות

הסדר כולל את שתים עשרה המסכתות הבאות:

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם,[4] שרבי יהודה הנשיא התחיל קודם כל ללמדנו מה נטמא, משום שזה הבסיס לדיני הטהרה, לכן הסדר מתחיל דווקא במסכת כלים, המבארת לאלו כלים יש פוטנציאל להיות טמא ולאלו לא. לאחר מכן סודרה מסכת אהלות, משום שהיא עוסקת בטומאה החמורה ביותר - טומאת מת, ומסכת נגעים שגם בה יש דמיון למיתה.[5] אחר שדיבר על טומאת מת, דיבר על הטהרה ממנה במסכת פרה. לאחר מכן הובאו דיני הטומאה הקלים יותר במסכת טהרות והטהרה מהם במסכת מקוואות. מסכת נידה מופיעה רק לאחר מכן משום שהיא טומאה שאינה שייכת לכולם אלא רק לנשים. והיה ראוי לסדר אחריה את מסכת זבים שעניינה דומה, אך משום שדיני מכשירין מופיעים בתורה קודם לכן (דיני הכשרת אוכלין מופיעים בפרשת שמיני ואילו דיני זבים מופיעים בפרשת מצורע), סודרה מסכת מכשירין לפניה. לאחר מכן מופיעה מסכת טבול יום שהיא סיום דיני הטומאה של כל הגוף. בסיום הסדר מופיעה מסכת ידיים העוסקת רק בטומאה של איבר אחד ומסכת עוקצים שכולה נלמדה מסברה ואין דיניה מפורשים בתורה.

סוגיות טהרה בתנ"ך ובחז"ל

בתורה מרוכזות הלכות טומאה וטהרה בעיקר בספר ויקרא, בפרשיות שמיני - תזריע - מצורע, וכן בספר במדבר, בפרשת חוקת.

במשנה הוקדש לכך סדר טהרות כולו, ומלבדו פזורות הלכות טומאה וטהרה במסכתות רבות, בעיקר במסכתות פסחים, חגיגה, עדויות וחולין. לסדר טהרות כולו קיימת גם תוספתא.

במדרשי ההלכה מוסבר הקשר בין פסוקי התורה שבכתב לבין הלכות הטהרה בתורה שבעל פה, בספרא לפרשיות הנ"ל בספר ויקרא ובספרי וספרי זוטא לפרשת חוקת.

סדר טהרות בתלמוד

אין תלמוד בבלי לסדר טהרות, מלבד למסכת נידה, מפני שהיא עוסקת רבות בנושאי טהרת המשפחה, שאקטואליים בכל זמן ומקום. עם זאת, סוגיות רבות בתלמוד עוסקות בהלכות טומאה וטהרה, בפרט במסכתות פסחים חגיגה וחולין, ובמידה ידועה גם במסכת שבת. מבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמות סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ), וסוגיות רבות בפרק התשיעי במסכת חולין העוסקות בעוקצין. התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה,[6] ואף מספר[7] על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה).

התלמוד הירושלמי בסדר טהרות, כפי שהוא מצוי בידינו, כולל שלושה פרקים בלבד מתוך מסכת נידה, וכנראה יתר שבעת הפרקים אבדו.

סדר טהרות בספרות הראשונים

בימי הביניים נכתבו חיבורים מועטים בלבד שמוקדשים לנושאי טהרה (מלבד טהרת המשפחה). הבולטים מבין אלה הם פירושיהם של רבי שמשון משאנץ, המהר"ם מרוטנבורג ורבנו אשר למשניות בסדר טהרות.

הרמב"ם

יחיד ומיוחד היה הרמב"ם, שבמסגרת הקודקס ההלכתי המקיף משנה תורה כלל גם את "ספר טהרה" המסכם את הלכות טומאה וטהרה, בשמונה חטיבות נפרדות: הלכות טומאת מת, הלכות פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטומאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, והלכות מקוואות. לרוב החטיבות הללו יש מקבילות מסודרות במשנה, כגון מסכת כלים אהלות ופרה; הלכות מטמאי משכב ומושב כוללות את מסכת נידה ומסכת זבים; הלכות טומאת אוכלין מקבילות למסכתות טהרות, מכשירין, עוקצין; הלכות שאר אבות הטומאות רוכזו מכל רחבי סדר טהרות.

בנוסף כתב הרמב"ם פירוש למשנה כולה, כולל סדר טהרות. בפירושו למשנה כתב הרמב"ם הקדמה מיוחדת לסדר טהרות, המשמשת מבוא מקיף לנושא זה. הרמב"ם עצמו כתב אודות הקושי הרב בלימוד נושאים אלה, ועל חשיבותה ונחיצותה של הקדמה זו[8]:

ואני רוצה להעירך כאן על מה שאפשר לשגות בו, והוא: ראוי לך, אם אתה ממי שגבר חשקו לדעת הטומאות והטהרות והֲבָנַת כל מה שנכלל בסדר זה, שתדע על פה תחילה כל ההקדמות שהקדמתי במבוא זה, עם לשון הפרק הראשון הזה של כלים וגם פירושינו בו, עד שתדעהו על פה היטב מאד, עד שיהא כל זה שגור בפיך בלי שתצטרך לאמץ מחשבתך כדי לזכרו. ולא יספיק לך כלל לכך לקרוא אותו ולעבור עליו, ואפילו תקראהו אלף פעמים בלי שתדעהו על פה לא יספיק לך זה, אלא יהיה שגור על לשונך כמו קריית שמע, ואולי יושג לך עם זיכרון טוב והבנה וכשרון הֲבָנַת מה שנכלל בסדר זה, מפני שהם דברים קשים מאד כשלעצמם, רבות הספקות ועמוקי העיון.

הרמב"ם אף כותב, שלא הייתה בידו משנה סדורה מרבותיו בנושאים אלה, והוא טרח על איסוף החומר וגיבוש הכללים מתוך מקורות חז"ל באופן עצמאי[9]:

שהכללים הללו גדולי הערך שהסדרתי לך בהקדמה זו, לא הושג שום כלל מהם אלא לאחר שיגעתי בו יגיעה גדולה בבירורו לכל צדדיו, ולקטתים אחד מעיר ושניים ממשפחה מכל פינות התלמוד ונבכי הברייתות והתוספתות, עד שאספתי מהם הקדמה זו, שתהא מפתח לכל מה שאני רוצה לפרש בסדר זה, וכן אף לרוב ההלכות הקשות שבתלמוד. לפי שכל הלכה שמדובר בה על טומאה וטהרה... קשים אפילו על הרבנים הגדולים... לפי שאינם עוסקים בעיקרי המקצוע הזה כלל.

סדר טהרות בספרות האחרונים

בספרות האחרונים נכתבו ספרים בודדים המקיפים בצורה שיטתית את סוגיותיו של סדר טהרות. הרב יהודה ליב אדל כתב את ספרו "מים טהורים" על משניות סדר טהרות, ואת ספרו "מי נפתוח" על הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה לסדר טהרות, המהווה מבוא לסוגיות סדר זה.

רבי גרשון העניך ליינר, האדמו"ר מראדזין, כתב ספר בשם "סדרי טהרות", בו ליקט את סוגיות התלמוד ומדרשי ההלכה על מסכתות כלים ואהלות שבמשנה, ובכך יצר מעין מסכת בתלמוד על משניות אלו, בתוספת ליקוט מפירוש רש"י והרחבות משלו בדומה לתוספות. בעקבות ביקורת על הניסיון לחקות את התלמוד הבבלי, לאחר שיצא לאור הכרך על מסכת כלים, הוסיף הרבי מראדזין בכרך על מסכת אהלות בכל עמוד את הכיתוב: "מלוקט מדברי התנאים ואמוראים ז"ל".

כהמשך למגמה זו, כתב הרב שלמה גורן ספר בשם "שערי טהרה", על מסכת מקוואות. גם הוא מנסה ליצור תלמוד למסכת זו, באמצעות ליקוט המקורות התנאיים והאמוראיים.

ספר "ערוך השולחן העתיד", של רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, נכתב במקביל לספר טהרה של הרמב"ם, ובו מביא המחבר את דעותיהם של ראשונים אחרים מלבד הרמב"ם, ואת הכרעותיו וחידושיו.

לימוד הסדר בימינו

בימינו נמשכת המגמה המסורתית, לפיה הלכות טומאה וטהרה אינן נלמדות בדרך כלל בישיבות. גם הלומדים בעיון את מסכת פסחים, למשל, מדלגים בדרך כלל על סוגיית "רבי חנינא סגן הכהנים", והדבר בולט בספריהם של רוב ראשי הישיבות על מסכת זו. עם זאת, ניכרת פריחה יחסית בעיסוק בהלכות טומאה וטהרה בהשוואה לדורות קודמים, והוקמו אף כוללים שזהו הנושא המרכזי בלימודיהם.

במקביל, נכתבים עשרות ספרים הדנים בהלכות טומאה וטהרה, הן בפרשנות המשנה והתלמוד והן בריכוז פסקי ההלכה. ראויים לציון מיוחד שני חלקי הספר "שערי דעת", מאת הרב שלמה פלדמן, המסכמים באופן בהיר ומסודר את הלכות טומאה וטהרה לכל כלליהן ופרטיהן.[10] הדבר ניכר גם באנציקלופדיה התלמודית בערכים הנוגעים לטומאה וטהרה (בעיקר בכרכים יט-כ). מכון המקדש החל להוציא לאור סדרת ספרים בשם "שערי היכל", על מסכתות העוסקות בקדשים וטהרות (לעת עתה יצאו לאור מסכתות יומא, זבחים ועוד, מסכתות נוספות נמצאות בהכנה), ובהן סיכומים מפורטים על ענייני הטהרה שבמסכתות אלו.

מיקום סדר טהרות

סדר טהרות הוא האחרון בששת סדרי המשנה והוא ממוקם אחרי סדר קדשים. הסיבה לכך היא, שכך מסודר ספר ויקרא- קודם דיני הקורבנות (סדר קדשים), ולאחר מכן הלכות טומאה וטהרה (סדר טהרות).[11]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  2. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  3. ^ רש"י שם בדיבור המתחיל "דעת"
  4. ^ בהקדמה לפירוש המשנה.
  5. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד, עמוד ב' בסוף העמוד.
  6. ^ מסכת פסחים דף נ עמוד א: "אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא".
  7. ^ מסכת ברכות דף כ עמוד א, וראו גם הוריות דף יג עמוד ב.
  8. ^ פירוש המשניות לרמב"ם מהדורת הרב קאפח, עמ' כא
  9. ^ פירוש המשניות לרמב"ם מהדורת הרב קאפח, עמ' כג-כד
  10. ^ בבקורת על הספר, מאת הרב אליקים קרומביין, ר"מ בישיבת הר עציון (בטאון 'מעלין בקודש', גיליון ח'), הוגדר הספר כ"ספר חובה, ללא גוזמא" למתעניינים בהלכות הטהרה.
  11. ^ הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה
איתמר גרבוז

הרב איתמר גרבוז (נולד בשנת ה'תשכ"ב, 1962) הוא ראש ישיבת ארחות תורה בבני ברק וראש רשת כוללים ללימוד סדר טהרות.

בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

מסכת

מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

מסכת אהלות

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה. במסכת אהלות שמונה-עשר פרקים אשר דנים בדיני טומאת מת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט ומכאן שמה. בסוף הפרק הראשון של המסכת נמצאת המשנה הידועה של רמ"ח איברים.

הנושאים במסכת נגעים ובמסכת אהלות נחשבים נושאים עמוקים וקשים ביותר להבנה.אין בידינו תלמוד בבלי או ירושלמי למסכת זו, אך בשני התלמודים עסקו במשניות המסכת במסגרת סוגיות אחרות. רבי גרשון חנוך הניך ליינר (1839 - 1891) ליקט מובאות ממקורות אחרים העוסקים במשניות המסכת לספרו "סדרי טהרות". מהדורה מדעית של המסכת יצאה לאור בשנת 1955 על ידי פרופ' אברהם גולדברג.

מסכת זבים

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות. יש לה תוספתא בלבד. מסכת זו עוסקת בדיני טומאת זב וזבה ומפרטת את האופנים שבהם הזב נטמא ומטמא.

מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות. על מסכת זו יש תוספתא ואין עליה תלמוד, לא בבלי ולא ירושלמי. המסכת עוסקת בדינו של אדם טמא שטבל לטהרתו ועדיין לא שקעה השמש. אדם זה נקרא טבול יום: טומאתו העיקרית כבר פקעה, ועדיין אינו טהור לגמרי עד שתשקע השמש. המסכת מפרטת את הדברים שאותם הוא עדיין מטמא במגעו.

חלק גדול מן המסכת עוסקת בענייני "חיבור" דוגמה לכך היא מאכל תרומה הנוגע במאכל תרומה אחר או במאכל חולין, ונגע "טבול יום" באחד מהם - האם נטמא מאכל התרומה או המאכל המחובר לו משום שאלו נחשבים "חיבור" או לא.

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות. אורך המסכת עשרה פרקים ויש עליה משנה ותוספתא אבל לא תלמוד בבלי או ירושלמי. המסכת עוסקת בעיקר בדיני טומאה וטהרה. שמה של המסכת ניתן לה בלשון נקייה שהרי העיסוק בה הוא בענייני טומאות.

מסכתנו עוסקת בעיקר בשלושה עניינים:

טומאת אוכלין ומשקים - מתי אוכל נטמא ומתי לאו, העברת טומאה, דינו של אוכל שנטמא ועוד.

ספק טומאה ברשות היחיד - מה דינו של ספק טומאה (דוגמת שדה שידוע שהיה בו קבר אך אינו ידוע היכן) ברשות היחיד ורשות הרבים

טומאת עם הארץ.

מסכת ידיים

מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים. טומאת ידיים היא גזירה קדומה של חכמים, אשר קבעו שהידיים נחשבות טמאות אם האדם לא הקפיד לשומרן מטומאה, שכן הן עלולות לגעת בדברים אף מבלי משים. המסכת עוסקת בפרטי הדינים של נטילת ידיים לחולין ולתרומה: בשיעור המים הכשר לנטילה, בכלי הראוי לנטילה, באופן הנטילה, במיני מים הפוסלים לנטילה ועוד.

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה. יש בה שלושים פרקים ובכך היא למעשה המסכת הארוכה ביותר במשנה. התוספתא על מסכת זו בעלת 25 פרקים ומחולקת ל"בבא קמא" "בבא מציעא" ו"בבא בתרא". מסכת זו דנה בפרטי דיני הטומאה והטהרה של כל סוגי הכלים.

על המסכת אין תלמוד בבלי ואין תלמוד ירושלמי.

מסכת כלים שבפנינו מסתיימת באמרתו של רבי יוסי: "אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה", בכוונו לכך שהמסכת מתחילה במילים "אבות הטומאות" ומסתיימת במילים "והאפרכס של זכוכית טהורה". דברים אלו מוכיחים שכבר בדורו של רבי יוסי, דור אחד לפני מסדר המשנה רבי יהודה הנשיא, הייתה קיימת מסכת עם סידור של מילותיה.

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה ששה פרקים. המסכת עוסקת בעיקר בדינים הנוגעים להכשרת מאכלים לקבל טומאה, כלומר תנאים שבהם מאכלים שבדרך כלל אינם יכולים להיטמא, יוכלו להיטמא באמצעות נוזלים הנשפכים עליהם. המילה "הכשרה" בהקשר זה אינה מתייחסת לכשרות המאכל, אלא ליצירת אפשרות חדשה באמצעות שינוי מצב המאכל.

על המסכת אין תלמוד בבלי או ירושלמי.

מסכת מקואות

מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות. המסכת עוסקת בדיני כשרות מקווה ודיני פסילתו ומים כשרים למקווה באופן כללי.

מסכת נגעים

מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות. המסכת עוסקת בדיני נגעים וכן בדיני מצורע ומפרטת את אופני הטהרה והטומאה על פי הנגעים השונים ושיעוריהם.

מסכת נידה

מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

המסכת עוסקת בעיקרה בטומאת נידה המופיעה בתורה, ובאופן ההיטהרות מטומאה זו. טומאת נידה היא טומאת אישה בזמן הווסת, או בלשון חז"ל - "שיצא דם ממקורה". כמו כן עוסקת הגמרא של מסכת זו בנושאי הלכות טהרה באופן כללי, יסודות בדינים וכללים שונים.

בניגוד לשאר המסכתות בסדר טהרות, ההלכות במסכת נידה רלוונטיות גם בעת המודרנית, על אף שבית המקדש עומד בחורבנו ואין נוהגים בדיני טומאה וטהרה.

מסכת זו נחשבת אחת המסכתות הקשות בכל הש"ס, יחד עם המסכתות עירובין ויבמות (וסימנן: ענ"י).

המסכת היא היחידה ממסכתות סדר טהרות שיש לה תלמוד על הסדר. בתלמוד הבבלי יש בה 72 דפים (על כל המסכת), לעומת 13 דפים בלבד בתלמוד הירושלמי, הואיל ויש בידינו רק שלושה פרקים מהתלמוד הירושלמי על המסכת. עם זאת, ידוע מדברי התוספות שהיה ירושלמי לפחות עד פרק שביעי.

מסכת סוכה

מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

שני הפרקים הראשונים במסכת עוסקים בדיני עשיית הסוכה ומצוות הישיבה בה. בפרק השלישי דנים בהלכות ארבעת המינים. בפרק הרביעי ממשיכים לדון בהלכות אלה בנוסף למצוות הערבה למזבח ומצוות ניסוך המים. הפרק החמישי מתאר את שמחת בית השואבה במקדש, וכן מוסיף פרטים על קרבנות מוספי החג ועוד עניינים מסדרי המקדש.

בתלמוד בבלי בדפוס וילנא יש למסכת זו 55 דפים ובכתב יד מינכן יש למסכת זו 17 עמודים.

מסכת סנהדרין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 112 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

מסכת עבודה זרה

מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים באיסור הקירוב לגויים ובאיסור עבודה זרה (בפועל). כמו כן עוסקת המסכת ביסודות איסור והיתר על כן היא נקראת בפי האחרונים "כלל גדול" (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו).

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 75 דפים.

מסכת עוקצים

מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים השנויים במסכת: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר ועוד.

בגמרא מבואר שרבי מאיר ורבי נתן רצו להקניט את הנשיא רשב"ג ואמרו לבקש ממנו שילמדם ב"עוקצים" שכן מסכת זו לא הייתה ידועה לו. סוגיות מהמסכת נידונות בתלמוד הבבלי בפרק תשיעי ("העור והרוטב") ממסכת חולין.

במסכת עוקצין יש שלושה פרקים.

מסכת פרה

מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים. על מסכת זו יש משנה ותוספתא ואין עליה תלמוד בבלי או ירושלמי. מסכת זו עוסקת בדיני פרה אדומה, עיקר עיסוקה הוא באופן הכנת האפר ודרכי הטהרה. כמו כן עוסקת מסכת זו בפירוט הזמנים של כל פרה אדומה שהייתה עד לימות המשיח.

ספרי הגר"א

תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו. בימי חייו לא פורסם בכתב דבר מכתביו (זולת החרמות על החסידות). מקור כתביו הרבים הוא ברשימות סיכומים של דבריו שפורסמו על ידי תלמידיו לאחר מותו. מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים. הספר עלית קיר הנדפס בסוף עליות אליהו מפרט חמישים וארבעה מספריו.

טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקוואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.