סאסא

סָאסָא הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הארצי ולמועצה אזורית הגליל העליון. הוא שוכן בהרי מרום הגליל, בגובה 856 מטרים מעל פני הים, כ-10 קילומטרים ממזרח למעלות תרשיחא וכ-15 קילומטרים ממערב לצפת.

סאסא
כיתוב תמונה
מראה הקיבוץ מהר אדיר
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎830 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים אמריקה הצפונית
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 402 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -2.4% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל העליון
באדום - סאסא
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.sasa.org.il
PikiWiki Israel 4404 Graves Levy Yossi Bar Sissy
קברי משפחת סיסאי המצויים בשטח הקיבוץ

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1949. מייסדיו הם חברי "גרעין עלייה ה'" של תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה. היישוב הוקם על חורבותיו של הכפר הערבי סעסע שנכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.

מקור השם סאסא במשנה ופירושו "מלען", שערה מן השערות שבראש השיבולת. בתלמוד נזכר כפר סיסאי כעיירה יהודית בגליל העליון: "והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו"[2].

בשטח הקיבוץ נמצאים ציוני הקברים של התנאים לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי, שבסמוך אליהם אותרו עוד במאה ה-19 על ידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ועל ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שרידי בית כנסת עתיק[3].

אוכלוסיית הקיבוץ מורכבת מגרעין המייסדים, גרעינים ישראלים, גרעין של השומר הצעיר מאירופה (צרפת, שווייץ, איטליה, אוסטריה, בלגיה) בני קיבוץ ובוגרי בית הספר "פינת אנה פרנק".

ענפי הקיבוץ

  • "מטע ההר" - תפוחים (זן מוביל פינק ליידי, גרני סמיט, זהוב וסטרקינג), קיווי, במטעים ליד הקיבוץ
  • "מטע העמק" - פרי הדר, אבוקדו, במטעים בעמק החולה
  • לול - גידול עופות לבשר, חוות לולים חדשה, שותפות, שהוקמה בקיבוץ גונן שבעמק החולה.
  • רפת - חלב, רפת משותפת עם קיבוץ תובל בתובל
  • "אמב"ל" - גידול בקר לבשר, בשטחים בסביבות הקיבוץ ובעמק החולה
  • שלחין - גידולים חקלאיים, בעמק החולה
  • "פלסן סאסא" - מפעל העוסק במיגון בליסטי לרכבים ומיגון אישי
  • "סאסאטק" - מפעל לחומרי ניקוי, אתר באזור התעשייה ליד מושב דלתון. בנובמבר 2017 מכר הקיבוץ 100% מהבעלות על סאסאטק וסאסאקוסמטיקס לחברת שניב תמורת 24% ממניות שניב.
  • "נופש בעננים" - חדרי אירוח, בתוך הקיבוץ - הענף נסגר עקב מצוקת דירות לבנים חוזרים.
  • "סאסא דע" - שירותי מידענות וחיפוש מידע, ספרייה וירטואלית. מציאת מקורות ספרות לעבודות חקר בכל נושא ולכל רמה. החל מעבודות גמר ועד לעבודות חקר לתואר שני ושלישי, בתוך הקיבוץ.
  • "סאסא סופט" - ענף מיחשוב שהפך לחברת הזנק תוכנות מחשב להגנה על מערכות ורשתות מחשוב לחברות. החברה רכשה חלק מחברת Safe-T.
  • ענפי שירות לחבר: סאסא פרויקטים - ענף בנייה האחראי על הקמת שכונת מגורים של כ-40 יחידות דיור ושיפוץ של כ-15 מבנים ישנים במרכז הקיבוץ.
  • מוסך, חשמליה, אינסטלציה, נגריה, אולם ספורט, בריכה, נוי, מכבסה וקומונה, מועדון לחבר, כלבו, ארכיון, בית בונדי - מרכז תעסוקה למבוגרים, מרפאה, מרפאת שיניים,
  • בוזה - גלידריה ומפעל גלידת בוטיק, פרויקט משותף עם מסעדן מתרשיחא.

כיום

נכון לשנת 2019 מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-550 חברים.

קיבוץ סאסא הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינו מופרט כלל ונשאר שיתופי ושוויוני. נכון לשנת 2009 נמנה הקיבוץ בין עשרת הקיבוצים העשירים ביותר בישראל, בזכות הצלחת מפעל פלסן סאסא, שבשנת 2008 לבדה הסתכמו הכנסותיו בכ-700 מיליון דולר[4].

בסאסא קיימים שני בתי ספר: בית הספר היסודי אזורי "נוף הרים" ובית הספר התיכון אזורי"ברנקו וויס ע"ש אנה פרנק".

גלריית תמונות

Ksasa01

פנים חדר האוכל, 2013

Ksasa02

הכניסה לחדר האוכל בקיבוץ סאסא לאחר ההרחבה בשנת 2012. קיר האמנות, הצמוד לדלת הכניסה, בוצע בטכניקה מעורבת על ידי יוסי ספוז'ניק.[5]

Ksasa03

קיר אמנות שיצר חבר הקיבוץ יצחק קמינר (בעל עיטור העוז שנהרג ב-1968 ב"ארץ המרדפים") על חזית בניין חדר האוכל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו', עמוד ב'.
  3. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 128–129, ח' סאסא.
  4. ^ נעמה סיקולר ואריק בשן, מקום 2: סאסא - הקיבוץ שמגן על חיילי ארצות הברית, באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2009
  5. ^ מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על חדר האוכל בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 25 באוגוסט 2014.
אגם ויקטוריה

אגם ויקטוריה או ויקטוריה ניאנזה הוא הגדול בסדרת האגמים הגדולים של אפריקה. שטחו 68,870 קמ"ר, והוא האגם הטרופי הגדול בעולם ואגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם מבחינת שטחו, אחרי ימת סופיריור. אגם ויקטוריה הוא רדוד יחסית, יש בו 2,760 ק"מ מעוקב של מים, והוא אגם המים המתוקים התשיעי בנפח מימיו בעולם. האגם הוא מקורו של הפלג הארוך ביותר של נהר הנילוס, הנילוס הלבן. האגם שוכן על רמה בחלקו המערבי של הבקע הסורי-אפריקאי, ומפלס פני המים שלו הוא בגובה 1,134 מטר מעל פני הים. לחופיו מצויות המדינות טנזניה, אוגנדה וקניה.

באגם ויקטוריה יש יותר מ-3,000 איים, רובם אינם מאוכלסים, בהם איי סאסא באוגנדה, שהם קבוצת איים גדולה בצפון-מערב האגם שהופכים בשנים האחרונות למוקד תיירותי.

בירנית

בִּירָנִית (פירוש השם: מצודה קטנה) היא המקום שבו נמצאת כיום מפקדת "עוצבת הגליל" (אוגדה 91) של צה"ל. ממוקמת על כביש הצפון, כקילומטר מגבול לבנון, בין סאסא לנטועה.

תוכננה להיות המרכז הכפרי של יישובי האזור במסגרת מבצע סו"ס (מבצע "סוף סוף"), בשלהי שנות השישים. למרות התכנון, בשנת 1964 הוקמה במקום היאחזות נח"ל. בשנת 1967 אוזרחה ההיאחזות כאשר בירנית הפכה לבית ספר לסיף, אך לא הפכה ליישוב.

בראשית שנות השבעים, בעקבות אירועי "ספטמבר השחור", פעילויות המחבלים עברו מאזור הבקעה לאזור הצפון. המצב הביטחוני חייב התארגנות מוגברת של צה"ל בצפון ובשנת 1974 הוקמה בבירנית חטיבה מרחבית חדשה, חטיבה 300 (עוצבת ברעם), שמפקדה הראשון היה אל"ם בנימין בן-אליעזר ("פואד").

עם פרוץ מלחמת לבנון בשנות השמונים, הועתקה עוצבת ברעם לשטח לבנון ובירנית הוקמה כמפקדת עוצבה מרחבית.

עם יציאת צה"ל מלבנון הוקמה בבירנית מפקדת עוצבת הגליל. מפקדת חטיבה 300 עברה לשומרה.

ג'ש (גוש חלב)

גִ'ש (בערבית: الجش, נודע גם בשם גוש חלב כשם היישוב העברי הקדום) הוא יישוב בגליל העליון, מצפון-מערב לצפת, על כביש 89. היישוב נמצא בגובה בין 700-840 מטר מעל פני הים.

הוא קיבל מעמד של מועצה מקומית בשנת 1963 ושייך מנהלית למחוז הצפון של ישראל. ג'ש הוא היישוב דובר-הערבית היחיד בישראל שרוב תושביו הם נוצרים-מארונים, לצד מיעוט של מוסלמים.

הבורר

הבורר היא סדרת טלוויזיה ישראלית, המשלבת דרמת פשע, אלמנטים של קומדיית פשע ודרמה משפחתית. הסדרה שודרה החל מ-27 במאי 2007 ועד לסיומה ב-1 בינואר 2014, במשך 4 עונות ו-45 פרקים, בחברת HOT. הסדרה מגוללת את סיפורו של נדב פלדמן, עובד סוציאלי צעיר, המגלה כי הוא מאומץ ומוצא עצמו בנבכי משפחתו של אביו הביולוגי, ברוך אסולין, מראשי הפשע המאורגן בישראל, המכונה "הבורר", עקב פעילותו כבורר בסכסוכי העולם התחתון.

"הבורר" היא אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר בישראל מאז הפקתה. הסדרה מתמקדת, בשילוב בין הדרמטי למותח, בעימות שבין החברה בכללה לנורמות של עולם הפשע, ובמיוחד בנורמות ובקודי ההתנהגות של העולם התחתון. בין השאר מבליטה הסדרה, באופן סאטירי, את הניגוד שבין אופני התנהגות מסוימים של חלק מגיבורי הסדרה (כמו הפגנת אדיקות דתית) ואופני התנהגות אחרים (כמו הזלזול המופגן בחיי אדם).

הסדרה שודרה מספר פעמים בשידורים חוזרים בערוצים HOT3 ו-HOT Plus, וזמינה לצפייה בשירות ה-VOD. כמו כן שודרה בחלקה גם בערוץ 2, בשנת 2016 שודרה הסדרה לראשונה ב-yes, בערוץ yes קולנוע ישראלי באפיק 6, ובשנת 2019 גם בערוץ 24.

הר אדיר

הר אדיר (בערבית ג'בל עדתיר) הוא הר בגליל העליון אשר נמצא בשטח שמורת הר מירון, בסמוך ליישובים סאסא, מתת וחורפיש.

ההר מתנשא לגובה של 1008 מטרים מעל פני הים ובשל כך, הוא אחד מן ההרים הגבוהים בישראל. הוא מכוסה בחורש ים תיכוני עבות של אלון, אלה, עוזרר וקטלב.

במקום שרידי מצודה מתקופת הברזל, אשר נבנתה ככל הנראה על ידי שושלת בית עמרי מממלכת ישראל.

פסגת ההר סגורה למבקרים ועליה בסיס צה"לי מרובה אנטנות, אשר נראות למרחוק.

כביש 89

כביש 89 הוא כביש רוחב בגליל העליון, בצפונה של ישראל באורך של 58 ק"מ. כביש זה מקשר בין צומת נהריה בנהריה, שם הוא נפגש עם כביש 4, עובר דרך מעלות תרשיחא ונפגש עם כביש הצפון בצומת חירם. הכביש מקיף את הר מירון מצפון ועוקף את העיר צפת מדרום, קטע בו הוא מכונה "כביש עוקף צפת". בעבר חצה הכביש את העיר והגיע לראש פינה, אך כיום מסומן קטע זה ככביש 8900. כביש 89 מסתיים במחלף אליפלט סמוך ליישוב אליפלט, שם הוא פוגש את כביש 90.

כביש הצפון

כביש 899, הידוע ככביש הצפון, הוא כביש רוחב בצפון מדינת ישראל, העובר ברובו לאורך גבול הצפון, קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ולבנון. אורכו 63 ק"מ.

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי או לוי היה מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים

מערת פער

מערת פער היא מערה בגליל העליון, בין הר אדיר לקיבוץ סאסא. המערה היא בולען קארסטי (דולינה) המנקז את מימי נחל פער הנבלעים בו אל התהום. סביבת המערה, הנכללת בשמורת טבע זעירה (14 דונם), היא בית גידול הכולל יער המורכב מעצי אלון מצוי, אלון תולע ועוזרר קוצני גדולים ועולם חי הכולל תנים וחזירי בר. באזור פורחים בסתיו גאופיטים כגון סתוונית היורה, כרכום חורפי ומיני כרכום אחרים (כרכום גיירדו וכרכום צהבהב) וחלמונית זעירה. כמו כן זהו המקום היחיד בארץ ישראל בו גדל חמשן זוחל.

מתת

מַתָּת הוא יישוב קהילתי בגליל העליון, ליד הגבול בין ישראל ללבנון. מוניציפלית משתייך היישוב למועצה האזורית מעלה יוסף.

היישוב הוקם כיישוב קהילתי כפרי בשנת 1979, והיה ליישוב הראשון ב"תוכנית המצפים" של שנות השמונים.

ביישוב כ- 46 בתים. רובם של התושבים עוסקים בעבודות שונות בסביבה וכן בחקלאות ובתיירות.

שם היישוב כשם ההר עליו נבנה - הר מתת. ערכו של השם מתת בגימטריה הוא 840, וזהו גובהו של ההר מעל פני הים. כתוצאה ממיקומו הגאוגרפי ומגובהו הטופוגרפי של היישוב, מזג האוויר בו נוח יחסית. בקיץ, הטמפרטורה מתונה ומידת הלחות נמוכה בדרך כלל, ועל כן עומס החום נמוך. לילות הקיץ קרירים.

בחורף קר וגשום, ממוצע המשקעים השנתי ביישוב הוא כ-800 מילימטר ולעיתים יורד שלג.

על הר מתת מצויה מצודת טגארט מדגם "מצדית", מהמצודות שנבנו על ידי שלטון המנדט על ציר כביש הצפון, הקרויה "מצודת סאסא". בבסיס נמצאת המפקדה הגדודית של גדוד 869 של חיל האיסוף הקרבי. בשנת 2014 הוחלט לפרק את מבנה הפלדה המתומן שבראש המצודה מחמת סכנת התמוטטות.

נחל דישון

נַחַל דִּישוֹן (בעבר ואדי חינדאג') הוא הגדול שבנחלי הגליל העליון המזרחי. ראשיתו במורדות המזרחיים של הר מירון, אורכו כ־26 ק"מ, ובסיומו הוא נשפך לנהר הירדן (בעבר לאגם החולה), מצפון לגשר הפקק.

שטח הניקוז של הנחל משתרע על 96 קמ"ר, והוא כולל את השטח התחום בין המורדות המזרחיים של הרי מירון - סאסא - דובב במערב, אזור גוש חלב - דלתון - עמוקה מדרום, ויראון - אביבים - דישון מצפון. שטח הניקוז של הנחל תחום מדרום על ידי נחל מחניים ונחל ראש פינה, ומצפון על ידי נחל גרשום.

בנחל ובסביבותיו נובעים מספר מעיינות, העיקריים שבהם הם עין דישון ועין אביב.

בתקופות קדומות ניצלו תושבי האזור את מימי הנחל לשם הפעלת טחנת קמח. עד 1948 היה הנחל נחל איתן אך כיום הוא נחל אכזב, ומימי מעיינותיו נשאבים לטובת מפעל 'עין אביב' של חברת מקורות, לטובת צורכי האוכלוסייה והחקלאות באזור. בנחל תופעות גיאולגיות שונות ובאביב ובחורף זרימת המים בו מרשימה. בעקבות פיגוע אוטובוס ילדי אביבים נסלל כביש עוקף לכביש הצפון בין דובב לאביבים, המתבסס בחלקו על תוואי נחל דישון ונחל יראון, יובל של נחל דישון.

חלקים מהנחל הם שמורת טבע (שמורת נחל דישון ושמורת יער ברעם), וחלקים אחרים משמשים למרעה. חלק משטח הניקוז של הנחל (נחל קציון ונחל מרות) הוא שטח אש, שגבולותיו מגיעים עד לאפיק הנחל בחלקו התחתון.

החל מ-15 במרץ 2013 החל שחרור מי ששת המעיינות המזינים את נחל דישון ובראשם עין אביב באמצעות קידוחי עומק, במטרה להפוך את הנחל לנחל איתן בשנית. במקביל מתבצע טיהור של מי קולחין ושימושם בחקלאות במקום הזרמתם לנחל. בנוסף נאסרה כניסת כלי רכב (כמו טרקטורונים) לחלקו התיכון של הנחל כדי למנוע את סימני הגלגלים שלהם (קוליסים) בשטח. המטרה היא גם למנוע פגיעה בבעלי החיים (בעיקר דו-חיים) השוכנים בנחל.אל הנחל נשפכים שלושה יובלים מרכזיים:

נחל אביב

נחל גוש חלב

נחל צבעוןהחל משנת 1998 מתקיימת בנחל מדי שנה "צעדת האביב" לזכר נופלי מושב דישון הסמוך לנחל.

סעסע

סַעסַע (בערבית: سعسع) היה כפר ערבי על גבעה סלעית בהרי הגליל העליון 12 קילומטר צפונית-מערבית לצפת.

עמוס מלכא

עמוס מלכא (נולד ב-24 בינואר 1953) היה אלוף בצה"ל, בין 1996–1998 כיהן כראש מפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום זרוע היבשה) ובין 1998- 2001 כראש אגף המודיעין (אמ"ן).

התגייס לחיל השריון ב-1972, ובמלחמת יום הכיפורים לחם במסגרת כוח בה"ד 1 במעברי הגידי והמיתלה. לאחר המלחמה סיים את קורס הקצינים, ועבר דרך כל שלבי הפיקוד במסגרת חיל השריון: מפקד מחלקה, מפקד פלוגה, סגן-מפקד גדוד, ומפקד גדוד 429 של חטיבה 211 במלחמת שלום הגליל במהלכה נפצע ביום הרביעי של הלחימה. שירת כמפקד חטיבה 27 וחטיבה סדירה 211. מלכא הקים את חטיבת מנשה בגזרת ג'נין בעת האינתיפאדה הראשונה ובכך היה לאיש השריון הראשון שפיקד על חטיבת בט"ש (ביטחון שוטף). פיקד על חטיבת ההדרכה המרכזית של חיל השריון (חטיבה 460), בה מוכשרים מפקדי טנקים (מט"קים) וקציני שריון. ב-1992 קיבל מלכא דרגת תת-אלוף ומונה לפקד על אוגדת מילואים, ושנה לאחר-מכן מונה לפקד על עוצבת הפלדה.

ב-1996 קיבל דרגת אלוף ומונה לראש מפח"ש (מפקדת חילות-השדה, כיום זרוע היבשה), וב-1998 מונה לתפקיד ראש אמ"ן.

מלכא פרש מצה"ל ב-2002 ופנה לעסקים; הוא הקים את חברת AM-DASC העוסקת בייעוץ ביטחוני ובקידום מיזמים טכנולוגיים, משמש כדירקטור חיצוני בחברת אי.די.בי. פיתוח, וכדירקטור בבנק אוצר החייל. ב-2005 מונה ליו"ר אלבר, העוסקת בליסינג ומימון. בינואר 2007 מונה ליו"ר חברת פלסן סאסא העוסקת בפתרונות מיגון לשוק הביטחוני המקומי והבינלאומי. מכהן כיו"ר חבר המנהלים של חב' לוג'יק, וכדירקטור בחברת נייטרון אבטחת מידע.

פלסן סאסא

פלסן סאסא בע"מ היא חברה ישראלית המתמחה בתכנון וייצור מיגון לכלי רכב, מחומרים מרוכבים, מיגון הנקרא שריון מרוכב. החברה היא חברה פרטית בבעלות מלאה של קיבוץ סאסא, מחזיקה במפעלים בישראל, צרפת ובארצות הברית, מרבית תוצרתה (מעל 95%) היא ייצוא המיועד לכוחות המזוינים של ארצות הברית, הכנסותיה של פלסן הסתכמו ב-2009 במעל 3 מיליארד ש"ח. ובכ-870 מיליון דולר ב-2010

רועי רשקס

רועי רשקס (נולד ב-1962) הוא סופר ומחזאי ישראלי ומרצה במכללת אורנים.

שריון מרוכב

שריון מרוכב הוא מיגון לרכב קרבי משוריין וכלי רכב אחרים שמורכב מלוחות שריון העשויים ממספר שכבות של חומרים מרוכבים, סגסוגות מתכתיות וחומרים אחרים, כגון חומרים קראמיים, פלסטיק ואף חללי אוויר. השריון המרוכב שוקל פחות משריון פלדה (אם כי לעיתים תופס יותר נפח) ומספק הגנה שוות ערך לפלדה או טובה יותר. ניתן לתכנן שריון מרוכב כך שיהיה קל יותר וחזק יותר משריון פלדה, טיטניום או אלומיניום המסורתיים, אך בדרך כלל הוא יקר יותר. רוב טנקי המערכה המודרניים ממוגנים בסוג של שריון מרוכב, כאשר הרכב השריון המדויק משתנה ממדינה למדינה ונחשב לסוד צבאי. לעיתים, גם כלי רכב קלים יותר ממוגנים בשריון מרוכב.

השריון המרוכב תוכנן להתמודד בעיקר עם רקטות וטילי נ"ט עם ראש קרבי בעל מטען חלול, שנהפכו בשנים האחרונות לאיום מרכזי על הטנקים, בעיקר בעימות בעצימות נמוכה: רקטות נ"ט קלות יותר יכולות להגיע לחדירה של כ-700 מ"מ פלדה הומוגנית ואילו טיל נ"ט מודרני יכול לחדור למעלה מ-1000 מ"מ של פלדה הומוגנית, אחרי חדירת מיגון ריאקטיבי. יכולת החדירה של מטען חלול עומדת ביחס ישר לשורש צפיפות ה"ליינר" של המטען (סילון של מתכת מותכת, בדרך כלל נחושת) חלקי שורש הצפיפות של שריון המטרה , כלומר:

בישראל מפתחים ומייצרים שריון מרוכב הגופים הבאים: צה"ל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית ופלסן סאסא.

תובל

תּוּבַל הוא קיבוץ בגליל העליון בתחומי המועצה האזורית משגב. הוא קרוי ע"ש תובל קין, בנו של למך, מצאצאי קין בן אדם.

הקיבוץ נוסד בשנת 1981 בידי חברי תנועת הצופים ותנועת הבונים דרור מאנגליה ומדרום אפריקה. בשנת 1999 הוקמה בצמוד אליו הרחבה קהילתית.

תובל מתנהל כקיבוץ מתחדש. פרנסתו, מלבד עבודת חברים, נשענת על רפת משותפת עם סאסא, מטע קיווי ולול במסגרת האינטגרציה, וכמו כן מרכז לסמינרים. בשנת 2004 הוקם יקב שטרן המייצר יין בוטיק. בשנת 2014 הוקם חברת תובל פתרונות תפעוליים (ת.פ.ת.) המתעסקת בפתרונות לטיהור שפכים ומים.

בכניסה לקיבוץ תובל ניטע יער הגאווה. בסמוך לקיבוץ נמצא גם האתר הארכאולוגי חורבת בליה.

תחנה מרכזית נהריה

התחנה המרכזית של נהריה היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נהריה והגליל המערבי. התחנה שוכנת במרכזה של העיר, סמוך לתחנת הרכבת נהריה בשדרות הגעתון בעיר.

תעשיית רכב בישראל

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמו בה מפעלים אחדים לייצור מכוניות ומשאיות, אך מיזמים אלה כשלו מבחינה כלכלית, עקב היקף הייצור המצומצם. נמשכים פיתוח וייצור של כלי רכב לכוחות הביטחון (גם ליצוא), וכן הרכבה של אוטובוסים. כן הוקמו בישראל מפעלים שונים לייצור רכיבים לתעשיית הרכב, כגון מצברים וצמיגים, מכלולי הנעה, חלקים ביציקה מדויקת, בעיבוד פלסטי ובעיבוד שבבי. בהתאחדות התעשיינים בישראל קיימת סקציה של ארגון תעשיות הרכב במאה ה-21 תפסה ישראל מקום נכבד בתעשיית התוכנה והחומרה הייעודיים לכלי רכב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.