נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
Netivei Tachbura
סוג חברה ממשלתית
תאריך הקמה 1996
משרד ראשי מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון
ענפי תעשייה פיקוח והוצאה לפועל של פרויקט הרכבת התחתית בתל אביב.
מנכ"ל חיים גליק[1]
אנשי מפתח יו"ר הדירקטוריון: יאיר שמיר
עובדים 250
www.nta.co.il

היסטוריה

החברה הוקמה בשנת 1996.[2] תפקידה הראשוני של החברה היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[3] לאחר עבודה של שנתיים, באוקטובר 1998, אושרה תוכנית מערכתית כוללת (תוכנית תמ"א/23/א) על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאושרה בממשלה, אבל לא תוקצבה.[4] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד. שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: "הקו האדום" - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, ו"הקו הירוק" - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. אך משרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ והתחנות התת-קרקעיות של קו רכבת התחתית. לפיכך העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[3]

בינואר 1999, פירסמה נת"ע את מכרז לתכנון שני תוואי הרכבת הקלה,[5] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית נת"ע להסעת המונים, בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[6]

לאחר אישור הפרויקט, קיבלה נת"ע את תפקיד ייצוג ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת הרכבת הקלה, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין, שכן על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').

בינואר 2001, פירסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה - הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[7] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[8] הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[9]

בשנת 2010 בעקבות ביטול ההסכם עם הזכיינית MTS, הועבר המיזם כולו לניהול נת"ע.[10] לפי החלטת שר התחבורה ישראל כ"ץ, נת"ע תהפוך לרשות המטרופולינית של תל אביב, והיא זו שתפקח על הרכבות והאוטובוסים שיעברו דרכה. קווי הסעת ההמונים המתוכננים אמורים לחבר את ערי הלוויין של תל אביב (אור יהודה קריית אונו ויהוד) אליה באמצעות שבעה קווים, חלקם יהפכו לקווי רכבת עילית וחלקם יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נת"ע מקימה מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.

ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[11] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו.[12]

החל מאפריל 2014, כיהן יהודה בר-און כמנכ"ל החברה עד להתפטרותו[13] באוגוסט 2019 ובעקבותיו היועצת המשפטית וסמנכ"ל המשאבים.[14]

באוגוסט 2015 החלה החברה בביצוע עבודות שלב א' להקמת הקו האדום, ובשנת 2017 החלה את חפירת המנהרות למקטעים התת-קרקעיים שלה הקו. הקו האדום מתוכנן להיפתח בשנת 2021, בתום שש שנות עבודה. במקביל, מקדמת החברה שני קווי רכבת קלה נוספים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול והקו הירוק. קווים אלה נמצאים בשלבי אישור שונים, ואמורים להתחיל לפעול בשנת 2024.

פרשת השחיתות בישראל ביתנו

בחודש אוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[15] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[16] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[17] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.

ביקורת

דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 - יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2010–2011. השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש. נתונים אלה הביאו לביקורת על בזבוז וניהול לא נכון של החברה.[18] ביקורת נשמעה גם על בזבוז ונהנתנות בהתנהלות החברה.[19] דו"חות ביקורת פנימיים שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע העלו חשש לניהול לא תקין של מכרזים.[20]

קווי הרכבת הקלה

חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:

בנוסף נת"ע מתכננת 3 קווי מטרו שיחברו לרשת גם את ראש העין, רחובות,נס ציונה, כפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, רעננה, אזור וגם את נתב"ג, המרינה בהרצליה ובית חולים יצחק שמיר

הנהלת נת"ע

שלושה חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד, כיהנו כיושבי ראש הדירקטוריון של החברה, משה ארנס, מיכאל רצון ויאיר שמיר.

מנכ"לים

יושבי ראש הדירקטוריון

  • רם בלניקוב מ-2019[32]

הדמות חופרי

Hofri-NETA
חופרי הקמע של פרויקט הקמת הרכבת הקלה בתל אביב

לצורך מיתוג העבודות הקמת תשתית והבניה של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב נבחרה חברת פרסום איקן מס דיגיטל מירושלים.

חברת איקן מס דיגיטל עיצבה את הדמות המצוירת והמואנשת של בונה חופרי שהפך לקמע או דמותג של הפרויקט ומופיע על רוב פרסומי חברת נט"ע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • nta.co.il - אתר האינטרנט של החברה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמירם ברקת, ‏דירקטוריון נת"ע בחר בחיים גליק למנכ"ל החברה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
  2. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  3. ^ 3.0 3.1 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  4. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
  5. ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  6. ^ ראובן גרונאוהשקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  7. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  8. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  9. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  10. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  11. ^ דניאל שמיל, היום: דירקטוריון נת"ע ידון בדו"ח על הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2013
  12. ^ אלי ציפורי, ‏מונופול ושמו ישראל כ"ץ, באתר גלובס, 12 ביולי 2013
  13. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי" , באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2019
  14. ^ ליאור גוטמן, נת"ע: אחרי היועצת המשפטית, גם סמנכ"ל המשאבים התפטר, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2019
  15. ^ דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  16. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  17. ^ אבי בר-אלי, פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
  18. ^ עדי בן ישראל, ‏כמה מרוויחים עובדי נת"ע וכמה מבזבזת ההנהלה?, באתר גלובס, 3 אפריל 2014
  19. ^ עמירם ברקת, ‏על מה הוציאה נת"ע 2.5 מיליארד ש' שקיבלה מכם?, באתר גלובס, 17 בפברואר 2014
  20. ^ אסנת ניר, פרויקטים התנפחו במיליוני שקלים ומסמכים נעלמו: מה קורה בחברה שבונה את הרכבת הקלה?, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2019
  21. ^ פורש מנכ"ל נ.ת.ע, צבי לשם, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2002
  22. ^ כישי דותן מונה לתפקיד מנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  23. ^ עמירם ברקת, ‏כך ניפח מנכ"ל נת"ע את כישוריו הניהוליים במכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2013
  24. ^ עמירם ברקת, ‏אושר סופית: יהודה בר-און מונה למנכ"ל חברת נת"ע, באתר גלובס, 7 באפריל 2014
  25. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי", באתר כלכליסט, 30.08.19
  26. ^ משה ארנסככה לא בונים תחתית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
  27. ^ ענת ג'ורג'י, יוסי קוצ'יק מסיים תפקידו כיו"ר חברת נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2004
  28. ^ עזריאל נבו מונה ליו"ר נ.ת.ע, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2004
  29. ^ שרון קדמי, נתניהו נגד שטרית: בני וקנין ויום טוב סמיה מועמדים לראשות פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2005
  30. ^ בני וקנין מונה ליו"ר דירקטוריון נ.ת.ע, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2005
  31. ^ אבי בר-אלי, מיכאל רצון מונה ליו"ר נ.ת.ע; רצון: "הרכבת הקלה נוע תנוע", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2009
  32. ^ ליאור גוטמן, מנכ"ל נתע יהודה בר און התפטר מתפקידו, באתר כלכליסט, 27.05.19
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים
ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבורית • נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראלקרן היסודרשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינהנציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.