נמרוד

נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית, פרק י', כבנו של כוש, בן חם, בן נח.

במקרא ובמדרש

בניגוד לרוב הדמויות המוזכרות בפרשת נח, נמרוד אינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים אחדים על חייו, על-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו[1] שכנה בארץ שנער וכללה את הערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום). לדעתם של הרמב"ן ופרשנים נוספים נמרוד בנה, בנוסף, גם באשור את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות-עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל.

נמרוד, על פי הכרונולוגיה היהודית, חי כ-215 שנה משנת א'תתק"ח עד יום מותו של אברהם בשנת ב'קכ"ג. על פי המפרשים הוא נרצח על ידי עשיו כשהלה שדד מנמרוד את הבגד המיוחד שלו.

יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ספר א פרק 4) מתאר את נמרוד כמציב אלטרנטיבה לכניעת האדם לאיתני הטבע ולשליטת האלהים, וכקורא לבני האדם לשלוט בטבע ואף להתגונן מפני האלהים באמצעות מגדל בבל שיגן עליהם מפני סכנת המבול. גם במדרש נחשב נמרוד לדמות שלילית, כשאפילו משמעות שמו מסמלת רצון למרוד כנגד האלוהים, ועיסוקו בציד מצייר אותו כשליט אכזר ואלים. בין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה לבניית מגדל בבל, וכן מספר עליו המדרש שציווה להשליך לכבשן את אברהם, בעודו צעיר, בשל סירובו לסגוד לאלילי בבל. במדרש אברהם והצלמים המופיע בבראשית רבה מתואר העימות התאולוגי בין אברהם המונותאיסט לנמרוד עובד האלילים: בתלמוד (בבא בתרא, צא, א) נאמר שנמרוד אסר את אברהם בעיר כותה במשך שלוש שנים.[2]

נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבוד לענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבוד לבן אדם, שסובל הרוחות (=שיש בתוכו "רוח", כלומר נשמה)? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר (=לאש) - הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו!

בראשית רבה ל"ח, יג

לעומת זאת ישנן פרשנויות המפרשות את השם נמרוד כמביע מרד נגד עובדי האלילים, ומכאן רואות אותו כדמות חיובית.[דרוש מקור]

לפי רבי אברהם אבן עזרא המפרש את הפשט של המקרא - נמרוד החל להיות גיבור ציד בכך שהיה מקריב קורבנות עולה לה'[3], אך הדרש מפרש זאת אחרת.

לפי חז"ל, אמרפל המוזכר בספר בראשית הוא נמרוד (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד א').

Danziger, Itzhak, Nimrod, 1939
"נמרוד", פסלו של יצחק דנציגר

נמרוד באמנות

ב"קומדיה האלוהית" של דנטה מוצג נמרוד כענק, וכנידון למדור התשיעי של הגיהנום. העונש שנגזר עליו הוא ללהג באופן אינסופי, מבלי שאחרים יוכלו להבין אותו, ומבלי שהוא יוכל להבין את דברי האחרים (בדומה לרעיון בלילת השפות שבסיפור מגדל בבל).

שיר עממי בשפת הלאדינו, בשם "כאשר המלך נמרוד" או "אברהם אבינו", מתאר את העימות שבין נמרוד לאברהם. בשיר, רואה נמרוד כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלוהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע.

האמן יצחק דנציגר יצר את הפסל "נמרוד", המגלם את האידיאלים של התנועה הכנענית, המציגים את האדם השורשי המחובר לאדמתו.

במופע אל תקרא לי שחור מופיע השיר "נמרוד" (מילים: דן אלמגור, לחן: בני נגרי), המהלל את נמרוד כאיש שחור גיבור-צייד.

השם "נמרוד"

במסורת היהודית יש הסתייגות משימוש בשם "נמרוד", בשל הדימוי השלילי שנקשר בו. על אף זאת, השם הוא שם פרטי מקובל בקרב חילונים. הסיפורים שנקשרו לשמו של נמרוד מופיעים גם במסורות בנצרות ובאסלאם, והוא אף מופיע כשם משפחה נוצרי. קיימים גם כתבי עת בתחומים שונים הנושאים את השם נמרוד. הדימוי החיובי של נמרוד כגיבור ציד קיבל ביטוי בשמשו כשם של ספינות מלחמה בריטיות, מטוס קרב בריטי, הוקר נמרוד, מטוס סיור בריטי, הוקר סידלי נמרוד, וטיל נ"ט ישראלי, נמרוד.

למרגלות החרמון נמצא מבצר נמרוד, וסמוך אליו הוקם היישוב נמרוד. בחמש מדינות בארצות הברית קיימים יישובים הנושאים את השם נמרוד.

בסלנג האמריקאי משמש השם נמרוד ככינוי מלגלג לאדם טיפש. המקור לכך הוא מסרטוני באגס באני, בהם השתמש באגס באני בשם נמרוד ככינוי מלגלג ליריבו הצייד הבלתי מוצלח אלמר פאד.[4]

לקריאה נוספת

  • Uehlinger, Christoph. "Nimrod." Pages 627-630 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מפה המציגה את הארצות שכבש נמרוד, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
  3. ^ אבן עזרא בראשית י' ט' מויקיטקסט
  4. ^ אתר Slang City
אגם

אֲגַם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.

אגמים גדולים נקראים לפעמים "ים", וימים קטנים נקראים לפעמים "אגם". למשל, ים כנרת וים המלח הם למעשה אגמים. האגם הגדול בעולם הוא מלוח - הים הכספי. האגם העמוק ביותר הוא ימת באיקל בסיביר. המונח אגם משמש גם לתיאור אתרים יבשים בדרך כלל המתמלאים מים רק לאחר גשמים כבדים, כמו למשל אגם אייר באוסטרליה.

אגמים יכולים להיווצר בדרכים מגוונות:

אגמים טקטוניים - נוצרו עקב תזוזות טקטוניות של הלוחות היבשתיים. לדוגמה, ימת בייקל במזרח סיביר, ים כנרת וים המלח מתזוזת השבר הסורי אפריקני.

אגמים וולקניים - נוצרו עקב פעילות געשית: בלועות הר געש (Okama ביפן, ברכת רם ברמת הגולן), או כתוצאה מחסימת נחלים על ידי זרמי לבה ומהתפוררות ושבירה של מגמה מתקררת (אגם החולה).

אגמים שנוצרו עקב גלישת קרקע - גלישת הקרקע חוסמת לעיתים נחלים, במעלה הסכר מתאספים המים ונקווה אגם.

אגמים קרחוניים (גליצאליים) - נוצרו עקב גלישת קרחונים. כאשר הקרחון גולש הוא חורץ במשקלו את הקרקע וסוחף עמו אדמה רבה. המסת הקרחון וקפיאתו מחדש מביאה להתפוררות הקרקע ולהיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. האגמים הגדולים בארצות הברית וכן מרבית האגמים בעולם נוצרו בדרך זו.

אגמי המסה - שנוצרו עקב תהליכי המסה כימית של סלעים או מינרלים הגורמות להיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. אגמים כאלו מצויים בעיקר באזור של מסלע גיר ונופי קרסט. אזור הלג'ה הגדולה בסוריה ובאזור מבצר נמרוד ברמת הגולן.

אגמים שנוצרו עקב פעילות נחלים - דמויי פרסה או טבעת. כתוצאה מהשתנות ערוצי נחלים והתנתקותם מהערוץ המרכזי. נפוץ באגמים בסמוך לשפך הנחל לים.

אגמים שנוצרו עקב פעילות הרוח - בעיקר באזורי דיונות, עקב שחיקת הדיונה והסעת החול מעל שכבה אטימה נוצר מקום נמוך שאליו נאספים מים.

אגמים אורגניים (בוג) - אגמים קטנים שנוצרים על קרקעית כבול המתאפיינת בתכולה גבוהה מאוד של חומר אורגני. תהליכי היצירה אינם ברורים לחלוטין. מאופיין על ידי צמחים אקזוטיים אוכלי חרקים, המים בדרך כלל צלולים ומעט חומציים.

אגמים מעשה ידי אדם - כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית, דוגמת הקמת סכרים להפקת חשמל (אגם פאוול לפני סכר הובר בארצות הברית, אגם נאצר לפני סכר אסואן במצרים) או אגמים לנופש וקיט (כדוגמת פארק הירקון ואגמון הסופרלנד).פינלנד ידועה כ"ארץ אלף האגמים", ומינסוטה היא "ארץ עשרת-אלפי האגמים".

ארך

אוּרוּכּ או ארך, בשומרית: (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר.

המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק.

משערים שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ.

גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, פרק י', פסוק י', העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.

אשור (דמות מקראית)

אַשּׁוּר, דמות מקראית, מוזכר במקרא כאחד מבניו של שם בן נח, ושממנו התפתחה האומה והממלכה האשורית. המקרא אינו ממשיך לסקור את צאצאיו של אשור והוא עובר לסקירת שאר משפחתו - צאצאי שם.

על פי המקרא, אשור נולד לשם בתקופה שלאחר המבול, בין השנים 2103 לפנה"ס עד 1602 לפנה"ס, לפי התיארוך המקראי.ישנו איזכור נוסף בתנ"ך לגבי אשור, בעת סקירת צאצאי חם בן נח.

אולם לא ניתן להסיק בצורה חד משמעית האם אשור הוא זה שיצא מארצו של נמרוד ובנה את כל הערים האלה, או שנמרוד יצא מארצו לארץ אשור ובנה את אותם הערים. בפרשנות המסורתית למשל, רש"י נוקט כמובא במדרש "כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום (כינוי לה') לבנות המגדל יצא מתוכם" (רש"י בפירושו למקרא). אולם הרמב"ן מפרש את המשך הפסוק על נמרוד, "במלכו עליה... יצא אל אשור, כי אשור מבני שם היה, ....ולכך תקרא ארץ אשור "ארץ נמרוד"." (הרמב"ן בפירושו למקרא).

עם זאת, במקורות הארכאולוגיים מתארכים את יישובם של הערים הללו לקראת 5,000 לפנה"ס. ואת ראשית ביסוס הממלכה לקראת 2500 לפנה"ס. ראו בהרחבה בערך ממלכת אשור.

באסטיון (קומיקס)

באסטיון (באנגלית: Bastion) הוא דמות בדיונית של נבל-על רובוט המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Men Vol.2 #52 ממאי 1996 ונוצרה על ידי הכותב סקוט לובדל והמאייר פסקואל פולי.

באסטיון הוא מיזוג בין מאסטר מולד, יוצר הזקיפים הרובוטיים לבין נמרוד, זקיף מתקדם ביותר מעתיד חלופי. הוא התעורר כאדם-סנטינל לוקה אמנזיה, ואומץ על ידי אשה בשם רוז גילברטי. הוא גדל כבנה בשם סבאסטיון גילברטי, והחל לשמוע על בעיית המוטאנטים של אמריקה. בשלב מסוים, הוא הצטרף לקבוצות אנטי-מוטאנטיות כמו חברי האנושות של גריידון קריד. הוא נעשה האחראי למבצע אפס סובלנות, שבסופו נלקח למעצר של סוכנות S.H.I.E.L.D. באסטיון חזר בניסיון להפוך את איש המכונה לזקיף-עליון, בניגוד לזקיפי העל אשר יצר במבצע אפס סובלנות. הוא נאבק בקייבל, ונהרג לכאורה.

כאשר חזר, סוכנות S.H.I.E.L.D כלאה את באסטיון פעם נוספת; כאשר מוות נשלח להרוג את קבוצת המאניטס של באסטיון ממבצע אפס סובלנות, הוא תקף גם את באסטיון והותיר ממנו רק את ראשו. ראשו נלקח על ידי קבוצה, ממנה לקח גוף חדש על מנת לתקוף את וורלוק ובני בריתו. הוא הובס, ולבסוף, נעשה נגוע בוירוס טכנו-אורגני שהפך אותו ל"תבנית". לבסוף, נהרס עוד פעם. ראשו נלקח על ידי סוכני ממשלת ארצות הברית, וזאת על מנת לגשת למידע שנגנב מקובצי אקסבייר. המידע שוחזר על ידי שאדוקאט, וולברין וגמביט, אם כי באסטיון ניסה לזרוע ביניהם חוסר אמון. אף על פי כן, חברי האקס-מן לא הראו אף סימן חוסר אמון אחד בשני. בסוף אירועי אקס-מן: הביאה השנייה, משיחת המוטאנטים הופ סאמרס הרגה את באסטיון.

הכנענים

"הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית. התנועה נוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי".

חייט

חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל). חייטים הופכים בדים מסוימים לבגדים, באמצעות חיתוכם ותפירתם.

כלי המלאכה של העיקריים של חייט היו, מאז תקופות קדומות, המחט, החוט והמספריים, סרט מידה ומאז המאה ה-19 גם מכונת התפירה. לעיתים נעשה שימוש במונח "חייט" לתאר רק אדם המייצר חליפות גברים (ואז נקראת המקבילה לתפירת בגדי נשים בשם "תופר") או חליפות לנשים ולגברים (אך לא סוגים של בגדים אחרים, כמו בגדים תחתונים). הבדים בהם משתמש החייט הם בדרך כלל צמר, כותנה ומשי.

בשל תפוצת המקצוע, קיימים יהודים רבים ששם משפחתם הוא "חייט". למשל: יעקב חייט, גלית חייט, נמרוד חייט, שושי חייט, ברוך חייט ועוד.

באופן דומה, אנשים רבים ממוצא אנגלו-סקסי ששמם "טיילור" (Tailor) או ממוצא אשכנזי ששמם "שניידר" (Schneider בגרמנית, Sznajder בפולנית). כמו כן מצויים שמות המשפחה קרביץ (מפולנית) ו-פּורטנוֹי (מרוסית), קליירמאקר [Kleermaker בהולנדית].

חיל הרגלים

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צבא ההגנה לישראל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

קצין חי"ר וצנחנים ראשי הנוכחי הוא תא"ל נמרוד אלוני.

יצחק דנציגר

יצחק דַנְצִיגֶר (26 ביוני 1916 – 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה. ממייסדי הסגנון הכנעני בפיסול הישראלי וחבר בקבוצת אופקים חדשים. על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת תשכ"ח. ליצירתו הפיסולית הייתה השפעה רבה על הפיסול הישראלי, החל משנות הארבעים של המאה העשרים, שהתבטאה בנטייה לפיסול בהשפעת האמנות הארכאית, בשילוב המודרניזם בפיסול וביחס אל עיצוב דימוי הנוף של ארץ ישראל בפיסול הישראלי. פסלו "נמרוד" הוא אחת היצירות הידועות ביותר של האמנות הישראלית.

כ"א בחשוון

כ"א בחשוון הוא היום העשרים ואחד בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"א בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

כלח

כָּלַח (Kalḫu) הייתה עיר אשורית חשובה, אשר שכנה על נהר החידקל, דרומית לנינוה. כיום מכונים שרידיה תל נִמְרוּד על שם נמרוד המקראי.

העיר השתרעה על פני שטח של כ-3.6 קילומטר רבוע, והריסותיה נמצאו בנפת אל חמדניה שבעיראק, כ-30 קילומטר דרומית למוסול, וכקילומטר מהכפר נומנאה.

לוט

לפי ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ז-ל"א, היה לוֹט בנו של הרן בן תרח ואחיהן של מילכה ויסכה. הוא יצא מאור כשדים עם אברם אחי אביו, ושרי אשת אברם, "לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" (פסוק ל"א). לפי המסופר באגדה, היה לוט יתום מאב. כאשר הושלך אברהם לכבשן האש על ידי נמרוד, בשל אמונתו המונותאיסטית באל אחד, נעשה לו נס ולא אירע לו כל פגע, אך מיד לאחר מכן נשאל הרן אחיו בצד מי הוא עומד, וכאשר ראה את הנס שנעשה לאברם ענה שהוא בצד אברם. הוא הושלך גם כן לכבשן האש, אך בניגוד לאברם, לא נעשה לו נס והוא נספה. לאחר אירוע זה לקח אברם את לוט היתום תחת חסותו, ועלה איתו לארץ כנען.

מבצר

מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית. ישנם סוגים רבים של מבצרים, שנבדלים זה מזה בגודל ובתכנון.

המבצר הוא מתחם קטן יחסית (שטחו המבוצר לרוב לא עולה על 10,000 מ"ר) ומבוצר, שנועד לצורכי שליטה צבאית והגנה מפני אויב. המבצר תמיד יהיה מוקף בחומה, שתפקידה הוא למנוע מאנשים לא רצויים להיכנס, וכן לבלום התקפות ירי והסתערות של האויב. רוב המבצרים כוללים אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה ועל כך יפורט בהמשך. המבצר נבדל מטירה בכך שמטרתו היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה ארמון מבוצר (אם כי היו מבצרים וטירות שלמעשה שימשו הן כארמון מבוצר והן כמרכז צבאי).

לעיתים, מבצרים הוקמו בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים, שחלשו אחד על השני, ויכלו לסייע אחד לרעהו בשעת הצורך. ביצורים כאלה היו נפוצים בעיקר באזורי גבולות שבהם התרחשה לחימה לעיתים קרובות ופעמים רבות מבצרים אלה החליפו ידיים.

מבצר נמרוד

מבצר נמרוד (ידוע גם בשמות קַלְעַת נַמרוּד וקַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה - בערבית: قلعة الصبيبة) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים, ובו שרידי מבצר גדול אשר נבנה ובוצר במרוצת השנים על ידי צבאות איובים וממלוכים. המבצר שוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון, כ-3 קילומטר מדרום-מערב ליישוב נווה אטי"ב, וכ-1,300 מטרים צפונית-מזרחית ליובלו של נחל סער. המקום מוכרז כגן לאומי.

נמרוד (יישוב)

נִמְרוֹד (או נח"ל נמרוד) הוא יישוב יהודי כפרי בהר החרמון, השייך למועצה אזורית גולן. נמרוד הוא היישוב היהודי הגבוה ביותר במדינת ישראל. גובהו 1,110 מטרים, בפסגת הר קטע.

שמו של היישוב נובע מקרבתו למצודת נמרוד, והוא נמצא בקרבת היישובים הדרוזים מסעדה, מג'דל שמס ועין קיניה, והמושב נווה אטי"ב. היישוב הוקם על ידי גרעין נח"ל ב־31 בינואר 1982. טקס העלייה על הקרקע נערך ביום העצמאות של מדינת ישראל בשנת 1982. בינואר 1999 הפך היישוב לאזרחי. כיום מתגוררות ביישוב 6 משפחות (נכון ל2019). כלכלת היישוב מתבססת על תיירות ונופש. במקום מופעלות בקתות אירוח (צימרים).

נמרוד (פסל)

"נִמְרוֹד" הוא פסל העשוי מאבן חול נובית שיצר הפסל יצחק דנציגר בשנים 1938–1939. הפסל נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית וכביטוי הוויזואלי המובהק ביותר של תנועת "הכנענים".

נמרוד אלוני (קצין)

נמרוד אלוני (נולד ב-12 ביולי 1973) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש ראש חטיבת הדרכה בזרוע היבשה ובמקביל ראש מטה מפקדת העומק. קודם לכן שימש קצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד עוצבת חצי האש ומפקד חטיבת שומרון.

נמרוד שפירא בר אור

נמרוד שפירא בר אור (נולד ב-25 באפריל 1989) הוא שחיין ישראלי, אלוף ישראל ושיאן ישראל הנוכחי (2018) במשחה ל-100 מטר חופשי. ייצג את ישראל בשתי אולימפיאדות (בייג'ינג 2008 ולונדון 2012) וב-3 אליפויות עולם (רומא 2009, שנגחאי 2011 וברצלונה 2013). בעבר החזיק בשיא הישראלי במשחה ל-50 מטר חופשי (כ-4 שנים) ובמשחה ל-200 מטר חופשי (כ-10 שנים)

שפירא בר אור זכה בשלוש מדליות באולימפיאדת הנוער האירופית (ליניאנו 2005) ובשתי מדליות באליפות אירופה בשחייה לנוער (אנטוורפן 2007).

נמרוד שפר

נמרוד שפר (נולד ב-16 במרץ 1961) הוא אלוף במילואים בצה"ל ששירת בתפקידו האחרון כראש אגף התכנון. שפר הוא טייס קרב וראש מטה חיל האוויר לשעבר ומכהן מיוני 2018 כמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

שחר צוברי

שחר צוברי (נולד ב-1 בספטמבר 1986) הוא גולש רוח ישראלי על גלשן מדגם "ניל פרייד". אלוף ישראל, זוכה מדליות הארד באליפות העולם 2008 ובאולימפיאדת בייג'ינג 2008, אלוף אירופה בשנים 2009 ו-2010, וזוכה מדליית זהב בגביע העולם בהולנד 2012.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.