נשר

נֶּשֶׁר (שם מדעי: Gyps) הוא סוג בתת-משפחת נשרי העולם הישן של עופות דורסים גדולים ואוכלי נבלות. בשפה העברית קיים לא פעם בלבול בין נשר לבין עיט - הנשר גדול מהעיט, חסר נוצות לראשו והוא בעל צוואר ארוך וקירח. מקורו של הנשר עבה וארוך יותר והוא ניזון בעיקר מנבלות. העיט לעומתו בעל ראש מנוצה, המקור קצר יותר והוא עט על טרף חי אותו הוא מעדיף על פגרים. הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים בטבע.

נשר
Ruppells Griffon Vulture (4872536563)
נשר דרומי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
תת־משפחה: נשרי העולם הישן
סוג: נשר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gyps

תיאור

צווארו של הנשר ארוך, מקורו מעוקל בצורת קרס. ורגליו חזקות וקצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. בצעירותו, ראשו וצווארו של הנשר עטויים פלומה לבנבנה. בבגרותו, ראשו מקריח ופלומת צווארו נושרת. בסיס צווארו של הנשר עטוי צווארון לבן, המורכב מנוצות קשיחות. שאר גופו עטוי נוצות בגוון אפור-חום. אורך גופו 110–114 ס"מ, מוטת כנפיו מגיעה עד 280 ס"מ ומשקלו 5.3-8 ק"ג. הזכר גדול מעט מהנקבה, דבר שאינו אופייני לעופות דורסים אחרים[1]). הנשר חי 40–50 שנה.

בניגוד למרבית העופות, לנשר חוש ריח מפותח[דרוש מקור][מפני ש...].

שמו של הנשר

הנשר מופיע בתורה ברשימת העופות האסורים באכילה (ויקרא יא, יג): "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה."

יש הטוענים שהמקור לשמו של הנשר הוא מן השורש נ.ש.ר, על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו[2][3][4].

יש להבדיל בין הנשר (באנגלית: Vulture), שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף (באנגלית: Eagle)[5]. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות[6] העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בתלמוד נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.

ב-1973 בישיבה 115 של האקדמיה ללשון העברית הוחלט ליישב את הסוגיה בין נשר לעיט באופן סופי. אנשי האקדמיה ללשון העדיפו לכנות בשם נשר את הסוג Aquila ואלו הזואולוגים צידדו במתן השם נשר לסוג gyps, זאת לפי המונח של הרמב"ן "נשר קירח" שמתייחס לנשר המקראי Gyps fulvus. לבסוף, לאחר שהזואולוגים איימו בפניה לבג"ץ, נאותה האקדמיה לקבל את דעתם והשמות התקבעו בשפה העברית[7].

הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף, ולכן הוא זקוק לנשירת הנוצות בצווארו, כדי שלא יפריעו לאכילתו. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי. באנגלית הוא מכונה Griffon Vulture, ובערבית הוא קרוי "ניסר" نسر[8].

הנשר בישראל

הנשר הנפוץ בישראל הוא הנשר המקראי.

תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בכרמל, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב[8]: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר הייתה אוכלוסיית הנשרים בישראל גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון והפרעה באתרי קינון.

בישראל מצוי הנשר בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בפברואר 2005 למשל, נספרו כ-200 נשרים בלבד בארץ[9]. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.

בשנת 2017 הגישה החברה להגנת הטבע לממשלה דו"ח על פיו הקמת טורבינות ברמת הגולן עלולה להכחיד את אוכלוסיית הנשרים[10].

תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.

הנשר הוא עוף חברותי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים.

בין ינואר למרץ מטילה הנקבה ביצה אחת שצבעה לבן, שבוקעת לאחר 52–56 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה על הביצה ובהאכלת הגוזל הבוקע פקוח עיניים ועוטה פלומה לבנה, הגוזל פורח מהקן בגיל 100–125 יום.

הקשר בין בני הזוג הוא קשר מונוגמי הנמשך כפי הנראה, למשך כל חייהם, בתקופת החיזור מסרקים בני הזוג זה את זה, מבצעים מעופי ראווה ומרבים להשמיע קול.

מין נוסף, נשר דרומי נצפה בפעם הראשונה בישראל, ב-5 במאי 2014, בגבעות גד.

תזונה

לעיתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לנשר יש זפק המסוגל להתרחב במידה רבה. הנשר מסוגל לאכול כמויות בשר גדולות (יותר מק"ג)[8] עד מלוא נפח הזפק שלו, כך שניתן לראות את הזפק שלו בולט בצווארו[11]. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעיתים מנומנם, ומעכל את מאכלו. עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5–6 ימים. הנשר יכול לראות למרחק של 45 מטרים בקירוב חפץ בגודל של סנטימטר אחד בלבד. הוא אינו רואה יותר טוב מן הנץ אף על פי שהוא נקרא מלך העופות. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את גוזליו. הנשר הוא בעל ערך רב כאוכל נבלות. הנשר חסין באופן טבעי מפני הרעלן בוטולינום, הוא הרעלן הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל חיידקי אנטרקס וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו[12].

הנשר במקרא

הנשר מוזכר במקרא בראש רשימת העופות הטמאים למאכל (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י"ג).

באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא (26 פעמים) כסמל לעוצמה, קלות מעוף, מהירות ורעבתנות.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד').

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ[13] (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"א).

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ (ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ג).

כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם (ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק ה').

שלושה המה נפלאו ממני... דרך הנשר בשמים (ספר משלי, פרק ל', פסוק י"ח).

כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל (ספר איוב, פרק ט', פסוק כ"ו).

כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל (ספר חבקוק, פרק א', פסוק ח').

באשר חללים שם הוא (ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק כ"ח).

ופני נשר לארבעתן (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק י').

הנשר מוכתר במקורות גם כ"מלך העופות" (סדר מועד, מסכת חגיגה דף י"ג, ב גמרא)

מיון

קבוצת הנשרים אינה טקסונומית והיא כוללת נשרים בשתי סדרות עיקריות. נשרי העולם הישן משתייכים למשפחת הנציים ומצויים באפריקה, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. נשרי העולם החדש משתייכים למשפחת הקונדוריים ומצויים רק ביבשת אמריקה.

מיני הנשרים:

שם שם מדעי תמונה/איור שימור:
נשר מקראי Gyps fulvus Gyps fulvus in flight שימור LC
נשר דרומי Gyps rueppelli Gyps rueppellii -Nairobi National Park, Kenya-8-4c שימור EN
נשר הודי Gyps indicus Long-billed Vulture שימור CR
נשר אפריקני Gyps africanus Vulture in Sabi Sands, South Africa שימור EN
נשר ההימלאיה Gyps himalayensis Gyps himalayensis, Sup himálajský שימור NT
נשר בנגלי Gyps bengalensis Bengalgeier שימור CR
נשר הכף Gyps coprotheres Gyps coprotheres -St Augustine Alligator Farm, St. Augustine, Florida-8a-3c שימור VU
נשר צר-מקור Gyps tenuirostris Slender-billed Vulture, Mishmi Hills, India (cropped) שימור CR

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם התמונה: נשר - Gyps fulvus, באתר רשות הטבע והגנים
  2. ^ פירוש בעל הטורים לויקרא יא, יג
  3. ^ רוביק רוזנטל, בלגן בגן החיות, בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 25 בדצמבר 2012: "הנשר הוא מקריח, ועל כן נוהגים לומר ששמו נגזר מנשירת השיער שעל ראשו, אבל הטענה הזו שנויה במחלוקת."
  4. ^ המילון העברי החדש א. אבן שושן, 1967
  5. ^ נשר ועיט, באתר "השפה העברית"
  6. ^ בתוספות במסכת חולין סג, א דיבור המתחיל 'נץ'
  7. ^ ישיבה 115 של האקדמיה ללשון העברית בשנת 1973. דיון לגבי שמו של הנשר
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 נשר מקראי, באתר החברה להגנת הטבע
  9. ^ אלי אשכנזיהנשרים בסכנת הכחדה - בגלל הרעלות הבקר בצפון, באתר הארץ
  10. ^ עדי רובינשטיין, ‏איומים ברמה, באתר ישראל היום, 1 בדצמבר 2017
  11. ^ תמונת נשר עם זפק בולט בגלריית תמונות יוגנד
  12. ^ עובדות על נשרים, באתר Web Vulture
  13. ^ מעניין לראות את פירוש רש"י לפסוק זה המתאר באריכות את הנשר כהורה הדואג לצאצאיו.
אבי נשר

אבי נשר (נולד ב-13 בדצמבר 1952) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי. ביים והפיק למעלה מעשרים סרטים. הוא מוכר בעיקר בזכות הסרטים הישראלים שוברי הקופות שלו, ביניהם: "הלהקה", "דיזנגוף 99", "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי". לנשר גם קריירה בין-לאומית, והוא יצר בעברו מספר סרטים בארצות הברית.

אוכלי נבלות

אוכלי-נבלות או אוכלי פגרים (באנגלית: Scavenger) הם בעלי חיים הניזונים מגופות בעלי חיים מתים (נבלות).

לאוכלי נבלות יש תפקיד חשוב והכרחי במערכת האקולוגית באספת שיירים מהגופה ובהאצתם את התהליך הטבעי של פירוקה על ידי מפרקים.

על אוכלי הנבלות נמנים בעלי חיים שונים ממחלקות טקסנומיות שונות: עורב, תן, צבוע, נשר ועוד עופות דורסים, קונדוריים, מרבו אפריקני, תנינאים, זבליתיים, זבובים, נמלים, ראקוניים אחדים וכדומה. דובים אוכלים לווייתנים שעולים על החוף. טורפים גדולים שצורכים בשר רב כאריות וזאבים ואפילו כרישים נוהגים לאכול נבלות מפעם לפעם.

במאי קולנוע

במאי קולנוע הוא אדם שתפקידו לקחת תסריט ולבצע עמו סרט קולנוע. פעילות זו קרובה לזו של במאי טלוויזיה, אך שונה ונפרדת מזו של במאי תיאטרון.

לבמאי הקולנוע תפקיד מרכזי ביצירתו של סרט קולנוע, ולו ההשפעה העיקרית על אופיו של הסרט. מובן שהבמאי זוכה למקום של כבוד ברשימת יוצרי הסרט, המופיעה בתחילת הסרט ובפרסומים אודותיו. לעיתים פורץ סכסוך בין הבמאי, כוכב הסרט והאולפן, שגורם לכך שהבמאי אינו רואה בסרט את המוצר שלו התכוון, ומסרב לחתום עליו. בשנים 1969–1999 היה נהוג בארצות הברית, במקרה כזה, שהבמאי חותם בשם אלן סמית'י. בחלק ממדינות אירופה, הבמאי נתפס לעיתים גם כמחברו של הסרט.

הבמאי נותן כיוון לשחקנים ולצוות ויוצר חזון כולל שדרכו הסרט בסופו של דבר הופך למובן. הבמאים צריכים להיות מסוגלים לפתור את ההתנגשויות שבין החזון היצירתי לבין הגבולות התקציביים של הסרט. לאדם יש מסלולים רבים בשביל להפוך לבמאי. אחת הדרכים היא בדרך של למידה מקצועית - במסגרת בתי ספר לקולנוע ובמסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטה או במכללה. כמה מהבמאים התחילו כתסריטאים, עורכי סרט (כמו טים ברטון) או שחקנים. במאי קולנוע אחרים אינם למדו בבתי ספר לקולנוע כמו סטיבן ספילברג שיצר סרטים קצרים עוד בנעוריו.

לבמאים שונים יש גישות שונות ומרובות ביחסם לעבודת הבימוי. חלקם מתווים קו עלילה כללי ונותנים לשחקנים לאלתר דיאלוג, ואילו אחרים שולטים בכל היבט, ודורשים מהשחקנים והצוות לעקוב אחר ההוראות במדויק. במאים מסוימים גם כותבים באופן חלקי או מלא את התסריט.

מהבמאים הבולטים בהיסטוריה: האחים כהן, וודי אלן, קתרין ביגלו, גיירמו דל טורו, לוק בסון, ספייק ג'ונז, גרטה גרוויג, רומן פולנסקי, רוברט זמקיס ,אליה סולימאן, סטנלי קובריק ,סטיבן ספילברג, אלפרד היצ'קוק, מרטין סקורסזה, וס אנדרסון, קוונטין טרנטינו, כריסטופר נולאן.

מהבאים הבולטים בישראל בימינו: אבי נשר, שבי גביזון, רמה בורשטין, ארי פולמן, מייסלון חמוד, יוסף סידר, ניר ברגמן, ג'ולי שלז, דרור שאול, דובר קוסאשווילי, שירה גפן, יובל שפרמן, טליה לביא, עילית זקצר, ערן קולירין, רם נהרי, מיכל בת-אדם, קרן ידעיה, טל גרניט ושרון מימון.

הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

חטיבת כרמלי

חטיבת כרמלי (חטיבה 165, חטיבה מס' 2) היא חטיבת חי"ר בצה"ל הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון.

חיל האיסוף הקרבי

חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) הוא חיל בזרוע היבשה של צה"ל, והצעיר מבין חמשת חילותיה. החיל מצוות למערך הגנת הגבולות, יחד עם יחידות חי"ר גבולות.

חיל מודיעין השדה פוצל לשתי יחידות. הראשונה היא חיל האיסוף הקרבי, האחראי על איסוף המודיעין הקרבי. השנייה היא מערך מודיעין השדה, האחראי על מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס.

טייסת 101

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.

כביש 705

כביש 705 הוא כביש אזורי בכרמל.

הכביש, באורך של כ-5 ק"מ, מחבר את העיר נשר בצומת נשר שלמרגלות הכרמל עם רכס הכרמל שבחיפה בכביש 672 סמוך לאוניברסיטת חיפה.

הכביש נסלל בתחילת שנות ה-2000, עם התפתחות הבנייה בעיר נשר, ומהווה תחליף לנסיעה בכביש 7212 הצר והמפותל.

בשל מיקומו, מהווה הכביש עורק גישה מרכזי לאוניברסיטת חיפה עבור תושבי הגליל והצפון. הכביש נסלל בחלקו על כביש צר שנסלל בשנות השישים והגיע עד כביש 672.

הכביש עובר בגשר מעל נחל קטיע ומאופיין בחלקו בנופים מרשימים. חלקו התחתון של הכביש עובר מעל נחל נשר.

מכביש זה ניתן להגיע לשכונת סביוני הכרמל הסמוכה לשכונת דניה שבחיפה, לפארק נשר, לשכונת רמות יצחק שבנשר, לבית הקברות של נשר ולמחצבת נשר.

בחלקו התחתון, בתחום נשר, נקרא הכביש דרך משה על שם "משה שייבר", המשכו הוא רחוב התאנה, וחלקו העליון של הכביש, שנמצא בתחום חיפה, נקרא דרך אוסקר שינדלר. הוא נפגש בכביש 672 שעל רכס הכרמל, שנקרא בקטע זה שדרות אבא חושי.

בעתיד מתוכנן לקום, בין פארק נשר לכביש ומדרום לנחל קטיע, קמפוס נוסף של אוניברסיטת חיפה.

כנף

הכנפיים הן הגפיים הקדמיות של העופות (וכן בעטלפים ובקבוצת הזוחלים הקדומים פטרוזאוריה), ואיברים אנלוגיים בחרקים, המאפשרים לרובם לעוף. במשך השנים התרחבה משמעות המושג וכיום הוא משמש גם לתיאור התקנים מלאכותיים מעשה ידי אדם (ראו כנף (תעופה)).

בין כנפי העופות והחרקים קיים שוני רב מבחינת מבנה, תפקוד והתפתחות אבולוציונית.

על אף שנוצות מכסות כמעט את כל גופם של העופות, הרי שמטרתן העיקרית היא הרכבת הכנפיים. המבנה המיוחד של הנוצות מאפשר ליצור משטח נרחב (דבר המגביר את כוח העילוי) שמשקלו מועט. כנפי העופות התפתחו במשך מאות אלפי שנים מרגליהם הקדמיות של הזוחלים, אבותיהם הקדמונים של העופות.

עופות מסוימים, כגון דרור הבית, נדרשים להניע את כנפיהם במהירות כדי לעוף, ואילו עופות אחרים, כגון נשר, מסוגלים לדאות במשך דקות ארוכות ללא הזזת הכנפיים, בנצלם את זרמי האוויר. עופות מסוימים אינם מסוגלים לעוף על אף שברשותם כנפיים; הידועים ביותר הם הפינגווין והיען. כנפיו של הראשון משמשות לשחייה.

כנפיהם של חרקים רבים נעות במהירות עצומה. הדבר מתאפשר הודות שרירים המיוחדים המפעילים כנפיים אלו, אשר אינם זקוקים לגירוי עצבי כדי לנוע; תנועתם היא מעין רפלקס. חוקרי אבולוציה משערים כי התפתחותן של כנפיים בחרקים היא אחד הגורמים העיקריים להצלחה המסחררת של קבוצת בעלי חיים זו (מספר מיני החרקים עולה בהרבה על מספר מיניהם של כל שאר בעלי החיים יחדיו).

כנפיהם של עופות ושל חרקים מעוטרים לעיתים קרובות בדוגמאות צבעוניות עזות; פרפרים ידועים בכך במיוחד. הדבר משמש לרוב לפיתוי ומשיכת בני המין השני למטרת רביה, ולעיתים להגנה; ציפורים רבות פורשות את כנפיהן בעלות הצבעים העזים בפתאומיות בשעת סכנה ומרתיעות בדרך זו בעלי חיים המאיימים עליהן.

המילה 'כנף' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

מרכזית המפרץ

מרכזית המפרץ היא המרכז התחבורתי הגדול ביותר בישראל, אשר משרת את תושבי מטרופולין חיפה והישובים בסביבתה. היא ממוקמת באזור מסחר ליד כביש 75 וצומת קישון שבצ'ק פוסט במזרחה של העיר חיפה. המרכזית משלבת מגוון רחב של כלי תחבורה: אוטובוסים עירוניים, אוטובוסים בין עירוניים, מטרונית ורכבת ישראל (בתחנת הרכבת מרכזית המפרץ).

בעתיד תשרת גם רכבת קלה לנצרת ורכבלית לכיוון הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

מתחם מרכזית המפרץ החדשה נפתח ב-1 ביולי 2018 אך בוצעו במתחם עבודות נוספות גם בשנת 2019.

נציים

נציים (שם מדעי: Accipitridae) היא המשפחה הגדולה בסדרת דורסי יום. מכילה את רב הדורסים הקיימים והקטלניים ביותר וגם אוכלי פגרים גדולים. הגדולה בסדרה זו הוא עזנייה שחורה (Aegypius monachus) ששוקלת עד 14 ק"ג ואורכה מגיעה ל-120 ס"מ. בעבר היו עיטים כמו עיט האסטי שהיו גדולים הרבה יותר. הקטנים ביותר הם דיית הפנינה (Gampsonyx swainsonii) ונץ דרורים גמדי (Accipiter minullus) ששוקלים 85 גרם ואורכם 23 ס"מ.

נשר (מטוס)

נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית לישראל, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5 הצרפתי שלא סופק לישראל בעקבות אמברגו הנשק. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, עם יחס הפלות של 5:111 לטובתו.

נשר (עיר)

נֶשֶׁר היא עיר השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה. היא ממוקמת על כביש 752, בסמוך לכביש 75, ושייכת מבחינה מנהלית לנפת חיפה, מחוז חיפה.

ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט, שנקרא גם הוא "נשר". הצריפים הראשונים של שכונת הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בסוף שנת 1923 ובתחילת שנת 1924, כיוזמה מקומית של פועלי בית החרושת "נשר". השכונה ששם המפעל דבק בה הוקמה במישור לצד המפעל ובמדרון ההר, כדי להימנע מיוממות מחיפה דרך כפרים ערבים עוינים על כביש חיפה–נצרת.במהלך מלחמת העצמאות איכלסו עולים חדשים את היישובים הסמוכים בלד א-שייח' וחוואסה, לאחר שאלו התרוקנו מתושביהם הערבים. יישובים אלה התקיימו תחילה בנפרד ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה לתל חנן, ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת 1949 החלה להיבנות על צלע ההר שכונת גבעת נשר כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלוש השכונות שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך משרד הפנים התנגד לכך. ב־22 ביולי 1952 התקיימו בחירות בשלושת היישובים למועצה מקומית מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלוש השכונות. עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת "רחוב התאנה" ליד שכונת דניה בחיפה נשר הוכרזה כעיר בשנת 1995.

נכון ל-24 בדצמבר 2017, מספר תושבי העיר הוא 24,856 תושבים. הרכב האוכלוסייה הוא כ־89% יהודים והשאר מזהות אחרת. גילם של כ-60% מתושבי העיר הוא עד 45 וכ-25% מהם עד גיל 20.

נשר (קבוצת כוכבים)

נשר היא קבוצת כוכבים על קו המשווה השמימי דרכה עובר שביל החלב. היא אחת מ-48 קבוצות הכוכבים של תלמי.

נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מפעלי מלט ישראליים (באנגלית: Nesher Israel Cement Enterprises) היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד. נכון לשנת 2015 נשר היא החברה הגדולה ביותר בישראל המייצרת מלט, ומהווה מונופול מוכרז בענף.

החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, דרך כלל תעשיות. בעבר החזיקה כלל תעשיות ב-75% מנשר ו-25% הנוספים הוחזק בידי התאגיד האירי CRH. בשנת 2015 נמכרו מניות החברה האירית לכלל, המחזיקה עתה את מלוא הון המניות של נשר.

עיט

עיט (ביוונית Αετός ובאנגלית: Eagle; בספרות העברית לדורותיה כונה בעבר "נשר") הוא שם למספר סוגים של עופות דורסים במשפחת הנציים אשר אינם בהכרח קבוצה מונופילטית. ישנם מעל ל־60 מיני עיטים אשר רובם מרוכזים בעולם הישן - אירואסיה ואפריקה. שני מינים חיים בצפון אמריקה (עיטם לבן־ראש ועיט זהוב), תשעה נמצאים במרכז ובדרום אמריקה ושלושה באוסטרליה (עיט אוסטרלי מחודד זנב, עיטם לבן־גחון והעיט הקטן).

העיט משמש כסמל בתרבויות שונות.

פארק נשר

פארק קק"ל בנשר הוא פארק יערני מטרופוליני בשטח של 275 דונם, השוכן בפאתי העיר נשר, על מורדותיו הצפון-מזרחיים של הכרמל. הפארק משתרע בין שכונת רמות יצחק מצפונו ונחל נשר מדרומו, והוא תחום על ידי כביש 705 המקיף אותו מדרום וממערב. במרכזו של הפארק זורם נחל קטיע (ואדי מוקטע) (יובל של נחל נשר), והוא משתרע בין גבהים של 100 עד 300 מטרים מעל פני הים. אורכו של הפארק הוא כ-800 מטר ממזרח למערב ורוחבו כ-400 מטר.

כבר בתקופת המנדט סומן שטח הפארק כשמורת יער, והחל בשנות ה-50 החל מנהג נטיעת עצי אורן בחלקו הדרומי בכל ט"ו בשבט. חורשה זו קרויה על שמו של אבא חושי. בפארק חורש ים-תיכוני צפוף של עצי אלון, אולם האזור הוזנח והיה למזבלה. מאוחר יותר איימו על קיומו תוכניות בנייה של שכונות מגורים חדשות ותוואי הדרך של כביש 705. התנגדויות שהוגשו כנגד תוכניות אלה התקבלו, וקק"ל נטלה את המקום תחת חסותה ופיתחה אותו.

רון נשר

רון נשר (נולד בשם רן מנשרוב ב-25 באוגוסט 1983; מוכר בשם הבמה SkyDaMac או סקיי) הוא ראפר, כותב שירים ומלחין ישראלי. נשר ידוע בהופעתו החיצונית הייחודית, והוא מאפר חצי מפניו כדי לשוות לו את מראה ה"ג'וקר".

רכבת העמק

רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג'אז.

נסללה מ-1902 עד 1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל אחרי מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט, הייתה חשובה להתפתחות יישובי עמק יזרעאל, נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת העצמאות והושבתה סופית בשנת 1951 לאחר שבשנים הראשונות של מדינת ישראל פעלה באופן מצומצם בקו עפולה-חיפה.

במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות המסילה, שהבשילו לכדי ביצוע רק בראשית העשור השני של המאה ה-21. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה מסילת העמק המחברת בין חיפה לעפולה ובית שאן. מסלולה עוקב אחר תוואי המסילה הישן אך נבדל ממנו במספר מקטעים.

נשרי העולם הישן
עזנייה שחורה (סוג ומין יחיד) עזנייה שחורה Cape Vulture-001
נשר נשר מקראינשר דרומינשר הודינשר אפריקנינשר ההימלאיהנשר בנגלינשר הכףנשר צר-מקור
נשר לבן-ראש (סוג ומין יחיד) נשר לבן-ראש
עזניית הנגב (סוג ומין יחיד) עזניית הנגב
נשר אדום-ראש (סוג ומין יחיד) נשר אדום-ראש
פרס (סוג ומין יחיד) פרס
נשר הדקלים (סוג ומין יחיד) נשר הדקלים
נשר אפור-כיפה (סוג ומין יחיד) נשר אפור-כיפה
רחם (סוג ומין יחיד) רחם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.