נשק קל

נשק קלראשי תיבות נפוצים: נק"ל) הוא שם כולל לכלי ירייה קלים היורים תחמושת קליעית ומיועד בדרך כלל לפגיעה ישירה ביצורים חיים. בדרך כלל מקובל להגדיר בתור נשק קל כל אמצעי לחימה שחייל מסוגל לסחוב ולתפעל באופן אישי. מטולי רקטות כתף (כמו ה RPG-7) ומקלעים כבדים נמצאים בגבול קבוצה זו.

הנשק הקל מחולק לכמה סוגים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

M1919 בראונינג

Browning M1919 (בראונינג) הוא מקלע בינוני בקוטר 0.3 אינץ' תוצרת חברת בראונינג האמריקנית, שהיה הכלי הנשק הנפוץ מסוגו במהלך המאה ה-20. המקלע שירת בצבא ארצות הברית ביחידות הרגלים וכנשק רכוב על גבי כלי רכב קרביים קלים וכבדים, כולל טנקים, מטוסים וכנשק נגד מטוסים. כמו כן, שירת בצבאות של מדינות רבות אחרות. הבראונינג שימש במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת ווייטנאם. הבראונינג סופק גם חצי מאה לאחר מכן, בעיצובים שונים (בדומה ל-M2 המבוסס על אותו עיצוב).

אקדח

אקדח הוא כלי ירייה אישי (נישא ומופעל על ידי אדם אחד) בעל קנה קצר הקל להחבאה בבגדי האדם הנושא אותו, הוא בעל נקודת אחיזה אחת לייצוב בעת הירי והוא יעיל לטווחים של כמה עשרות מטרים בלבד.

אקדח תופי

אקדח תופי (Revolver) הוא אקדח, שבו התחמושת נמצאת בתוך תוף. לרוב, בתוף האקדח מקום ל-6-5 כדורים, אך יש דגמים עם 10 כדורים ויותר, כאשר המספר הנפוץ ביותר הוא 6 כדורים. אקדח תופי הוא פיתוח של אקדחים רב-קניים.

ביצורים

ביצורים הם מבנים צבאיים שנועדו ללוחמה הגנתית. גורמים שונים השתמשו בביצורים לאורך אלפי שנות היסטוריה, במבחר רחב של עיצובים הולכים ומורכבים. הפעולה של שיפור ההגנה של אזור מסוים נקראת "ביצור". מבנים מבוצרים נקראים מבצרים. ביסוד הביצורים עומדות שתי תכליות עיקריות: מניעת מעבר וחדירה של כוחות עוינים, והגנה על מתחם מסוים (ועל מערך ההגנה עצמו) מפני פגיעות פיזיות כגון ירי קליעים.

גלוק 17

גלוק 17 הוא אקדח חצי אוטומטי אוסטרי מתוצרת חברת גלוק, היורה תחמושת 9 מ"מ פרבלום ("לוגר").

גליל (רובה)

גליל הוא רובה סער ישראלי שפותח על ידי התעשייה הצבאית הישראלית על בסיס רוס"ר Rk 62 הפיני, שהוא נגזרת של ה-AK-47. הגליל שימש כנשק הסטנדרטי של כוחות הביטחון הישראלים בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20: הוא היה הנשק התקני של חיל הרגלים הישראלי וחילות השדה של צה"ל במשך כמעט שני עשורים, והיה בשימוש תקופה ארוכה יותר במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. גרסה של הנשק בשם "מגל" בקליבר 0.3 קרבין נמצאת בשימוש במשטרת ישראל. הגליל נמצא גם בשימוש משמר הכנסת עד לרכישת התבור.

הצדעה

הצדעה היא מחווה גופנית, בדרך כלל ביד, המשמשת להבעת כבוד וכסימן ברכה. ההצדעה מקובלת בדרך כלל בצבא ובארגונים נוספים אך היא גם בשימוש אזרחי. המונח הלועזי (salute) מתייחס גם למטחי כבוד (בתותחים או חוליית רובים-בהלוויות), למטסי כבוד, להצגת נשק ולמחוות גופניות אחרות.

בעברית "הצדעה" נגזרת מהמילה "צדע", אזור הרקה אליו מונפת היד בהצדעה.

חיל הנחתים של ארצות הברית

חיל הנחתים של ארצות הברית (באנגלית: United States Marine Corps-USMC) הוא אחת הזרועות בכוחות המזוינים של ארצות הברית. מטרתו המקורית הייתה התמחות בלחימת חיל רגלים ימית (הגנה על ספינות ותקיפתן) ולוחמה אמפיבית (נחיתה מהים). החיל כפוף למשרד הצי האמריקני, בדומה לחיל הים. נכון לשנת 2017 משרתים בו 182,000 חיילים בשירות סדיר ו-38,500 חיילים בשירות מילואים.

המוטו של החיל הוא SEMPER FIDELIS (בתרגום מלטינית: תמיד נאמן).

כלי ירייה

כלי ירייה הוא אמצעי לחימה הפועל באמצעות שיגור קליעים או חצים קינטיים, אם על ידי חומר נפץ הודף (כמו אבק שריפה) ואם על ידי אמצעים מכניים (כגון לחץ אוויר או מיתר).

המושג נשק קל מתאר בדרך כלל כלי ירייה קטנים, הניתנים לנשיאה על ידי אדם אחד. קיימים גם כלי ירייה גדולים כמו תותחים ומרגמות.

רקטות וטילים אינם כלי ירייה, שכן הם מונעים בכוח מנוע ולא נהדפים מתוך קנה; על אף שהם עשויים להיות משוגרים ממשגר, הוא איננו יורה אותם אלא רק מכוון אותם בהאצתם הראשונית.

לי אנפילד

לי אנפילד (באנגלית: Lee–Enfield; בישראל כונה בשם "רובה בריטי" ו"רובה אנגלי"), הוא רובה בריחי ששימש כרובה השירות העיקרי של כוחות החי"ר של האימפריה הבריטית ומדינות חבר העמים הבריטי משנת 1895 ועד שנת 1957. הדגמים הראשונים של האנפילד שימשו כוחות בריטיים כבר במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה, גם כיום ניתן למצוא את הנשק בשימוש רשמי במספר מקומות סביב העולם - מה שהופך את הלי אנפילד לרובה בעל השימוש הרשמי השני הארוך ביותר בהיסטוריה (אחרי המוסין נגאן).

זהו רובה בריחי שהיה למעשה פיתוח נוסף של סדרת לי-אנפילד, שייצורה החל בסוף המאה ה-19 בבריטניה. רובים אלה הצטיינו בטווח ודיוק, בנוסף לתחמושת חזקה. הרובה ארוך, כבד ובעל מנגנון בריחי המאפשר טעינה עילית של 5 או 10 כדורים. המגרעות העיקריות של הרובה נעוצות בקנה קצר ביחס לאורך הכולל של הרובה, פגמי ייצור בחלק מרובי הייצור הראשוניים, כידון מגושם וגדול מדי, וכוונות לא מוצלחות ברובים מתחילת הייצור. בהמשך נפתרו רוב הבעיות, ובסופו של דבר הנשק נחשב למצוין עד שהתיישן לאחר כניסת רובים חצי אוטומטיים לשרות בצבאות העולם.

הלי אנפילד שימש צבאות רבים בעולם, כולל חלק מצבאות ערב, המחתרות היהודיות לפני קום המדינה וצה"ל.

הדגמים לי אנפילד מס' 4 ולי אנפילד מס' 4 סימן 1 הוסבו לרובי צלפים בשל דיוקם, ושודרגו בכוונת טלסקופית ותמוכת לחי בקת. דגמים אלה שימשו כרובי הצלפים של צה"ל עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.

מאוזר 86SR

מאוזר 86SR (גרמנית: Mauser 86SR; נקרא גם מאוזר SR-86) הוא רובה צלפים בריחי שיוצר על ידי חברת מאוזר הגרמנית.

מקלע

מַקְלֵעַ או מְכוֹנַת יְרִיָּה הוא כלי ירי המסוגל לירי אוטומטי רציף לפרקי זמן ארוכים.

משתיק קול

משתיק קול (וכן עַמְעַם) הוא אביזר המוצמד לרובה או אקדח ומיועד להנמכת הרעש הנוצר בעת ירי.

נשק קל של צה"ל

נשק קל הוא כלי ירייה בעלי קליבר קטן מ-20 מ"מ. בצה"ל משתמשים במגוון סוגים של כלי נשק קל, חלקם תוצרת ישראל וחלקם נקנים ממדינות אחרות, בעיקר ארצות הברית ומדינות אירופה (בהן בולטות בלגיה וגרמניה). הטבלה מסכמת את הדגמים העיקריים. תיאור של רוב תתי דגמים ופיתוחים נמצא בערכים על כלי הנשק עצמם.

כלי נשק שנמצאים בשירות בעשור השני של המאה ה-21 מודגשים ברקע תכול.

סטן

הסטן (באנגלית: Sten) הוא תת מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה. בנוסף לבריטניה הוא יוצר בכמויות גדולות גם בקנדה ובישראל. הסטן הצטיין בפשטות ייצור ותפעול חסרת תקדים לזמנו.

עוזי

העוזי הוא תת מקלע קומפקטי ופופולרי מתוצרת התעשייה הצבאית הישראלית.

התעשייה הצבאית ייצרה למעלה מ-10 מיליון יחידות של העוזי שיוצאו למדינות רבות.

בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל הנשק הקל של התעשייה הצבאית, "מגן", לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI), בה נמשך בהיקף מצומצם, ייצור דגמים מיוחדים של העוזי.

רובה

רובה הוא סוג של כלי ירייה חם ממשפחת הנשק הקל. הרובה הוא כלי ירייה בעל קנה ארוך (יותר מ-30 ס"מ). לרוב משתמשים במילה "רובה" כתרגום למילה האנגלית rifle, שמשמעותה היא רובה בעל קנה מחורק (שחרוטים בפני השטח הפנימיים שלו חריצים בצורה סלילית), אך כוללים בו גם כלי-ירי בעלי קנה ארוך שהם חלקי קדח, כגון רובה שוטגאן.

רובה M4

רובה ה-M4 הוא רובה סער שפותח כגרסה מקוצרת (קרבין) של רובה הסער האמריקאי M-16A2. לקרבין יש 2 גרסאות: הגרסה המקורית M4 שהיא בעלת נצרה בוררת בעלת 3 מצבים: בטוח (safe), חצי-אוטומטי (בודדות) וצרור של 3 כדורים. הגרסה השנייה שפותחה לצורך לוחמה בטרור נקראת M4A1 בה מצב הצרורות מוחלף בירי אוטומטי מלא על מנת להגדיל את כוח האש של הנשק. ה-M4 נמצא בשימוש נרחב גם במערכת הביטחון של ישראל, בעיקר בדגם ה-M4A1 פלאט-טופ.

תת-מקלע

תַּת-מַקְלֵעַ (תמ"ק) הוא נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי-אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לאקדחים. סוג זה של כלי ירייה הופיע לראשונה במלחמת העולם הראשונה.

לשם השוואה, רובה סער (רוס"ר) הוא "כלי נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי-אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לרובים".

ההבדלים העיקריים בין תתי-המקלע לרובי הסער הם:

ייעוד - התמ"קים מיועדים לירי על מטרות בטווח קרוב ולכן הקנה קצר, קצב האש גבוה והדיוק נמוך. עוד סיבה לגודל הקומפקטי של התמ"קים יחסית לרובים, הוא שימושים בסביבה אזרחית או בסביבה בנויה, הדורשות נשק קטן הניתן להסתרה (בפרט, על גוף היורה) או נשק קצר ובלתי מסורבל, שקל יותר לתמרן אותו ולכוון אותו בחללים קטנים.

קוטר - בדרך כלל 9 מ"מ, לעומת 7.62 או 5.56 מ"מ של רובי הסער. תת-מקלעים עושים שימוש בכדורי אקדח, שתרמיליהם קצרים יותר מתרמילי כדורי הרובה ומכילים פחות אבק שרפה, ולכן עוצמת האנרגיה המשתחררת בעת הירי קטנה יותר. כפיצוי על כך, כדי לשמור על כוח עצירה אפקטיבי, עשויים קליעי תת-המקלע בקוטר גדול יותר מקליעי רובי הסער. קוטרו הגדול יותר של הקליע ומהירות הלוע הנמוכה שלו מקטינים משמעותית את הטווח היעיל של התמ"ק אך מנגד מגדילים את כוח העצירה שלו (הקליע לא ייכנס ויצא מיד, אלא יתקשה לצאת ויגרום לנזק רב יותר) ומקטינים את הסיכוי שקליע יינתז מקיר קרוב ליורה ויפגע בו או בלוחם אחר מהכוח המסתער.

שיטת הפעולה - תת-מקלע פועל בשיטת "המכנס הפתוח" (כמו המקלעים). בשיטה זו דריכה של המכלול לאחור נועלת אותו במצב זה, בהמתנה ללחיצה על ההדק. לחיצה על ההדק גורמת לפעולה אחת רציפה שבה: המכלול משתחרר ונע קדימה, בתנועתו קדימה הוא גורף את הכדור העליון מהמחסנית, המשך תנועת המכלול קדימה מחדירה את הכדור לבית הבליעה, נועלת את המכלול מאחוריו ונוקרת את הכדור, הקליע נורה, נעילת המכלול משתחררת, המכלול נע לאחור, חולץ את התרמיל הריק ופולט אותו ולבסוף ננעל שוב מאחורי המחסנית, בהמתנה ללחיצת ההדק הבאה. במידה וההדק עדיין לחוץ, המכלול משתחרר, כדור נוסף נורה והתהליך חוזר על עצמו שוב. כך מתבצע ירי אוטומטי. לשם השוואה, רובי הסער פועלים בשיטת "המכנס הסגור", בה הסדן גורף את הכדור וננעל, ובזמן הלחיצה על ההדק הפטיש משתחרר וגורם לנקירה.תת-המקלע עושה שימוש במנגנון ירי ב"מכנס פתוח" כדי להשיג קצב אש גבוה ולהימנע ממצב בו לאחר צרור ארוך נותר כדור בבית הבליעה הלוהט ועקב זאת נורה ללא נקירה ומביא לפליטת כדור מסוכנת.

במלחמת העולם השנייה זכה התת-מקלע לשימוש נרחב בצבא האדום בגלל הצורך לחמש במהירות המוני טירונים בנשק קל לתפעול ולייצור. כמו כן, זכה תת-המקלע לפופולריות ביחידות קומנדו.

כיום ישנם גם כלי נשק שפותחו סביב תחמושת ייחודית ולכן אינם עונים לאחת מההגדרות הנ"ל. דוגמה לנשק כזה הוא ה-P90 של חברת FN Herstal הבלגית. רובה המיקרו-תבור מאפשר שימוש הן בתחמושת 5.56 מ"מ של רובה סער והן בתחמושת 9 מ"מ ובזכות תצורת הבולפאפ שלו, הוא קצר יחסית ויכול לשמש גם כתמ"ק (עם תחמושת ה-9 מ"מ).

בין התת-מקלעים המפורסמים ניתן למנות את העוזי, ה-פפ"ש, ה-MP5, ה"טומיגאן" והסטן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.