נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).

החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 הייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ-1980 הייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ-2004 הפכה לחברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. – החברה הלאומית לדרכים בישראל".

מאז הפכה לחברה ממשלתית ב-2004, לחברה מבנה "רזה" של חברה מנהלת בלבד, המנהלת את ספקיה (מנהלי פרויקטים, מתכננים, וקבלנים) באמצעות מיקור חוץ, לאחר זכייה במכרזים לביצוע עבודות החברה, ולפיכך איננה מעסיקה ישירות כח אדם לביצוע העבודות או מחזיקה בכלים הנדסיים ובציוד הנדסי כבד.

בשנת 2012, בעקבות החלטת ממשלה, שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ", והוחלט כי החברה תהיה אחראית על פיתוח תשתיות תחבורה נוספות (כגון: מסילות רכבת והקמת שדה תעופה) ולא רק על הכבישים הבינעירוניים במדינה.

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
NetiviIsrael
בית נתיבי ישראל
בניין המשרדים הראשי של החברה, באור יהודה
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
מייסדים ממשלת המנדט
תאריך הקמה 1921 - כמחלקת עבודות ציבוריות
2003 - כחברה ממשלתית
משרד ראשי אור יהודה
בעלות מדינת ישראל
ענפי תעשייה פיתוח תשתיות תחבורה (כבישים, מסילות רכבת, שדות תעופה)
מנכ"ל ניסים פרץ
עובדים 415 (2018)
www.iroads.co.il
Maats Hayarkon bridge 1
פעולות מ.ע.צ. להקמת גשר הירקון, שנות ה-50 של המאה ה-20
Maatz 1950
עובדים של מ.ע.צ. במעלה עקרבים, 1950
מעצ סוללים כביש לאילת 1957 גנזך המדינה אוסף יהודה איזנשטרק
עובדי מ.ע.צ. סוללים את הכביש לאילת, 1957
מבנה ארגוני
מבנה ארגוני
מעצ אנדרטה לנופלים
אנדרטה לזכר עובדי מ.ע.צ. שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה; ניצבת בצדי גשר עד הלום

תחומי פעילות

באחריות החברה כבישים באורך כולל של כ-8,000 קילומטר. בנוסף החברת מתחזקת כ-1,300 גשרים ומנהרות, 105 מחלפים, 2,200 צמתים, 5,600 ק"מ של מעקות בטיחות, 18,500 נקודות מאור בכבישים, 95,000 תמרורים ושלטים, 18,500 אלף דונם של שטחי גינון, ומתפעלת למעלה מ-150 מצלמות לניהול ובקרת תנועה.

חברת נתיבי ישראל פועלת לפי תוכניות רב שנתיות שמאושרות על ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר. התוכנית הרב שנתית הראשונה הייתה בין השנים 2006–2010, התוכנית השנייה הייתה בין השנים 2011–2016, וכיום החברה פועלת תחת תוכנית חומש שלישית לשנים 2017–2021 כאשר היקף תקציב החברה לתוכנית זו הוא למעלה מ-50 מיליארד ש"ח.

תוכנית החומש הנוכחית של החברה, שמה דגש על ההיבטים הבאים:

  • חיבור הפריפריה למרכז
  • מתן עדיפות לתחבורה ציבורית
  • שיפור בטיחות בתשתיות הקיימות
  • שיפור השילוביות בין אמצעי התחבורה השונים (הולכי רגל / אופניים / רכב פרטי / תחבורה ציבורית)
  • תחזוקת הכבישים לשמירה על רמת שירות גבוהה למשתמשי הדרך
  • פתרונות חכמים לניהול ולבקרת התנועה

החברה אחראית על כמעט כל הכבישים הבינעירוניים במדינה, לצד חברות נוספות האחראיות על הכבישים המרכזיים במרחבים המטרופוליניים (יפה-נוף בחיפה – האחראית על מנהרות הכרמל, חברת נתיבי איילון בגוש דן – האחראית על נתיבי איילון, ומוריה בירושלים – האחראית על כביש 50, בגין) ולצד חברת כביש חוצה ישראל, האחראית על כביש 6, וחברת נתיבי היובל, האחראית על כביש 431.

כאמור, משנת 2012 קיבלה החברה אחריות לתכנון קווי מסילות רכבת חדשים:

בינואר 2019 הציג מנכ"לה של חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, את תוכנית החומש של החברה בתקציב של כ-60 מיליארד שקלים. במסגרתה החברה תהיה אחראית לתכנון של מספר מסילות: מסילת כרמיאל - קריית שמונה, מסילת עפולה - טבריה, מסילת דימונה - ירוחם, באר שבע - ערד ואת קו הרכבת לאילת[3]. מסילות אלו הן חלק מהתוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040. בנוסף תקדם החברה את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון[4].

כמו כן קיבלה החברה בשיתוף עם רכבת ישראל, אחריות על מימוש פרויקט חישמול הרכבת בקווים שהיא מקימה.

בנוסף, בחברה הוקמה מנהלת מקצועית האמונה על הקמת שדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל, שעתיד לקום בשנים הקרובות, ויהיה שדה משלים לנתב"ג, בעיקר עבור טיסות Low Cost.

מבנה החברה

מטה החברה שוכן באור יהודה, בו מועסקים רוב עובדי החברה בתשע חטיבות שונות: 1. הנדסה ופיתוח, 2. תפעול ואחזקה, 3. חטיבה רכבתית, 4. מנהלת הקמת שדה תעופה, 5. כספים, 6. משאבים ומינהל, 7. לשכה משפטית, 8. חוזים והתקשרויות, 9. חדשנות.

בנוסף, בתוך חטיבת התפעול והאחזקה מועסקים עובדים בארבעה מרחבים ברחבי הארץ: במרכז - בסמיכות למחלף גן רווה, בצפון - בנצרת, בדרום - בבאר שבע וביו"ש - במעלה אדומים.

היסטוריה

החברה הוקמה במקור בשם (P.W.D (Public Works Department בשנת-1921, על ידי המנדט הבריטי. הרברט סמואל, שכיהן כנציב העליון בארץ ישראל, פעל להקמת גופים אדמיניסטרטיביים אזרחיים בארץ, וביניהם P.W.D (בעברית - מ.ע.צ.), כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופת המנדט פעלה P.W.D בפרויקטים רבים של סלילת כבישים ובניית נמלים וגשרים, בהם בניית גשר הירקון הראשון ב-1922, ופריצת הדרך לשריד ב-1933. כמו כן עסקה P.W.D בתכנון ובינוי של מבני שלטון, בתי חולים, בתי ספר, תחנות משטרה ובתי דואר בשירות ממשלת המנדט. רבים מייחסים פן חלוצי למלאכת הבנייה של P.D.W ותרומה להתפתחות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית בראשית ימיה.

בשנת 1948, עם הקמת המדינה, שונה השם האנגלי - P.W.D. לשם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) והאחריות על גוף זה הועברה למשרד העבודה של מדינת ישראל. האדריכל גד אשר שהחל לעבוד בחברה ב-1941 והתמנה אז לסגן אדריכל ראשי, היה בין מייסדי הגוף הישראלי ועמד בראש המחלקה עד לפטירתו ב-1965. בתקופה זו, הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחי המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה באמצעות סלילת כבישים[5]. רשת התחבורה שהחלה להיבנות תרמה לתנופת הפעילות הכלכלית של המדינה, יצרה תכנונים של שימושי קרקע, ניידות של אנשים והון, ועוד. במקביל הושקעו משאבים של המדינה באמצעות מ.ע.צ. גם בפיתוח התשתיות הקיימות, שנפגעו במהלך מלחמת העצמאות[6]. בנוסף, בעתות מלחמה היה למ.ע.צ. תפקיד בפריצת דרכים בשטחי האויב והנחת גשרים מעל מקורות מים, כדי לאפשר תנועה של הכוחות הלוחמים[7]. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, ויש הרואים בפעילותה של מ.ע.צ. בתקופה זו את תחילתו של כור היתוך בחברה היהודית במדינה[8].

לאורך השנים סללה מ.ע.צ. אלפי קילומטרים של כבישים, גשרים ועורקי תחבורה לכ-500 יישובים. בין הפרויקטים החשובים מאז קום המדינה היו בניית גשר בכביש באר שבע-דימונה ב-1960, בניית גשר הראל במבואות ירושלים ב-1971, ועוד. בנוסף הקימה מ.ע.צ. מבני ממשל רבים וביניהם כנסת ישראל, בית הנשיא, בניין בנק ישראל, בתי חולים, מרכזי קשר למנויי טלפונים, מעגני דיג, כיתות ואמצעי לימוד והדרכה במרכזי הכשרה, מוסדות סעד, בתי חינוך חקלאיים ועוד[8].

במהלך השנים פיתחה מ.ע.צ. אמצעי בטיחות חדשים כדי לשפר את רמת הבטיחות בכבישים ולמנוע תאונות דרכים. כך למשל פיתחה טכנולוגיית כביש שקיבלה את הכינוי "כביש סלחני", המאפשר לנהגים שנקלעו למצב מצוקה בדרך (סטייה מנתיב או סיבוב חד) לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.

מ.ע.צ. עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. עם קום המדינה הייתה מ.ע.צ. כפופה למשרד הפיתוח, אך מינואר 1949 הוכפפה למשרד העבודה מתוך הבנה שמרבית כוח העבודה של החברה יגיע מקרב העולים החדשים שנהרו לארץ באותם ימים. לאור הפעילות הרבה של מ.ע.צ. בבניית מוסדות שלטון בארץ, הוחלט בשנת 1977 להכפיפה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בשנת 1980 הוחלט על סגירת אגף "מבני ציבור" במ.ע.צ. והחברה התמקדה החל משנה זו בפיתוח תשתית הכבישים הבינעירוניים בלבד. בין השנים 1996–1999 הוכפפה מ.ע.צ. למשרד התשתיות הלאומיות, והחל משנת 1999 הוכפפה למשרד התחבורה.

כחברה ממשלתית

ב-15 בספטמבר 2003 החליטה ממשלת ישראל לסגור את מ.ע.צ. במתכונתה אז, יחידת סמך במשרד התחבורה, ולפטר את כל 750 עובדיה. במקומה, הוקמה חברה ממשלתית בשם "מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ", בה 100 עובדים בלבד ושפועלת בעיקר באמצעות מיקור חוץ[9]. החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן[10]. שר התחבורה אביגדור ליברמן מינה את מקורבו אלכס ויז'ניצר למנכ"ל החברה החדשה. עם כניסתו לתפקיד הכריז ש"מע"ץ פעלה במשך שנים ללא מגבלת תקציב, ובלי פיקוח. אני מודע לבעיה, לאווירה של שחיתויות ושל חריגים. עבודת המטה וההנהלה הייתה לקויה באופן מובהק"[11]. העברת הסמכויות לחברה החדשה נקבעה ל-1 בינואר 2004 ותחילת עבודתה של נקבעה ליולי באותה השנה, אך החל מאבק של העובדים וההסתדרות נגד הקמת החברה החדשה. ביולי 2005 נחתם הסכם בין הנהלת החברה לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות דאז, עופר עיני. על פי ההסכם 180 עובדים ותיקים המשיכו לעבוד בחברה, השאר פרשו או עברו למשרדי ממשלה אחרים, כמו כן החליט ויז'ניצר להעתיק את משרדי החברה מירושלים לאור יהודה, וגייס 50 עובדים חדשים לחברה[12]. ויז'ניצר עמד בראש החברה החדשה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל חברת נתיבי איילון[13].

בעקבות החלטת ממשלה, החל מנובמבר 2012 שונה שמה של החברה ל"נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" והחברה הרחיבה את פעילותה לתשתיות תחבורה נוספות מעבר לפיתוח הכבישים הבינעירוניים בישראל, והחלה לפתח מסילות רכבת חדשות (לתפעול "רכבת ישראל")[14].

בנובמבר 2015, בתום חקירה סמויה של יחידת להב 433, נעצרו ארבעה עובדי נתיבי ישראל, שלושה מנהלים לשעבר ו-11 נותני שירותים לחברה, בהם אלכס ויז'ניצר ושי ברס וחבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי[15]. המשטרה ייחסה לבכירים שנעצרו קבלת שוחד וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בתרומה לקידום העסקתם של ספקים חיצוניים מסוימים[16]. בתום החקירה, שכונתה "פרשה 618", זומנו לשימוע לפני העמדה לדין 30 חשודים ו-13 חברות[17]. ב-6 במרץ 2019 הוגש נגד ויז'ניצר כתב אישום על עבירות שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירת מס[18].

מאז פרשה זו, מונה בסוף שנת 2015 מנכ"ל חדש לחברה, תא"ל (מיל') ניסים פרץ, והתחלפו בכירים רבים בחברה.

כיום, החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניהול תנועה חכמה בכבישים, חדשנות, השקעה בפיתוח נתיבים לתחבורה ציבורית, קשרי קהילה, אינטגרציה וקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים (תחבורה ציבורית, רכב פרטי, אופניים והליכה ברגל), ומשקיעה רבות בתחום האחריות התאגידית, ומחשבה על הסביבה בפיתוח תשתיות התחבורה.

סמלילי החברה ההיסטוריים

Maats

סמליל "החברה הלאומית לדרכים", אשר שימש את החברה עד שנת 2012

Maaz old first logo israel

סמליל "מ.ע.צ.", אשר שימש את החברה עד שנת 2004

לקריאה נוספת

  • פריצקי, ש. (עורך), מ.ע.צ. – ספר העשור, הוצאת מ.ע.צ., משרד העבודה, ירושלים, 1959
  • רייכמן, ש. ובראשי, ד., התפתחות רשת הכבישים הבנעירוניים בישראל בשנים 1948–1970, מכון ישראלי לתכנון ומחקר תחבורה, ירושלים, 1972

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה, סעיף 8 מתוך תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, החלטה מספר 1838 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 11 באוגוסט 2016
  2. ^ ארז רביב, ‏ואדי ערה לא מתחבר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בפברואר 2019
  3. ^ ליאור גוטמן, "התחבורה הציבורית בישראל לא זמינה, לא נגישה ולא יעילה", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2019
  4. ^ סוניה גורודיסקי, ‏נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון, באתר גלובס, 22 בינואר 2019
  5. ^ אפרת, א., "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה-2000". הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003
  6. ^ נויברגר, ב. (עורך), "ישראל בעשור הראשון", האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002
  7. ^ רייכמן, ש., "ממאחז לארץ מושב", הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1979
  8. ^ 8.0 8.1 פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
  9. ^ צמצום כוח-אדם במשרדי הממשלה (סגירת מע"צ והקמת חברת כבישים בינעירוניים), החלטה מספר 779 של ממשלת ישראל, משנת 2003, באתר של משרד ראש הממשלה
  10. ^ ענת ג'ורג'י, במשרדי הממשלה מנמקים סגירת מע"צ: 100 איש מספיקים לניהול הכבישים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2003
    משרד האוצר מציע: סגירת מע"צ במתכונתה הנוכחית - בסוף 2003, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2003
  11. ^ "נבטל את המושג 'חריגים' מלכסיקון מע"ץ", באתר גלובס, 18 באפריל 2004
  12. ^ זאב קליין, ‏רכלבסקי ועיני חתמו על סגירת מע"צ והקמת החברה הלאומית לדרכים בישראל, באתר גלובס, 7 ביולי 2005
    אבי בר-אלי, "הפוליטיקאים השחיתו את מע"צ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007
  13. ^ אבי בר-אלי, מהאספלט למים: מנכ"ל מעצ אלכס ויז'ניצר יהיה יו"ר מקורות, באתר הארץ, 12 בינואר 2010
  14. ^ דניאל שמיל, לא עוד מעצ: החברה משנה את שמה ל"נתיבי ישראל", באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2012
  15. ^ זוהר שחר לוי, הוארך מעצרם של 18 חשודים בפרשת נתיבי ישראל, בהם בתו של השר לשעבר דוד לוי, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2015
  16. ^ אלי סניור, פרסום ראשון: בכירים ב"נתיבי ישראל" חשודים בשוחד, גם ח"כ לשעבר נעצר, באתר ynet, 2 בנובמבר 2015
  17. ^ 30 חשודים ו-13 חברות זומנו לשימוע בפרשה 618 ("נתיבי ישראל"), באתר משרד המשפטים, 25 באוקטובר 2017
  18. ^ חן מענית, ‏מהחמורות בפרשות השחיתות: הפרטים מאחורי חקירת השוחד בנת"י נחשפים, באתר גלובס, 12 במרץ 2019
    גור מגידובעזרת משל על פוטין ויחסיו עם האוליגרכים: כך קיבל ויז'ניצר שוחד במיליונים, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2019
דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

הרשות הוקמה כאגף במשרד ראש הממשלה, לאחר פירוק משרד הדתות ב-31 בדצמבר 2003.

הרשות קיבלה את מרבית הסמכויות שהיו בידי משרד הדתות, ובהן: פיקוח על מועצות דתיות, חברות קדישא, בתי עלמין, כשרות, עירובין ומקוואות. בראש הרשות עומד אביגדור אוחנה.

לאחר בחירות 2006, הוחלט על מינוי ח"כ יצחק כהן (ש"ס) כשר במשרד ראש הממשלה, הממונה על הרשות הארצית לשירותי דת.

ב-14 בינואר 2008 אישרה הכנסת את הקמתו של המשרד לשירותי דת, בראשותו של השר יצחק כהן, והרשות הארצית לשירותי דת הועברה למשרד זה.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית היא הגורם המפקח של משרד התחבורה על התחבורה הציבורית בישראל, ועל מפעילותיה.

הרשות לשיקום האסיר

הרשות לשיקום האסיר (רש"א) היא גוף ממשלתי טיפולי-שיקומי, בעל עצמאות סטאטוטורית הכפוף לשר הרווחה, שתפקידו שיקום אסירים כלואים ומשוחררים. בשירות מועסקים עובדים סוציאליים וכן גם מדריכים ומתנדבים שעברו הכשרה ייחודית.

חברת נמלי ישראל

חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית על פיתוח נמלי הים המסחריים של ישראל אשר בחיפה, באשדוד ובאילת, והיא מקימה בימים אלה את הנמלים החדשים - נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד. 98% מהסחר הישראלי עובר דרך נמלי הים, לכן פיתוחם חיוני למשק כלכלת ישראל.

כביש 75

כביש 75 הוא כביש רוחב ארצי בצפונה של ישראל, העובר לאורך מורדותיו הצפון מזרחיים של הכרמל ודרך עמק יזרעאל. הכביש מוביל ממחלף קישון עם נתיבי המפרץ והכניסה המזרחית לחיפה ועד צומת המוסכים בתחומי העיר נצרת. אורכו של הכביש הוא 41 ק"מ. בשנים 2011–2014, שודרג הכביש בקטע שבין צומת ישי לצומת נהלל. במסגרת השדרוג, הורחב הכביש בנתיב נוסף לכל כיוון, בנוסף לביצוע סדרת שיפורים בטיחותיים, שיפור צמתים, בניית מפרדה קשיחה בין המסלולים והקמת תאורה לאורכו של הקטע.

עד לנובמבר 2018, קטע הכביש בין מחלף יגור לצומת העמקים, שאורכו 4 ק"מ, היה קטע משותף לכביש 75 וכביש 70. עם פתיחת מחלף שער העמקים והגעתו של כביש 6 למקום, הוסר הסימון של כביש 70 בקטע זה.

כבישי ישראל

תשתית הכבישים בישראל החלה להתפתח בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות, ולבסוף, משרד התחבורה, עד לסגירתה בשנת 2004 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל.

נכון לשנת 2017 יש בישראל 19.5 אלף ק"מ כבישים סלולים.

מסילת מנשה

מסילת מנשה היא מסילת רכבת עתידית של רכבת ישראל, אשר תחבר את בין המסילה המזרחית החדשה לבין מסילת העמק. המסילה תתפצל מהמסילה המזרחית בעמק חפר, סמוך למושב אחיטוב, ותתחבר למסילת העמק בין תחנת מגדל העמק – כפר ברוך לבין תחנת יקנעם – כפר יהושע. המסילה תאפשר לתושבי עמק יזרעאל להגיע למרכז הארץ ישירות ללא מעבר בחיפה באמצעות מסילת העמק, ותאפשר גם מעבר רכבות משא ממסוף המטענים בבית שאן לדרום ללא מעבר במסילת החוף.

מסילה זו תיצור חיבור ישיר ומהיר בין העמק למרכז שבעתיד יוכל לשמש את כל הגליל לכשתקום מסילת עפולה-טבריה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיבי ישראל

נתיבי ישראל היא תוכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל, אשר מטרתה להוביל לפיתוח כלכלי וחברתי של יישובי הנגב והגליל.

עין המסייעת 7020

עין המסייעת 7020 הוא מעיין שכבה בנחל כסלון שבהרי ירושלים, כחצי קילומטר מזרחית למושב בית נקופה.

במקום בריכת בטון קטנה ורבועה הממוקמת בתוך חציבה בגודל 10X9 מטרים, שהיוותה ככל הנראה את הבריכה בימי קדם. הבריכה מקבלת את מימיה דרך נקבה באורך של כ-25 מטרים המובילה אליה את מי הנביעה מכמה כיוונים. על פי רשות העתיקות, תיארוך הנקבה והבריכה הוא מן התקופה הרומית בארץ ישראל והיא שמשה בעיקר את הלגיון העשירי שחנה במקום וצר על ירושלים בימי בית שני. מלבד טרסות הרוסות ששמשו לחקלאות, לא ידוע על כפר מסוים ששכן בקרבת המקום. במקום ישנה תעלת מים היוצאת מהבריכה לכיוון דרום, שנראה ששמשה להשקיית שדות בשיטת חקלאות שלחין.

למעיין מספר שמות על בסיס גרסאות שונות. ותיקי מושב בית נקופה שחלקם לקחו חלק בהקמת המושב בשנת 1949, מיד לאחר תום מלחמת העצמאות, מכנים אותו בשם "המעיין המסתובב" על שם הנקבה המתפצלת החצובה בתוך ההר המובילה את מי הנביעה לתוך הבריכה ממספר מקומות והיא באורך כללי של כ-80 מטרים.

שמות אחרים הנזכרים במקומות שונים הם: "עין ארז", "עין נקעה", "עין דילאב", "המערה המסתובבת" ועוד.

המקום היה מוזנח במשך שנים רבות לאחר שהבריכה נסתמה במכוון על ידי גורמים שונים בעקבות עבודות שנעשו באזור. הטבע השתלט על המעיין, טרסות קרסו והעתיקות במקום כוסו באדמה. לאחר עשרות שנים של הזנחה, המתחם כולו שופץ ושוקם על ידי לוחמים בעבר ובהווה של פלוגת המסייעת של גדוד המילואים 7020, לוחמים נוספים מחטיבה 5 של המילואים, תושבי בית נקופה, מתנדבי השומר החדש וחברים מהסביבה. המעיין הוכרז כאתר הנצחה לזכרם של 13 לוחמי הפלוגה שנהרגו ב-9 באפריל 2002 בקרב בג'נין, במהלך מבצע חומת מגן.

בשנת 2012 נערכה חפירת הצלה במקום כחלק מהרחבת כביש מספר 1(כביש תל אביב - ירושלים). החפירה נוהלה על ידי רשות העתיקות במימון חברת "נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה" בע"מ. בחפירה זו נחשפה מערכת המים במקום ששמשה את הלגיון הרומי שחנה בארץ.

בצמוד לבריכת המים ישנן כמה מתקני מים קדומים ששימושן אינו ברור מהם קיימת נביעה נוספת הזורמת לתוך הבריכה. לאחר תחילתן של עבודות השיקום, החלו המים להאגר בתוך בריכת האיגום הן מהנקבה והן ממתקני המים הקדומים.

המקום ידוע היום בשם "עין המסייעת 7020".

המקום מתוחזק על ידי מתנדבים ועל ידי "עמותת הפלוגה המסייעת 7020 (ע"ר)".

רשות הספנות והנמלים

רשות הספנות והנמלים הוקמה בשנת 1961, במקור בשם "רשות הנמלים". תפקידיה העיקריים היו לדאוג ליעילותם של הנמלים בישראל ולהבטיח את פיתוחם התמידי, בהתאמה להיקף תנועת המטענים.

רשות התאגידים

רשות התאגידים פועלת במסגרת משרד המשפטים ומאגדת את גופי הרישום, הפיקוח והאכיפה הפועלים במשרד: רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות.

רשות התעופה האזרחית

רשות התעופה האזרחית (או רת"א) הוקמה ב-13 במאי 2005 מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, תשס"ה-2005, ותפקידה להסדיר ולפתח את נושא התעופה האזרחית בישראל. לרשות מעמד סטטוטורי, והיא החליפה את מינהל התעופה האזרחית שפעל קודם לכן כאגף במשרד התחבורה. מקום מושבה של הרשות הוא באיירפורט סיטי.

בראש הרשות עומד מסוף שנת 2014 יואל פלדשו.

רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחנת הרכבת חריש

תחנת הרכבת חריש צפויה לשרת את תושבי היישוב חריש והאזור, המסילה צפויה לקום באזור צומת מג"ב וליד כביש 65, בכניסה לחריש. התחנה תמוקם על מסילת מנשה שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק.

המסילה נבנית על ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה שכבר החלה לבצע הרחבות והקמת גשרים חקלאיים בשטחה העתידי של המסילה. לקראת אמצע שנת 2019 צפויים לצאת מכרזים לבניית המסילות וב-2020 צפויים לצאת מכרזים להקמת התחנות בקו.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים • נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ) • חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה • חברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.