סגול (ניקוד)

סֶגוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.

סגול הוא אחד משלושת סימני הניקוד שיכולים להיות חטפים. בחטף סגול נוסף סימן שווא מימין לסגול: אֱ

סגול
Segol header
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחצירי • סגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

הקלדה

כך מקלידים את הסגול במערכות הפעלה שונות:

סגול

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ס
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-6
  • macOS‏: Alt-9
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ס

חטף סגול

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ב (מימין לאות ס)
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-1
  • macOS‏: Alt-3
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard‏): הקשה ארוכה על האות ס

צליל

בעברית החדשה, צליל הסגול הוא e, והוא בדרך־כלל זהה לזה של הצירי.

שימוש

שימושים אופייניים של הסגול בעברית מנוקדת:

  • בהברה סגורה לא מוטעמת: אֶתְמוֹל, חֶמְלָה.
  • במשקלים סגוליים:
    • במילים במשקל קֶטֶל (או פֶּעֶל) שתי ההברות האחרונות מנוקדות בסגול: למשל כֶּלֶב, מֶלֶךְ, נֶגֶב, גְּבֶרֶת, שׁוֹמֶרֶת, מִתְנַדֶּבֶת.
    • כאשר האות האחרונה של השורש במילים במשקל קֶטֶל היא אות גרונית, ההברה הראשונה מנוקדת בסגול, והשנייה בפתח: טֶבַע, שֶׁטַח.
    • במספר המועט של מילים במשקל קֵטֶל (או פֵּעֶל)[1] ההברה האחרונה מנוקדת בסגול והאחרונה בסגול. כמה מהמילים הנפוצות במשקל הזה הן: אֵבֶל, חֵבֶל,[2] חֵלֶק, חֵפֶץ, חֵשֶׁק, סֵדֶר, סֵפֶר, עֵגֶל, עֵרֶךְ, שֵׁבֶט.
  • בהברה האחרונה של מילים אחדות במשקל שאינו סגולי: אֱמֶת, בַּרְזֶל, גַּרְזֶן, כַּרְמֶל, עֲרָפֶל.
  • בצורת היסוד של מילים המסתיימות בצליל e והאות ה נכתב סגול: מוֹרֶה, שָׂדֶה, מַשְׁקֶה, וכו'. אבל בצורת הנסמך נכתב צירי: מוֹרֵה דֶּרֶךְ, שְׂדֵה קוֹצִים.
  • במילים אחדות עם אותיות גרוניות באמצע השורש, למשל: פֶּחָם, לֶהָבָה.
  • בסיומות גוף שני רבים: אַתֶּם, אַתֶּן, בֵּיתְכֶם, הִסְתַּרְתֶּן.
  • במילת היחס אֲשֶׁר, וכן במילית ש־: יָדַעְתִּי שֶׁתָּבוֹא, כְּשֶׁנִכְנַסְתִּי.
  • במילת היחס אֶת שמציינת את המושא הישיר: "כָּל אֵלֶּה שָׁבְרוּ אֶת לִבִּי" (דליה רביקוביץ'). מילת היחס אֵת במשמעות של "עִם" מנוקד בצירי.[3]
  • במילת היחס אֶל. שם העצם אֵל מנוקד בצירי.
  • לפני סיומות הקניין ־יה, ־יך: קְרוֹבֶיהָ, הוֹרֶיךָ.
  • בסיומת הקניין ־הם: יַלְדֵּיהֶם.
  • ב-ה היידוע כאשר היא מצטרפת למילה הפותחת ב-ע, ח או ה קמוצות או ב-ח המנוקדת בחטף-קמץ: הֶחָשוב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.4 הצירי | האקדמיה ללשון העברית, hebrew-academy.org.il
  2. ^ במובן של כאב; אבל חֶבֶל לקשירה – בסגול בשתי ההברות.
  3. ^ במקרא, מילת היחס הזאת מנוקדת בסגול כאשר היא מחוברת במקף למילה שאחריה. ללא מקף היא בדרך־כלל מנוקדת בצירי.
סגול (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.