נשיא (ארגון)

נָשִׂיא (President) הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.

בראש ארגונים עומד ברוב המקרים מנהל כללי, אך לעיתים נמצא מעליו נשיא. השימוש בנשיא בראש ארגון הוא תוצר של מורשת הארגון או של מבנה ייחודי. דוגמאות לארגונים שבהם מכהן נשיא:

  • באוניברסיטה מתקיימות שתי היררכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא נשיא האוניברסיטה, שאינו עוסק בניהול השוטף, אלא בקידום מיזמים אסטרטגיים, כגון פתיחת מסלולי מחקר ולימוד חדשים, גיוס תורמים המממנים חלק ניכר מתקציב האוניברסיטה וכדומה.
  • כאשר מייסד ובעל שליטה בחברה (תאגיד), המשמש גם מנכ"ל שלה, מעוניין לצמצם פעילותו בה (למשל לקראת פרישתו לגמלאות), הוא מתמנה לנשיא החברה, ומפנה את משרת המנכ"ל לאחר. המנכ"ל עוסק בניהול השוטף של החברה, ואילו הנשיא עוסק בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית, כגון גיוס שותפים עסקיים, כניסה לתחומי פעילות חדשים וכדומה.
  • בתאגיד רב-לאומי הנשיא עומד בראש התאגיד כולו, כשבראש הפעילות בכל מדינה ניצב מנכ"ל מקומי.
  • נשיא כבוד - לעיתים מינוי לנשיא הוא תפקיד ייצוגי, הניתן לאדם שהארגון חפץ ביקרו, אך אינו מעוניין לשאת בתפקיד ביצועי או שהארגון לא רוצה לתת לו תפקיד ביצועי.
  • בארגונים מסוימים התואר "מנכ"ל" אינו תואם את תיאור העומד בראש הארגון, וזה קרוי לעיתים נשיא. דוגמה: נשיא בית המשפט העליון, נשיא מועדון רוטרי.

ראו גם

14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 261 ימים.

1975

שנת 1975 היא השנה ה-75 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1975 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1975 בארצות הברית

1975 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 199 שנה מיום היווסדה.

2015

שנת 2015 היא השנה ה-15 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2015 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 153 ימים.

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל, ושמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל.

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כאחת הערים הגדולות בישראל.

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

בית ציוני אמריקה

בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות ברחוב אבן גבירול פינת רחוב דניאל פריש (פריש היה נשיא ארגון ציוני אמריקה ב-1949) בתל אביב.

הבניין נוסד ביוזמת ההסתדרות הציונית בארצות הברית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 והיה לאחד ממרכזי התרבות הראשונים בעיר. במקור נועד המוסד להתקיים כבית תרבות לשרות ציבור דוברי האנגלית ובעבר אף פעלו במקום האולפנים לעברית של עיריית תל אביב.

הבניין תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, שבעקבות קשריו עם ארגון ציוני אמריקה, תיכנן מספר פרויקטים לארגון, ובהם גם את כפר סילבר.

בני ברית

המסדר העצמאי של בני ברית הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק על ידי הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו ב-13 באוקטובר 1843 (י"ט בתשרי ה'תר"ד). כיום מונה הארגון כחצי מיליון חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם.[דרוש מקור]

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני. מלבד הקהילות האיטלקיות השורשיות, במהלך ימי הביניים היגרו אליה יהודים רבים מאשכנז ומצרפת וייסדו בה קהילות לפי מנהגיהם, ולאחר גירוש ספרד באו אליה רבים מן המגורשים וייסדו בה גם קהילות ספרדיות. באיטליה היה אחד המרכזים החשובים של העולם היהודי מהמאה ה-16 עד המאה ה-18 ובמאה ה-20 היו לאיטליה שלושה ראשי ממשלה ממוצא יהודי: אלסנדרו פורטיס, סידני סונינו, ולואיג'י לוצאטי.כ-8,000 יהודי איטליה (מתוך 64 אלף) נרצחו בשואה.יהודי איטליה מונים כיום כ-35,000 איש, כאשר לפי הגדרה כוללנית יותר ביחד עם יהודים למחצה (popolazione ebraica allargata), צאצאים לנשואי תערובת - מגיע מספר תושבי איטליה המגדירים עצמם כיהודים ליותר מ-45 אלף איש.

יהושע מצא

יהושע מצא (נולד ב-8 באוגוסט 1931) היה נשיא ארגון הבונדס, ולשעבר חבר הכנסת מטעם הליכוד ושר הבריאות.

כפר דניאל

כְּפַר דָּנִיֵּאל הוא מושב שיתופי הנמצא בשפלה, במועצה האזורית חבל מודיעין והוקם ב-9 באוקטובר 1949. משתייך לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. המושב נמצא כארבעה קילומטרים מדרום-מזרח לעיר לוד.

נוער לנוער

נוער לנוער (נל"נ) היה ארגון נוער התנדבותי ישראלי, שהתאחד אל תוך ארגון "צמרת".

ניקולס מארי באטלר

ניקולס מארי באטלר (באנגלית: Nicholas Murray Butler; ‏2 באפריל 1862 – 7 בדצמבר 1947) היה פילוסוף, דיפלומט, ומחנך אמריקאי. באטלר היה הנשיא אוניברסיטת קולומביה, נשיא ארגון תרומת קרנגי לשלום עולמי, חתן פרס נובל לשלום. הוא הפך דמות כה מוכרת ומכובדת בארצות הברית עד כי הניו יורק טיימס נהג לפרסם את ברכתו לחג המולד מדי שנה.

נשיא

נָשִׂיא הוא תוארו של ראש מדינה, במדינה מסוג רפובליקה, וכן זהו לעיתים תוארם של נשיאי ארגונים ומוסדות שונים, לדוגמה: "נשיא בית המשפט העליון". סמכויותיו של הנשיא במדינה מסוימת נקבעות בהתאם לצורת המשטר הנהוגה בה.

נתן שרוני

נתן (נתי) שרוני (נולד ב-13 ביוני 1934) הוא איש צבא ומנהל ישראלי, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, לאחר שכיהן כקצין תותחנים ראשי וכראש אגף התכנון. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר וכיום משמש כדירקטור בחברות ציבוריות בולטות. שרוני מכהן כיום כנשיא המועצה לשלום ולביטחון.

פרס ירושלים לאחדות ישראל

פרס ירושלים לאחדות ישראל הוא פרס ישראלי לזכרם של שלשת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014. הפרס החל את דרכו בשנת 2014, ביוזמת ראש עיריית ירושלים דאז ניר ברקת כחלק של יום האחדות. הוא ראה באחדות של העם היהודי והחברה בישראל במהלך 18 ימי החיפושים אחר החטופים אחדות שחייבת להמשיך. בכל שנה זוכים בפרס אישים, גופים וארגונים, שתרמו לאחדות של העם בישראל.

הפרס נועד לעודד יוזמות וארגונים לפעול בתוכניות המקדמות את האחדות בישראל ולהראות את הצורך באחדות. בכל שנה מוענקים שלושה פרסים בסך 100,000 ש"ח כל אחד ליוזמות, אישים וארגונים. אחד מהפרסים ניתן על פעילות לחיבור עם יהדות התפוצות. הפרס מוענק ב"יום האחדות" (התאריך משתנה) יום השנה לרצח שלושת הנערים אייל, גיל-עד, ונפתלי. הפרס הוא ביוזמת ניר ברקת ועמותת גשר הוא נתמך גם על ידי הפדרציה היהודית בניו יורק. בחירת זוכי הפרס נעשית על ידי ועדה ציבורית בראשות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

פרס מוסקוביץ' לציונות

פרס מוסקוביץ' לציונות הוא פרס מיסודם של ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ' הניתן על פעילות בהגשמת הציונות. במסגרת מפעל הפרס מחולקים שני פרסים: פרס עוז ציון המוענק לאזרחים ישראלים, תושבי ישראל, המגלמים במעשיהם את הציונות המודרנית בישראל; ופרס רוח ציון המבקש למצוא ולעודד רעיונות חדשים, המיועדים להתמודד עם האתגרים של הציונות בישראל.

פרס עוז ציון מוענק מדי שנה, החל משנת 2008, לשלושה זוכים, בטקס שמתקיים ביום ירושלים, בעיר דוד, בהשתתפות שרי ממשלת ישראל. פרס רוח ציון ניתן החל מ-2013. סכום הפרסים הכולל הוא 100,000 דולר בשנה.

מטרתו המוצהרת של הפרס:

בקרב מקבלי הפרס עד לשנת 2014 קיים שיעור גבוה של אישים שבין מרכיבי תרומתם לאומה לפי הערכת מעניקי הפרס, מצוינת גם מידת מעורבותם בהתיישבות בארץ ישראל ובכללה ביש"ע.

שמעון מזא"ה

שמעון מזא"ה (3 בספטמבר 1907 – 29 ביוני 2000) היה אלוף בצה"ל, אגרונום ואיש עסקים ישראלי. כיהן כראש אגף כוח האדם בשנים 1949–1952.

תוכנית בילטמור

תוכנית בילטמור היא תוכנית שהתקבלה בוועידה של הארגונים הציוניים, אשר נקראה על שם מלון בילטמור בניו יורק, שבו התכנסה במאי 1942. הוועידה, שאורגנה על ידי נשיא ארגון ציוני אמריקה, הרב אבא הלל סילבר, בשיתוף עם נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, חיים ויצמן, ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון, כונסה בהיעדר אפשרות לקיים את הקונגרס הציוני בתקופת מלחמת העולם השנייה, אולם נעשה מאמץ משמעותי לדמות אותה ככל האפשר לקונגרס, והשתתפו בה כ-600 צירים מ-18 מדינות.

ועידת בילטמור סימנה את פתיחת המאבק שהוביל בן-גוריון להקמת המדינה היהודית לאלתר, על רקע אכזבה בתנועה הציונית מהספר הלבן של 1939, שהשלים את הנסיגה ההדרגתית של בריטניה ממחויבותה לעקרון הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. נוכח תלותה של בריטניה בסיוע האמריקני בזמן המלחמה, חשב בן-גוריון ב-1941 כי כל החלטה שתתקבל בעניין ארץ ישראל לאחר המלחמה תיעשה תוך מעורבות מכרעת של ארצות הברית, ולכן החל לחזק את קשריו עם המנהיגות הציונית שם, על מנת שזו תגביר את השפעתה על הממשל האמריקני כדי שיתמוך בתוכנית הציונית.

הוועידה התכנסה בין 9 במאי ל-11 במאי 1942, והתוכנית שהתקבלה בה כללה הצעת פתרון בת שלושה סעיפים לשאלת ארץ ישראל:

פתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית חופשית.

מסירת הפיקוח על העלייה ועל פיתוח הארץ באזורים הבלתי מיושבים לסוכנות היהודית.

דרישה להקמת "קהיליה יהודית" ("Jewish Commonwealth") ולמעשה, מדינה יהודית ריבונית בכל שטחה של ארץ ישראל (ללא חלוקה) שתשולב במערך הדמוקרטי שיכון בעולם עם תום המלחמה.לתוכנית קמו מתנגדים, הן מבין אלה שהאמינו בשלמות הארץ, הן מקרב אלה שתמכו ברעיון הדו-לאומיות - דהיינו, ארץ ישראל כמדינה אחת לשני עמים. בן-גוריון הוסיף לקדם את התוכנית שיזם, על אף התנגדות רבה גם במפלגתו, מפא"י.

בנובמבר אותה שנה אישר הוועד הפועל הציוני בירושלים, ברוב גדול, את עיקרי התוכנית שהפכה למצע המדיני הרשמי של התנועה הציונית.

היה זה רק ב-5 באוגוסט 1946 שבן-גוריון נאות לשלוח את ד"ר נחום גולדמן לארצות הברית עם הסכמה לחלוקת הארץ, דבר שהוביל לביטול תוכנית מוריסון-גריידי על ידי טרומן וסלל את הדרך למשלחת אונסקו"פ ובעקיפין להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

בפתח תקווה ובתל אביב-יפו רחוב על שם תוכנית בילטמור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.