נשק להשמדה המונית

נשק להשמדה המונית או נשק בלתי קונבנציונלי (וגם נשק אטומי ביולוגי כימי, ובראשי תיבות: אב"ך, ונהוג גם אב"כ) כולל שלושה סוגים של כלי נשק, המיועדים לגרום להשמדה בקנה מידה המוני:

בגלל הסכנה הגדולה שבשימוש בנשק זה, בעיקר לאוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, הוקמו מנגנונים בינלאומיים לפיקוח על הפצת נשק מסוג זה ולמניעת הפצתו. עם זאת, למנגנונים אלה יש יכולת מוגבלת, בגלל הקושי לגלות פעילויות חשאיות הקשורות בייצור והפצה של נשק זה, והיכולת המוגבלת להטיל סנקציות על מדינות שעברו על אמנות הפיקוח. לעיתים אף פורצות מלחמות עקב רצון לפרק מדינה מנשק בלתי קונבנציונלי, כמו מלחמת עיראק, ולפעמים די באיום של שימוש בנשק לא קונבנציונלי להפסקת מלחמה.

מבין הסוגים השונים של נשק בלתי קונבנציונלי, נשק גרעיני מצריך יכולת מדעית וטכנולוגית מתקדמת, ומתקנים גדולים שקשה להסתירם, ולכן תפוצתו מוגבלת למספר מועט של מדינות. השימוש היחידי בנשק גרעיני נגד אוכלוסייה אזרחית היה על ידי ארצות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה. גם תפוצתו של נשק ביולוגי מוגבלת יחסית. ייצורו של נשק כימי מבוסס על טכנולוגיה נפוצה, ולכן תפוצתו גבוהה יחסית, והוא משמש גם מדינות בעלות יכולת מדעית וטכנולוגית נמוכה.

רבים מתנגדים לשימוש ולעצם קיומו של נשק להשמדה המונית, וקבוצות פוליטיות רבות, בהן התנועה לפירוק נשק גרעיני, פועלות בנושא זה. נשק ביולוגי ונשק כימי נאסרו לשימוש במספר אמנות בינלאומיות, וכמו כן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני אוסרת על הפצתו של נשק מסוג זה למדינות אשר לא החזיקו בו בעת החתימה על האמנה (ארצות הברית, ברית המועצות רוסיה, סין, בריטניה וצרפת). עם זאת, האמנה לא אוסרת במפורש על השימוש בנשק גרעיני.

בניגוד לעשורים הקודמים, שבהם נשק בלתי קונבנציונלי היה נחלתן של מדינות בלבד, כעת מנסים ארגוני טרור לבצע פיגועים בלתי קונבנציונליים, כמו למשל שימוש ב"פצצה מלוכלכת" המכילה חומר רדיואקטיבי, או משלוח מעטפות המכילות חיידקי גחלת.

WMD world map
סמלי אזהרה המצביעים (מימין לשמאל) על סכנת הרעלה (כימית), סכנה ביולוגית וסכנה רדיואקטיבית.
D9-Misc (3)
אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי להתגוננות מפני איומי אב"כ.

האב"כ בצה"ל

האב"כ הוא תוכן שעובר בהכשרה צבאית של הלוחמים בצה"ל ביחידות הקרביות השונות בצבא. בעבר, הוא היה משויך ונמצא תחת חיל ההנדסה הקרבית, כיום צעד זה בוטל לפני שנים ושייך לפיקוד העורף לחטיבת החילוץ וההצלה. אצל הלוחמים תוכן האב"כ עובר בהכשרה באופן בסיסי ואין איתו התעסקות ומגע יותר מכך, בעיקר אצל לוחמי חיל ההנדסה הקרבית. אם כי פלגת סייפן של היחידה המיוחדת יהל"ם היא פלגה המתמחה בנושא האב"כ באופן רב וכחלק ממקצועה של הפלגה.

ראו גם

GlobalSecurity.org

GlobalSecurity.org, שהושק בדצמבר 2000, מתאר עצמו כארגון למדיניות ציבורית שמטרתו להיות מקור מהימן למידע רקע ומידע על עניינים שעל סדר היום הציבורי בתחומי הביטחון, חלל, מודיעין, נשק להשמדה המונית וביטחון פנים. הארגון מספק את המידע לציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט שלו. משרדי הארגון שוכנים באלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית.

האתר מספק חדשות וניתוח של מערכות נשק ותעשיית הנשק, מידע מקיף אודות תוכניות, גופים, ומתקנים הקשורים לצבא, חלל ונשק להשמדה המונית. האתר מציג גם תצלומי לוויין של מתקנים צבאיים מסווגים וניתוח שלהם. GlobalSecurity.org מספק מסמכים פוליטיים - חקיקה, פולמוסים פוליטיים, שימועים, ודו"חות - חומר שעשוי לא להיות זמין במקום אחר באינטרנט, ו-GlobalSecurity.org מצהיר שהוא מציג אותו כדי שיהיה נגיש יותר לקוראיו.

האתר נגיש לקוראיו בחינם והכנסותיו מבוססות על פרסום מקוון. קהלי היעד של האתר הם "מומחים בתחום", "מנהיגים בכירים", "צוותים זוטרים ומתמחים", "אזרחים מודאגים", ו"כתבי חדשות"; האחרונים, לפי האתר, הם קהל היעד החשוב ביותר שלו.

GlobalSecurity.org התפצל מ-www.fas.org, האתר של פדרציית המדענים האמריקניים (FAS), המעסיקה הקודמת של מנהל GlobalSecurity.org, ג'ון פייק. חלק מתכני האתר הוכנו על ידי פייק במקור עבור האתר של FAS.

אמנת הנשק הכימי

אמנת הנשק הכימי (באנגלית: Chemical Weapons Convention) (ידועה אף בראשי תיבות CWC) הוא הסכם למניעת הפצת כלי נשק האוסר על יצור, אגירה ושימוש בכלי נשק כימיים. שמו המלא של ההסכם הוא "אמנה לאיסור הפיתוח, היצור, האגירה והשימוש בכלי נשק כימיים ובעניין השמדתם" (אנגלית Convention on the Prohibition of the Development, Production, Stockpiling and Use of Chemical Weapons and on their Destruction). האמנה קובעת גם את הדרכים המותרות לפירוק הנשק הכימי.

הפיקוח על ביצוע ההסכם נעשה על ידי הארגון למניעת הפצת נשק כימי (אנגלית Organisation for the Prohibition of Chemical Weapons)(ידוע בראשי תיבות OPCW), שהוא ארגון עצמאי ואיננו זרוע של האומות המאוחדות.

ארגון הביון של משרד ההגנה האוסטרלי

ארגון הביון של משרד ההגנה האוסטרלי (באנגלית: Defence Intelligence Organisation, בראשי תיבות: DIO) הוא גוף של צבא למודיעין האחראי על תחום המודיעין האסטרטגי ומודיעין טכנולוגי, זהו סוכנות ביון צבאית המספקת שירותי ייעוץ בענייני הגנה ומסייעת לגיבוש החלטות הממשלה בענייני הביטחון הלאומי.

זהו הגוף העיקרי לתכנון מבצעים של כוחות ההגנה. הגוף אינו מסתפק באיסוף מודיעין או ביצוע פעולות סמויות בלבד אלא גם מנהל מבצעים בתחום כלכלת הצבא, טרור בינלאומי ומניעת הפצת נשק להשמדה המונית.

הארגון מהווה חלק מקהילת המודיעין האוסטרלית והיא חלק מקבוצת המודיעין והמדיניות האסטרטגית של משרד ההגנה, יחד עם הארגון למודיעין מרחבי והמינהל למודיעין אותות האוסטרלי (ASD). ראש הארגון מייג 'ור גנרל מת' יו הול.

בונקר

בּוּנְקֶר (מאנגלית: Bunker, בעברית "מִבְצוֹר") הוא מבנה מבוצר הממוקם, כולו או בחלקו, מתחת לפני האדמה. בונקרים מיועדים להגן על יושביהם מפני תנאים מסוכנים המתקיימים על פני הקרקע, כגון לחימה או תנאי מזג אוויר קשים באופן קיצוני. עקב זאת, בנוי הבונקר כך שיוכל לספוג פגיעה מבלי לקרוס: קירותיו עבים במיוחד ובנויים בטון מזוין, חלונותיו (אם קיימים) בנויים כחרכים צרים ודלתותיו הן דלתות ברזל כבדות, הניתנות לאטימה. באזורי לחימה, משמשים בונקרים להגנה על מפקדות צבאיות, על מאגרי תחמושת והספקה ועל לוחמים המסתתרים בהם בהמתנה ליציאה להתקפה, כשישנם גם בונקרים הבנויים כך שיושביהם יכולים ללחום מתוכם. בונקר נועד לעמוד במתקפות צבאיות כגון התקפת טילים בליסטיים, התקפת ארטילריה וחלקם אף תוכננו לעמוד בהתקפות נשק להשמדה המונית. שלא בקוי החזית, משמשים בונקרים להגנה על ראשי ממשל ומקבלי החלטות אחרים, כמו גם על אוכלוסייה אזרחית שאיננה לוחמת, מפני התקפות צבאיות. במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה התעצם השימוש בבונקרים כנקודות פיקוד ולמטרות אחסון נשק ואספקה.

ברון זמו

ברון זמו (באנגלית: Baron Zemo) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. ברון זמו הראשון הופיע לראשונה בחוברת The Avengers #6 ממרץ 1964 ונוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. ברון זמו השני הופיע לראשונה בחוברת Captain America #168 מדצמבר 1973, ונוצר על ידי הכותב טוני איזבלה והמאייר סאל בוסימה.

ד"ר היינריך זמו, הברון זמו ה-12, היה אחד המדענים המובילים שבמפלגה הנאצית. הוא נלחם גם בקפטן אמריקה וגם ביחידת הקומנדו המייללים שלו בתקופת מלחמת העולם השנייה. זמו - מבריק בגאונותו אך גם סדיסט - ייצר כלי נשק להשמדה המונית לצבאו של היטלר, ביניהם תותח קרן מוות, אקדח מפרק לגורמים וכן אנדרואידים חזקים אך פרימיטיבים. האינטליגנציה של זמו הייתה כאין וכאפס לעומת הסדיזם שלו - הוא ערך תכופות ניסויים בכלי הנשק הקטלניים שלו על אזרחים חפים מפשע - גם אסירי הרייך השלישי וגם אזרחיו. במהלך עימות חזיתי עם יחידת הקומנדו המייללים, זמו החליט לנסות את תותח קרן המוות על עיירה גרמנית קרובה. הקרן השמידה מאות אזרחים, מה שהפך את זמו לרוצח המונים. למרות שהוא האמין בשחצנותו הרבה כי יוכל להאשים את בעלות הברית במעשה, מנהל סוכנות S.H.I.E.L.D ניק פיורי ויחידת הקומנדו המייללים שלו חשפו את מעורבותו בהשמדת העיר, וזמו הפך לדמות מתועבת בכל רחבי אירופה, אפילו בקרב חבריו הגרמניים. כדי להשיג מידה מסוימת של אנונימיות, זמו החל לעטות ברדס סגול על פניו בעוד המשיך ליצור כלי נשק עבור הנאצים. במהלך קרב עם קפטן אמריקה, אשר ניסה למנוע מזמו לעשות שימוש בנשק המסוגל להדביק כל דבר העומד בדרכו, הקפטן שבר מיכל המאחסן בתוכו את הנשק וגרם לברדסו הסגול של זמו להידבק לפניו ללא כל יכולת להסירו.

מורשתו של היינריך הוחייתה מחדש בידי בנו, הלמוט ג'יי זמו, הברון זמו ה-13. הלמוט גדל בצל רעיונו של אביו כי הגזע העליון צריך לשלוט על העולם. מהנדס במקצועו, הלמוט זעם על דבר שובו של קפטן אמריקה, והשתמש בהון משפחתו כדי להמשיך את עבודתו של אביו. הוא נלחם בקפטן אמריקה בתלבושת זהובה תחת הכינוי "פניקס", ופניו הושחתו באופן קשה והוא נחשב למת בסיום הקרב. אמנם, הוא שב תחת מעטה ברדס סגול בדומה לאביו ושיתף פעולה עם נבלים דוגמת הגולגולת האדומה, סין, ארגון הידרה וקבוצות אדוני הרשע ות'נדרבולטס, אשר נוסדה על ידיו כמחליפים לקבוצת האוונג'רס וחבריה חזרו למוטב ונעשו לאויביו.

דמותו של ברון זמו השני מדורגת במקום ה-40 ברשימת נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN. את דמותו של הלמוט זמו בסרט הלייב אקשן "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" מגלם השחקן דניאל בריהל, שישוב לגלם את דמותו בסדרת הטלוויזיה של דיסני+ "הפלקון וחייל החורף".

האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (באנגלית: Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons או Nuclear Non-Proliferation Treaty, הידועה גם בראשי תיבות NPT או NNPT) היא אמנה בינלאומית שמטרתה להגביל הפצת נשק גרעיני. האמנה נחתמה לראשונה ב-1 ביולי 1968. נכון לשנת 2007 אישרו את האמנה 189 מדינות בעולם, חמש מתוכן חמושות בכלי נשק גרעיניים: ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת, רוסיה וסין (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון). רק חמש מדינות בעולם אינן חתומות על האמנה: הודו, פקיסטן, ישראל, קוריאה הצפונית ודרום סודאן. הודו ופקיסטן חמושות בכלי נשק גרעיניים ואף ביצעו ניסויים פומביים בכלי נשק אלה. מדינת ישראל נוקטת במדיניות של עמימות בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה, אך לפי דיווחים שלא אושרו מחזיקה במאות פצצות אטום, משגרים וצוללות תוצרת גרמניה היכולות לשאת נשק גרעיני. קוריאה הצפונית אישררה את האמנה אולם מאוחר יותר הפרה את מחויבויותיה על פי האמנה וביטלה את חתימתה. דרום סודאן היא המדינה הצעירה ביותר באו"ם ובעולם.

ההצעה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני הוצעה על ידי אירלנד והמדינה הראשונה שחתמה עליה הייתה פינלנד. בכינוס שנערך ב-11 במאי 1995, בניו יורק, החליטו הצדדים לאמנה להאריך את תוקפה של האמנה ללא מועד סיום וללא תנאים. אמנת ה-NPT מורכבת ממבוא ואחריו 11 פרקים. אף שהמונח "יסודות" אינו מופיע באמנה, הפרשנות המקובלת לאמנה מצביעה בדרך כלל על שלושה יסודות: אי-הפצה, פירוק נשק וזכות לשימוש בטכנולוגיה גרעינית לצורכי שלום.

האמנה למניעת ניסויים גרעיניים

האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ"ס, באנגלית: Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty, CTBT) אוסרת על קיום ניסויים בנשק גרעיני וכל פיצוץ גרעיני אחר. האמנה קובעת שעל כל מדינה להימנע מלסייע, לעודד ולהשתתף בכל דרך שהיא בהוצאה לפועל של ניסויים בנשק גרעיני או פיצוץ גרעיני אחר.

האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים

האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים (Treaty Banning Nuclear Weapon Tests In The Atmosphere, In Outer Space And Under Water), המכונה גם האמנה החלקית למניעת ניסויים (PTBT - Partial Test Ban Treaty), האמנה המוגבלת למניעת ניסויים (LTBT - Limited Test Ban Treaty) או האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (NTBT - Nuclear Test Ban Treaty) (אף על פי שהאחרון מתייחס גם להסכם המקיף למניעת ניסויים) היא אמנה האוסרת על קיום ניסויים בנשק גרעיני להוציא ניסויים תת-קרקעיים. האמנה נועדה להאט את מרוץ החימוש, ולמנוע פיזור נשורת גרעינית לאטמוספירה.

היא נחתמה על ידי ברית המועצות, בידי נציגה, שר החוץ אנדריי גרומיקו, הממלכה המאוחדת, בידי נציגה, מזכיר החוץ אלק דאגלס-יום וארצות הברית, בידי נציגה, מזכיר המדינה דין ראסק, ב-5 באוגוסט 1963 במוסקבה. האמנה נכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר 1963. אל הצדדים המקוריים הצטרפו לאמנה 110 מדינות נוספות. 17 מדינות נוספות חתמו על האמנה אך טרם אשררו את הצטרפותם אליה.

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בראשי תיבות: מלמ"ב, באנגלית: Director of Security of the Defense Establishment) הוא אגף במשרד הביטחון שאחראי על אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית וכן האמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.

המלמ"ב הוא מהאגפים החשאיים ביותר במשרד הביטחון. באתר האינטרנט של המשרד מוזכר המלמ"ב, אולם בניגוד לגופים רבים במשרד, לא מוזכר תקציבו, פעולותיו או כל פרט אחר בדו"ח השנתי המוגש בהתאם לחוק חופש המידע. למלמ"ב קשר הדוק עם השב"כ, ששותף בוועדה לבחירת המלמ"ב. בשל היקף פעילותו ועצמאותו, מתואר המלמ"ב לעיתים כסוכנות המודיעין הרביעית (לצד אמ"ן, המוסד והשב"כ).

במסגרת תפקידו, מבצע המלמ"ב תחקור של העובדים, ביקורות אבטחה, אישור על חשיפת טכנולוגיה, חקירות למציאת שחיתות ומניעת דליפת מידע מסווג.[דרוש מקור] כמו כן אחראי המלמ"ב להפעלת סוכנים העוסקים בהשגת מודיעין טכנולוגי במדינות זרות. תחום זה היה באחריות הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), אך בשנת 1986, לאחר פרשת פולארד, הועברו סמכויות הלק"ם למלמ"ב. [דרוש מקור]

הנס בליקס

הנס מרטין בליקס (שוודית: Hans Martin Blix; ‏נולד ב־28 ביוני 1928) כיהן כשר החוץ השוודי וכיושב ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

בליקס, יליד אופסלה, שימש כשר החוץ של שוודיה בשנים 1978 עד 1979. לאחר מכן כיהן כיושב ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מ-1981 עד 1997. מ-2000 עד 2003 כיהן בליקס בתור יושב ראש הוועדה המיוחדת שמועצת הביטחון של האו"ם יצרה עם החלטה מספר 1284 לפיקוח ואישור שממשלתו של סדאם חוסיין בעיראק לא מפתחת נשק גרעיני. מ-2004 מכהן בליקס בתור יושב ראש ועדת מעקב לתפוצה של נשק להשמדה המונית. הוועדה ממומנת על ידי ממשלת שוודיה.

בשנת 2016 זכה בפרס פולברייט.

הפיקוד האסטרטגי של ארצות הברית

הפיקוד האסטרטגי של ארצות הברית (באנגלית: United States Strategic Command; בקיצור: USSTRATCOM) הוא אחד מהפיקודים הקרביים המאוחדים של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. הוא ממונה על פעולות חלל (כמו לוויינים צבאיים), פעולות מידע, הגנה מפני טילים, שליטה ובקרה עולמיים, מודיעין, מעקב, תקיפה ברחבי העולם והרתעה (מאגר הנשק הגרעיני של ארצות הברית) ולחימה נגד נשק להשמדה המונית.

הפיקוד האסטרטגי הוקם ב-1992 כממשיך של פיקוד האוויר האסטרטגי. המפקדה שלו ממוקמת בבסיס חיל האוויר אופט מערבית לאומהה, נברסקה. באוקטובר 2002 הוא התמזג עם פיקוד החלל של ארצות הברית. הוא מעסיק יותר מ-2,700 עובדים, המייצגים את כל ארבע החיילות, כולל אזרחים של מחלקת ההגנה וקבלנים.

הקהילה הבינלאומית

הקהילה הבינלאומית הוא מונח המשמש לעיתים קרובות בעיתונות ובדיפלומטיה בהתייחס למגעים המתנהלים בין מדינות העולם בפורומים דיפלומטיים שונים, ולהחלטות המתקבלות בפורומים האלה. למונח אין הגדרה משפטית או אקדמית ברורה, ומשמעותו עשויה להשתנות על-פי ההקשר שבו משתמשים בו. יש המשתמשים במונח במשמעות של כלל מדינות העולם. משמעויות אחרות שעשויות להיות למונח הן כלל המעצמות או הארגונים הבינלאומיים הגדולים.

במילון האנגלי של קיימברידג' המונח מוגדר כך: מדינות העולם המגבשות דעה או פועלות יחד כקבוצה. לדוגמה, "חטיפת בני ערובה אינה מקובלת והקהילה הבינלאומית חייבת להתנגד לכך בתוקף."הביטוי "הקהילה הבינלאומית" משקף תפיסה שעל-פיה לכל מדינה בעולם יש חובות וזכויות הבאות לידי ביטוי ביחסיה עם מדינות אחרות, וכי ארגונים בינלאומיים הם מעין רשויות להסדרת היחסים בין המדינות. למעשה, נובע מהתפיסה הזאת כי מדינות העולם מתייחסות זו לזו באופן דומה לאזרחים בתוך מדינה מסוימת, וכי הארגונים הבינלאומיים הם המקבילה לרשויות השלטון במדינה. השקפה זו נעשתה נפוצה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתבטאה בהקמת חבר הלאומים, ובהתערערות שיטת הבריתות הצבאיות שהייתה נפוצה באירופה לפני המלחמה (ותרמה במידה רבה לפריצתה). ניצנים ראשונים להשקפה הזאת הופיעו עוד קודם לכן עם הקמת הצלב האדום ב-1864.

בשנת 1999 כתב המזכיר הכללי של האומות המאוחדות דאז, קופי אנאן, מסה בשם "משמעות הקהילה הבינלאומית" בה פרש את השקפתו בנושא זה. בין השאר כתב: "מה מחבר את כולנו לקהילה בינלאומית? במובן הרחב ביותר זהו חזון משותף של עולם טוב יותר עבור כל האנושות, כפי שנקבע, למשל, במגילת האומות המאוחדות. יש תחושה רווחת של פגיעוּת לנוכח ההתחממות הגלובלית, והאיום הנשקף מהתפשטותו של נשק להשמדה המונית. ישנם כללי מסגרת למשפט בינלאומי פומבי, יש את אמנות ז'נבה והסכמים אחרים בנושאי זכויות האדם. באותה מידה קיימת תחושה שיש הזדמנויות המשותפות לכולנו, ולכן אנו בונים שווקים משותפים ומוסדות בינלאומיים כמו האו"ם. ביחד אנחנו חזקים יותר."

מזכר בודפשט

מזכר בודפשט (נקרא גם הסכם בודפשט ומסמך בודפשט) הוא הסכם מדיני שנחתם בעיר בודפשט בהונגריה ב-5 בדצמבר 1994 על פיו התפרקה אוקראינה מנשקה הגרעיני שנשאר בה מהתקופה בה הייתה המדינה חלק מברית המועצות. במסגרת ההסכם חתמה אוקראינה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, בתמורה להתחייבות ארצות הברית, רוסיה ובריטניה לכבד את עצמאותה של אוקראינה ואת ריבונותה בשטחיה ולהימנע מאיום או שימוש בכוח צבאי כנגדה או פגיעה בעצמאות האוקראינית, כמו גם הימנעות מפגיעה בבלארוס וקזחסטן, ובתמורה אוקראינה ויתרה על מאגר הנשק הגרעיני השלישי בגודלו בעולם. למרות מאגר הנשק העצום הוא היה חסר תועלת, עקב כך שהפעלתו נעשתה משטח רוסיה. צרפת וסין חתומות על הסכם עם אוקראינה בנושא זה גם הן, אך בהסכמים נפרדים.

נשק להשמדה המונית בסוריה

סוריה מחזיקה בסוגים אחדים של נשק להשמדה המונית, ובעיקר נשק כימי, שאותו הפעילה נגד תושביה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. מגזין ג'יינס וכן סוכנויות המודיעין ברחבי העולם מעריכים כי בסוריה הגוף העוסק במחקר ופיתוח של טק"ק, נשק כימי, ביולוגי וגרעיני, בנוסף לתפקידיו האזרחיים, הוא מרכז סרס.

עריסת חתול

עריסת חתול (באנגלית: Cat's Cradle) הוא ספר מדע בדיוני סאטירי שנכתב על ידי קורט וונגוט בשנת 1963 ועוסק בקשרים בין מדע וטכנולוגיה, דת ומצוות, נשק להשמדה המונית וסוף העולם. שם הספר הוא שמו האנגלי של המשחק המכונה בעברית "סבתא סורגת".

אוניברסיטת שיקגו, שדחתה את התזה הראשונה של וונגוט בתחום האנתרופולוגיה, קיבלה לאחר מכן את ספרו "עריסת חתול" כתזה, והעניקה לו את התואר.

פירוק נשק

פירוק נשק הוא פעולה של צמצום, הגבלה או ביטול של נשק. פירוק נשק מתייחס בדרך כלל לפירוק של צבא מנשקו או פירוק סוג מסוים של נשק. פירוק נשק נחשב לעיתים קרובות לביטול מוחלט של נשק להשמדה המונית, כגון נשק גרעיני. פירוק כללי מלא הוגדר על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות כחיסול כל נשק להשמדה המונית, יחד עם "הפחתה מאוזנת של הכוחות המזוינים והחימוש הקונבנציונלי, המבוססים על עקרון הביטחון הבלתי פוסק של הצדדים במטרה לקדם או להגביר את היציבות ברמה צבאית נמוכה יותר, תוך התחשבות בצורך של כל המדינות להגן על ביטחונן".

פרשת פליים

פרשת פליים (באנגלית: Plame affair) היא שערורייה פוליטית שהתחוללה בארצות הברית, ובבסיסה החשד שבכירים בממשל הנשיא בוש חשפו את זהותה של סוכנת ה-CIA ולרי פליים רק כדי להתנקם בבעלה, שמתח ביקורת על התנהלות הממשל בתקופה שלפני היציאה למלחמת עיראק. נטען כי כדי להצדיק את צאתו למלחמה, נקט הממשל טענות מפוקפקות על ניסיונותיו, כביכול, של סדאם חוסיין להשיג נשק להשמדה המונית. הפרשה הייתה נדבך חשוב בדרך לאיבוד התמיכה של חלקים מהציבור במלחמה.

ציר הרשע

"ציר הרשע" (באנגלית: Axis of evil) הוא מונח שטבע נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, בנאום שנשא ב־29 בינואר 2002. המונח מתייחס לקבוצת מדינות התומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המונית. בוש הזכיר בנאומו את המדינות קוריאה הצפונית, איראן ועיראק. במונח נעשה שימוש בתחום ההסברה של ממשל בוש כדי להציג את המדינות החברות בו כדבר שיש לגנותו.

המונח מרמז על מדינות הציר במלחמת העולם השנייה אשר הצטרפו לגרמניה במלחמתה כנגד בעלות הברית, וכמו כן מזכיר את המושג "אימפריית הרשע", שבו השתמש הנשיא רונלד רייגן לתיאור ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.