נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים. בצהריי היום לאורך קו המשווה בעת נקודת השוויון השמש נמצאת בזנית. גאומטרית, נקודת השוויון היא הזמן היחיד שבו יש זווית ישרה בין ציר הסיבוב של כדור הארץ לבין הקו המחבר את מרכז השמש עם מרכז כדור הארץ. נקודות השוויון מתרחשת בחודש מרץ ובחודש ספטמבר, בכל שנה.

ניתן להתייחס לנקודות השוויון גם כאל נקודות וירטואליות המונחות על מישור המילקה. מזלות האסטרולוגיה למשל, נמדדים בהתאם לנקודות שוויון אלו.

שוויון יום

Earth-lighting-equinox EN
כדור הארץ בנקודת השוויון. השמש בדיוק מעל קו המשווה.

בעת מיקום השמש בנקודות השוויון, מספר שעות היום שווה למספר שעות הלילה. לצורך מדידת אורך יום, זריחת השמש מתרחשת כאשר מחצית מגוף השמש נצפה מעל לאופק המזרחי, ושקיעת החמה מתרחשת כאשר מחצית מגוף השמש נצפה יורד אל מתחת לאופק המערבי. בהתחשב בהגדרה זו, אורך היום (והלילה) הוא בדיוק 12 שעות בנקודת השוויון. עם זאת, שכיחה יותר הגדרת יום כמשך הזמן בו אור השמש מגיע אל האדמה בהיעדר מכשולים מקומיים. מאחר שהשמש אינה נקודה אלא עיגול, ואור השמש נשבר באטמוספירה ומשתקף בחזרה אל הארץ, היום בהגדרה זו יהיה ארוך יותר מהלילה בכמה דקות (כמעט 14 דקות בקו המשווה, ואף יותר לקראת הקטבים), לכן השוויון הלכה למעשה מתרחש כמה ימים לפני נקודת השוויון האביבית וכמה ימים אחרי נקודת השוויון הסתווית.

בצהרי יום השוויון מצויה השמש בזווית ישרה מעל קו המשווה. ביום זה הזריחות והשקיעות מהירות מבשאר ימות השנה, ובקו המשווה כמעט שאין דמדומי בוקר או ערב.

בין יום השוויון החל בחודש מרץ ליום השוויון החל בספטמבר, קווי הרוחב הצפוניים נוטים כלפי השמש עד לקו הרוחב 23.5° צפון הקרוי חוג הסרטן, הנקודה הצפונית ביותר שבה ניתן לצפות בשמש ישירות ממעל. הקו הדרומי המקביל נקרא חוג הגדי ומיקומו 23.5° דרום, ובו קווי הרוחב הדרומיים נוטים כלפי השמש בתקופה שבין ימי השוויון של ספטמבר ומרץ. האזור משני צדי קו-המשווה בין חוג הסרטן לחוג הגדי קרוי האזור הטרופי.

בחצי הכדור הצפוני, נקודת השוויון בחודש מרץ היא נקודת השוויון האביבית, ונקודת השוויון בחודש ספטמבר היא נקודת השוויון הסתווית. בחצי הכדור הדרומי המצב הפוך.

נקודת השוויון בחודש מרץ מתרחשת בדרך כלל בין היום ה-20 ליום ה-21 בחודש, ונקודת השוויון בחודש ספטמבר בין היום ה-22 ליום ה-23 בחודש. התאריכים משתנים משום שהשנה הטרופית אינה מורכבת ממספר ימים שלם, ומשום שמסלול כדור הארץ הוא אליפטי, לכן המועד בו מתרחשות נקודות השוויון אינו מחלק את השנה באופן שווה.

נדידת נקודות השוויון

נדידתן האיטית של נקודות השוויון (Precession of the Equinoxes - "פרצסיה") קשורה ישירות לנקיפתו של ציר כדור הארץ סביב קוטבי מישור המילקה.

ציר כדור הארץ משלים מחזור נקיפה כל 25,800 שנים לערך. במשך זמן זה משתנים לאיטם מיקומי הכוכבים כפי שהם נמדדים במערכת הקואורדינטות השמימית המשוונית. שינוי הקואורדינטות נובע ישירות מנדידתה של מערכת הקואורדינטות עצמה. שינוי הקואורדינטות של נקודות השוויון הוא בקצב של כמעלה אחת מדי 72 שנים (בכיוון השעון במבט מלמעלה, כלומר מעל קוטבו הצפוני של כדור הארץ).

בתרבות המערבית, היה זה האסטרונום היפרכוס שגילה בשנת 130 לפנה"ס, את נדידת נקודות השוויון. כיום משערים כי תרבויות עתיקות יותר (כגון מצרים העתיקה ובבל) הקדימו אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

20 במרץ

20 במרץ הוא היום ה-79 בשנה (80 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 286 ימים.

נקודת השוויון (שאורך היום והלילה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש מרץ בדרך כלל בין היום ה-20 ליום ה-21 בחודש.

20 במרץ מצוין כ"יום הפרנקופוני הבינלאומי" וגם מצוין גם "יום השימחה הבנילאומי".

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 99 ימים.

נקודת השוויון (שאורך היום והלילה בה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש ספטמבר בדרך כלל בין היום ה-22 ליום ה-23 בחודש.

S/2009 S 1

S/2009 S 1 הוא ירח קטן של כוכב הלכת שבתאי.

S/2009 S 1 מקיף את שבתאי במרחק של 117,100 ק"מ (73,000 מייל) והוא ממוקם בחלקה החיצוני של טבעת B.

קוטרו המוערך של הירח הוא 300 מטרים. הירח התגלה ב 26 ביולי 2009 על ידי הגשושית קאסיני. S/2009 S 1 בולט בערך 150 מטרים מעל הטבעת אשר בה הוא נמצא.

אסטרונום

אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים. כמו כן, הוא מודד את תנועתם של גרמי השמיים ואת תפוצתם ביקום.

מקצוע האסטרונומיה נחשב למדע העתיק בעולם. ישנה חפיפה מסוימת בין עבודתם של אסטרונומים לעבודתם של אסטרופיזיקאים ומתקיים ביניהם שיתוף פעולה. במסגרת זו, מנסים האסטרונומים למצוא עדויות לתהליכי ההיווצרות וההתפתחות של גרמי השמיים, ושל היקום בכלל.

אסטרונומיה

אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

לאסטרונומיה הייתה השפעה גדולה לאורך השנים על תרבויות, אמונות ותפישות מדעיות. נמצאו ממצאים מרשימים עוד מהתקופה הפרהיסטורית המעידים על מרכזיות האסטרונומיה בחברות פרהיסטוריות. אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו. במהפכות מדעיות רבות שימשה האסטרונומיה בסיס מרכזי, אחת מהבולטות שבהן היא תורת היחסות.

ייחוד נוסף של המדע האסטרונומי הוא תרומתם של אסטרונומים חובבים לחקר האסטרונומיה. תרומתם של האסטרונומים החובבים ניכרת בעיקר בגילוי אירועים חד פעמיים כמו סופרנובות, שביטים, אסטרואידים וכוכבים משתנים. עם התפתחות האינטרנט אסטרונומים חובבים מסייעים גם בנתוח תצפיות בפרויקטים כדוגמת Galaxy Zoo.

עוד מאפיין ייחודי לאסטרונומיה הוא שבניגוד לשאר המדעים, האסטרונומיה כמעט אינה עוסקת בניסויים אלא בתצפיות. כמעט כל המחקר האסטרונומי נעשה באמצעות צפייה וניתוח של הספקטרום האלקטרומגנטי. יוצא מן הכלל הוא מחקר הירח, המאדים ומספר אסטרואידים שנעשה גם באמצעות דגימות קרקע.

ארבע התקופות

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו), תקופת טבת (חורף), תקופת ניסן (אביב) ותקופת תמוז (קיץ). ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי.

גלגל המזלות

גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזל שימש את האסטרונומיה במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

הלוח הפרסי

הלוח הפרסי (בפרסית تقویم هجری شمسی או گاه‌‌شماری هجری خورشيدى ; ידוע בתור הלוח הפרסי או הלוח האיראני) הוא לוח שנה שמשי, המשמש כיום באיראן ובאפגניסטן. לוח השנה מתחיל בכל שנה בנקודת השוויון האביבית, במדויק כפי שהיא נמדדת בתצפיות אסטרונומיות הנערכות בטהראן ובקאבול. עובדה זו הופכת אותו למדויק יותר מהלוח הגרגוריאני, אך גם מקשה לחזות מועד התרחשותם של תאריכים ספציפיים.

מנין השנים מתחיל בהג'רה, כמו בלוח המוסלמי הירחי, אולם מכיוון שהשנה הירחית קצרה בכ-3% לעומת השנה השמשית, נוצר במהלך השנים פער בין שני הלוחות, כך, למשל, שנת 2009 היא 1430/31 על פי הלוח המוסלמי הירחי, אבל 1387/88 על פי הלוח הפרסי.

לוח השנה הג'לאלי הוכנס לשימוש ב-15 במרץ 1079 על ידי הסולטאן הסלג'וקי ג'לאל א-דין מלכשאה הראשון, שהתבסס על המלצותיה של ועדת אסטרונומים, בהם גם עומר ח'יאם, שפעלה במצפה הקיסרי בבירתו איספהן. לוח השנה כלל את החישוב המדויק ביותר של השנה השמשית בזמנו, וחישובי החודשים התבססו על תנועת השמש בגלגל המזלות, מערכת ששילבה מרכיבים ממערכת האסטרולוגיה סוריה סידהנתה, שהייתה נהוגה בהודו במאה הרביעית לספירה. מאוחר יותר שולבו בלוח יסודות מלוח השנה הסיני-אויגורי. הלוח הג'לאלי נותר בשימוש במשך שמונה מאות שנה. בשנת 1925 תוקן הלוח על פי צו של המג'לס האיראני, כך שאורכם של החודשים יהיה אחיד יותר.

המל

המל (מערבית: راس الحمل - ראס אל המל, "ראש הכבש") או α בטלה הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים טלה והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים בשמי הלילה. הכוכב מייצג את ראשו של הטלה כפי שמרמז שמו בערבית. הכוכב נקרא גם לעיתים אל-נאת' (בערבית, הנוגח) אך שם זה מזוהה כיום עם הכוכב β בשור.

לפני כ-2,000 שנים היה הכוכב סמוך לנקודת המפגש בין מישור המלקה ובין קו המשווה השמימי, כלומר במקום בו נמצאה השמש בנקודת השוויון של האביב (בחצי הכדור הצפוני), ומסיבה זו נחשב מזל טלה למזל הראשון בגלגל המזלות. נקיפת ציר כדור הארץ העבירה את נקודת השוויון לקבוצת דגים.

זמן הקפה

זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר. בלא ציון אחר, הכוונה היא לזמן הסידרי אשר נמדד ביחס לכוכבים באינסוף.

לדוגמה, זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש הוא שנה, זמן ההקפה הסינודי של הירח סביב כדור הארץ הוא חודש עברי. במערכות של כוכבים כפולים זמן ההקפה לעיתים מתייחס לכל אחד מן הכוכבים ביחס למרכז הכובד המשותף להם. זמן הקפת השמש את מרכז שביל החלב נקרא שנה גלקטית.

מגלית

מֶגָלית (מיוונית: μέγας‏ [megas] – גדול, λίθος‏ [lithos] – אבן) היא אבן גדולה ששימשה לצורך בניית מבנה או מונומנט, לבדה או ביחד עם אבנים אחרות.

משערים כי למגליתים רבים היה תפקיד בקביעת אירועים אסטרונומיים חשובים כגון תאריכי נקודת השוויון ונקודות השוויון וההיפוך. המונח מגלית משמש גם לתיאור עצם המורכב מסלע (או סלעים) שעוצבו בצורה מיוחדת למטרה חשובה. המונח שימש על מנת לתאר בניינים שנבנו על ידי אנשים בחלקים רבים של העולם בתקופות זמן שונות. אבנים גדולות רבות נחשבות כמגליתים, כאשר רוב המגליתים הידועים קשורים לקברים. בניית המבנים הללו התרחשה בעיקר בתקופה הנאוליתית, אם כי קיימות דוגמאות קדומות יותר מהתקופה המזוליתית באירופה, והיא נמשכה עד לתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה.

נקודת היפוך

נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת היפוך הקיץ, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת היפוך חורפית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש. נקודות ההיפוך מתרחשות בסביבות 21 בדצמבר ו-21 ביוני.

עונות השנה

עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה. כל אחת מעונות השנה מאופיינת באקלים משלה ומספר שעות אור שונה ביממה. בהכללה ניתן לדבר גם על עונות השנה בכוכבי לכת אחרים.

קהוקיה

קהוקיה (אנגלית: Cahokia) הוא אתר שבו שוכנת עיר אינדיאנית עתיקה. האתר שוכן ליד קולינסוויל, אילינוי, מעבר לאזור של נהר המיסיסיפי בקרבת סנט לואיס, מיזורי. באתר יש קבוצה של תילי אדמה שנבנו על ידי האדם. קהוקיה הוא האתר הארכאולוגי הגדול ביותר הקשור לתרבות המיסיסיפי, והמונח קהוקי (Cahokian) משמש לעיתים כתיאור של התרבות הזו. תושבי אזור המיסיסיפי הקימו חברות מפותחות בחלק המזרחי של צפון אמריקה לפני הגעת האדם הלבן.

תילי קהוקיה הוכרזו כציון דרך היסטורי לאומי ב-19 ביולי 1964, והוספו לרשימת המקומות ההיסטוריים הלאומית ב-15 באוקטובר 1966. האתר המדינתי ההיסטורי תילי קהוקיה הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1982. האתר משתרע על שטח של 8.9 קמ"ר, והוא המוקד של חפירות ארכאולוגיות ממושכות.

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב. שני הקטבים הם הנקודות היחידות על פני הגוף שלא נמצאות בתנועה סיבובית סביב הציר. בפרט מתייחס מושג זה לשני הקטבים של כדור הארץ, ובאופן כללי יותר, לשני הקטבים של כל גרם שמים הסובב סביב ציר מוגדר. לא לכל הגופים המסתובבים ניתן להגדיר קטבים, הואיל וקיימים גופים, כמו למשל היפריון, ירחו של שבתאי, שאין להם ציר סיבוב קבוע.

שני הקטבים של כדור הארץ הם הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הם נמצאים בקו הרוחב המקסימלי (90°), ולכן מהקוטב הצפוני ניתן לנוע רק דרומה ומהקוטב הדרומי רק צפונה. בנוסף לקטבים הגאוגרפיים יש לכדור הארץ קטבים מגנטיים שאינם נמצאים בהכרח במיקום של הקטבים הגאוגרפיים. בניגוד לקטבים הגאוגרפיים, מיקומם של הקטבים המגנטיים משתנה בהתאם לשדה המגנטי של כדור הארץ.

קישוט ביצים

קישוט ביצים הוא עיסוק אמנותי שבו מעטרים ביצים. צורת הביצה החלקה והעגולה הופכת אותה לחומר גלם פופולרי לקישוט. כל ביצת ציפור יכולה להתאים לעיטור, אבל לרוב יעדיפו האמנים להשתמש בקליפה גדולה וקשיחה.

ביצי אווז, ברווז ותרנגול לרוב מרוקנים מתכולתם על ידי יצירת חור בתחתיתם. לאחר מכן מקשטים את הביצה, צובעים ומעצבים אותה בצורות שונות באמצעות טכניקות מיוחדות. בדרך כלל מורחים את הביצה המקושטת בלכה או חלמון עם סיום העבודה. קישוט ביצים נפוץ במיוחד במדינות מזרח אירופה ומאפיין את חג הפסחא.

סוגים מסוימים של ביצים, כמו ביצי יען או אמו, הן גדולות וקשיחות מספיק, כך שניתן לגלף אותן בלי שהן ישברו. עיצובים בביצי אמו מנצלים את הניגודיות בין הירוק הכהה המנומר שבחוץ לבין הלבן שבתוכה.

האמן והתכשיטן הרוסי הנודע פטר קארל פברז'ה יצר ביצים העשויות מאבני חן ומתכות יקרות עבור הצארים של רוסיה, אלכסנדר השלישי וניקולאי השני ועוד אישים שונים ברוסיה. ביצי פברז'ה הללו מדמים סגנון של קישוט ביצים, אך למעשה הן עשויות מזהב ואבנים יקרות.

גם בתרבות הפרסית יש מסורת של קישוט ביצים אשר מתקיימת בזמן נקודת השוויון באביב. זמן זה מציין את ראש השנה הפרסי. בני המשפחה מקשטים יחד ביצים ומניחים אותן בקערה. יש האומרים כי מקור המסורת התרבותית הזו הוא בנצרות.

אמנים מודרניים רבים מעצבים ביצים באמצעות גילף או חריטה. יש כאלה המעצבים את הביצים בעזרת קישוט וצבעים או כיסוי הביצים באמצעות חומרים שונים החל מדף או בד וכלה בחומר פולימרי.

אמני הביצים מאוגדים בגילדה משלהם, "גילדת אמני הביצים הבינלאומית" אשר מקדמת מדיום אמנותי זה.

בארצות הברית ישנן תצוגות רבות בהן אמנים שונים מציגים את הביצים שלהם. בכל שנה בוחר הבית הלבן, בחג הפסחא, ביצה אחת מכל מדינה בארצות הברית.

שוויון (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שירלי נייט

שירלי אנולה נייט (באנגלית: Shirley Enola Knight; ‏נולדה ב-5 ביולי 1936) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית זוכת שלושה פרסי אמי, פרס גלובוס הזהב ופרס טוני. נייט הייתה מועמדת לשני פרסי אוסקר על הופעותיה בסרטים "ציפור הנעורים המתוקה" ו"האפלה במעלה המדרגות".

תחילת שנה חדשה

בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.