נעלה

נַעֲלֶה היא התנחלות ויישוב עירוני חילוני באופיו בדרום-מערב שפלת השומרון, צפונית לעיר מודיעין וממזרח ליישוב ניל"י, שייך למועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן בגובה של 430 מטרים מעל לפני הים ונמצא כיום בתנופת פיתוח. היישוב נעלה שוכן בתחומי נחלת שבט אפרים המקראית.

הקמת היישוב החלה בתחילת שנות ה-80, בתכנונם של האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון, והאיכלוס הראשוני היה בספטמבר 1988 על ידי קבוצה של עובדי התעשייה האווירית שכינו את ארגונם "לביא" על שם פרויקט הלביא. בתחילה נבנו ביישוב 26 בתי קבע, ובתחילת שנות ה-90 הוצבו ביישוב כ-15 קרוואנים. בשנת 1998 החלו פרויקטים להרחבת היישוב, שבמהלכם נבנתה שכונה חדשה, הקראוונים פונו ובמקומם נבנו בתי קבע נוספים. באמצע שנת 2008 התגוררו בנעלה 230 משפחות. בשנת 2009 החל פרויקט הרחבה נוסף "מעלה מודיעין" אשר קלט כ-105 משפחות חדשות. בסוף 2016 מנה היישוב 1,661 תושבים.

כיום ישנם ביישוב רק בתי קבע והוא מונה כ-320 משפחות. כיום נבנית שכונה חדשה, בשם "שכונת הווילות", על שם הפרויקט "הווילה בנעלה", המונה כ-100 בתים פרטיים ובתים מדורגים.

בנעלה פועלים מעונות יום, גני ילדים, בית ספר יסודי, צהרונים, ספריה, מתנ"ס, ברכת שחיה עונתית, מכולת, פיצרייה, בית קפה ופאב, מקווה טהרה, בית כנסת ואולם אירועים. לטובת גילאי התיכון עומדות הסעות מאורגנות לבתי ספר תיכון במודיעין. רבים מתושבי נעלה עובדים באזור המרכז ובירושלים.

Naaleh view from south

נעלה בתווך בין הכפרים חרבתא (בתחתית התמונה) לדיר אבו משעל. מבט מדרום

Naale01

שכונת מגורים לא מאוכלסת ביישוב בשנת 2006

Naale

הנוף הנשקף מנעלה

נעלה
Naale - נעלה
הכניסה ליישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎397 מטר
תאריך ייסוד 1988
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,942 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 7.6% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין
באדום - נעלה
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.naale.net

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
אנטי-גיבור

אנטי גיבור הוא מושג בשיח התרבותי הפוסט מודרני בתורת הספרות המודרנית, בקולנוע, בפוליטיקה ובמוסר. קווי דמותו של האנטי גיבור מנוגדים לאלה הארכיטיפים של הגיבור הקלאסי, שהיה דמות נערצת שמייצגת את האידיאלים והערכים של התקופה. אי לכך, הגיבור הוא בדרך כלל, איש המצטיין באומץ לב וגבורה, בכריזמה ובהופעה מרשימה. הוא מעורר את אהדת הקוראים או הצופים, שמזדהה איתו ועם ערכיו. דמות קלאסית של הגיבור הוא אודיסאוס – דמות נעלה שתכונותיה הרואיות וסימלו את האידיאלים של תקופתו, ועל כן הוא פיקח, בעל תושייה, חזק, אמיץ ומנהיג דגול.האנטי-גיבור הוא בעצם היפוכו המושלם של הגיבור הקלאסי, והוא לעיתים קרובות תוצר של החברה המודרנית; דמות ששורשיה נטועים בעולם האבסורד, וניתן לומר שהוא מגלם את ניפוצם של האידיאלים החברתיים בני זמננו. אמנם הוא מעורר לעיתים גיחוך בתחילה, אך במהלך היצירה הוא רוכש את לבו של הקורא, שלומד שדווקא תכונותיו הזרות, המגוחכות, או לחלופין השליליות, הן אלו שמעוררות בנו אמינות וחושפות, בסופו של דבר, את פגמי החברה. דמותו התמהונית של מארסו ב"הזר", ספרו של אלבר קאמי, אופיינית לטיפוסי האנטי-גיבור.

בריגנטיה

בריגנטיה (Brigantia), הידוע גם בשמות בריגיד (Bridig או Brighid), בריגיט (Brigit), בריגינדונה (Brigindona), ברייד (Bríd, Bride או Braidd) בירגאן (Brigan), בריגאנדו ( Brigandu) היא אלת מלחמה ואלת ניצחון מהמיתולוגיה הקלטית.

לימים התגלגלה דמותה לדמותה של הקדושה הנוצרית בריגיד מהמיתולוגיה האירית.

משמעות שמה "נעלה", ומקור שמה בתואר הניתן לאלה.

מספר כתובות המקודשת לאלה התגלו ברחבי בריטניה ובעיקר בבירנס שבסקוטלנד. באתר התגלה גם פסלה של האלה, שלראשה כתר, ועל חזיה מתואר ראשה של הגורגונה. האלה מחזיקה בידה חנית וגלובוס המסמל ניצחון (בדומה לתאורי האלה מינרווה מהמיתולוגיה הרומית כפי שהיא תוארה בפסלים ברחבי האימפריה הרומית).

במספר כתובות שהתגלו ביורקשייר זוהתה בריגנטיה עם ויקטוריה - אלת הניצחון הברטונית.

בכתובות שהתגלתה בקורברידג', בסמוך לחומת הדריאנוס, מצוין כי בן זוגה של בריגנטיה הוא יופטר דולקנוס.

גאווה

גאווה, היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו. לתכונותיו שלו, למעשיו שלו, לדברים שיצר בכוחותיו שלו ולעיתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה. כמו כן אדם בעל גאווה כמו שמשייך את הצלחותיו לעצמו ממילא ישייך את כשלונותיו לאחר.

כאשר קולקטיב לאומי מאמין או חש כי הוא נעלה מעמים אחרים נהוג לכנות דבר זה כלאומנות. לעיתים הערכת היתר מוקרנת מהאדם אל דברים המתייחסים ושייכים אליו כגון אנשים שמשמשים כמנהיגיו, רכושו, תפיסותיו או ילדיו. הגאווה תהיה בדרך כלל בהקשר חברתי כאשר האדם מבדיל באמצעותה בינו לבין האחרים, או בין קבוצה התייחסות שהוא שייך לה לבין קבוצות אחרות.

גיבור (ספרות ואמנות)

גיבור הוא מושג שניתן למצוא לו מקורות במיתולוגיה ובפולקלור של העמים מאז העת העתיקה. בתרבות האנושית, המונח משלים בדרך כלל את ההגדרה לאדם שנחשב טוב במעשיו ולאדם אמיץ, אציל ובעל תושייה שניחן בתכונות אבירות. הנכונות להקריב את חייו למען מטרה נעלה אחרת כמו הצלת חיי אדם אחר היא המאפיין או ההגדרה של הגיבור.

סוג נוסף של גיבור הוא אדם הנתפס בתודעת החברה כבעל אומץ לב. גבורה כזו מתוארת במיתוסים המספרים על הגיבור ועל כוחותיו יוצאי הדופן.

הזרם הרומנטי באמנות

הזרם הרומנטי באמנות הוא שמה של תנועה ספרותית, פילוסופית ואומנותית שאפיינה את המחצית הראשונה של המאה ה-19 בגרמניה ומשם התפשטה אל מערב אירופה.

חלק נכבד מהסגנון הרומנטי באמנות מתקיים במקביל לנאו קלאסיציזם, אלא שהסגנון הנאו קלאסי מזוהה בעיקר עם צרפת וקשור לאירועים פוליטיים חברתיים שנבעו מהמהפכה הצרפתית והשלכותיה. לעומת זאת, הרומנטיקה היא תנועה בינלאומית שחצתה ארצות וגבולות ומשותפת בהשקפת עולמה לאינטלקטואלים ואמנים רבים.

אם הנאו קלאסיקה העלתה את הלאומנות כערך נעלה וביטאה את ויתור הפרט על מימוש עצמיותו למען הכלל, הרי שהרומנטיקה מעלה את האינדיבידואליזם, בו מחפש היוצר את מימושו העצמי באמצעות יצירתו. היצירה של היוצר הרומנטי מבטאת את תחושותיו, מכאוביו ואף את מחאתו האישית ביחס לנעשה בארצו.

האמנות הרומנטית התקיימה לא רק במקביל לנאו קלאסיציזם אלא גם בו-זמנית בארצות שונות במערב אירופה, כשהמכנה המשותף לבסיס היצירה הרומנטית אצל אמנים שונים בא לידי ביטוי בסגנון דומה.

יצירתו של אמן רומנטי נובעת בראש ובראשונה מהמצב העכשווי והאירועים המשפיעים עליו בחיי היומיום, ולא טעונה בנושאים היסטוריים החוזרים אל העולם הקלאסי. רוב הנושאים הרומנטיים עוסקים במהות הקיום האנושי, ביצרים, כאכזריות האדם כלפי רעהו, או בעוצמתם של כוחות הטבע הגדולים של הבריאה אל מול האדם העומד חסר אונים כנגדם.

המחנות העולים

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית – ציונית -סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח.

טרגדיה

הטרגדיה (מיוונית: Τραγωδία) היא מחזה - יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות.

הטרגדיה התפתחה ביוון הקדומה מן המזמורים שבהם ליוו את קורבן התיש בחגו של דיוניסוס.

שני הסוגים הספרותיים העיקריים בדרמה היוונית הם הקומדיה והטרגדיה, שמהוות ניגוד אחת לשנייה.

הטרגדיה דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי: מה הם גבולות הסבל והייסורים שבהם יכול האדם לעמוד? מדוע העולם הוא כה בלתי צודק?

הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים כגון: גאווה, תשוקה ושנאה.

הטרגדיה מסתיימת באסון צפוי מראש, ועלילתה רצופה במשברים, עליות ונפילות של הגיבור כנגד הגורל והאלים.

הטרגדיה שואבת את נושאיה מן האגדה וההיסטוריה ועלילתה רבת עניין.

הטרגדיות מתחלקות לשתי קבוצות: הטרגדיה הקלאסית והטרגדיה המודרנית.

בטרגדיה הקלאסית הדמויות הן בדרך כלל מבני המעמדות העליונים בחברה,

לעומת הטרגדיה המודרנית שבה הגיבורים הם בני אדם מהשורה.

שורשי הטרגדיה בפולחנים לאלים היוונים בעת העתיקה.

היא נוצרה כענף משנה של הדרמה, יחד עם הקומדיה.

לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

צירופים אלו נועדו לשחק עם הלשון וליצור בלבול מסוים אצל הקורא, שכן משמעותן של המילים היא שונה.

לדוגמה: צדקה-צעקה ומשפט-משפח (שתיהן של ישעיהו הנביא), או מקרה בולט של ניגוד: היננו-איננו.

דוגמה: "אץ קוצץ", הפיוט לפורים של רבי אלעזר הקליר, מתחיל במילים:

דוגמה נוספת, משל חנניה רייכמן:

דוגמה נוספת, משלט עירוני:

עוד דוגמאות, מאימרות עממיות:

מהספרות ידוע "מלך המלח" מהשיר אל מלא רחמים של יהודה עמיחי.

בבידור, אסף אשתר ידוע ככותב בדיחות ומערכונים רבים המבססים על שעשועי לשון ובפרט על "לשון נופל לשון", בהם מערכוני "יש לי יש לי" מהקומדי סטור וכן מערכוני כפל משמעות, למשל:

"להשקות את העציצים כל יומיים" או "להשקות את העציצים כל יום מים."

מתוך הסרט "מבצע סבתא" ישנו הביטוי "סבתא חיה מתה" על מנת לתאר שהסבתא בסרט ששמה חיה - נפטרה.

מאמר חסידות (חב"ד)

בחסידות חב"ד, מאמר חסידות הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד, המבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, ובו הסקת מסקנות בעבודת ה'. המאמר נחשב מקודש יותר מ"אמירת תורה" או "שיחה" על ידי האדמו"ר המקובלים בכל החסידויות, בשל כך הוא מכונה גם מאמרי דא"ח - ראשי תיבות דברי אלוהים חיים.

מאמר חסידות מתחיל בדרך כלל, בפסוק או מאמר חז"ל ("דיבור המתחיל") והוא נושא את שמו, (כך לדוגמה מאמר על הפסוק "אנוכי ה'" יכונה בטרמינולוגיה החסידית "מאמר דיבור המתחיל 'אנוכי ה'"), וממנו מתרחבת היריעה להסברת סוגיה כלשהי במשנת החסידות, שעליו מפרשים את פירושו של העניין על פי פירוש החסידות והקבלה כפי שהדברים הם ברובד נעלה יותר מהפן הרגיל של אותו פסוק או המדרש. לעיתים המאמר מתחיל לדון בנושא מסוים ללא הקדמת פסוק אלא ב"להבין עניין..." ("להבין עניין מתן תורה" וכדומה).

המאמרים דנים בנושאי הקבלה כפי שהיא מההסתכלות של תורת החסידות באופן של הבנה בחכמה בינה ודעת - הבנה שכלית.

מגדל בבל

מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול. לפי המסופר, בשחר האנושות התיישבו בני האדם בארץ שנער (דרום מזרח מסופוטמיה), הקימו שם עיר ובנו בה מגדל גבוה. אלוהים לא ראה בעין יפה את בניית העיר והמגדל, בלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי תבל. כתוצאה מכך חדלו בני האדם לדבר בשפה משותפת ונוצרו השפות השונות. על שם בלילת השפות נקראה העיר בשם "בבל". סיפור זה מעניק הסבר מקראי למגוון הלשוני של האנושות ולפיזורה הגאוגרפי.

מסורת

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת. לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.

צבר פעולות הקשורות אחת לשנייה, אשר מבוצעות על ידי פרטים כפעולה חברתית וחוזרות על עצמן כרוטינה, מתוך תנאי מוסכם. עבור רוב המסורות:

בתחילתן (בטרם היות ה'מסורת'), לכל פעולה היה ייעוד פרקטי תועלתני עצמאי.

בהמשך (בעת קיום פעולות אלה), צבר הפעולות הפך לישות מאובחנת, עצמאית, חשובה ונעלה מסט הפעולות הפרקטיות היחידניות המרכיבות את המסורת.

פרקטית (בהתייחסות רטרוספקטיבית), קיום המסורת נתפש כמקדם ערך מורכב, מופשט, של הקמת ושימור מבנה חברתי במתכונת מסוימת, אשר משרת את רצון מבצעי צבר הפעולות.במקרה שבו צורך בשימור צביון קולקטיבי של מבנה חברתי אינו מתקיים, לא יימצאו פרטים שיקיימו את צבר הפעולות. הן לא יתקבעו כמסורת, ושימורן ייפסק.

מספר טרנסצנדנטי

במתמטיקה, מספר טרנסצנדנטי הוא מספר שאינו מאפס אף פולינום בעל מקדמים רציונליים. מספרים טרנסצנדנטיים נודעים הם הקבועים המתמטיים π ו-e. כל מספר טרנסצנדנטי הוא מספר אי-רציונלי, אך ההפך אינו נכון: , למשל, הוא מספר אי רציונלי שאינו מספר טרנסצנדנטי, שכן הוא פתרון למשוואה הפולינומית x2 − 2 = 0. למונח הוצע גם השם העברי מספר נעלה. מספר שאינו טרנסצנדנטי נקרא אלגברי.

במבט ראשון נראים המספרים הטרנסצנדנטיים כחריגים, וברור שאין אנו מרבים לפגוש אותם בחיי היומיום, אך ניתן להוכיח שכמעט כל המספרים הם טרנסצנדנטיים. תכונה זו הוכחה בשנת 1874 על ידי גאורג קנטור, שהראה שעוצמת קבוצת המספרים האלגבריים היא (קרי: אָלֶף אֶפֶס), בעוד שעוצמת קבוצת המספרים הטרנסצנדנטיים היא .

ההוכחה שמספר נתון כלשהו הוא מספר טרנסצנדנטי איננה פשוטה. קיומם של מספרים טרנסצנדנטיים הוכח לראשונה בשנת 1844 על ידי המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ליוביל והתוצאה קרויה על שמו משפט ליוביל. על סמך המשפט נתן ליוביל בשנת 1851 דוגמה ראשונה למספר טרנסצנדנטי הנקרא קבוע ליוביל:

במספר ליוביל הספרה ה-n מימין לנקודה העשרונית היא 1 כאשר n הוא עצרת, ו-0 אחרת (ראו קירובים רציונליים, להלן). המספר הראשון שהוכח שהוא מספר טרנסצנדנטי, מבלי שהמספר נבנה מלכתחילה למטרה זו, הוא הקבוע המתמטי e. את ההוכחה סיפק שארל הרמיט בשנת 1873 (ראו טרנסצנדנטיות של e).

בשנת 1882 הוכיח פרדיננד לינדמן את משפט לינדמן שקובע, בין השאר, ש־ (פאי) הוא מספר טרנסצנדנטי. מהוכחה זו נובע שלא ניתן לבנות בסרגל ומחוגה ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון, משום שלא ניתן לבנות עמם יחס טרנסצנדנטי. הוכחה זו פתרה את בעיית ריבוע העיגול, שהיא אחת מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם, שראשיתן ביוון העתיקה.

סלפיה

סַלַפִיַּה או סַלַפיזם (בערבית سلفية) היא פלג אסלאמיסטי מתוך הזרם הסוני בדת האסלאם, המתייחסת אל האבות הצדיקים (السلف, א-סַּלַף) שחיו בשלושת הדורות הראשונים של האסלאם, כדוגמה וכמופת, שעל פיהם יש לפעול. זאת בניגוד להסתמכות על קביעות דתיות מאוחרות יותר. התנועה קמה כחלק מהתעוררות הנהדה.

המילה "סַלַף" (سلف) פירושה "אב קדמון", והיא מתייחסת בטרמינולוגיה האסלאמית (כקיצור למונח السلف الصالح, א-סלף א-צאלח – "האבות הצדיקים") לשלושת הדורות הראשונים לאסלאם: "בני לוויתו של הנביא" מוחמד (الصحابة, א-צחאבה), דור המוסלמים שבא בעקבותיהם (التابعون, א-תאבעון) והדור השלישי (تابعو التابعين, תאבעו א-תאבעין). זרם הסלפיה מאמין כי האנשים הללו משמשים כדוגמה נעלה לאופן בו צריך לקיים את דת האסלאם. הגדרת הדורות הללו בתור "האבות הצדיקים" מבוססת על חדית' מפי מוחמד:

"הטובים שבאנשים הם בני דורי, לאחר מכן אלה שבאו בעקבותיהם ולאחר מכן אלה שבאו בעקבותיהם (של הדור השני)".

פירוש המילה "סַלַפִי" (سلفي) הוא "נוהג במנהג האבות הצדיקים" (منهج السلف الصحيح, מנהג' א-סלף א-צחיח, וצורות רבות שנגזרו ממונח זה).

העיקרון המרכזי של הסלפיה הוא שהאסלאם היה מושלם בימיו הראשונים, אך במהלך המאות שעברו, חידושים בלתי רצויים (بدعة, "בִּדעה" – ביחיד) התווספו אליו בשל השפעות חיצוניות. הסלפיה היא תנועה מודרנית, המנסה להתנער מהמסורות שהתוספו לאסלאם במהלך השנים ומבקשת לחדש את האסלאם בצורה הקרובה לזו שהייתה קיימת בימיו של מוחמד תוך התאמות לעידן העכשווי.

התנועה הסלפית מתוארת כמקושרת, מכילה או זהה לווהאביזם, אך הסלפים מחשיבים את המושג "והאבי" ככינוי גנאי עבורם. לפעמים מוצג הסלפיזם כהכלאה בין והאביזם לתנועות אחרות מאוחרות יותר מאז 1960. הסלפיות כיום נתפסת כתנועה עם גישה ליטרלית, קשוחה וקנאית ביחס לאסלאם, במיוחד במערב, עם ג'יהאדיסטים סלפים אשר מביעים אלימות נגד אזרחים כביטוי לגיטימי של אסלאם. למרות זאת, משכילים[דרושה הבהרה] סלפים בולטים מגנים פעולות אלו נגד אזרחים, והטוענים כי הסלפים התומכים בהן הם מיעוט.[דרוש מקור]כיום, סלפים רבים קוראים לעצמם "מייחדי אל" (موحدون, מֻוַחִדוּן), "אנשי החדית'" (اهل الحديث, אהל אלחדית') או "אנשי ייחוד האל" (اهل التوحيد, אהל א-תוחיד).

פושע

פושע הוא אדם שעיקר פרנסתו היא מפשיעה (למשל מעסקי סמים או זנות) או שמנהגו לפשוע. יש גם מחמירים הרואים כפושע את מי שהורשע בעבירה מסוג פשע, למרות שזו יכולה להיות עבירה אנקדוטלית וחד-פעמית, למשל מי שקיים יחסי מין עם בת זוג מתחת לגיל ההסכמה והורשע באונס סטטוטורי, למרות שנשא את בת זוגו לאישה או גניבה חד-פעמית ממעביד על ידי צעיר בגיל הנעורים.

על פי הדין בישראל, העבירות הפליליות נחלקות לשלושה סוגים, בסדר עולה על פי העונשים המרביים שנקבע להן בחוק: חטא - עד חצי שנת מאסר, עוון - עד שלוש שנות מאסר ופשע - למעלה משלוש שנות מאסר. על כן, לא כל עבירה על החוק נכנסת לגדר פשע. עבירות קלות למיניהן אינן נחשבות לפשע, ומי שחונה במקום אסור, גם אם שילם בשל כך קנסות רבים, לא יכונה על-פי-רוב פושע.

ענישה היא הדרך שבה חברה או ארגון מתמודדים עם אותם האנשים או עם אנשים שהתנהגו בצורה שהוגדרה על ידי החברה או הארגון כפשע. הענישה אמורה להרתיע את הפושע מלחזור ולבצע את הפשע פעם נוספת, ואף לשמש כדוגמה להרתעת עבריינים פוטנציאליים אחרים.

פושע מסיבה אידאולוגית, כגון מתנקש במנהיג, נשפט ונענש ככל פושע אחר, אך תומכיו אינם רואים בו פושע אלא איש שנלחם למען מטרה נעלה.

פלאטוניזם

פלאטוניזם או אידיאליזם אפלטוני היא תפיסה פילוסופית שיצר הפילוסוף אפלטון, לפיה המציאות אותה אנו תופסים בחושינו משקפת מציאות אידיאלית־אובייקטיבית נעלה יותר.

צייר

צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

על אף שהעיסוק במלאכת הציור הוא עתיק יומין, ההבחנה בו כעיסוק נפרד היא מאוחרת יותר. במצרים העתיקה, לדוגמה, היווה הציור פן אחד מתוך מכלול של עשייה אומנותית שאי אפשר לנתקה ממלאכות כגון הקליגרפיה או הפיסול. עבודה בצוות של אומנים הייתה נפוצה גם בימי הביניים באירופה והציירים, כמו שאר האומנים, עברו ממקום למקום.

קילר פרוסט

קילר פרוסט (באנגלית: Killer Frost) היא דמות בדיונית של נבלת-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום DC של DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Firestorm #3 מיוני 1978 ונוצרה על ידי הכותב ג'רי קונוויי והמאייר אל מילגרום. הדמות משמשת כיריבתו של גיבור-העל פיירסטורם.

קילר פרוסט הוא האלטר אגו אותו חלקו שלוש דמויות - קריסטל פרוסט, לואיז לינקולן וקייטלין סנואו. דמות נוספת בשם לורן פרונטיר הוצגה לאחר אירועי פלאשפוינט וכללה את אותם מאפיינים של קילר פרוסט. קריסטל פרוסט הייתה תלמידתו של פרופסור מרטין שטיין, שהתאהבה בו אך בשל העובדה שהוא לא שעה לחיזוריה היא נעלה את עצמה בטעות בתא הקפאה תרמי בזמן שעבדה באזור הארקטי. היא שרדה וגילתה שהיא יכולה לספוג אנרגיית חום מאחרים ולהקרין קור וקרח. היא נטלה את הזהות "קילר פרוסט" ויצאה למסע צלב רצחני נגד גברים ונלחמה נגד פיירסטורם במקרים רבים. פרוסט נהרגה לבסוף כאשר ספגה מפיירסטורם יותר מדי אנרגיה. במהלך הלילה האפל ביותר של שנים 2009-‏2010, דמותה הוחייאה מחדש כחברת חיל הפקחים השחורים.

לואיז לינקולן הייתה חברה ללימודים של פרוסט, שלאחר מותה שיחזרה את התאונה שהעניקה לפרוסט את כוחותיה מתוך הוקרה לחברות ביניהן. עד מהרה היא הפכה לחסרת רחמים כמותה ופתחה בנקמת דם נגד פיירסטורם, אותו האשימה במות חברתה.

לאחר אירועי פלאשפוינט, בו יקום DC אותחל מחדש, ההיסטוריה הפרסומית של פיירסטורם שוכתבה מחדש ובה רוני ריימונד וג'ייסון ראש הם שני תלמידי תיכון שמקבלים את כוחותיהם בו זמנית. תא טרוריסטי תוקף את בית ספרם וטרוריסטית בשם לורן פרונטיר רודפת אחרי השניים בתקווה להרוג אותם ולקחת מהם את מטריצת פיירסטורם. בדיוק כשהיא מתכוונת ללחוץ על ההדק, ג'ייסון חושף את המטריצה והופך אותו ואת רוני לפיירסטורם, אך גם פוצע אנושות את לורן. כשחבריה לתא הטרור מנסים לחלץ אותה מהחורבות, הם נחרדים לגלות שצבע העור שלה הפך לכחול וככל הנראה הוא קר באופן בלתי אנושי - מה שמדמה את מראהּ החיצוני לשתיים הקודמות שנטלו את זהות קילר פרוסט.

במהלך חודש הנבלים Forever Evil בספטמבר 2013 הוצגה דמות נוספת שנטלה את זהות קילר פרוסט: ד"ר קייטלין סנואו, מדענית מעבדות סטאר אשר הוצבה באזור הארקטי ועבדה על מנוע תרמו-דינאמי שיוצרו התאבד. סוכני H.I.V.E הסתננו למקום וניסו להרוג אותה כשהיא שהתה בתוך המנוע. קייטלין קרעה בטעות את מערכת ההקפאה של המנוע וגופה התמזג עם קרח.

את דמותה של קייטלין סנואו מגלמת השחקנית דניאל פאנאבייקר בסדרת הטלוויזיה "הפלאש". בגרסה זו, קייטלין היא מדענית העובדת במעבדות סטאר יחד עם סיסקו ראמון וחברה בצוות פלאש המסייע לבארי אלן בלחימה בפשע בסנטרל סיטי. במהלך עונתה השנייה של הסדרה, בארי אלן, סיסקו ראמון והאריסון ולס מארץ-2 נוסעים לארץ-2, שם הם נתקלים בכפילתה של קייטלין שהפכה לנבלית העל קילר פרוסט. בעונה השלישית, בציר הזמן שלאחר פלאשפוינט, כוחות הקפאה מתעוררים בהדרגה אצל קייטלין סנואו, והיא מתוודעת לאישיות נוספת שחבויה בה - קילר פרוסט.

שד (מיתולוגיה)

שֵׁד הוא ייצור מיתולוגי על טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים. לרוב מתוארים השדים כדמויות רבות-כח, שאינן גשמיות, אלא מופיעות בצורת רוחות.

נמנים שני סוגים עיקריים של שדים: השד כשליחו של השטן, והשד כישות עצמאית. כשליחו של השטן - השד בא להזיק לבני האדם ולחבל בנפשם (השד פוגע בנפש ולא בגוף). כישות עצמאית, יכול השד להזיק לבני אדם - אך גם לעזור להם, בתמורה לדבר מה.

שחיתות

שחיתות היא מושג רחב הכולל בתוכו גם שחיתות שלטונית אך אינו מוגבל רק לה. בשיח הפילוסופי, התאולוגי והמוסרי, שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש הנעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או סמכות. שחיתות יכולה לכלול פעילויות רבות כגון שוחד ומעילה. בעברית משמעות המילה שחיתות היא "קלקול, השחתה, ניוון מוסרי, שחיתות המידות." המילה שימשה את אריסטו וגם את קיקרו שקישר אותה למושגים של שוחד וזניחת ההרגלים הטובים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.