נסיך

נסיךלטינית: princeps) הוא תואר שניתן לחבר באצולה הגבוהה, ולעיתים לבעל תואר רם מעלה בארץ או מדינה כלשהי.

בשפות הלטיניות, שימשו הטיות שונות של הצורה הלטינית של השם (לדוגמה, בפורטוגזית: Príncipe). בשפות הגרמאניות שימשו מקבילות ל-Fürst, למשל בהולנדית: Vorst, ולצידו הנוסח הלטיני (בהולנדית, Prins). בשפות הסלביות שימשו שני אלה לצד הטיות של המילה הרומית קיסר, מלך קטן (צ'כית: Kníže), קרל (על שם קרל הגדול) כמו במקדונית: Kralevich).

במקורו, ברומא ובביזנטיון, שימש התואר לציון כל שליט, אם בירושה או כזה שנבחר, בלי קשר לתוארו או דרגתו הממשית. נוהג זה נמשך גם הלאה, כפי שניתן ללמוד מכותרת ספרו הנודע של ניקולו מקיאוולי, "הנסיך" (Il Principe), המתייחס לא לבעל תואר נסיך אלא לשליט באופן כוללני.

שימוש נפוץ לא פחות הוא התייחסות לנסיך במובן הגנאלוגי. כאן, נסיך משמעו גבר שיש לו קשר דם למשפחת המלוכה ונמצא בעמדה העשויה להוביל אותו, מעשית או תאורטית, לכהן כשליט. מאחר שבמקרים מסוימים תואר נסיך ניתן גם למי שמרוחקים עד שני דורות מן המלך בשרשור הירושה, ובהתחשב בשפע נישואי הביניים בין בני משפחות מלוכה, מספר הנושאים בתואר זה היה עשוי במקרים מסוימים להגיע למאות רבות. התואר נסיך הוענק לעיתים גם לבעלה של מלכה. לדוגמה, בעלה של המלכה אליזבת השנייה תוארו נסיך (הנסיך פיליפ). נסיכה הוא מונח המשמש בדרך כלל בהתייחס למי שנשואה לנסיך או לבתו של שליט.

שימוש אחר בתואר נסיך הוא לציון אדם השולט בנחלה מסוימת, לא בהכרח עם קשר כלשהו לקשרי דם למשפחת מלוכה כלשהי. נסיך כזה מכונה לעיתים "נסיך שולט" והשטח שבשליטתו מכונה נסיכות. לדוגמה, הנסיך אלברט השני, נסיך מונקו, המולך על נסיכות מונקו. כינוי זה נפוץ במקרים רבים בהתייחסות לשליט שטח קטן יחסית. בימי הביניים, שימש הכינוי גם כשמו של בעל נחלה ראשית, שהוא וסאל המלך בלבד. בכנסייה הקתולית שימש התואר לציון הבישוף השליט בשטח מסוים. לדוגמה, הבישוף של רומא, האפיפיור, מכונה לעיתים נסיך הוותיקן.

בארצות שונות באירופה, שימש התואר נסיך לציון כל אדם בעל דרגת אצולה גבוהה, בלי קשר דם הכרחי למשפחת המלוכה. כך, לדוגמה, הנסיך הגרמני (Fürst), הדופן (Dauphin) הצרפתי או הרוסי (קניאז) לא היו בהכרח בני מלוכה או שליטים של שטח מסוים ותוארם ציין רק את היותם בני המעלה העליונה בדירוג תוארי האצולה.

במקרים שונים, תואר הנסיכות נוצר כדי לכנות שליט של שטח מסוים, אך עם אובדנו של זה נותר כסימון טיטולרי בלבד להיותו נסיך. לדוגמה, מלך הולנד יכונה "נסיך אוראנז'" (Prins van Oranje) על שם השליטה הממשית שהייתה בעבר באוראנז' שבצרפת, בספרד יכונה יורש העצר "נסיך אסטוריאס (Principe de Asturias), בבלגיה ישנם נסיך ליאז' ונסיך ברבן, ואילו יורש העצר הבריטי הוא "הנסיך מויילס" (Prince of Wales), למרות שגם כאן אין התואר מייצג שליטה ממשית בשטח כלשהו.

Frederica Amalia of Denmark
על פי רוב המונח נסיכה מתייחס לביתו של שליט

באימפריה הרוסית

נהוג לתרגם את שם תואר האצולה הרוסי קניאז (Князь), ל"נסיך".

החל מאמצע המאה ה-18 חודש התואר "קניאז גדול" (וָליקי קניאז, שהיה בשימוש כשליט רוס הקדומה, נקרא גם דוכס גדול) עבור בניו של הצאר ונכדיו. בנוסף, התואר קניאז, במובן של "נסיך" עבר מדור לדור בירושה אצל בני משפחות אצולה צאצאי שושלת הרוריקית - כמו בלוזרסקי, סלוסלסקי-סלוזרסקי, גורצ'אקוב, או שושלת הגדימינידים - גאליצין, טרובצקוי וכו'. החל מהמאה ה-18, התואר של קניאז, במובן "נסיך", שציין את המעמד הגבוה ביותר בקרב האצולה, התחיל להיות מוענק על ידי הצאר לאצילים שהצטיינו במעשיהם. כך התמנה לקניאז אלכסנדר מנשיקוב, חברו של הצאר פטר הגדול וגם המאהב ויד ימינה של קתרינה הגדולה, גריגורי פוטיומקין.

אחרי שנת 1801 לאחר סיפוח גאורגיה לאימפריה הרוסית, חלק מבני האצולה המקומית, חלקה בקשרי יחוס עם בית המלוכה הגאורגי, כונו ברוסית "קנזים" או "נסיכים". גם כמה אצילים ממוצא טטרי אימצו את התואר הזה, על בסיס יחוס משפחתי.

CNN

CNN (ראשי תיבות באנגלית: Cable News Network, בתרגום חופשי: רשת חדשות בכבלים) היא רשת טלוויזיה אמריקנית המתמקדת בשידורי חדשות ואקטואליה. זוהי אחת מרשתות הטלוויזיה הנצפות ביותר בעולם.

CNN נמצאת בבעלותו של טד טרנר, המשמש גם כמנכ"ל ספקית האינטרנט הגדולה בארצות הברית, AOL. טרנר הקים את הערוץ ב-1 ביוני 1980, בתחילה לא זכתה הרשת להצלחה, ומגישי החדשות שלה נודעו בטעויות הרבות אותן עשו בשידור חי. במשך הזמן התמקצע הערוץ ותפוצתו גדלה; פורמט השידורים מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, היה חדשני באותה התקופה, והערוץ הצליח לעקוף בתפוצתו ערוצים ותיקים ממנו, כגון NBC ABC ו-CBS.

הערוץ משודר בישראל ב-yes באפיק 102, ב-HOT באפיק 205 ובפרטנר tv באפיק 80. בשנים 2015-2019 שודר הערוץ גם בסלקום tv.

IUCN

IUCN (ראשי תיבות של International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources‏), האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (מכונה בקיצור "איגוד השימור העולמי"), הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע. הוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת מינים בסכנת הכחדה הידועה כרשימה האדומה של IUCN וסיווג אזורים מוגנים.

האיגוד נוסד ב-1948 המטה שלו מצוי בגלנד שבשווייץ. ב-IUCN חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות בעולם.

האיגוד עורך אחת לעשר שנים את קונגרס הפארקים העולמי, בו נקבעות אסטרטגיות לשמירה על הטבע באזורים מוגנים. הקונגרס האחרון התקיים בספטמבר 2003 בדרבן, דרום אפריקה. אחת לארבע שנים נערך "כינוס השימור העולמי" המהווה אספה כללית של החברים בארגון.

אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת

אדוארד השביעי (Edward VII, ‏9 בנובמבר 1841 - 6 במאי 1910) היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, מלך מושבות חבר העמים הבריטי וקיסר הודו הבריטית מ-22 בינואר 1901 ועד מותו ב-6 במאי 1910. היה ידוע בכינויו הדוד של אירופה, שכן היה בעל קשרי דם עם כמעט כל שאר המונרכים באירופה.

אדוארד, ששמו המלא היה אלברט אדוארד, נולד למלכה ויקטוריה ולנסיך אלברט, והיה למלך הבריטי הראשון לבית סקסה-קובורג-גותה. כיורש העצר, החזיק אדוארד בתואר "נסיך ויילס", תואר אותו נשא במשך כמעט 60 שנה. לאורך תקופת שלטונה הארוכה של אמו, לא היה לאדוארד כוח פוליטי, אך הוא נחשב להתגלמות מעמד האצולה האופנתי והנהנתני.

במהלך תקופת שלטונו של אדוארד, הנקראת "התקופה האדוארדית" על שמו, הייתה ההכרה הרשמית הראשונה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה. הוא גם מילא תפקיד חשוב בתהליך המודרניזציה של הצי הבריטי ותהליך הרפורמה של חיל הרפואה הבריטי, וכן בתהליך הארגון מחדש של הצבא הבריטי לאחר מלחמת הבורים. אדוארד היה אחראי לטיפוח היחסים בין בריטניה לשאר מדינות אירופה, ובמיוחד לצרפת, ולכן נהגו לכנות אותו "משכין שלום". אולם עברו כמלך ששמר על השלום נפגע בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה ארבע שנים לאחר מותו, בשנת 1914.

אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה

אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה ודוכס סקסוניה (פרנסיס אלברט אוגוסטוס קארל עמנואל) (נולד ב-26 באוגוסט 1819, מת בטירת וינדזור 14 בדצמבר 1861) היה בעלה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

הנסיך אלברט נולד בקובורג, בדוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד, למשפחה שהייתה מקושרת למלכים רבים באירופה באותה תקופה. בגיל 20 הוא נשא לאישה את דודניתו ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ויחדיו הם הביאו לעולם 9 צאצאים. בתחילה חש אלברט מתוסכל בנוגע למעמדו כבן הזוג של המלכה, עקב העובדה שלא ניתנו לו סמכויות או תפקידים. בהמשך הזמן הוא לקח על עצמו תפקידים ציבוריים רבים, כגון הובלת רפורמה במערכת החינוך והיה שותף במהלך לביטול העבדות במושבות בריטניה ברחבי העולם. הוא גם לקח על עצמו להיות מנהל משק הבית, האחוזות והמשרד של המלכה והיה מעורב בצורה משמעותית בארגונה של התערוכה הגדולה ב-1851. אלברט סייע רבות להתפתחותו של המשטר החוקתי של בריטניה על ידי כך ששכנע את ויקטוריה להיות פחות ופחות מעורבת בהחלטות הפרלמנט, זאת למרות התנגדותו למדיניות החוץ של ראש הממשלה ושר החוץ הבריטי בזמנו, לורד פלמרסטון.

אלברט מת בטרם עת בגיל 42. בעקבות מותו, המלכה ויקטוריה שקעה באבל עמוק וממושך, שנמשך עד יום מותה. היא נהגה ללבוש רק בגדים שחורים לאחר מותו. לאחר מות המלכה ויקטוריה, עלה לכס המלכות בנם המשותף של בני הזוג, אדוארד השביעי, שהיה המונרך הראשון לבית סקסה-קובורג-גותה, אליו השתייך אביו.

ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי (באנגלית: WHO - World Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948 כאחת הזרועות של האו"ם, ומטהו בז'נבה, שווייץ.

הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה, ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית. הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי, ושואף לקדם את איכות החיים. תפקידיו העיקריים: לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות, ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות. הארגון ידוע במיוחד עקב מאבקו במחלת אבעבועות שחורות, והצלחתו בחיסולה המוחלט.

החוקה של ארגון הבריאות העולמי נכנסה לתוקף ב-7 באפריל 1948 - תאריך שנחגג בארגון בכל שנה כ"יום הבריאות העולמי".

מרכז הארגון נמצא בז'נבה שבשווייץ. נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ובוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

בית הוהנצולרן

בית הוהנצולרן (בגרמנית: Hohenzollern) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה שמונה מאות וחמשים שנה, החל מהמאה ה-11 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהעמידה נסיכים לברנדנבורג, מלכים לפרוסיה ולגרמניה כולה. ענף נוסף של המשפחה, הוהנצולרן-זיגמרינגן, העמיד מלכים ברומניה.

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' החמישי (באנגלית: George V‏; 3 ביוני 1865 - 20 בינואר 1936), הידוע גם בשמו המלא ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט, היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936. ג'ורג' היה המונרך הבריטי הראשון מבית וינדזור, אותו הקים מתוך הענף הבריטי של בית סקסה-קובורג-גותה הגרמני.

ג'ורג' שירת בצי המלכותי החל מגיל 12, אך בעקבות מותו המוקדם של אחיו הבכור, הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, הוא התקדם למקום השני בסדר הירושה לכתר הבריטי אחרי אביו. הוא נישא לארוסתו של אחיו הבכור המנוח, מרי מטק. אף על פי שהרבה לנסוע עם אשתו ברחבי האימפריה הבריטית הוא נטה להישאר בביתו ולטפח את תחביביו השונים.

ג'ורג' הוכתר למלך-קיסר ב-1910 לאחר מות אביו, המלך אדוארד השביעי. הוא היה קיסר הודו היחיד שנכח בדורבר דלהי שלו, בו הופיע לפני נתיניו ההודיים כשעל ראשו הכתר האימפריאלי של הודו, שנוצר לכבוד האירוע. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא ויתר על כל תאריו הגרמניים יחד עם קרובי משפחתו שהיו נתינים בריטיים, ושינה את שמו של בית המלוכה הבריטי לשם אנגלי. בתקופת שלטונו פוצלה המלוכה על ידי הפרלמנט הבריטי, כך שג'ורג' שלט בכל דומיניון כממלכה נפרדת, ובכך נסללה הדרך להתפתחותו של חבר העמים הבריטי. בתקופת שלטונו הוא התמודד עם עליית הסוציאליזם, קומוניזם, פשיזם, רפובליקניזם אירי וממשל הלייבור הראשון.

בעשרים שנותיו האחרונות סבל ג'ורג' מבריאות רעועה. יורשו היה בנו, אדוארד.

החברה המלכותית

החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע (באנגלית: The Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), הידועה בקיצור בשם החברה המלכותית (The Royal Society), היא אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

המלט

המלט (אנגלית: The Tragedy of Hamlet, Prince of Denmark, מילולית: הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק), ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של ויליאם שייקספיר, ולדעת רבים, הטרגדיה הטובה ביותר שלו. המחזה נכתב בזמן לא ידוע בין 1600 לקיץ 1602. זהו מחזהו הארוך ביותר של שייקספיר, ובמקור האנגלי 4,042 שורות ו-29,551 מילים.

המחזה מתאר את קורותיו של המלט, נסיך דנמרק, שאביו (שגם שמו היה המלט) מת לפתע, ואמו גרטרוד נישאת לדודו קלאודיוס. בתחילת המחזה רוחו של אביו המת מופיעה למולו, מספרת שנרצח על ידי קלאודיוס, ומצווה על המלט לנקום את מותו בכך שיהרוג את דודו. מכאן ואילך המלט מתלבט מה לעשות, התלבטות הנמשכת כל המחזה עד סופו הטרגי. הימנעותו של המלט מלבצע את המשימה שהוטלה עליו גוררת את הירצחו בשגגה של יועץ המלך פולוניוס, וכך את שגעונה של אופליה בתו ואת ספק מותה-ספק התאבדותה. היא מביאה את מותם של חבריו הבוגדניים של המלט, רוזנקרנץ וגילדנשטרן. בסיומו של המחזה בא המוות על כל הדמויות המרכזיות, כיישום של עקרונות הטרגדיה השייקספירית, בה חטא גורר חטא, עד לאבדון מוחלט.

הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של ארגוני הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. משרדיו בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen;‏ 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.

בתולדות עם ישראל וארץ ישראל נודע וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך. במסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום.

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, באנגלית: Victoria; ‏ 24 במאי 1819 – 22 בינואר 1901) הייתה מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה. היא מלכה במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי לפניה ואחריה עד לכהונתה של אליזבת השנייה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876.

תקופת שלטונה נקראת על שמה "התקופה הוויקטוריאנית"; הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה חוותה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה של ויקטוריה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם.

ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והייתה ממוצא גרמני. היא הייתה השליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר.

יורש עצר

יורש עצר במונרכיה הוא הנסיך או הנסיכה המיועדים להיות המלך (או המלכה) בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של נבצרות. מבחינים בין יורש מוחלט (Heir apparent), שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה (Heir presumptive), שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.

בממלכות אירופאיות מסוימות (שוודיה, בלגיה, נורווגיה, הולנד, הממלכה המאוחדת), יורש העצר הוא הילד (בן או בת) הבכור של משפחת המלוכה.

ב-1979 אירע בשוודיה תקדים: הנסיכה ויקטוריה, בתו הבכורה של מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכתרה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השוודי, חוק המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה.

בארצות אחרות (ספרד, דנמרק) נבחר הבן הבכור של המלך או המלכה המכהנים.

בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של אלפונסו השנים עשר, מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת ה-5, כמלכה בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר.

בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. בסעודיה, למשל, נבחר המלך ח'אלד ליורש עצר עוד בשנת 1965, אף על פי שלא היה בנו של המלך פייצל, אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר פהד.

בירדן היה הנסיך חסן, אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך חוסיין את התואר, ומינה את בנו הנסיך עבדאללה, ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו הנסיך חמזה ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-2004 ומינה במקומו בשנת 2009 את בנו הנסיך חוסיין ליורש העצר שלו.

ישנן מדינות בהן יורש העצר מקבל גם תואר אצולה. למשל הנסיך מוויילס (בריטניה) ונסיך אסטוריאס (ספרד).

ליכטנשטיין

נסיכות ליכטנשטיין (בגרמנית: Fürstentum Liechtenstein) היא מדינה זעירה במרכז אירופה, הגובלת בשווייץ במערב ובאוסטריה במזרח. המדינה חברה באו"ם משנת 1990.

נסיך בוחר

נסיך בוחר, נסיך אלקטור, או קוּרְפִירְסְט (בגרמנית: Kurfürst) היה מעמד באימפריה הרומית הקדושה, שהתקיים לאורך מאות שנים. תפקידם של הנסיכים הבוחרים (שהיו שבעה במספר עד למאה ה-17) היה לבחור את קיסר האימפריה הרומית הקדושה. פורמלית, אלו שנבחרו על ידי הנסיכים הבוחרים נשאו בתואר "מלך הרומאים", ורק אלו שהוכתרו על ידי האפיפיור נשאו בתואר "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".

הקיסרות הייתה מורכבת מנסיכויות רבות ולא הייתה בגדר מלכות העוברת בירושה: השלטון לא עבר מאב לבנו במסגרת שושלת, וכל קיסר היה צריך להיבחר לתפקידו. כדי שבחירתו תהיה יעילה ולא תיתקל בקשיים, הוחלט ב-1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, על הקמת המעמד של נסיכים בוחרים, פורום מצומצם של שבעה נסיכים, מושלי מחוזות חשובים, שרק הם ישתתפו בבחירת הקיסר. הנסיכים הבוחרים היו נסיכי ברנדנבורג, סקסוניה, טריר, מיינץ, קלן, פפאלץ ובוהמיה. שלושה מהם – הארכיהגמונים של מיינץ, טרִיר וקלן – היו אנשי כנסייה בכירים; ארבעת הנותרים היו נסיכים חילונים.

לעיתים הוחלף נסיך בוחר אחד במשנהו מסיבות פוליטיות. כך למשל היה בסוף המלחמה השמלקלדית, כאשר הקיסר קרל החמישי הכריח את הנסיך הבוחר יוהאן פרידריך מסקסוניה להתפטר. סיבות אחרות להחלפת נסיך בוחר היו, למשל, התחזקות משפחות אצולה מסוימות ושקיעתן של אחרות, או היפרדות מהאימפריה. למשל, בוהמיה נפרדה בתחילת המאה ה-18 מגרמניה, והוחלפה בנסיכות הנובר. בית ויטלסבאך הפך לגורם משפיע בגרמניה במאה ה-17, ולכן קיבל אחד מבני המשפחה מעמד זה בשם ממלכת בוואריה.

לאחר המאה ה-15 הפכה בחירת הנסיכים לאירוע טקסי בהליך העברת התואר בירושה.

נסיך ויילס

נסיך ויילס (באנגלית: Prince of Wales; בוולשית: Tywysog Cymru) הוא תוארו של יורש העצר הבריטי.

התואר ניתן בראשונה בשנת 1301, לאחר כיבוש ויילס בידי האנגלים. על פי המסורת המלך אדוארד הראשון הבטיח לאצילי ויילס כי הנסיך הבא של ויילס יהיה יורש העצר של מלכות אנגליה והוא יהיה "יליד ויילס שאינו מדבר מילה אחת באנגלית" (לפי גרסה אחרת "שלא מדבר אף שפה זרה"). כיוון שאשתו כרעה ללדת הביא אותה בחשאי לטירת קרנארפון (Caernarfon) וכאשר נולד בנו אדוארד (הנודע בשם 'אדוארד קרנפון' ומלך מאוחר יותר כאדוארד השני) הוא הציג אותו בפני האצילים ואמר: "הרי לכם הנסיך שביקשתם".

מאז ובניגוד לתוארי אצולה אחרים, התואר אינו עובר בירושה אוטומטית אלא ניתן ליורש עצר זכר על ידי השליט. נשים אינן יכולות להחזיק בו בזכות עצמן (אלא כבנות הזוג של הנסיך מוויילס). נכון לשנת 2016 הנסיך מוויילס הוא הנסיך צ'ארלס בנה של המלכה אליזבת השנייה והוא הנסיך ה-21 המחזיק בתואר. הנסיך צ'ארלס קיבל את תארו בגיל 10, בשנת 1958. המלכה בחרה להעניק לו את התואר בגיל בו יבין את משמעותו. הנסיך הוכתר בתוארו זה באירוע ממלכתי שנערך בוויילס בהגיעו לגיל 21, בשנת 1969.

בין תאריו הנוספים של נסיך ויילס הנוכחי: דוכס קורנוול, דוכס רותסיי, דוכס צ'סטר. שלט האצולה של הנסיך כולל שלוש נוצות יען וסרט הנושא צמד מילים בגרמנית שפירושן 'אני משרת' (בגרמנית: Ich dien).

לפני הנסיך צ'ארלס, הנסיך אלברט אדוארד, בנה של המלכה ויקטוריה ולימים המלך אדוארד השביעי, החזיק בתואר למשך התקופה הארוכה ביותר, מהיוולדו ב-8 בדצמבר 1841 ועד מות אמו ב-22 בינואר 1901, במשך 59 שנים ו-45 יום. שיא זה נשבר ב 9 בספטמבר 2017, על ידי הנסיך צ'ארלס.

נסיכי ויילס במאה השנים האחרונות:

הנסיך ג'ורג', 1901-1910 (המלך ג'ורג' החמישי, מלך עד 1936)

הנסיך אדוארד, 1910-1936 (המלך אדוארד השמיני, התפטר בדצמבר 1936)

הנסיך צ'ארלס, 1958-כיוםבממלכות אחרות קיימים תארים דומים ליורשי העצר, כגון נסיך אסטוריאס בספרד, ובעבר גם דופן צרפת ועוד.

נשיונל ג'יאוגרפיק

הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי (באנגלית: National Geographic Society ובראשי תיבות NGS) הוא ארגון חקר שהוקם בארצות הברית ב-27 בינואר 1888. הארגון עוסק בחקר הגאוגרפיה וידיעת הטבע לצד חינוך והנגשת ידיעת הטבע לקהל הרחב.

מנהלו הראשון של הנשיונל ג'יאוגרפיק היה אלכסנדר גרהם בל. מטרתו המוצהרת של הנשיונל ג'יאוגרפיק היא לקדם את הידע הכללי וידע הגאוגרפיה בפרט בין כלל הציבור. לצורך כך, כארגון המחקר הגדול בעולם ללא כוונות רווח, מקיים הארגון מחקרים מדעיים שונים וכן מוציא לאור מגזין, 'נשיונל ג'יאוגרפיק מגזין', ומפעיל ערוץ טלוויזיה. בנוסף, הארגון משתדל להפעיל מעורבות בחינוך נוער, ולשם כך הקים קרן קידום חינוך וגאוגרפיה. מקום מושבו הוא בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית.

פילדמרשל

פילד-מרשל, פלד-מרשל, פלדמרשל, מרשל (בברית המועצות, רוסיה ועוד) או גנרל-פלדמרשל (בגרמניה ובאוסטריה) היא הדרגה הגבוהה ביותר בצבאותיהן של רבות ממדינות העולם.

מקור המילה בגרמנית עתיקה: marahscale - "אשר על הסוסים". marah - סוס, scalc - משרת. מכאן, ה"אחראי על הפרשים" כאשר הכוונה היא לחיל הפרשים, תפקיד בכיר במשק הבית של מלך, נסיך, או אציל בימי הביניים. מאוחר יותר המפקד הראשי על הכח הצבאי.

בדרך-כלל, הדרגה ניתנת לגנרלים מזרועות היבשה בלבד; כשגנרל מחיל הים או מחיל האוויר מקבל דרגה זו, אזי היא נקראת אדמירל הצי (Fleet Admiral) ומרשל אוויר (Air Marshal) בהתאמה. עם זאת, לכמה ממפקדי חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הוענקו דרגות גנרל-פלדמרשל במלחמת העולם השנייה.

דרגת פילד-מרשל, הגבוהה מדרגת גנרל, ניתנת בדרך-כלל רק בזמן מלחמה. בצבא האמריקאי קיימת דרגה מקבילה לפילד-מרשל הנקראת גנרל הצבא (General of the Army), ובלשון פחות רשמית: גנרל חמישה כוכבים (Five-Star General) (לפי סמל הדרגה).

בצבא הרוסי הדרגה המקבילה נקראת מרשל הפדרציה הרוסית, שהחליפה את דרגת מרשל ברית המועצות בצבא האדום.

צ'ארלס, נסיך ויילס

הנסיך צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג' וינדזור (Charles, Prince of Wales, ‏נולד ב-14 בנובמבר 1948) הוא יורש העצר, נסיך ויילס והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי. הוא יורש העצר לתקופה הארוכה ביותר בתולדות מלכי אנגליה, 67 שנה (החל מעליית אמו המלכה אליזבת השנייה למלוכה ב-6 בפברואר 1952, כאשר היה בן 3); אם יירש את אמו, יהיה המונרך הבריטי שנכנס לתפקיד בגיל המבוגר ביותר. המונרך המבוגר ביותר שנכנס לתפקיד נכון להיום היה ויליאם הרביעי, שנכנס לתפקיד בגיל 64‏.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.