נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון ורחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומונה כ-49,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992.

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה, בשנת 2016 ציינה נס ציונה 20 פעמים ברצף של קבלת חמישה כוכבי יופי וקיבלה בפעם השנייה את מגן העשור ואת האות "העיר הירוקה"[3].

נס ציונה
Coat of arms of Ness Ziona


סמליל העיר

"העיר הירוקה בישראל"
Ness Ziona Aerial View
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שמואל בוקסר
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1883
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 50,214 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 38
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,121 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 66
תחום שיפוט[2] 15,730 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 94
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
נס ציונה
נס ציונה
31°55′36″N 34°47′53″E / 31.9266525588356°N 34.7981815208327°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4356
    - דירוג מדד ג'יני 67
פרופיל נס ציונה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.nzc.org.il

מקור השם

נס ציונה נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").

מקור השם נס ציונה הוא ציטוט מפסוק בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו': "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו". השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרן, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה"[4].

היסטוריה

בתקופת העות'מאנית

NesZiona22
נס ציונה בגלויה עתיקה, כשעוד נקראה ואדי חנין
PikiWiki Israel 10179 synagogue in ness ziona
המסגד של ערביי נס ציונה. משמש בימינו כבית כנסת, הצריח נהרס מיד לאחר בריחת הערבים.
PikiWiki Israel 46960 Mosque in Ness Ziona
המסגד בנס ציונה לפני שנהרס הצריח
Ness Zionah 1934
נס ציונה בשנת 1934 לערך
אבישי טייכר 224
אנדרטה לזכרו של אברהם ילובסקי, קרבן הטרור הראשון
PikiWiki Israel 1504 Rehovot חיילים רחובותים בגדוד 52
חיילים מגדוד 52 של גבעתי, אחרי כיבוש בית הבק בנס ציונה
Ness Ziona 1953
מעטפה שהונפקה לרגל מלאת 70 שנה לייסוד נס ציונה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רייסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל.

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של ראובן לרר והביאה עימה את משפחתה הייתה גולדה מילוסלבסקי. משה סמילנסקי מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר רוח הקודש בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים לבנימין זאב הרצל ואחד העם בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה.

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי, בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרן, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה" (על סמך הפסוק בספר ירמיהו: "שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמדו")[5].

הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת העשרות"). מיכאל הלפרן השקיע במושבה מכספו ואף משכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

בשנת 1893 הגיע למושבה חיים טפר וקנה באזור חלקת אדמה בגודל של 5 דונם. בהמשך הוא היה בין ראשוני קבלני בנייה במושבה המתפתחת.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כתב ביומנו: "עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 רכשה חברת "גאולה" מידי ערביי המקום שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת[6]. ראשי היישוב החליטו שלא להקים בתי מגורים על הגבעה אלא לנצלה לצרכים ציבוריים. שטח ממרגלות הגבעה ועד רחוב תל אביב יועד להקמת מבנה ציבור. המבנה הוקם ב-1907 וכלל שני חדרים ואולם גדול, נקרא "בית ראשונים" ושימש כבית ועד המושבה, בית ספר, בית כנסת ואולם כינוסים ואירועים. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

ב-14 בנובמבר 1917 התקיים ממערב לנס ציונה קרב עיון קרא בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), וכן שיושמו בו טקטיקות חדשניות שכללו ניצול של גבעות הכורכר כשטחים שולטים. בקרב נפלו 50 קצינים וחיילים מניו זילנד ו-162 מהצבא העות'מאני.

אחרי התקופה העות'מאנית

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרן, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

אחד מהגרעינים המפורסמים ביותר היה גרעין המחלקה הדתית של הפלמ"ח שנקרא משם להקים את ביריה (שנית) ב-1946.

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים, לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948. על אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

בעת הכרזת המדינה היו בנס ציונה כ-2,000 תושבים. שנה לאחר מכן התגוררו במקום כ-6,000 איש, שהתיישבו בבתי הערבים, בשכונת צריפים של עמידר ושכונות בלוקונים וצריפונים[7]. בספטמבר 1949 הוקמה בנס ציונה מועצה מקומית[8].

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. במקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בנס ציונה 50,214 תושבים (מקום 38 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לנס ציונה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 85.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,955 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[9]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עיר מדע

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל.

  • המכון למחקר ביולוגי בישראל (המכון הביולוגי) - עוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.
  • אשכול פיס - מרכז עירוני למצוינות בתחומי המדעים, האמנויות, הטכנולוגיה והתקשוב. במרכז מתקיימים חוגים, שיעורים ופעילויות בחינוך הפורמלי והלא פורמלי. אולם אשכול הפיס משמש גם כאולם הרצאות וכן מוקרנים בו סרטי ה"סינמה-נס" הקולנוע של נס ציונה. אשכול הפיס משמש גם כחלל לתערוכות שונות.

תרבות, פנאי ודת

Gvaot HaKurkar
הגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה והשכונות ארגמן וגני איריס בזריחה, 2018
PikiWiki Israel 32819 Turtledove circle in Ness Ziona
פסל התור בכניסה לשכונת גבעת התור. הפסל הוא ישראל פרימו
PikiWiki Israel 32817 The Flag square in Ness Ziona
כיכר הדגל בכניסה לנס ציונה לשכונת מליבו. הפסל הוא ישראל פרימו
אבישי טייכר 208
אתר הנפת הדגל על ידי מיכאל הלפרן בנס ציונה
Ness Ziona pic03
בית ראובן
Ness Ziona pic01
כיכר בעיר
Ness Ziona pic07
בית הכנסת הגדול, ברחוב תל אביב (נשקף מחצר בית ראשונים הסמוך)
Ness Ziona pic09
אנדרטה למגיני נס ציונה
NES-ZIONA001
עמדת שמירה משנות ה-30 בכניסה הדרומית ליישוב, 2007
Ness Ziona Stadium Facade
אצטדיון עירוני נס ציונה

מרכזי בילוי, תרבות, פנאי ודת

  • היכל התרבות - מרכז תרבות גדול ובו ספרייה עירונית, מרכז חוגים ואולם הופעות הנמצא במרכז העיר.
  • בית ראשונים - הבית הקהילתי הראשון בנס ציונה, כיום מוזיאון המספר על תולדות המושבה.
  • אצטדיון עירוני נס ציונה - אצטדיון כדורגל הנמצא במערב נס ציונה, ליד השכונה "טירת שלום".
  • בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר נס ציונה. בבית יד לבנים פועלת גם גלריה לאומנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
  • בית הפנאי - מרכז הרצאות וחוגים למבוגרים עם בית קפה וספרייה קטנה.[10]
  • הספרייה העירונית - הספרייה נכללת בהיכל התרבות של העיר, הספרייה משרתת את כל נס ציונה.
  • נס גלים - הבריכה העירונית שממוקמת על יד שמורת מליבו.
  • רדיו קול נס ציונה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת תחת התדר 106fm. בסיסה הוא בתיכון בן-גוריון והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
  • קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך.
  • בית הכנסת הגדול - ב-1926 נחנך בית הכנסת המרכזי של המושבה ב"גבעת האהבה" שהוגדרה כמרכז מבני הציבור. את המבנה יזם ותכנן הבנאי ותושב נס ציונה חיים טפר. בקומה התחתונה של המבנה הוקם אולם לאירועי תרבות, התכנסויות והתעמלות וכיום הוא משמש את מפקדת המשמר האזרחי. הבניין עבר חידוש יסודי בשנת 2019.

אירועים קהילתיים קבועים

  • ינואר - טיול משפחות בגבעות הכורכר בטירת שלום
  • פברואר - צעדת נס-ציונה ע"ש אברהם אלעזר, מרוץ נס-ציונה ע"ש תא"ל יורם (צ'וצ'ו) גלבוע
  • פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו נס ציונה והקיפוה" לכל המשפחה
  • יולי-אוגוסט - ערבי תרבות בנחלת ראובן, אירועים לכל המשפחה במתחם האצטדיון העירוני, אירועי קיץ במתחם הנוער
  • אוקטובר - עפיפוניאדה בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

ספורט

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה, א.כ. נס ציונה - ששייכת בשנים האחרונות למועדון 4 הגדולות של הליגה. לאגודת א.כ. נס ציונה מחלקת נוער ענפה הכוללת קבוצות נוער רבות, קבוצת נערות ובית ספר לכדוריד. מגרשה הביתי הוא היכל הספורט "צימרמן".

סקציה נס ציונה, היא קבוצת הכדורגל המובילה של העיר שמשחקת בליגת העל בכדורגל, אחרי שעלתה חמש ליגות בשבע שנים. קבוצת כדורגל נוספת היא הפועל טירת שלום שמשחקת בליגה ב' וממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. בעבר הייתה קיימת גם קבוצת מכבי בן צבי ששיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות והתפרקה בשנת 2004. לנס ציונה אצטדיון כדורגל (אצטדיון עירוני נס ציונה) הנמצא ליד טירת שלום.

קבוצת הכדורסל של העיר - עירוני נס ציונה משחקת בליגת העל בכדורסל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אולם הספורט לב המושבה המכיל כ-1,200 מקומות ישיבה.

לאחרונה נבנה בעיר סקייטפארק לגולשי הסקייטבורד והרולרבלייד המקומיים. הסקייטפארק ממוקם סמוך לאצטדיון העירוני של העיר ומשמש מחליקים וגולשים מכל רחבי האזור.

קבוצת ההוקי נס ציונה דרגונז - קבוצה המשחקת בליגת העל ושמצליחה מאוד בארץ קבוצת הנוער שלה זכתה באליפות הארץ בשנת 2016–2017 והם מצליחים רבות.

בעיר פועל מועדון שחמט במסגרת "קריית התרבות", שהוציא מבין שורותיו שחקנים מצטיינים בליגות הנוער והילדים.

ענף הטניס שולחן מפותח מאד, ובעיר מתקיימת מאז שנת 2004 ברציפות אליפות ארצית שנתית הנקראת על-שמו של מאיר הרמן שהיה ראש המועצה המקומית.

חינוך

בתי ספר

עד שנת 1961 היו בנס ציונה רק בתי ספר יסודיים. תלמידים שביקשו להמשיך את לימודיהם בבית ספר תיכון נסעו לרחובות או לראשון לציון הסמוכות. לקראת שנת הלימודים תשכ"ב הוקם בעיר בית ספר תיכון קריית החינוך בן-גוריון בסיוע משרד החינוך[11].

בעיר 21 בתי ספר:

  • יסודי ממלכתי - "בינתחומי הדר", "אשכול", "סביונים", "בן צבי", "ראשונים", "שקד", "ניצנים", "ארגמן", "לב המושבה", "אירוס", "שדות".
  • יסודי ממלכתי דתי - "חב"ד" ו"רעות".
  • על יסודי - ארבע קריות חינוך שש שנתיות: "אליעזר בן יהודה", "דוד בן-גוריון", "גולדה מאיר" ו-"פארק המדע".
  • קריית חינוך שתים עשרה שנתית אנתרופוסופית: "שיבולים".
  • בית חינוך דמוקרטי שמונה שנתי (טרום חובה-ו'): "טבע הדברים".
  • חינוך מיוחד - "דקלים" במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה - מב"ן שב"ס ו"התומר" הפועל באופן עצמאי.

תנועות נוער

גנים ופארקים

בנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם:

  • גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה.
  • גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן.
  • דרך נוף נס ציונה - מסלול שאורכו כ-30 קילומטר, העובר לאורך גבולותיה של העיר. במזרח נושק לפרדסים, ובמערב לגבעות הכורכר. הדרך מותאמת לרכיבת אופניים (בדרגה בינונית), צעידה וריצה. לאורך המסלול נקודות תצפית ופינות מנוחה. מנקודות רבות במהלך המסלול ניתן לשוב לתוך העיר.
  • מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - הפאמפ טרק הגדול בארץ. שטח פארק האופניים הוא כ-2 דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי.
  • גבעת האהבה - גבעה משנותיה הראשונות של המושבה ליד בית ראשונים בה היה פעמון המושבה.
  • גן הגיבורים - גן הגיבורים הוא גן שנמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי". ליד הגן נמצאת התחנה המרכזית של נס ציונה, בית ספר ואזור תעשייה א'. במקום נערכים מדי פעם טקסים ופעילויות.
  • גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצא הספורטק ופינת חי. בדרום הגן הוא משקיף לעבר הקניותר במערב, ולעיריית נס ציונה במזרח.
  • גן נווה - פארק גן נווה הוא הגן השלישי בגודלו בעיר. גן נווה הוא גן יפהפה ומולו נמצא "אולם הכדורסל בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה.
  • גן ארגמן - פארק גן ארגמן הוא הגן השני בגודלו בעיר גן ארגמן מאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי, בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה ביולוגית.
  • גן גרנד קוויל - גן גרנד קוויל הוא הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצאים: בית ספר ומתנ"ס בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת.
  • גן השבעים ושלוש - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר".
  • גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה".
  • גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף".
  • גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה.
  • גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצא פעמון ושרידי מסגד.
  • גן ע"ש שושנה הוכברג - גן על שמה של אשתו של צבי הוכברג.
  • גן המחול - גן בשכונה "גבעת התור".
  • חורשת הנופלים - שכונה ליד השכונה "שמורת מליבו" וליד גבעות הכורכר נס ציונה.

העיר נס-ציונה זכתה בתחרות "10 הערים והרשויות הירוקות 2011", בשל ניקוד גבוה שצברה בנושאי התייעלות אנרגטית, טיפול בפסולת, צריכת מים, חינוך, גינון, מחזור, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ועוד. האות הירוק הוענק לראש העיר יוסי שבו במסגרת תערוכת "קלינטק 15".

מרכזי קניות

  • קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק.
  • ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", מרכז הקניות השני בגודלו בעיר, אשר ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים.
  • עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת הארגמן, הוא כולל כעשרה בתי עסק.
  • המרכזייה - מרכז הקניות הרביעי בגודלו בעיר הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, סניף של סופר-פארם, פיצרייה, סניף של הגלידרייה העירונית.
  • הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר ומשרדים.
  • מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל כחמישה בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.
  • וואלי סנטר- ממוקם בטירת שלום וכולל עשרה בתי עסק ובית קפה הממוקם בגג.
  • מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל חמישה בתי עסק.
  • מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל שישה בתי עסק

תחבורה

Ness Ziona pic10
התחנה המרכזית בעיר (מראה ישן)

בנס ציונה זיהום האוויר מועט מאוד. בעיר, העירייה מעודדת לרכוב על אופניים או ללכת ברגל ומצליחה בזה, יש הרבה מסלולי רכיבה ומסלולים נוחים לאורך שכונות העיר. נס ציונה עוברת דרך הכביש האזורי - כביש 412.

האוטובוסים העירוניים הפועלים בעיר הם של אגד ומסוף האוטובוסים של העיר היא התחנה המרכזית הממוקמת בכביש 412. בעיר עוברות מוניות שירות המגיעות לכל רחבי האזור. שלוש תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר, מצפון תחנת ראשון לציון "הראשונים" הממוקמת שני קילומטר צפונית למרכז העיר. מדרום, תחנת הרכבת ברחובות הממוקמת 2.5 קילומטר דרומית למרכז העיר וממזרח תחנת הרכבת בבאר יעקב הממוקמת 3.5 קילומטר מזרחית למרכז העיר.

מבנה העיר

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

שכונות

  • סביוני נצר - שכונה הממוקמת במזרח העיר, מאופיינת בבניה רוויה לגובה. בשכונה פארק שעשועים ושרותי גנים לילדים. השכונה גובלת בקיבוץ נצר סרני ממזרחו, ועל שמו נקראת השכונה.
  • גבעת נוף - שכונה במזרח העיר, גובלת עם שכונות "סביוני נצר סרני" ולב המושבה. בשכונה וילות לצד בתים רוויי קומות. בשכונה נמצאים בית הספר סביונים וגן מגדלי התאומים. השכונה הוקמה בסוף שנות ה-30.
  • הדרי סמל - שכונה הממוקמת במערב העיר. הבנייה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4–7 קומות. בשכונה מרכז מסחרי "הדרי סמל", ששמו נקרא על שם השכונה. השכונה שוכנת בקרבת התיכונים "דוד בן-גוריון" ו"גולדה מאיר" ובתי הספר היסודיים "שקד" ו"בן צבי".
  • לב המושבה - שכונה במזרח העיר. הוקמה במחצית שנות ה-90. בשכונה ממוקם "קאנטרי קלאב נס ציונה", מרכז נופש וספורט בעיר. מרבית הבניה בשכונה מאופיינת בבתי מגורים של עד 4 קומות עם הרבה שטח ירוק ושטחים לפנאי וספורט (גני שעשועים, מגרשי ספורט וכדומה). בשכונה נמצא בי"ס מקיף, בית ספר יסודי "לב המושבה" .(חטיבה ותיכון) ע"ש אליעזר בן יהודה.
  • שמורת מליבו - שכונה הממוקמת במערב העיר. בשכונה בתים פרטיים ומעט דופלקסים. במרכז השכונה נמצא פארק שעשועים ומגרש ספורט. בשכונה ישנו בית חולים גריאטרי.
  • גבעת הצבר - שכונה יחסית חדשה בצפון מזרח העיר. שכונה שקטה שבמרכזה גבעת דשא.
  • יד אליעזר - שכונה בקצה הצפון מזרחי של העיר שהוקם באמצע שנות ה-50 עבור שוכני מעברת נס ציונה ועולים חדשים[12]. השכונה גובלת עם גבעת האירוסים וגבעת הצבר.
  • שכונת העמק - שכונה ירוקה בדרום נס ציונה. בשכונה יש דירות גן ופנטהאוזים.
  • גבעת התור - שכונה בצפון העיר, ומסביבה גבעת האירוסים, נקראת גם בשם "גבעת טוסקנה". בשכונה נמצא "גן המחול" ומעליו גבעת התור עליה "תצפית גדוד הפרשים הניוזילנדים במלחמת העולם הראשונה".
  • נווה ניר - שכונה במרכז העיר, גובלת עם שכונת הדרי סמל ונווה כרמית. השכונה נמצאת בסביבת הקניותר והיכל התרבות של העיר.
  • גני איריס - שכונה במערב העיר הגובלת עם גבעת האירוסים, בשכונה נמצאת קריית החינוך.
  • רמת בן צבי-שכונה במרכז העיר שסמוכה לקניותר ולקריית התרבות ובו נמצא בית הספר בן צבי, שמה הוא רמה כי השכונה נמצאת על שיפוע של עלייה. במרכז השכונה עומד מגדל מים הנראה למרחוק.
  • רמת סמל - שכונה באזור הצפוני של העיר. גובלת בשכונת רמת בן צבי.
  • סביוני הפארק - שכונה באזור הצפוני של העיר, סמוכה לספורטק.
  • פיסגת סלע - שכונה במערב העיר, שהוקמה בתחילת שנות האלפיים ובה 38 יחידות דיור.
  • ארגמן - שכונה חדשה הממוקמת במערב העיר בין שמורת מליבו (בדרום), פיסגת סלע (דרום מזרח) גני איריס (בצפון), הדרי סמל (במזרח) וגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה (במערב). בשכונה בעיקר בתים בני 4–8 קומות אך גם בתים פרטיים באזורה המזרחי. השכונה בנויה כאליפסה שבמרכזה הוקם פארק ומרכז מסחרי. בנוסף יש בשכונה 18 גנים ובית ספר המשרת את תושבי שמורת מליבו וארגמן כאחד.
  • שכונת הדגל - שכונה הממוקמת בדרום מזרח העיר וגובלת בשכונת סביוני נצר.
  • נס 134- שכונה חדשה הממוקמת במזרח העיר

שכונותיה של נס ציונה כוללות יישובים לשעבר שצורפו לעיר:

רחובות ראשיים

  • ויצמן (כביש 412) - כביש אזורי העובר דרך ראשון לציון, נס ציונה, רחובות וכך הלאה. ברחוב זה נמצאים: התחנה המרכזית, גן המייסדים וגן הגיבורים.
  • רחוב הפטיש-רחוב בתוך "ישפרו סנטר" בעיר. רחוב זה הוא רחוב התעשייה הראשי של נס ציונה.
  • כביש 423 - כביש אזורי הנמצא במזרח העיר, מחובר לכביש 431 ונפגש עם כביש 4303.
  • כביש 4303 - דרך הנפת הדגל - כביש מקומי הגובל עם "דרך יצחק רבין" וממשיך לבית עובד ולכביש 42. בקרוב יפתח המשך הכביש שיעבור ליד שני אזורי התעשייה וליד אזור תעשייה עתיר ידע שיוקם בקרוב. בסוף הכביש יגבול עם כביש 423.
  • הבנים - רחוב גדול בו נמצאים העירייה, בית יד לבנים ומועצת הפועלים, ברחוב נמצא גן מגדלי התאומים.
  • עמק השושנים - רחוב בין הגדולים בעיר המתחיל מרחוב ויצמן עד לשמורת מליבו.
  • השריון - רחוב עם הרבה אתרים כמו קריית התרבות והספרייה העירונית. בקצה המערבי גובל עם גבעות הכורכר.
  • מרגולין - רחוב גדול בצפון העיר הגובל עם כביש 4313 שמגיע עד לבאר יעקב, ליד הרחוב נמצא גן השבעים ושלוש, גובל עם גבעת האירוסים. מחלף נס ציונה מתחבר לרחוב זה.
  • המאה ואחת - רחוב בצפון העיר ובו גינה ציבורית גדולה, סנטוריום והוא גובל עם גבעת האירוסים.
  • דרך יצחק רבין - רחוב ליד שכונת מליבו שהכביש ממשיך לכביש 4303, ליד הרחוב נמצא אזור תעשייה.
  • ההסתדרות - ברחוב זה יש הרבה בתי ספר, קרוב לרחוב נמצא גן גרנד קוויל.
  • נורדאו - רחוב גדול ובו גן נווה, היכל ספורט "בית הפועל", מגרשה הביתי של קבוצות הנוער של העיר והסניף המקומי של תנועת "הנוער העובד והלומד".
  • ההדרים - רחוב שמגיע עד לפארק המדע של נס ציונה.
  • תרמ"ג - רחוב העובר דרך אזור התעשייה ומגיע עד לכפר אהרון, שמו נקרא על השנה בה הוקמה נס ציונה.
  • המניין הראשון - רחוב במרכז העיר המקביל לרחוב תל אביב, בו גר מיכאל הלפרן ובו נמצאת חורשת האקליפטוסים של מיכאל הלפרן.
  • שדרות אפרים קומרוב - רחוב בצפון-מזרח העיר ובו היכל הספורט צימרמן (מגרשה הביתי של קבוצת הכדוריד: "א.כ. נס ציונה") ובית הנוער.
  • דרך גבעות הכורכר - רחוב ראשי קטן במערב העיר, גובל עם גבעות הכורכר ממערב (ומכאן שם הרחוב). ליד הרחוב ישנו מרכז מסחרי "לב האירוס" ושני גנים גדולים. הכביש התפתח וגדל וממזרחו נמצאת שכונת הארגמן.
  • שדרות המעפילים - רחוב ראשי קטן במערב העיר וגובל בשכונת הארגמן.

סמל העיר

סמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי מועצת העיר השנייה בראשותו של אליהו מירון:

  • הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרן, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891.
  • שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים.
  • פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם הווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר.

הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.

בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימינית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ותוך שימור הסמל המקורי נועד להדגיש את עברה ועתידה של העיר.

Ness Ziona Official COA

סמל העיר המקורי עם הכיתוב "עיר עם לב של מושבה" בו נעשה שימוש בין השנים 19932014

Ness Ziona Logo 2014

סמליל העיר החל מ- 2014

ראשי היישוב

  • ראובן לרר: 1883-1889 - ראש הוועד הראשון
  • אהרון אייזנברג: 1889-1891
  • שמואל הוכברג: 1891-1898
  • דוד לנדאו: 1898-1906
  • שמואל סלוביס: 1906-1912
  • זאב כהנוב: 1912-1916
  • מאיר קומורוב: 1920-1922
  • בנימין ילובסקי: 1922-1924
  • ירמיהו בוקסר: 1924-1934
  • הרצל הוכברג: 1934-1936
  • בר כוכבא כהנוב: 1936-1937
  • הרצל הוכברג: 1937-1940 (כהונה שנייה)
  • ירמיהו בוקסר: 1940-1947 (כהונה שנייה) - ראש הוועד האחרון
  • יוסף סמל: 1949–1950 - ראש המועצה הראשון
  • אליהו מירון: 1950–1966
  • משה לוי: 1966–1968
  • ישראל שמיד: 1968–1978
  • מאיר הרמן: 1978–1983
  • ניסן קרופסקי: 1983–1993 - ראש המועצה האחרון וראש העירייה הראשון
  • יוסי שבו: 1993–2018
  • שמואל בוקסר: 2018-

ערים תאומות

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ המקומון כל נס ציונה, הוצאת כל נס ציונה, 2.12.2016 עמ' 14
  4. ^ http://www.herzl.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=468 (הקישור אינו פעיל)
  5. ^ מנחם תלמי ו-אפרים תלמי, "כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 478
  6. ^ ודי-חנין, הפועל הצעיר, 5 בינואר 1908
  7. ^ נס ציונה על סף משבר חמור, מעריב, 8 באוגוסט 1949
  8. ^ מועצה מקומית בנס ציונה, דבר, 7 בספטמבר 1949
  9. ^ פרופיל נס ציונה באתר הלמ"ס
  10. ^ מיכאל יעקובסון: ביד רחבה: הצצה ל'בית הפנאי' בנס ציונה, שמתפרש על 1,300 מ"ר, 4 ביוני 2015, Xnet
  11. ^ אבן פינה לבית ספר תיכון בנס ציונה, דבר, 12 בדצמבר 1961
  12. ^ א. שלמון, יוחש השיכון לתושבי מעברת נס־ציונה, דבר, 26 באפריל 1959
  13. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 483. כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 211.
  14. ^ המקומון כל נס ציונה, הוצאת כל נס ציונה, 26.2.2016 עמ' 20
א.כ. נס ציונה

א.כ. נֵס צִיּוֹנָה היא אגודת ספורט ומועדון כדוריד ישראלי מהעיר נס ציונה, המתמודד בליגת העל בכדוריד.

גבעת האירוסים

גבעת האירוסים (לעיתים נקראת פשוט גבעת הכורכר) היא גבעת כורכר מפורסמת, על הגבול שבין תחום השיפוט של נס ציונה לבין תחום השיפוט של ראשון לציון. גבעת הכורכר היא אתר טבע עירוני בישראל ומהווה חלק גאוגרפי של גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה, על אף שטרם הוכרזה כשמורת טבע. בשל חשיבותה כאתר טבע עירוני מתנהל מאבק ציבורי להפיכתה לשמורת טבע או גן לאומי.

גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה

גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה הוא אתר טבע בשטח של כ-800 דונם הגובל ביישובים נס ציונה, בית עובד ואירוס. הגן נמצא כולו בשטחה המוניציפלי של עיריית נס ציונה. הגן הלאומי עדיין לא הוכרז עקב בעלות פרטית על חלק מהאדמות והוא במצב סטטוטורי מוצע. הגן הלאומי כולל גבעות כורכר בהן ריכוזי צמיחה של אירוס הארגמן ואירוס ארץ ישראלי כמו גם ריכוזי צמיחה של כ-300 מינים נוספים. ייחודו של האזור הוא בשילוב של צומח מדברי עם צומח ים תיכוני, בשל קרקע הכורכר. בלב האתר חורשות קטנות של אורן ואקליפטוס. השביל המרכזי באתר, המוכשר להולכי רגל ורוכבי אופניים הוא "שביל שומר הגבעות" אליו ניתן להגיע מצומת דרך גבעות הכורכר ורחוב השריון בנס ציונה. בנוסף מרושת הגן בשבילים נוספים, בלתי מסומנים.

המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה – מב"ן שב"ס

המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה - מב"ן שב"ס הוא בית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ, שנוצר מאיחוד של שלושה אתרי אשפוז פסיכיאטרי נפרדים בנס ציונה, באר יעקב וכלא מג"ן-ניצן ברמלה (חטיבה השייכת לשירות בתי הסוהר), וכן מערך שירות קהילתי, הכולל שמונה מרפאות חוץ ברחבי האזור. המרכז הרפואי מסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

בית החולים נחשב לגדול ומוביל בארץ בתחום הפסיכיאטריה ומקצועות בריאות הנפש. המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

בית החולים שותף לתהליך ההכשרה המקצועית וההסמכה של מתמחים צעירים בתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה הקלינית, הסיעוד הפסיכיאטרי, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית וטיפול בהבעה ויצירה וכן של מטפלים בפסיכותרפיה. המרכז הרפואי מתמחה בטיפול, שיקום ומניעה בבריאות הנפש.

כביש 431

כביש 431 הוא כביש מהיר בינעירוני המשמש כדרך פרוורית מהירה בדרום מטרופולין גוש דן ומקשר בין נתיבי איילון במערב ובין כביש 1 במזרח ועד לעיר מודיעין. הכביש נבנה כדרך דו מסלולית עם שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון ורצועה לבניית מסילת רכבת עתידית בין מסלולי הכביש. אורכו של הקטע המרכזי בכביש 431 הוא כ-23 קילומטר, והוא כולל 11 מחלפים ועשרות גשרים ומעבירי מים. בנוסף כולל הכביש מספר כבישי גישה, רמפות כניסה ויציאה באורך כולל של 54 קילומטר. סלילת הכביש החלה בשנת 2005 והוא נפתח לתנועה במלואו בפברואר 2009.

תוואי כביש 431 מתחיל במערב בנתיבי איילון במחלף מבוא איילון, מצפון למחלף חולות, ועובר מדרום לראשון לציון ולרמלה. במחלף נשרים חוצה הכביש את כביש 6 (כביש חוצה ישראל) ובמחלף ענבה את כביש 1. משם ממשיך הכביש לכיוון מודיעין-מכבים-רעות ככביש מקומי.

מכבי נס ציונה (כדורגל)

מכבי נס ציונה הייתה קבוצת כדורגל מהעיר נס ציונה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, והמשיכה לשחק גם בעונה הראשונה של הליגה הישראלית ב-1949/1950, והייתה היורדת הראשונה של הליגה הבכירה.

סקציה נס ציונה

סקצית כדורגל נס ציונה, הידועה בקיצור כסקציה נס ציונה או ס.כ. נס ציונה, היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נס ציונה, אשר משחקת בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1955, וצבעי המועדון הם כתום ושחור.

עונת 2018/2019 בליגה הלאומית

עונת 2018/2019 בליגה הלאומית הייתה העונה ה-20 של הליגה הלאומית כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל. העונה החלה ב-23 באוגוסט 2018, והסתיימה ב-20 במאי 2019.

לקראת עונה זו הצטרפו לליגה הלאומית הפועל אשקלון והפועל עכו, אשר ירדו מליגת העל, והפועל אכסאל וסקציה נס ציונה שעלו מליגה א'.

הליגה כללה 16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך שני סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר המחזור ה-30 הליגה חולקה ל-2 בתים: פלייאוף עליון (8 קבוצות) ופלייאוף תחתון (8 קבוצות). על ניצחון במשחק מוענקות שלוש נקודות, ונקודה בודדת על תיקו.

כבר בתום המחזור ה-35 בפלייאוף התחתון ירדה הפועל אכסאל חזרה לליגה א' לאחר עונה אחת בלבד בלאומית. הפועל מרמורק הצטרפה אליה וירדה גם היא במחזור ה-36 (אחד לפני אחרון), אחרי 2 עונות בליגה הלאומית.

בתום המחזור האחרון הבטיחו את עלייתם לליגה הבכירה הפועל כפר סבא שסיימה במקום הראשון וחזרה לליגת העל אחרי העדרות של שנתיים, וסקציה נס ציונה שעלתה לליגה הבכירה בפעם השנייה בתולדותיה אחרי 51 שנה שהייתה שם בפעם האחרונה.

הפועל עכו שסיימה במקום ה-14 התמודדה במשחקי המבחן מול מכבי הרצליה שהגיעה להתמודד על הכרטיס לליגה הלאומית מפלייאוף העלייה של מקומות 2-5 בליגות המחוזיות של ליגה א'. הפועל עכו ניצחה 7:4 בסיכום שני המשחקים ונשארה בליגה הלאומית עונה נוספת.

עונת 2019/2020 בליגת העל בכדורגל

עונת 2019/2020 בליגת העל היא העונה ה-21 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

הליגה הסדירה תכלול 14 קבוצות שישחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 13 משחקים כל אחד - 26 מחזורים בסך הכל. לאחר מכן תפוצל הליגה לפלייאוף עליון (6 קבוצות שישחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 5 משחקים כל אחד) ופלייאוף תחתון (8 קבוצות שישחקו ביניהן במשך סיבוב אחד בן 7 משחקים) שיכללו תוספת של 10 ו-7 מחזורים לעונה הסדירה בהתאמה ובסה"כ 36 ו-33 מחזורים בהתאמה. על ניצחון במשחק מוענקות שלוש נקודות, ונקודה בודדת מוענקת על תיקו.

הפועל כפר סבא וסקציה נס ציונה הצטרפו לליגה לאחר שסיימו את העונת 2018/2019 בליגה הלאומית במקומות הראשונים.

לאחר שבפלייאוף העליון בעונה הקודמת הופעלה לראשונה מערכת ה-VAR, בעונה הנוכחית צפויה המערכת להיכנס לשימוש מלא לאורך כל העונה.

לקראת עונה זו חתמה מנהלת הליגות על הסכם חסות לשלוש שנים עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ולפיו תקרא הליגה "ליגת הבורסה לניירות ערך".

עירוני נס ציונה (כדורסל)

עירוני חי מוטורס נס ציונה היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר נס ציונה, המתמודדת בליגת העל בכדורסל. הקבוצה מתאמנת ומארחת ב"היכל הספורט לב המושבה".

עמיר תורג'מן

עמיר תורג'מן (נולד ב-5 באוקטובר 1972) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן סקציה נס ציונה.

פארק המדע קריית ויצמן

פארק המדע קריית ויצמן הוא פארק תעשיות מתקדמות (היי-טק) הנמצא בנס ציונה, בסמוך לגבולה עם רחובות.

קרב עיון קרא

קרב עיון קרא (באנגלית: The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא התרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. הקרב היה אחד משרשרת קרבות קטנים יחסית בהיקפם, שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה-יפו. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון.

שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.

ראובן לרר

ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 - ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה מראשוני הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

לרר היה בעליה של אחוזה חקלאית גדולה ליד אודסה, ובהמשך החליף אותה באחוזה חקלאית בארץ ישראל. האחוזה, שנקראה "נחלת ראובן" על שמו, הייתה אחד משלושת היישובים שהתמזגו ויצרו את המושבה נס ציונה שלימים הפכה לעיר. הברון רוטשילד ובנימין זאב הרצל ביקרו במשקו. הוא עסק בצרכי ציבור וייסד את בית הכנסת של המושבה.

רביב לימונד

רביב גיא לימונד (נולד ב-26 באוגוסט 1984 בנתניה) הוא כדורסלן ישראלי המשחק בעמדת הרכז והקלע בקבוצת עירוני נס ציונה ובנבחרת ישראל.

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן, בוטרוס רוק, שהיה ערבי נוצרי. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך בעשור השני של המאה ה-21, אין עוד בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, וכפר ביל"ו במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

שייע גלזר

יהושע (שייע) גלזר (29 בדצמבר 1927 - 29 בדצמבר 2018) היה כדורגלן ישראלי שנחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים בישראל בכל הזמנים, ונמנה עם מבקיעי השערים המצטיינים גם בנבחרת ישראל. שיחק בעיקר בקבוצת מכבי תל אביב, ונחשב לאחד מסמליה ומגדולי שחקניה.

תחנה מרכזית רחובות

התחנה המרכזית של רחובות היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר רחובות. נמצאת במרכז העיר, ברחוב ביל"ו.

תחנת הרכבת רחובות

תחנת הרכבת רחובות היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את הערים רחובות, נס ציונה וסביבתן. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, ונמצאת בסמוך למכון ויצמן. התחנה קרויה על שם אהוד הדר, שהיה מנכ"ל רכבת ישראל בשנים 1994–1996.

לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה הרביעית העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב (מרכז והשלום), ותחנת חיפה חוף הכרמל. בשנת 2018 עברו בתחנה 4.25 מיליון נוסעים, ומעל 23 אלף רכבות נוסעים.

לאום ודת[2]
יהודים: 98%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 6.9%
גילאי 20 - 29 9.7%
גילאי 30 - 44 22.1%
גילאי 45 - 59 16.5%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 11.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 22
–  יסודיים 16
–  על-יסודיים 13
תלמידים 9,968
 –  יסודי 5,947
 –  על-יסודי 4,021
מספר כיתות 356
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואלהוד השרוןטייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניהפתח תקווהקלנסווהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודהאליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביוןפרדסיהקדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.