נסים וידאל

נסים וידאל (נולד ב-30 ביולי 1939) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי שעוסק בהבנת האסטרונומיה שעמדה לנגד עיני הרמב"ם ושאר חכמי ישראל.

נסים וידאל
ענף מדעי אסטרופיזיקה, אסטרונומיה
מדינה מצרים, ישראל
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום אסטרופיזיקה

ביוגרפיה

וידאל נולד במצרים למשפחה ממוצא איטלקי שומרת מצוות בשנת 1939 ועלה לישראל בשנת [1950]. בגיל תשע עשרה החל בלימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית. בשנת 1968 קיבל תואר שני מטעם אוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "מודלים קוסמולוגיים המכילים לחץ", ובשנת 1971 קיבל תואר דוקטור לאסטרונומיה מטעם אוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "ההתפתחות של כוכב הליום טהור בן M 140 ובעירת הליום".

במשך השנים עבד במכוני מחקר אחדים: מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ', מצפה הכוכבים על שם וייז ואוניברסיטת הארוורד בארצות הברית. הוא חבר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הוא עומד בראש "ממט"ן - המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה" בירושלים. הוא רואה בעיסוק באסטרונומיה מצווה, בהתאם לדברי רבי יוחנן בתלמוד הבבלי[1]: "מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר 'ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים' - איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". לדבריו המדע מחזק את האמונה באלוהים, ואין סתירה בין דת למדע.

פרסם מאמרים אקדמיים[2] וחיבר שלושה ספרי מדע פופולרי. כתב סדרת ספרים בשם "צבא השמים", המכילה שלושה עשר כרכים, ובה הוא מבאר את הסוגיות הרבות של חז"ל הנוגעות לאסטרונומיה, ובפרט באסטרונומיה של הרמב"ם ביד החזקה. בספר הלימוד "לאן הולכים כוכבי הלכת?", שהוא ספר לימוד לבתי ספר, הוא כתב: "מאז אותו יום רביעי שבו נבראו השמש והירח והכוכבים, הם סובבים כל אחד במסלולם שקבע להם הקב"ה" וכן "אבל השמש אינה נעה כגולם, אלא גם היא נשמעת להשגחתו של הבורא יתברך, ולמשל בימי יהושע בן נון היא נעצרה בשמים ככתוב 'שמש בגבעון דום'". חיבר גם תוכנית לימודים באלקטרוניקה, המכילה 12 חוברות לימוד, ומעבדה באלקטרוניקה לגילאים 4 עד 12 שנה. כמאה אלף תלמידים השתתפו בתוכנית זו בבתי ספר יסודיים בכל רחבי הארץ.

כבעל ידע מעמיק באסטרונומיה ובהלכה, נחשב וידאל למומחה לעניין ברכת החמה, החלה מדי 28 שנה.

בנו הוא הרב חיים וידאל, דיין בבית הדין הרבני.

מכּתביו

  • צבא השמים: אסטרונומיה, ממט"ן - המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה, תשנ"ה.
  • פרקי אסטרונומיה, ממט"ן - המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה, תשס"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד א'.
  2. ^ ראו, למשל, ברשימת פרסומים של מצפה הכוכבים על שם וייז
הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי) עם התחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה 12 או 13 חודשים המתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים.

אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת-רְאייה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המקורות מייחסים שינוי זה לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים).

במדינת ישראל מוכר הלוח העברי כלוח שנה רשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

וידאל

האם התכוונתם ל...

נעשה ונשמע (ארגון)

נעשה ונשמע - המרכז ללימודי היהדות היה ארגון ישראלי בתחום ההסברה היהודית והחזרה בתשובה שפעל בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.