סגולה (מגזין)

סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010. הירחון עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ובהיסטוריה כללית, מתוך תפיסה שלעם ישראל חלק חשוב בהיסטוריה העולמית ובתהליכים ההיסטוריים המובילים את האנושות. המגזין יוצא לאור מדי חודש. מהדורה מקבילה בשפה האנגלית יוצאת לאור אחת לחודשיים.

המגזין היה חלק מקבוצת "תכלת תקשורת" עד ראשית 2019, ומאז הוא עיתון עצמאי.

Segulaheb86 01
שער גיליון 86 של סגולה, העוסק בעיקר במשה דיין

תוכן המגזין

המגזין, בהיקף של כ-80 עמודי כרומו, כולל כארבע כתבות גדולות, המתמקדות בתופעות חברתיות, באירועים היסטוריים או בדמויות עבר. הכתבות העוסקות בדמויות עבר ממשיכות את סדרת "דיוקן עם", שעשרים פרקיה הראשונים פורסמו בעיתון "מקור ראשון".

במגזין מתפרסמים מדורים קבועים:

  • "בימים ההם" – אירועים היסטוריים שהתרחשו באותו חודש
  • "קצרים" – חדשות בחקר ההיסטוריה והארכאולוגיה
  • "ההיסטוריה חוזרת" – התבוננות על אירועים אקטואליים מתוך פרספקטיבה היסטורית
  • "ראו אור" – פירוט חודשי של ספרים שיצאו לאחרונה
  • "ביקורת ספרים" – סקירה מעמיקה יותר של חיבור אחד – ספר עיון או פרוזה – בנושא היסטורי
  • "הצד השלישי של המטבע" – הסיפורים ההיסטוריים הגלומים במטבעות יהודיים עתיקים ומטבעות בני זמננו
  • "מנבכי הארכיון" – על מסמכים מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
  • "מסע בזמן" – הצעה למסלולי טיולים בארץ ישראל ההיסטורית
  • "בזמן אמת" – ראיונות עם אנשים שעושים היסטוריה
  • "עוד חוזר הניגון" – סיפור הרקע שמאחורי שירים עבריים
  • "אמנות ההיסטוריה" – על אמנים ואמנות בהקשר יהודי-היסטורי
  • "תשבצים וחידות" – באוריינטציה היסטורית

בנוסף מתפרסמת ביקורת מחזות, סרטים ותערוכות הקשורות להיסטוריה יהודית.

מערכת

את המהדורה האנגלית עורכת שרה ג'ו בן-צבי.

את המהדורה העברית ערך יואב שורק, אחריו שימש כעורך ד"ר איתמר ברנר וכיום העורך הוא ד"ר עמית עסיס.

המו"ל הוא שלמה בן-צבי.

בין הכותבים: תמר הירדני, ד"ר ניר מן, הרב יעקב מדן, ראובן גפני, ד"ר חגי משגב, ד"ר ימימה חובב, וחיותה דויטש.

בין המאיירים: מנחם הלברשטט, מושיק גולסט, נחמיה בעז, שי צ'רקה, מישל קישקה, ונעם נדב.

קישורים חיצוניים

אוריאל אקוסטה

אוריאל אקוסטה (מוכר גם בשם אוריאל ד'אקוסטה, בפורטוגזית: Uriel da Costa;‏ 1585–1640) היה פילוסוף יהודי פורטוגזי.

אישה מרוקאית אחת

אישה מרוקאית אחת (באנגלית: One Moroccan Woman) הוא רומן היסטורי מאת הסופרת האמריקאית ילידת ישראל ימית ארמבריסטר (בן - לולו) שיצא לאור בישראל בשנת 2013 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובארצות הברית בשנת 2014. הספר מגולל את קורותיה של נערה יהודיה בת 16, תמר בן זקן, המתגוררת במרוקו של אמצע המאה ה-20 ואת סיפור עלייתה לישראל, והיותה שותפה להקמת העיר קריית גת.

ארתור שיק

ארתור שִׁיק (לעיתים ארטור; Arthur Szyk;‏ 16 ביוני 1894 – 13 בספטמבר 1951) היה אמן יהודי אמריקאי, שהתפרסם בסגנונו המאופיין באיורים צבעוניים.

דיר אל-קמר

דיר אל-קמר (בערבית: دير القمر, "מנזר הירח", מבוטא בערבית לבנונית כ-דיר אל-אמר), עיירה נוצרית-מארונית בהרי השוף המצויים במרכז הר הלבנון, בתחומי מדינת לבנון. בשנת 1590 קבע בה שליט לבנון דאז פחר א-דין השני את בירתו. הסיבה למעבר הייתה מחסור חמור במים בבירתו הקודמת בעקלין, ודיר אל-קמר הייתה מפורסמת במקורות המים שלה. כששב פח'ר אל דין מגלותו (1613–1618) הביא עמו בנאים מאיטליה אשר בנו בעיר את ארמונו בסגנון פלורנטיני. בהמשך, בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין.

בשנת 1842 נשרפה העיירה כחלק מהטבח שבוצע בנוצרים בלבנון בין השנים 1840–1860. התקפות נוספות על העיירה ואף מעשי טבח נערכו על ידי הדרוזים בשנת 1860. השמדת הכפרים הנוצריים בהרי השוף הביאה למעורבות צבאית של צרפת בשנת 1860.

הנרייטה סאלד

הנרִיֶיטה סאלְד (קרי: "סוֹלד"; בכתיב לועזי: Henrietta Szold;‏ 21 בדצמבר 1860, ח' בטבת תרכ"א, בולטימור - 13 בפברואר 1945, א' באדר א' תש"ה, ירושלים) הייתה פעילת ציבור, אשת חינוך ועורכת ספרותית, שהקדישה את חייה ופועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי. פעלה רבות בתחומים שונים ומגוונים כגון סיוע לפליטים ולפליטות יהודים בארצות הברית, בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות, בהקמת ארגון "הדסה" ובהובלת "עליית הנוער". ייסדה, מימנה וניהלה מוסדות וגופים שונים למען הילד והנוער בארץ ישראל. אחת הדמויות המרכזיות המזוהות עם פועלן הציבורי של נשים במאה ה-20.

הסנהדרין של פריז

"הסנהדרין של פריז" היה כינויה של אספה של רבני היהודים בצרפת, אשר הוקמה ביוזמת נפוליאון בונפרטה במטרה להגביר את הפיקוח על היהודים בקיסרותו, אך גם לרכוש את אהדתם.

חיים ויטאל

הרב חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 - ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חמולת מח'אמרה

חמולת מח'אמרה (בערבית: المخامرة) היא אחת החמולות בכפר יטא ואחת מהחמולות הגדולות בדרום הר חברון. הפירוש שניתן לשם מח'אמרה הוא "עושי היין", פעולה האסורה באסלאם על פי פירוש מקובל.

"אל מח'אמרה" מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. יצחק בן צבי שחקר בתולדות עם ישראל וארץ ישראל (ומי שלימים היה נשיא מדינת ישראל השני), ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. לדעתו, מוצא שלוש מתוך שש החמולות שמרכיבות את הכפר יטא הוא יהודי, והן נקראות על שם אביהן הקדום - "מחימר", אשר עלה מן המדבר עם בני שבטו וכבש את הכפר, כנראה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסוים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג החנוכה, לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודיים. הם גם לא אוכלים בשר גמלים, כמנהג היהודים.

הכפר יטא היה הכפר הערבי הראשון ביהודה ושומרון שחובר לתשתיות המים והחשמל בידי הממשל הצבאי של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הדבר היה בשל משלחת בראשות זקן השבט מן הכפר שהציגה חנוכייה עתיקה למושל הצבאי הישראלי בהר חברון, כעדות למוצאם היהודי של המח'אמרה. הדבר לא הוביל ליחסים קרובים עם בני החמולה והם נטו לחבור לגורמים עוינים למדינת ישראל.

כמה מבני החמולה התראיינו לכתבה של הערוץ הראשון שנעשתה על צבי מסיני, איש הייטק לשעבר שחוקר את מוצאם היהודי של חלק מהפלסטינים, והודו בכך שהם מודעים למוצאם היהודי, אם כי כיום הם רואים בעצמם מוסלמים לכל דבר בשל הדורות הרבים שמאז שאבותיהם התאסלמו, ולוקחים חלק פעיל ביותר במאבק הפלסטיני בישראל בשל רצונם להראות לשכניהם הערבים כי למרות "עברם היהודי" הם חלק בלתי-נפרד מהצד הערבי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שמם של חלק מבני החמולה נקשר לפעילויות טרור והשתייכות לתנזים באיו"ש ולחמאס, ובהיתקלות עם כוחות צה"ל והשב"כ, לדוגמה המחבל הפלסטיני ח'אלד מח'אמרה ששוחרר בעסקת שליט והתחייב לא לחזור לטרור. ב-8 ביוני 2016 ביצעו שניים מבני החמולה, ח'אלד מח'אמרה ומוחמד מח'אמרה, פיגוע ירי במתחם שרונה בתל אביב, שבמהלכו הם רצחו ארבעה בני אדם.מעטים מתוכם התגיירו ועברו לגור ביישובים רחוקים מכפרם ובמדינת ישראל.

יצחק ברנייס

חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays;‏ 1792, מיינץ – 1 במאי 1850, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות. כאחד מראשוני מורי ההלכה שסיימו לימודים אוניברסיטאיים והתנהלו בגרמנית תקנית, היה חלוץ המעבר לרבנות מודרנית שלאחר קריסת הקהילה המסורתית בקרב האשכנזים. ממבשרי הנאו-אורתודוקסיה ומתנגד נחרץ לרפורמים. הוא עודד את פתיחת החינוך היהודי למקצועות חולין ולרעיונות הנאורות.

ישעיהו גפני

ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא נשיא המרכז האקדמי שלם ופרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

כתב חרטומים

כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתנ"ך חרטֻמים (כתיב מלא: חרטוּמים). כתב זה ייחודי בכך שהוא מבוסס על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) יחד עם סימנים אלפאבתיים (שכל אחד מהם מייצג עיצור או תנועה). טקסטים בכתב חרטומים נמצאים על מגילות פפירוס ממצרים העתיקה, וכן על קירות קברים ומקדשים מתקופה זו. הכתב כולל אלפי סימנים, חלקם בדמויות אנשים, אלים ובעלי חיים.הכינוי הלועזי המקובל לכתב חרטומים הוא הירוגליפים על פי המילה היוונית: ἱερογλύφος (היירוס - קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף). היוונים השתמשו בכינוי זה עבור הכתב המצרי בלבד, אם כי בעת החדשה התפשט השימוש בו לכל כתב שבו נעשה שימוש בסמלי תמונות כתווים, כדוגמת כתביהם של החיתים, המאיה, האצטקים, ילידי אי הפסחא ותרבות עמק האינדוס. בנוסף להירוגליפים, נכתבו טקסטים במצרים העתיקה גם בכתב ההיראטי (ששימש בעיקר לכתבי קודש) והכתב הדֶמוטי (ששימש יותר לצורכי יום־יום).

לאורך התקופה ההלניסטית ובהמשך תחת שלטון רומי נמשך השימוש בכתב זה באנדרטאות על פועלם של השלטונות, אך השימוש בהם ונפוצות הבנת הכתיבה ואף הקריאה בהם הלכה ודעכה. בשנת 391 לספירה, בהוראת תיאודוסיוס הראשון, הקיסר הרומאי הנוצרי, הוחרבו כל המקדשים במצרים, ואיתם אבד סוד פענוח כתב החרטומים. בגלל האופי הציורי של הכתב, נקשרה בשמו של כתב זה הילה של מסתורין וכשפים. פענוח אבן רוזטה על ידי סרן שמפוליון ב-1799 שנה אחר כיבושי נפוליאון במצרים, הובילה להבנת הכתב, הבנה שפתחה פתח חדש לתרבות מצרים העתיקה.

בישראל נמצאו כתבי חרטומים במקדשים מצריים בתמנע, בבית שאן (כתובת של סתי הראשון) ובקיסריה ('ייבוא' רומי של 'עתיקות' ממצרים). בסיני נמצאו מקדשים בערי מכרות כמו זו שבסרביט אל-ח'אדם (מכרה טורקיז) ובאל עריש, המזוהה עם סוכות הקדומה. בכונתילת עג'רוד נמצא מקדש ישראלי ובו כתובות רבות, ביניהן גם בכתב הכנעני (או העברי העתיק). הממצאים הועברו לרשות ממשלת מצרים מכוח הסכם השלום עמה, ומאז אינם נגישים לחוקרים ישראלים.

משה מונטיפיורי

סר משה חיים מונטיפיורי (Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt;‏ 24 באוקטובר 1784 ט' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, איטליה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט , קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות. ידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי", שר במשמעותו העברית המקורית - כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד ורם מעלה, וכן כתרגום לתואר האצולה שהוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה בשנת 1846.

בחייו הארוכים, 100 שנים, זכה להוקרה ולעיטורי כבוד רבים, בהם תואר אבירות על פעולותיו למען יהודים נרדפים ברחבי העולם.

סגולה

האם התכוונתם ל...

סנהדרין

סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת 425 לערך. בדרכי וכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין.

צ'רנוביץ

צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב. שטח העיר כ-150 קילומטר רבוע.

צ'רנוביץ הייתה למשך כמעט מאתיים שנה בירת החבל בוקובינה תחת שלטון אוסטרי ואחר כך רומני. היא עיר מודרנית, ובה מבנים בעלי אדריכלות נאה, פסלים, אנדרטות, פארקים ירוקים וכיכרות רבות.

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה - ה' בחשוון תרל"ה ; 1795–1874), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת חובבי ציון.

בניגוד לתפיסה המסורתית, שהאמינה בציפייה סבילה לגאולה מן השמים, קרא קלישר לפעולה יזומה והאמין כי "מעט מעט תבוא גאולת ישראל". לפי תפיסתו, ההתיישבות בארץ וקיום המצוות התלויות בה יהיו השלב הראשון בגאולה האלוהית. את רעיונותיו העלה על הכתב בספריו ובמאמריו בעיתונות העברית וכן בפגישותיו עם מנהיגי ציבור יהודים ברחבי אירופה. בספרו דרישת ציון שראה אור ב-1862 קרא לעלייה לארץ ישראל, ולחידוש עבודת הקורבנות.

שולמית רופין

שולמית (סלמה) רופין (13 באפריל 1873, שטרלנו, גרמניה – 15 באוקטובר 1912, ישראל) מורה לזמרה ולפיתוח קול, מחלוצות המוזיקה בפלשתינה (א"י). מייסדת בית הספר הראשון למוזיקה ביפו (1910).

רעייתו של ארתור רופין.

שומרונים

שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ - שָׁמֶרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל. מרבית השומרונים חיים כיום בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם של השומרונים דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה (הכתוב בכתב שומרוני, שהוא שונה מעט מן הכתב העברי הקדום, ובנוסף גם מכיל שינויים עלילתיים קלים). במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבין היהודים. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטים והצלבנים. מתוך כלל השומרונים, שאוכלוסייתם מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, בבא רבה, במאה ה-4, שרדו בתחילת המאה ה-20 כ-150 נפש בלבד.השומרונים מהווים כ-0.01% מאוכלוסיית ישראל.

שלמה בן-צבי

שלמה בן-צבי (נולד בשנת 1964 בשם מייקל גולדבלום (Michael Goldblum) הוא איש עסקים ישראלי, לשעבר הבעלים והעורך הראשי של מעריב ושל מקור ראשון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.