נרש

ישיבת נרש הייתה מרכז תורה חשוב בבבל שהוקם על ידי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, בדור החמישי לאמוראים, לאחר פטירת רבא.

הישיבה התקיימה רק במשך 19 שנים. נרש הייתה סמוכה לסורא, ובמות רב פפא, העתיק רב אשי את הישיבה ל"מתא מחסיא", פרבר של העיר סורא.

אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה

אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה (בארמית: הפקיעו חכמים את קידושיו) הוא כלל הלכתי הקובע כי בידי חכמים עומדת הזכות להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.

רב אידי בר אבין (השני)

רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא אחרי פטירתו של רב אשי.

רב אידי בר אבין היה תלמידו של רב פפא (שהיה תלמידו של רב אידי בר אבין הראשון המפורסם), והיה חבירו של רב אשי.

לאחר פטירתו של ראש ישיבת סורא - רב אשי בשנת תשל"ח למניין שטרות הוכתר מרימר שנפטר בשנת תשמ"ג, אחריו הוכתר רב אידי בר אבין, שישיב על הכיסא כעשרים שנה עד שנת תשס"ג אז נפטר. לפי חשבון זה, האריך ימים, שהרי היה תלמידו של רב פפא שנפטר בתרפ"ז, ואם היה בן עשרים שנה לכל הפחות בעת פטירתו, נמצא שחי צ"ו שנה.

בתקופה שמלך כראש ישיבת סורא, תיקן תקנות לבני דורו, כך למשל תיקן תקנה לבני העיר נרש (הסמוכה לסורא) בהלכות נדה.

רב אשי

רב אשי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי. עמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה.

רב הונא בריה דרב יהושע

רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. חברו ובר הפלוגתא שלו הוא רב פפא.

כשחברו הקרוב ושכנו, רב פפא, הקים את הישיבה בעיר נרש שבבבל, הצטרף אליו רב הונא בריה דרב יהושע ושימש בישיבה כראש כלה (נושא הדרשות בחודשי אדר ואלול, שאז הגיעו האנשים שעבדו לפרנסתם ולא הזדמנו לישיבה עד חודשים אלו, הנקראים ירחי כלה).

בזמן לימודו אצל רבא התפרנס רב הונא בריה דרב יהושע מקרקע קטנה שהייתה לו וכך יכול היה להשקיע זמנו בלימוד. בשלב מאוחר יותר עשה שותפות עם ידידו רב פפא והתפרנס ממכירת שומשמין.

רב הונא בריה דרב יהושע היה ותרן ומעביר על מידותיו. פעם אחת חלה רב הונא בריה דרב יהושע, וכשהגיע רב פפא לבקרו ראה כי הוא גוסס והורה להכין לו תכריכים. בסוף החלים רב הונא בריה דרב יהושע מחוליו, ואמר כי אמנם נקנסה עליו מיתה, אך מאחר שהוא נהג כל חייו בוותרנות ולא העמיד על מידותיו, אף הקב"ה לא דקדק אחריו וויתר לו. כמו שנאמר 'נושא עון ועובר על פשע'; למי נושא עון? - לעובר פשע.

רב חננאל

רב חננאל היה אמורא בבלי מן הדור השני לאמוראים, תלמידו המובהק של רב, אך למד גם אצל רבה בר בר חנה.

שנים רבות ישב בבית מדרשו של רב בבבל, ושם למד הרבה תורה. אודות תקופה זו מסופר, כי הוא ישב יחד עם חבירו לבית המדרש רב ברונא ואכלו סעודת מצווה, ורב ייבא סבא שימשם. כאשר סיימו לאכול החליטו כי הגיעה הזמן לברך ברכת המזון ובכך לסיים את הסעודה, ולאחר מכן ביקשו מרב ייבא ששימשם להביא לפניהם משקה לשתייה ולקינוח הסעודה. רב ייבא הזכיר להם את מאמרו של רב, שאמר שכאשר אדם מחליט לברך ברכת המזון נחשב הדבר כהחלטה לסיים את הסעודה וכהסחת הדעת מאכילת ושתיית המשקים והמאכלים, ושוב אם ברצונם לחזור ולהמשיך את הסעודה עליהם לברך על כל משקה או מאכל בסעודה ברכה ראשונה, שכן מעת הוהלאה אין הם נחשבים כמאכלים שאוכלים אותם כחלק מהסעודה ואין צורך לברך לפניהם (כי הם נפטרים בברכת "המוציא").

רב פפא

רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. כיהן כראש הישיבה בעיר נרש.

לאחר פטירת רבא, הקים ישיבה בנרש הסמוכה לסורא. ישיבה זו התקיימה עד למותו. לאחר מכן הועתקה על ידי רב אשי ל"מתא מחסיא", פרבר של העיר סורא. בשיעוריו של רב פפא בנרש השתתפו באופן קבוע מאתיים חכמים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.