נפתלי

נַפְתָּלִי הוא בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל. צאצאיו של נפתלי הפכו לשבט נפתלי. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי.

מקור השם

מקור השם נפתלי הוא הנפתולים - המלחמות והמאבקים - של רחל עם אחותה, לֵאָה, שבה קינאה מאוד בגלל בניה. כאשר נולדו לה דָּן ונפתלי היא "ניצחה" את אחותה וקראה לבנה נפתלי, מאבקי. "וַתַּהַר עוֹד-וַתֵּלֶד, בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי-גַּם-יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, נַפְתָּלִי. (ספר בראשית, פרק ל', פסוקים ז'-ח').

ברכת יעקב לנפתלי

בברכת יעקב לבניו נאמר "נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה-הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר." (בראשית, מ"ט, כ"א). התרגום המיוחס ליונתן ייחס לפי-כך לנפתלי כושר ריצה של אצן קל-רגלים.[1] המפרשים חלוקים בתוכנה של ברכה זו. יש שפרשו איילה זריזה וחופשית בעלת קרניים המסתעפות. אִמְר פירושו בעברית, ענף. לפי פירוש המילים אִמְרֵי-שָׁפֶר יש שפירשו שליח ובפיו דברים טובים.[2] לטענת משה ויינפלד חוקר המקרא, הפירוש הרואה ב'אִמְר'-כבש בארמית, הוא הנכון ביותר, שכן השבט הוא זה שנותן את הכבש כמס למלך. השבט בברכה, נמשל לשליח מהיר בהבאת מנחותיו לאיילה זריזה.[3]

ראב"ע בפירושו לבראשית, מ"ט מפרש את שמו של נפתלי: "נפתלי אילה שלוחה (בראשית, מ"ט, כ"א), הטעם כמו: מנחה שלוחה (בראשית, ל"ב, י"ט). כי ברצות אדם לשלוח אילה ידשן אותה עד שתהיה בריאה ויפה תאר. וכן תהיה ארצו. על כן תתן אמרי שפר - לאשר נתנה לו."

ואילו אברבנאל מפרש " גם נפתלי יהיו ממנו בעלי לשון וצחות ומליצה ועל זה אמר הנותן אמרי שפר. והמדות האלו ראוים לעובדי המלכים לא למלכים עצמם והותרה בזה השאלה הו'. וי"מ שארץ נפתלי ממהרת לבשל פירותיה ולזה יביא מראשית כל פרי האדמה ויקראו עליהם מקרא בכורים וזהו אמרי שפר."

Naftali
סרטוט פורטוגזי

אזכורים

בזמן הרעב בארץ כְּנַעַן, נפתלי ירד מצרימהּ לקנות אוכל יחד עם תשעת אחיו, כשבנימין נותר עם אביהם, יעקב. לאחר-מכן הביאו את בנימין, ולבסוף גם את יעקב.

במסכת סוטה דף יג א, סופר על נפתלי בסיפור קבורת יעקב. עשו טען לבעלות על מקום קבורתו של יעקב, ולא הניח לבניו לקברו. על שום כך, נפתלי, שהוא כאיילה שלוחה, היה זה אשר רץ מצרימה להביא את שטר המכירה, אשר מוכיח כי נקנה על ידי יעקב.

על-פי ילקוט שמעוני לפרשת שמות, נפתלי נולד בה' בתשרי, בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם, ונפטר בגיל 133. לעומת זאת, על-פי ספר צוואות השבטים, אשר לא נתקבל בקרב חכמי היהדות, נפתלי חי עד גיל 137 שנים, ונקבר במצרים.

כאמור, בספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ד, בני נפתלי הם יַחְצְאֵל, גּוּנִי, יֵצֶר וְשִׁלֵּם. צאצאי נפתלי נשארו במצרים, עד אשר יצאו משם ביציאת מצרים, על-פי ספר שמות.

קברו

קבר אשר בן יעקב בקדש נפתלי
קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[4].

ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי[5]. לקבר זה מקורות רבים מהמאה ה-7 והילך. בנוסף יום פטירתו הוא ו' בתשרי לפי התאריך העברי, כמובא בספר "ילקוט שמעוני".

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ והשוו גם איוב, ל"ט, ה': מִי-שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי; וּמֹסְרוֹת עָרוֹד, מִי פִתֵּחַ.
  2. ^ וראו משלי, כ"ב, כ"א: לְהוֹדִיעֲךָ--קֹשְׁטְ, אִמְרֵי אֱמֶת; לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת, לְשֹׁלְחֶיךָ.
  3. ^ משה וינפלד, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 252.
  4. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית, מ"ו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  5. ^ מאגר מקומות קדושים של הרשות הארצית לשרותי דת. מקום קדוש מס' 133.
אליהו גולומב

אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. היה חבר הוועד המרכזי של ההגנה בשנים 1920–1930 וחבר המפקדה הארצית של "ההגנה" בשנים 1931–1945. נמנה עם מייסדי מפלגת אחדות העבודה וההסתדרות הכללית.

ד' בטבת

ד' בטבת הוא היום הרביעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

ה' בטבת

ה' בטבת הוא היום החמישי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת ויחי.

הבית היהודי

הבית היהודי היא מפלגה וסיעה ציונית בכנסת ישראל המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני. הבית היהודי היא המשכה של המפד"ל, מפלגה ציונית דתית-לאומית יהודית ישראלית.

מפלגת הבית היהודי הוקמה בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה עמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, שבהן ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה מפלגת תקומה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה ב-12 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 נחלשה הרשימה וכוחה הגיע ל-8 מושבים, אך היא קיבלה את משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד החקלאות.

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו בנט והשרה איילת שקד כי הם פורשים עם חברת הכנסת שולי מועלם כדי להקים מפלגה בשם הימין החדש. במקומו של בנט נבחר הרבצ"ר והטייס לשעבר הרב רפי פרץ, בידי ועדה ציבורית. בבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת איחוד מפלגות הימין שכללה גם את האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. הרשימה קיבלה חמישה מנדטים, בהם שלושה ממפלגת הבית היהודי, בעוד הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה.

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

חסידות דומברובה

חסידות דומברובה הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי מרדכי דוד אונגר, תלמידו של החוזה מלובלין.

חסידות דז'יקוב

חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג). האדמו"ר הראשון היה רבי אליעזר הורוביץ, בנו השלישי של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

מחסידות זו הסתעפו חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב, חסידות סטוטשין וחסידות בייטש.

האדמו"ר האחרון מדז'יקוב נרצח בשואה ועמו הסתיימה החסידות. לאחר השואה כינו את עצמם כמה מנכדי אדמו"רי השושלת בשם דז'יקוב.

חסידות מעליץ

חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. אבי השושלת היה רבי יעקב הורוביץ, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

חסידות צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו ששת בניו חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

חסידות רופשיץ

חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה. אבי השושלת היה רבי נפתלי צבי הורוביץ. משושלת זו התפצלו חצרות רבות ובהן חסידות גלגוב, חסידות סאסרגן, חסידות לינסק, חסידות מעליץ, חסידות שנדישוב, חסידות דז'יקוב, חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב וחסידות סטוטשין. מאפיין בולט של חצרות בית רופשיץ הוא, שהאדמו"רים שימשו ברבנות בערים בהן כיהנו באדמו"רות.

כיום ישנם מספר אדמו"רים מכהנים מהשושלת, אך רוב החצרות והחסידים נכחדו בשואה. כמו כן מספר צאצאים החלו לכנות את עצמם בשם "רופשיץ". החסידות היחידה המתפקדת דור אחר דור כהמשך לשושלת רופשיץ היא חסידות סטוטשין. קיימות חצרות בת של חסידות רופשיץ, מחסידות צאנז, כמו חסידות צאנז קלויזנבורג וחסידות באבוב.

ט"ו בכסלו

ט"ו בכסלו הוא היום החמישה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

י"ט בתשרי

י"ט בתשרי הוא היום התשעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

כביש הצפון

כביש 899, הידוע ככביש הצפון, הוא כביש רוחב בצפון מדינת ישראל, העובר ברובו לאורך גבול הצפון, קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ולבנון. אורכו 63 ק"מ.

מסורה

המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא. ובכך להמשיך את מסירת התנ"ך והעברתה מדור לדור. בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים" היה חשש גדול לטעויות אנוש. בעלי המסורה התגברו על תופעה זו באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות, שעברו במשך מאות שנות פעילותה.

נפתלי בנט

נפתלי בֶּנֶט (נולד ב-25 במרץ 1972, י' בניסן ה'תשל"ב) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר החינוך, שר התפוצות וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני והיה חבר הכנסת מטעם הבית היהודי שבראשו עמד בשנים 2012–2018. לאחר שפרש מהבית היהודי הקים את מפלגת הימין החדש, שבראשה עמד ולא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-21. בשירותו הצבאי היה לוחם בסיירת מטכ"ל, מפקד צוות ומפקד פַּלְגָה ביחידת מגלן. לאחר מכן היה יזם היי-טק, אחד ממייסדי חברת סאיוטה. בנוסף היה מנכ"ל מועצת יש"ע וממייסדי תנועת ישראל שלי.

נפתלי הרץ אימבר

נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר "התקווה" (ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ומדינת ישראל).

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו או רנה"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים ובין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים בו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה.

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום. לפי המסופר, עם ישראל הורכב משנים עשר שבטים נפרדים, ממוצא משותף. מקור שמות השבטים על פי המקרא הוא בשנים-עשר בניו של יעקב (שנקרא גם ישראל). שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, הפכו לשבטים נפרדים, בהתאם לברכת יעקב לפני מותו. השבטים התנחלו באזורים שונים של ארץ ישראל ויחד הקימו את ממלכת ישראל המאוחדת.

בארכאולוגיה המקראית ישנן מספר תאוריות בנוגע למוצאם האתני והגאוגרפי של השבטים. בין ההשערות שמקורם בהגירת שבטים מעבר הירדן, בשילוב של מספר קבוצות אתניות שישבו בארץ ישראל, או בהתפתחות של תרבות ישראלית מתוך עמי כנען שישבו בארץ.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.