נתן הנביא

נָתָן הנביא היה נביא שפעל בתקופת המלכים דוד ושלמה, בימי טרום בית ראשון, במאה ה-10 לפנה"ס. נתן היה כהן[1]. הוא נטל חלק בהמלכת שלמה, יחד עם צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע.

שתי נבואותיו הידועות נאמרו לדוד, והן: דחיית בניית בית המקדש לימי בנו (שמואל ב' ז', א-יז), וההבטחה בדבר קיום מלכות בית דוד לעולם, והתוכחה לדוד על מעשה בת-שבע כולל משל 'כבשת הרש' המפורסם, שנאמר בתוכחה זו (שמואל, י"ב, א-יד).

נתן העניק לשלמה את השם ידידיה, מיד לאחר לידתו (שם, י"ב, כה). והיה מי שסיכל את הכתרתו של אדוניה בן חגית למלך על ישראל, בכך שדירבן את בת שבע ודוד להמליך מיד את שלמה (מלכים א', א', יא-כז).

כותרת מזמור תהילים נ"א בספר תהילים מזכירה את נתן הנביא הבא אל דוד לאחר מעשה בת-שבע.

בדברי הימים (א', כ"ט, כט; ב', ט', כט) מוזכרים "דברי נתן הנביא", שהכילו, כך על פי הכתוב, את דברי ימי מלכות דוד ושלמה.

על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא דף יד), נתן כתב את ספר שמואל (ממות שמואל הנביא ואילך) יחד עם גד החוזה.

מסורת יהודית מזהה את קברו של נתן הנביא במסגד בעיירה חלחול שמצפון לחברון.

Nathan
איקונין של נתן הנביא

לקריאה נוספת

  • מיכאל אביעוז, המשא ומתן בין דוד ובין נתן בעניין בניית בית המקדש (שמואל ב ז) והשתקפויותיו בהיסטוריוגרפיה המקראית: עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דעת מקרא מלכים א ד ה
אבישג השונמית

בתנ"ך, אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (על שם עיר מולדתה, שונם) הייתה המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו.

אדוניה

אֲדֹנִיָּה (או אֲדֹנִיָּהוּ), דמות מקראית, בנו הרביעי של דוד, מאשתו חגית. נולד בעת שאביו מלך בחברון, והבא בתור בסדר הירושה לאחר אמנון, כלאב ואבשלום. כמוהו כאבשלום היה אדוניה יפה תואר ושאפתן. הודח מכס המלוכה ומוצא להורג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו והוצאתו להורג מתוארת בתחילת ספר מלכים.

אמנון (דמות מקראית)

בתנ"ך, אַמְנוֹן היה בנו הבכור של דוד המלך, מאחינועם היזרעאלית. ידוע במיוחד בשל אונס אחותו תמר.

בת שבע

בת שבע היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ב'. היא הייתה אשתו של אוריה החתי. בת שבע הייתה פילגשו ולאחר מכן הפכה לאשתו של דוד המלך, והייתה אמו של שלמה המלך, יורשו של דוד. שמה היה בת שבע בת אליעם, אך בדברי הימים א' היא נקראת בת שוע בת עמיאל. ייתכן והייתה נכדתו של אחיתפל הגילוני, יועצו של דוד.

דב רייזר

דב (דבל'ה) רייזר (נולד ב-28 בספטמבר 1947), הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה, קריין ומדבב ישראלי זוכה פרס קלצ'קין. זוכה פרס מסקין לשנת 2019.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

דוד ובת שבע

מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר בספר שמואל ב', פרק י"א ובפרק י"ב. התנ"ך מתאר כיצד דוד המלך רואה מגג ארמונו את בת שבע מתרחצת על גג ביתה. דוד מזמין אותה אליו, שוכב עימה, והיא הרה לו. כל זאת בשעה שבעלה, אוריה החתי, נמצא הרחק, במלחמה מול בני עמון. למרות שיש אלו שטוענים שדוד שלח את אוריה לקרב כדי להסתיר את המעשה, חז"ל מסבירים שאוריה היה חייב מיתה בעבור מרידה במלכות כאשר סירב לחזור לאשתו. אחד משיאי המעשה הוא תוכחתו הקשה של נתן הנביא אל דוד, חרטתו של דוד והעונש הכבד שנגזר עליו.

חטאו של דוד במעשה זה, אשר מטיל צל כבד על דמותו הרוחנית, משך את תשומת לבם של פרשנים רבים במשך הדורות. לפי חז"ל שאמרו; כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, והם מציעים פירוש המנקה את דוד הן מאיסור הניאוף והן מאיסור שפיכת הדמים, ומציג את המעשה ככישלון מוסרי בלבד. פירושם התקבל על ידי חלק מהפרשנים בימי הביניים ובימינו, בעוד אחרים חולקים עליו ומציעים הסברים שונים. הדיון בהסבר המעשה ובהבנת דברי חז"ל מהווה דוגמה לדיון במשמעות הפשט, דיון שהתעורר מחדש גם בתחילת המאה ה-21 וכונה "תנ"ך בגובה העיניים", ובו היווה מעשה דוד ובת שבע סוגיה מרכזית.

המלך דוד (סרט)

המלך דוד (אנגלית: King David) הוא דרמה היסטורית המגוללת את סיפורו של דוד שמלך בחברון ובירושלים בסביבות שנת 1000 לפסה"נ. הסרט בכיכובו של ריצ'רד גיר צולם בסאסי במטרה ובקיקרו שבאיטליה ויצא לאקרנים בשנת 1985.

חלחול (עיר)

חלחול (בערבית: حلحول) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון. העיר שייכת לנפת חברון של הרשות הפלסטינית. ייתכן שמקור שמה נעוץ בכך שהמשקעים מחלחלים בקלות לתוך הסלעים עליהם בנויה העיירה.

המקום מהווה את פסגת הר חברון והפסגה הגבוהה בהרי יהודה, בגובה של 1020 מטרים מעל פני הים. משום כך, העיר חלחול הוא היישוב העירוני הגבוה ביותר בארץ-ישראל. כיום, ידועה חלחול גם בזכות מחצבות סלעים רבות הסמוכות לה.

יגאל בן נתן

יִגְאָל בֶּן־נָתָן מִצֹּבָה או יוֹאֵל אֲחִי נָתָן היה אחד משלושים גבורי דוד. למעשה, יגאל היה אחי נתן, אבל בספר שמואל רצו להדגיש את עובדת היותו ממשפחת נתן הנביא. יגאל היה כהן, כמו נתן אחיו.

כבשת הרש

כִּבְשַׂת הָרָשׁ הוא משל תנ"כי מספר שמואל ב' פרק י"ב אותו מציג נתן הנביא לדוד המלך על מנת להוכיח אותו על מעשיו.

המשל מספר על איש עשיר בעל צאן ובקר, שבא אליו אורח. העשיר החמדן לוקח את הכבשה היחידה של שכנו העני בשביל לשוחטה כמאכל עבור האורח. בתגובה אומר דוד כי העשיר הוא בן מוות וכי עליו לפצות את הרש, ונתן הנביא משיב כי מדובר במשל לפשעו של דוד עם בת שבע, כאשר דוד משול לאותו עשיר.

בעברית הושאל מהמשל המונח 'כבשת הרש' המתאר מצב שבו לוקחים לאדם עני את הדבר היחיד שנשאר לו.

כבשת הרש (ספר)

כבשת הרש, אשר כתב ב-1957 הסופר משה שמיר, הוא רומן היסטורי השם בפי אוריה החיתי את תיאור מהלך חייו, המועלה על ידו על הכתב טרם נשלח אל מותו בפקודת דוד המלך בימי המצור של צבא יואב בן צרויה, שר צבא ממלכת ישראל המאוחדת על רבת בני עמון. הרומן מהווה פרשנות והרחבתו של סיפור ניאופו של דוד עם בת שבע, אשת רעו, אוריה, בגינו המשיל בפניו נתן הנביא את משל כבשת הרש, דוד התוודה על חטאו ונענש.

נתן

האם התכוונתם ל...

עין רוגל

עֵין רוֹגֵל היה אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הוואדיות המקיפים את העיר - נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום.

עליית שלמה למלוכה

עליית שלמה למלוכה הגיעה לשיאה עם סיום משפט שלמה. לצעד זה, קדמו מהלכים שנמשכו שנים אחדות, במהלך שלטונם של דוד ושלמה.

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים והיה על פי התנ"ך החכם באדם. נקרא יְדִידְיָהּ על ידי נתן הנביא, איתיאל לפי פרשנות פרק ל במשלי, וקֹהֶלֶת. לפי הפרשנות המסורתית לספרי קהלת ומשלי ולמגילת שיר השירים הם נכתבו על ידי חזקיהו המלך וסיעתו מדבריו של שלמה. שלמה היה בנם השני של דוד ובת שבע (או בנם הראשון – על פי ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'). סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.

תהילים נ"א

תהילים נ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-40 במספר).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.