סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות. הספר כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, וכן הגהות על התלמודים.[1]

סדר הדורות
Seder hadorot
מידע כללי
הוצאה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001790948

מבנה

הספר מחולק לשלושה חלקים:

מקורות

הספר כולל מפתחות לפי שמות ולפי מחברים, והמחבר מציין כי התבסס בכתיבתו על שבעה חיבורים קדומים:

  1. ספר הישר
  2. "ספר יוחסין השלם", עם סדר עולם רבה וסדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ו"ספר הקבלה" של רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון).
  3. "שלשלת הקבלה"
  4. "צמח דוד"
  5. "שפתי ישנים"
  6. "גלגולי נשמות"
  7. "גלילות ארץ ישראל"

מהדורות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ההגהות נדפסו שוב בסוף הש"ס וילנא.
גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

דור

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני.

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20. הדפוס מפורסם בעיקר בזכות מהדורת התלמוד הבבלי שהוציא לאור בשנים תר"ם–תרמ"ו (1880–1886), המשמשת יסוד לכל הדפסות התלמוד הבבלי עד היום.

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל מדרשי האגדה שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם". כרונולוגיה זו התקבלה על רוב ספרי תולדות עם ישראל שנתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, ומשם ואילך מתואמת עם הכרונולוגיה המקובלת במחקר.

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589). הקים מחדש את הישיבה בפומבדיתא לאחר שהישיבה הייתה סגורה; פעולה זו נחשבת בעיני רבים לתחילתה של תקופת הגאונים, ולדעה זו רב חנן הוא ראשון הגאונים. יש שמונים אותו עם הסבוראים, ומתחילים את תקופת הגאונים כמאה שנים אחר כך, לאחר פטירת רב ששנא. רבותיו היו חכמי הדור השני והשלישי של הסבוראים.

י"ד בכסלו

י"ד בכסלו הוא היום הארבעה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל. נודע בספרו "סדר הדורות".

כרונולוגיה

כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד), רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם. במובן הכללי כרונולוגיה היא גם המדע העוסק בסדר הדורות המאורעות והשיטות לחלוקת הזמן או איזכור ורישום של אישים, שליטים ושושלות במערכות ספירה שונות.כרונולוגיה עוסקת בתולדות נושא או אזור גאוגרפי, באירועים כלליים או באירועים פוליטיים כלליים, בחיי אדם אחד או קבוצה, המוגשים כעובדות רקע לשם הבנת הרקע ההיסטורי, ברירת העובדות בכרונולוגיה עשויה להיות שנויה במחלוקת, ברשימה כזו מובלטים בדרך כלל האירועים ומובלטים פחות התהליכים החברתיים והרעיוניים. כרונולוגיה אינה היסטוריוגרפיה, אלא כלי המשמש היסטוריונים וארכאולוגים להבנה של התרחשויות היסטוריות והגורמים המובילים להן.

כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק

הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע. וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו. הכרונולוגיה מנסה לקבוע את סדר הדורות וסנכרון מאורעות שונים שאירעו באזורים אחרים.

בעולם העתיק התיארוך של המאורעות כפי שהוא מופיע בממצאים הארכאולוגים ובכתובים של אתרים שונים מתייחס לתיארוך שהיה מקובל באותה תרבות. התיארוך המודרני נערך לעיתים קרובות על פי תיארוך יחסי באתרים כגון שכבות ארכאולוגיות שונות וממצאים הקושרים את האתר לממצאים באתרים באזורים אחרים.

לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב אשר עסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות במצרים העתיקה, ארץ ישראל, כנען, והתרבויות של מסופוטמיה: שומר, אכד, בבל, אשור, תרבויות אנטוליה ועוד, עמדו התעודות ההיסטוריות של אותן תרבויות. תעודות אלה, לא פעם בצורת מצבות זיכרון, הכילו רשימות מלכים אשר כללו את סדר הדורות של המלכים, את שנות מלכותם ותאור מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ההיסטוריון היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה: השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא. שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל, התקופה שמעלית המלך לשלטון ועד ראש השנה הבא, לא נכללה כלל במניין שנות המלכות של המלך, ונקראה "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם אישים או מאורעות חשובים. בממלכה האשורית החדשה היה נהוג לכנות כל שנה (המתחילה בראש חודש ניסן) בשמו של המלך (על-פי רוב כונתה בשמו שנת מלכותו המלאה הראשונה), ובהמשך בשמו של אחד מנציבי הפחוות האשוריות. רשימה זו כונתה בשם לימו.

בכל התרבויות הקדומות לא הייתה "שנת אפס", כלומר לא היה מועד יחוס אבסולוטי שממנו קבעו את כל המועדים האחרים. שיטות התארוך הקדומות הכירו רק את תקופות המלכות השונות של המלכים השונים, ובכל תקופת מלכות החלה הספירה משנת 1 מחדש.

אזכור אישים או מאורעות בני אותו דור במסמכים עתיקים ממקורות שונים, סייע להיסטוריונים המודרניים בקביעת סדר הדברים או בקביעת היחס שבין שתי מערכות אירועים. לקביעת הכרונולוגיה על סמך השוואת מקורות עתיקים שונים יש מגבלות, למשל יש צורך לקחת בחשבון שושלות שמלכו במקביל ונלחמו זו בזו, או למשל לעיתים עקב סיבות פוליטיות הושמטו מרשימה מסוימת שמות מלכים, או שהוקדמה שנת מלכותם ברשימות.

כלי נוסף אשר שימש לקביעת הכרונולוגיה היה התאריך המוחלט של מאורע אסטרונומי שאוזכר בתעודות. כך נתאפשר תיארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים 893 לפנה"ס – 666 לפנה"ס בזכות אזכור ליקוי חמה שאירע בשנת מלכותו התשיעית של המלך האשורי אשור-דן השלישי, אשר לפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אירע ב-15 ביוני 763 לפנה"ס.

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס:

כרונולוגיה נמוכה – בשיטת תיארוך זו המאורעות מאוחרים יותר בזמן, מבוססת על הכרונולוגיה של מצרים העתיקה.

כרונולוגיה תיכונה

כרונולוגיה גבוהה – בשיטת תיארוך זו המאורעות קדומים יותר בזמןהפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה.

לדוגמה: תיארוך שנות מלכותו של חמורבי:

נמוכה: 1728 לפנה"ס – 1685 לפנה"ס

תיכונה: 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס

גבוהה: 1848 לפנה"ס – 1805 לפנה"סכתוצאה מכך, התיארוך המופיע במקורות השונים לגבי מאורעות שונים יכול להיות שונה וזאת בגלל הכרונולוגיות השונות שבהן השתמשו ההיסטוריונים וכותבי הערכים.

לוי (דמות מקראית)

לֵוִי הוא בנם השלישי של יעקב ולאה, והוא אבי שבט לוי, אליו משתייכים הכהנים והלויים.

מי כמוך ואין כמוך

מי כמוך ואין כמוך הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר. נהוג היה לומר פיוט זה בשבת זכור, בברכות קריאת שמע של שחרית לאחר הפסוק "מי כמכה באלים ה'". בתקופה מאוחרת יותר הפסיקו רוב הספרדים לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, אך מפאת החיבה שרחשו לפיוט הוא הועבר ממקומו, והונהג לשוררו לפני ברכת 'ישתבח' באמצע תפילת "נשמת כל חי" לפני הקטע "שוועת עניים". כיום נהוג ברוב הקהילות הספרדיות לשיר את הפיוט קודם לקריאת התורה, אך בקהילת יוצאי תימן נהוג לאמרו אחרי קריאת התורה וההפטרה, ובכמה קהילות נהוג גם כיום לאמרו באמצע תפילת "נשמת כל חי". בקהילות תוניסיה נוהגים לשיר את הפיוט גם בחג הפורים קודם קריאת התורה. הפיוט נאמר במקומות שונים בתפילה בכל הקהילות חוץ מהאשכנזים.

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם סדר עולם רבה) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.

הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.

מניין השנים המובא בספר זה הוא הבסיס לכרונולוגיה המקראית והמסורתית שעליה מבוסס מניין השנים בלוח העברי, אך מהימנותו שנויה במחלוקת ואינה מתאימה לכרונולוגיה ההיסטוריה המקובלת, בעיקר סביב ראשית תקופת בית שני ושלטון האימפריה הפרסית.

ערי הלויים

עָרֵי הַלְוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. לפי ספר סדר הדורות, חלוקת הארץ הסתיימה בשנת ב'תק"ג (1257 לפנה"ס). כל אחד מהשבטים העניק בין שלוש לשש ערים מנחלתו.

ערי הלויים חולקו בין בני גרשון, קהת ומררי כך שלכהנים ולבני גרשון מספר הערים היו 13 לכל קבוצה, בני מררי קיבלו 12 ערים ובני קהת שאינם כהנים קיבלו 10 ערים. ערי הלויים שניתנו לכהנים נקראו גם ערי כהנים.

רבה בר אבוה

רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל. הוא היה תלמידו של רב, ורבו המובהק של רב נחמן. רבה בר אבוה התגורר בנהרדעא, ולאחר שהעיר חרבה על ידי פפא בר נצר עקר משם לשכנציב, אחר כך לשילחי ולאחר מכן למחוזא. במחוזא התמנה לתפקיד דיין ורב העיר.

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים. לפי דברי רב שרירא גאון באיגרתו, היה רבה תוספאה ראש ישיבת סורא אחרי מר בר רב אשי במשך כשש שנים, בשנים ד'רכ"ח-ד'רל"ד (467-474). מעורכי התלמוד.

בפשר הכינוי "תוספאה" כתב בעל "דורות הראשונים", שבתקופתו היה התלמוד בגמר עריכתו והוא השתתף בעריכתו והוסיף עליו, ולכן כינוהו רבה תוספאה. טעם אחר שנזכר בעניין זה, שרבה תוספאה היה בקי בברייתות ובתוספתא, קובצי משניות שנשארו מחוץ לשישה סדרי משנה. לדעת אפשטיין, סברות אלו בטעות יסודן, והוא נקרא 'תוספאה' על שם מקומו.

רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.

רמי בר אבא (השני)

רמי בר אבא היה אמורא בדור השישי לאמוראי בבל.

בתלמוד מובא ששאל שאלה הלכתית את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ולפי גרסה אחרת (של הדקדוקי סופרים) הוא שאל את רב פפי ורב הונא בר תחליפא אודות ההלכה שאסור לסתור בית כנסת ישן עד שבונים את החדש. השאלה נסובה אודות בית כנסת חדש שרצה רמי בר אבא לבנות לבני עירו, מאבני בית הכנסת של בית הכנסת של הישן, והסתפק האם מותר לו לסתור את בית הכנסת הישן במקרה כזה שכל מטרת סתירת בית הכנסת הישן הוא כדי לבנות את החדש. הוא בא לפני רב פפא ואסר לו, וכן כאשר שאל אותה שאלה עצמה את רב הונא, הוא הצטרף לדברי חבירו רב פפא ואסר לו לעשות כך, מכיוון שהם סברו שגם במקרה כזה חלה ההלכה שאין לסתור בית כנסת ישן עד שיבנו את החדש, מחשש שמא יסתרו את הישן ולא יבנו את החדש.

לפי גרסת השאילתות, רמי בר אבא היה חותנו של רב אשי וככל הנראה, לפי סדר הדורות, מדובר ברמי בר אבא זה (ולא רמי בר אבא הראשון).

שלשלת הקבלה (ספר)

שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526-‏1588). החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתוך תולדות עם ישראל.

הרב יחיאל היילפרין כתב בהקדמה לספרו סדר הדורות שהספר שלשלת הקבלה מלא בשקרים. מכל מקום, הרב הלפרין העתיק סיפורים רבים מתוך הספר שלשלת הקבלה. המהדיר נפתלי משכיל לאיתן, הסביר, שלא עלה כלל על דעתו של הרב הלפרין שבעל שלשלת הקבלה הביא הזיות ושקרים, ומה שכותב שבעל שלשלת הקבלה הביא שקרים, כוונתו ל"טעויות", שכן טעות קרויה "שקר" במקורות. ולכן העתיק מדבריו ומספרים אחרים, למרות שהיה ידוע שבחלק מהדברים נפלו טעויות רבות.

אין לבלבל בין ספר זה לספר ספר הקבלה לראב"ד שהוא ספר אחר, אף שהוא עושה שימוש בכרונולוגיה של עם ישראל.

שמואל מקארוב

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.