נתן וסרמן

פרופסור נתן וסרמן (נולד ב-1962) הוא אשורולוג ומשורר ישראלי המשמש כראש המדור האשורולוגי בחוג "ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום" באוניברסיטה העברית וכפרופסור חבר שם. בשנת 2008 זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית.

Nathan Wasserman
נתן וסרמן

תולדות חיים

נתן וסרמן נולד וגדל בירושלים למשפחה מיוצאי מזרח אירופה (פולין וליטא). למד בבית הספר אגרון ובתיכון ליד האוניברסיטה, לאחר שירות צבאי כאפסנאי[דרוש מקור] בצה"ל (1980–1983) השלים וסרמן שלושה תארים אקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1993 סיים את לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה, עם התיזה "דגמים תחביריים ורטוריים בטקסטים ספרותיים לא אפיים בבבלית-עתיקה". בשנים 1993–1994 עשה את הפוסט-דוקטורט שלו בפריז. בשנת 1994 חזר לאוניברסיטה העברית כמרצה לאשורולוגיה. באפריל 2008 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית. בין השנים 20102011 שימש כפרופסור אורח ב"מכון לחקר המזרח הקדום", באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. בשנת 2011 מונה לסגן הדיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

מתגורר בירושלים. לצד פועלו המחקרי, מפרסם וסרמן גם ספרי שירה.

מפרסומיו

ספרי אשורולוגיה

  • (עורך) חוטים נטווים: ראשיתן של סוגות ספרותיות בתרבויות עתיקות, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
  • Style and Form in Old-Babylonian Literary Texts, Brill 2003
  • נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים; מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה”ס, הוצאת כרמל, 2018

ספרי שירה

קישורים חיצוניים

מכתביו

אברהם מלמט

פרופ' אברהם מלמט (26 בינואר 1922 - 21 בינואר 2010) היסטוריון של תקופת המקרא ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. מלמט התמחה בחקר תרבות שבט יהודה ושבטי ישראל, וחיבר מספר מאמרים חדשניים על תרבות מארי בפרספקטיבה אובייקטיבית והשוואתית ביחס לשבטי ישראל.

אלזה לסקר-שילר

אלזה לסקר-שילר (בגרמנית: Else Lasker-Schüler; ‏11 בפברואר 1869, אלברפלד (וופרטל) – 22 בינואר 1945, ירושלים) הייתה משוררת, סופרת וציירת גרמנייה יהודייה מפורסמת. לסקר-שילר ידועה בשל סגנון חייה הבוהמייני בברלין. הייתה אחת מהנשים הבודדות השייכות לזרם השירה האקספרסיוניסטית. ברחה מהמשטר הנאצי ובילתה את שנותיה האחרונות בארץ ישראל.

אמורי (עם)

הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס. נזכר גם במקרא כאחד מעמי כנען שנכבשו על ידי שבטי ישראל, ובהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא האמורי. ואילו מחוץ למקרא, השימוש במונח אמורו אינו קבוע; הוא יכול לציין שבטים שמיים מערביים, או שבטים שמיים מזרחיים, לעיתים משמש כמונח גאוגרפי מדיני המציין ממלכות שונות בסוריה ובארץ ישראל.

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה. הוא רואה אור על ידי "החברה לחקר המקרא בישראל" בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים. החל לצאת לאור בשנת תשט"ז-1957. העורך מאז 2007 הוא פרופ' יאיר הופמן (אוניברסיטת תל אביב) וחברי המערכת הם פרופ' שמואל אחיטוב (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' גרשון ברין (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר דוד גלעד (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' משה גרסיאל (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' שמואל ורגון (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר לאה מזור (האוניברסיטה העברית) ופרופ' נילי שופק (אוניברסיטת חיפה).

בראיון ב-2011 אמר עורך כתב העת, פרופ' יאיר הופמן:

לעיתים מוציא "בית מקרא" חוברת המוקדשת כולה לנושא אחד. בשנת תש"ע הופיעה החוברת 'סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות' בעריכת לאה מזור ובשנת תשס"ד החוברות 'ראשית ישראל במקרא ובמחקר' בעריכת נילי שופק ו'דמות האישה במקרא ובמדרש' בעריכת אמירה מאיר.

משתתפים בו בין השאר החוקרים: אוריאל רפפורט, שולמית אליצור, אלכסנדר רופא, יאיר הופמן, עמנואל טוב, לאה מזור, אורלי קרן, גלעד ששון, טובה פורטי, נתן וסרמן, חיה בן-איון, יורם כהן, טליה סוצקובר, ארנון עצמון, נורית רייך, יונתן גרוסמן, אדווה הכהן ורימון כשר.

גשם בשדה קרב

גשם בשדה קרב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי, שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תל אביב: לקראת, תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים והוא מהידועים שבשירי עמיחי.

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת בירושלים.

ויין הורוביץ

ויין הורוביץ הוא אשורולוג ישראלי, פרופסור בחוג לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. מומחה בשפות מסופוטמיות, כתב יתדות, ובאסטרונומיה עתיקה.

וסרמן

וסרמן (או וואסרמן; Wassermann) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו "איש המים".

האם התכוונתם ל...

חוה

חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית. מסופר עליה כי נבראה בצלם אלוהים. חוה היא אשת אדם הראשון ואמם של קין, הבל ושת, ובנים ובנות אשר שמם לא ידוע. שמה מופיע לראשונה בספר בראשית, פרק ג', פסוק כ'. השם חַוָּה מופיע פעמיים במקרא. חוה היא האם היחידה בתנ"ך שניתן לה הסבר לשם.

חיים תדמור

חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.

ישראל פנקס

ישראל פנקס (נולד ב-28 בינואר 1935) הוא משורר עברי, חתן פרס ישראל לשירה תשס"ה (2005).

כתב יתדות

כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה. סימני הכתב מורכבים מטביעות יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.

השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד.

ליאת קפלן

ליאת קפלן (נולדה ב-1956) היא משוררת ועורכת ישראלית.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מלכי אשור

רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות. מתחילת האלף השני לפנה"ס, רשמו פקידים אשוריים שנקראו לימו את המאורעות והעסקים המסחריים שאירעו באשור.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.