נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

נסים קרליץ
נסים קרליץ
הרב נסים קרליץ
פטירה 21 באוקטובר 2019 (בגיל 93)
כ"ג בתשרי ה'תש"ף
בית החולים מעייני הישועה, בני ברק
מקום פעילות ישראל- בני ברק
תחומי עיסוק הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו חוט שני

ביוגרפיה

Nissim Karelitz
הרב ניסים קרליץ בכתיבת אות בספר תורה

נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. בתשי"א נישא ללאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק שם לימד עד שנת תשכ"ב.

בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.

במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019, נפטר בגיל 93 בבית החולים מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות.

פעילות ציבורית

בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בוועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992.

בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן[2]. בשנת תש"ם חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר"[3]. בסיוון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[4].

במחלוקת בישיבת פוניבז' עמד לצידו של הרב אליעזר כהנמן.

משפחתו

לרב נסים וללאה קרליץ היו אחד עשר ילדים. מבניו:

  • מרדכי היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 19982003 מטעם מפלגת דגל התורה.
  • הרב אברהם ישעיהו – ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת הליגמן בבני ברק
  • הרב שאול – ממלא מקום אביו בראשות כולל חזון איש
  • הרב נחום מאיר – רב קהילה בבאר שבע
  • הרב שמואל הלל – מנהל בית דין צדק בני ברק

מחתניו:

  • הרב שריאל רוזנברג (היה נשוי בזיווג ראשון לבתו ציפורה עד לפטירתה) – ממלא את מקומו בראשות בית דין צדק בני ברק משנת 2012
  • הרב מנחם מנדל לובין – דיין ומו"צ בבית הדין; לאחר פטירת הרב קרליץ מונה במקומו לרב שכונת רמת אהרן.
  • הרב אהרן אוסטרן – ר"מ בישיבת ישיבת ארחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן בבני-ברק

בית הדין

BneiBraq069
בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[5]. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[6]. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.

הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג[7].

ספריו

משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

ספר חוט שני

הערות שוליים

  1. ^ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
  2. ^ הפרדס - No. 47 Vol. 4 1973 January -, באתר HebrewBooks
    הנאום מובא ב"השקפתינו" כרך א-ב עמ' 181
  3. ^ צילום המכתב באתר המכירות קדם(הקישור אינו פעיל, 22.10.2019)
  4. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  5. ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  6. ^ קשר כשר של חברת פלאפון
  7. ^ אלי כהן, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012(הקישור אינו פעיל, 22.10.2019)
  8. ^ ביקורת על הסדרה: הרב יהושע ענבל, ביקורת על הספר חוט שני, מתוך המעיין תמוז תשע"ח
21 באוקטובר

21 באוקטובר הוא היום ה-294 בשנה (295 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 71 ימים.

29 ביולי

29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 155 ימים.

בד"ץ

בד"ץ (ראשי תיבות: בית דין צדק) הוא הרכב של דיינים מוסמכים שעורכים משפטים לפי המשפט העברי וכן מכריעים בשאלות שנוגעות להלכה היהודית. חלק מבתי הדין הם בתי דין לענייני ממון בלבד.

למעשה, ברוב הקהילות היהודיות מאז ומעולם מונה בית דין שבראשו עמד לעיתים קרובות רב העיר, ומכאן הכינוי ראב"ד - רב ואב בית דין. בקהילות חרדיות שונות כיום מכהנים שלושה דיינים כבד"ץ עצמאי מקומי.

מונח זה נמצא כיום גם בשימוש מושאל בשמותיהם של גופי כשרות פרטיים בישראל.

בית דין צדק בני ברק

בית דין צדק בני ברק הוא בית הדין הפרטי מהגדולים בציבור החרדי, הוקם בשנת תשכ"ח על ידי הרב נסים קרליץ ודן בדיני ממונות, אישות וגרות. בית הדין אף עוסק בעניינים ציבוריים חרדיים. בראשות בית הדין כיום עומד הרב שריאל רוזנברג.

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

לאחר פטירת החזון איש, בשנת תשי"ד (1953), השפיעה הקבוצה, שמרכזה בבני ברק, על היווצרות הפלג ה"בני ברקי" הליטאי ועל פסיקת ההלכה ועל השקפת העולם הליטאית. עם השנים, כשהפך הרב שך למנהיג הציבור הליטאי, פחתה השפעת החוג.

עד לפטירתו, היה הרב חיים גריינימן, אחיינו של החזון איש, מנהיגה של קבוצה בולטת מתוך חוג זה. בעבר נטל הרב גריינימן חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי. בסוף שנות השבעים פחת מעמדו בשל מחלוקת עם הרב שך ונוצרה קהילה בראשותו שמרכזה בבני ברק.

י"ח באב

י"ח באב הוא היום השמונה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ח באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 - כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק. היה גם רב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק ובמשך השנים כיהן בראשות ישיבת השרון, ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין ועוד. היה גם מקובל.

ישיבת תפארת ציון

ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

מרדכי קרליץ

אליהו מרדכי (מוטל'ה) קרליץ (נולד בשנת תשי"ב, 1952) הוא איש ציבור ואיש עסקים חרדי ישראלי. כיהן כראש עיריית בני ברק בין השנים 1998–2003 מטעם מפלגת דגל התורה.

משמרת השבת

משמרת השבת הוא ארגון העוסק במחקר הלכתי וטכני, העברת מידע לציבור, פיתוח פתרונות וכשרות לשבת, בתחום מכשירי החשמל הביתיים בשבת, גם לפי שיטות מחמירות בהלכה, עם דגש על מכשירים דיגיטליים.

הארגון נוסד בשנת 2011 בידי הרב אליהו בייפוס, מרבני בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

יוזם הקמתו של הארגון היה הרב יוסף שלום אלישיב. על פי דברי תלמידו הרב יצחק דרזי, לאחר שנחשף הרב אלישיב לפתרון הלכתי ששווק בציבור ולדעתו אסור בשימוש בשבת, הוא פנה אליו ואמר שיש להקים את הארגון, ואף נתן את שמו 'משמרת השבת'. מטרת הארגון המוצהרת היא הסברה וחידוד מודעות ציבורית לחששות הלכתיים שונים הכרוכים בשימוש במכשירי חשמל בשבת, בפרט במכשירים העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, שלגבי בעיות הלכתיות שהתעוררו לגביהם קיימת מודעות פחותה גם בקרב קהל שומרי השבת. והצעת פתרונות הלכתיים-טכניים לבעיות אלו.

הארגון מתייחד בכך שהוא מתיימר לספק פתרונות מקיפים שאינם שנויים במחלוקת הלכתית ונותנים מענה לפי כל הדעות. הארגון קיבל עם הקמתו את הסכמתם של שורת פוסקי הלכה בכירים, בעיקר מן המגזר הליטאי-חרדי כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, הרב נסים קרליץ, הרב חיים קניבסקי, הרב שמואל אוירבך ואחרים. בשנת 2014 הצטרפו גם הרבנים שמואל הלוי וואזנר שמעון בעדני ושלום כהן (ראש ישיבת פורת יוסף), ל"קול קורא" שפרסם הארגון, המפרט את החששות החדשים והאתגרים ההלכתיים שהציבה התקדמות הטכנולוגיה לפתחם של שומרי השבת, וקורא לציבור להיזהר ממכשול ולהתקין התקני שבת בתקן המחמיר אותו דורש הארגון. במנשר זה, הודיע הארגון על הסדר שנחתם מול חברות גדולות במשק, על אפשרות להתקנת "התקן השבת" שבאישור הארגון, מבלי לגרור את הסרת אחריות היצרן, למרות התערבות גורם זר בפעילות המכשיר.

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

שם המשפחה קרליץ (ביידיש קארעליץ) לקוח משם העיירה קורליץ (בפולנית: Korelicze, כיום בבלארוס), שמעיד כנראה כי אבות המשפחה הגיעו משם. בדורות האחרונים ישבו בני המשפחה בעיירה קוסובה שבמחוז הרודנה (כיום בבלארוס).

ראש המשפחה היה הרב שמשון, בן המאה ה-18, שהיה חתן אחותו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל "הפרדס" ויורשו ברבנות העיר קניגסברג. הרב שמשון היה צאצא של הרב שמשון אב"ד קרמניץ, אחיו של המהר"ל מפראג, ונקרא על שמו.

נכדו של הרב שמשון, רבה של קניגסברג, היה הרב שמריהו קרליץ. בנו הוא הרב שמשון קרליץ - אביו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, שכיהן כרבה של קוסובה ונחשב כאבי משפחת הרבנים לבית קרליץ. אשתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ היא צאצאית ישירה של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין, בעל "הפרדס", מגדולי הרבנים והמקובלים במזרח אירופה במאה ה-18.

עמוד ראשי

ללא הודעת הגנה אוטומטית

פינחס שרייבר

הרב פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של הרב נסים קרליץ.

פסקי תשובות

פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה נפוצים, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת. הסדרה נכתבה על ידי הרב שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ, רבה של קהילת משכנות יעקב בשכונת רמת שלמה בירושלים, נכדו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (האדמו"ר מביאלא) וחתנו של חבר הכנסת לשעבר שמואל הלפרט.

הסדרה נכתבה על פי סדר המשנה ברורה, ומונה עד עתה שישה כרכים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך. כרך נוסף יצא על יורה דעה מאת חתנו הרב אהרן אריה כ"ץ.

מלבד ה"משנה ברורה", המחבר מברר גם את דעתם של פוסקים נוספים, כמו בעל התניא. כחסיד, מדגיש המחבר גם את מנהגי החסידות והוא מביא למנהגים אלה מקורות בספרות ההלכה או הקבלה. הסדרה עוסקת בעמדת ההלכה בשאלות טכנולוגיות שנתחדשו בעשרות השנים האחרונות.

הסדרה קיבלה הסכמות מהאדמו"ר רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא, דוד המחבר. ומהרבנים משה אריה פריינד, שמואל הלוי וואזנר, משה הלברשטאם, נסים קרליץ, יצחק טוביה וייס ועוד.

רחוב הרב שך

רחוב הרב שך (לשעבר רחוב הרצל) הוא רחוב במרכז בני ברק. הרחוב חוצה את מרכז בני ברק מדרום לצפון, תחילתו ברחוב רבי עקיבא וסופו בדרך ז'בוטינסקי. שמו המקורי של הרחוב היה רחוב הרצל. בשנות ה-40 וה-50 חילונים גרו באזור זה והוא היה פתוח לתנועת כלי רכב בשבת. בעקבות זאת היו עימותים בין אנשי "משמרת השבת" לתושבי האזור. עם הזמן התרחבה האוכלוסייה הדתית והחרדית בעיר והרחוב נסגר לתנועת כלי רכב בשבת. לאחר פטירת הרב שך הוסב שם הרחוב על שמו. ההחלטה לשנות את שם הרחוב מ"הרצל" ל"רב שך" נתקלה בביקורת, ובתגובה הודיעה עיריית בני ברק כי אין מדובר בהסבת שמו של כל הרחוב אלא במקטע אחד שלו. המשכו של הרחוב השוכן מעברה הצפוני של דרך ז'בוטינסקי נותר בשם "הרצל".

בצומת הרחובות רבי עקיבא-הרב שך ממוקם בית הכנסת איצקוביץ', אחד מבתי הכנסת הפעילים בעולם. בהמשכו שוכן מבנה בית הדין של הרב נסים קרליץ, שהוא בית הדין הפרטי הגדול בעולם. בעבר פעלה במבנה תחנת הכיבוי העירונית, ובתחילת שנות ה-70 עברה למתחם גדול יותר בקצהו הצפוני של רחוב השומר.

רמת אהרן

רמת אהרן היא שכונה במזרח בני ברק.

תשתיות לשכונה הוכנו על ידי עירית בני ברק בשנת 1967. בנייני עזרת תורה בשכונה נחנכו בספטמבר 1969. בסוף שנת 1970 היו בשכונה כ-160 יחידות דיור. השכונה הוקמה בשנות ה-70 על ידי תנועת צעירי אגודת ישראל, והיא נקראת על שם הרב אהרן קוטלר. רוב בתי השכונה נבנו על ידי הקבלן ישראל אדלר.

גבולות השכונה: רחוב כהנמן ממערב, שיכון ה' מצפון ושיכון ההסתדרות מדרום. בשנות ה-80 נבנתה ממזרחה שכונת אור החיים, החוצצת בין רמת אהרן לכביש 4.

רב השכונה הוא הרב נסים קרליץ. בשכונה שוכנים מספר בתי כנסת, ובהם: בית הכנסת המרכזי "צא"י" של רב השכונה הרב קרליץ, בית הכנסת "יד אהרן" בו מכהן כרב הרב אהרון אוסטרן חתנו של הרב קרליץ, בית הכנסת "נתיבות המשפט", ובית הכנסת החסידי המרכזי בראשות הרב חיים צבי שפירא, וכן בתי כנסת של חסידויות ביאלא-רמת אהרון, ספינקא, וואסלוי, ביליץ, סוקולוב-קוצק ועוד.

בקצה הדרומי מזרחי של השכונה שוכן בית החולים מעיני הישועה. מתחם הווילות בשכונה הוא אחד האזורים היוקרתיים בבני ברק.

חלק מרחובות השכונה קרויים על שם תנאים: שמעון הצדיק, רבי מאיר, בן עזאי, בן זומא, רבן גמליאל ורבי חייא. כמו כן הונצחו בשמות רחובות השכונה מנהיגי אגודת ישראל הרב זלמן סורוצקין, יעקב רוזנהיים ויצחק מאיר הכהן לוין. בשכונה התגורר הרב רפאל ברוך טולדנו, ולאחר פטירתו נקרא על שמו הרחוב הסמוך לביתו.

שבח צבי רוזנבלט

הרב שבח צבי רוזנבלט (נולד בשנת תשי"ג, 1952) הוא רב העיר בני ברק מטעם העירייה יחד עם הרב יצחק אייזיק לנדא, דיין ופוסק. ראש רשת בתי הוראה בבני ברק, אלעד ומודיעין עילית, רבן של קהילות בבני ברק ובמודיעין עילית, חבר בד"ץ שארית ישראל ודיין בבית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ. בעבר עמד בראש גוף הכשרות "קהילות חרדים".

שריאל רוזנברג

הרב שריאל רוזנברג (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא ראש בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ ורב שכונת "רמת דוד" בבני ברק. משמש במקביל כאב בית דין בבית הדין הישר והטוב בירושלים.

הרב רוזנברג משמש גם כראש "ועדת הרבנים לענייני תקשורת שע"י בד"צ בני ברק" הפוסקת בעניינים של כשרות ניידים והיתרי שימוש מיוחדים, למכשירים שנחשבים אסורים לשימוש בציבור החרדי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.