נמל התעופה רמון

נמל התעופה הבינלאומי רמון - אילת[1][2] הוא נמל תעופה בינלאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בינלאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.[3]

נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון
Ramon Airport LLER Tower 15-02-2019
מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון ומטוס ארקיע ההיסטורי שהועתק למקום מאילת, פברואר 2019
נתוני השדה
קוד IATA
‏ETM‏
קוד ICAO
‏LLER‏
סוג השדה ציבורי
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה אילת
בסיס לחברות ארקיע, ישראייר
קואורדינטות 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E / 29.727361°N 35.004806°E
האתר הרשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
01/19 11,811 3,600 אספלט
(למפת דרום הנגב רגילה)
EilatSouthNegev
 
ETM
ETM
קיבולת
טרמינלים 1 (פנימי ובינלאומי)
Ramon airport Tower 04-04-2016a
מגדל הפיקוח בנמל התעופה רמון בשלבי בנייתו, אפריל 2016
(ramon airport - eilat (the terminal
הטרמינל

הפרויקט

הנמל ממוקם 19 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, ומשמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ומאפשרים למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס דגמים A350 A380 להמריא מהנמל לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.

מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.

עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא מומנה בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.

פעילות עתידית

מספר חברות תעופה מתכננות להפעיל קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. תחילה השדה יועד להיפתח בפברואר 2019 רק לטיסות הפנים לאילת. השדה נפתח בפועל ב-19 במרץ 2019 לטיסות פנים ובהדרגה נפתח גם לפעילות בינלאומית לקראת עונת התיירות של חג הפסח שחל בחודש אפריל 2019.

היסטוריה

במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[4] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[5] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[6]

ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה ואת קריאת שמו על שם אילן ואסף רמון.[7] תהליך התכנון המפורט של השדה צפוי היה להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה צפויה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[8] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל.[9] הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.

כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים סולאריים פוטו־וולטאים שיספקו אנרגיה לתפעול הטרמינל, חלונות בידוד כפולים בטרמינל, "בריכה ביולוגית" תוקם לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות הקירור יאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.

באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013. במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[10] ואחר כך לתחילת 2018.[11] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[12] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.

ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[13]

ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להיפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר 2018, וטיסות בינלאומיות יחלו חודש לאחר מכן (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[14] מאוחר יותר נמסר כי הפעלת השדה נדחתה לינואר 2019.

ב-16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[15]

ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול.[16] נחיתה מסחרית ראשונה ברמון התקיימה ב-4 בפברואר 2019 כשמטוס ATR-72 של חברת ישראייר, המריא משדה דב כשעליו 72 נוסעים. נחיתה בינלאומית ראשונה התקיימה ב-4 במרץ 2019 במטוס בואינג 737-800 של חברת ריינאייר בטיסה מפוזנן.

Airport Ilan and Asaf Ramon Timna
תרשים הנמל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יעדים

יעדים בינלאומיים
חברת תעופה יעדים
אורל איירליינס עונתי: מוסקבה – דומודדובו (מתחיל ב-12 בספטמבר), סנקט פטרבורג (מתחיל ב-13 באוקטובר)
ASL איירליינס צרפת טיסות שכר עונתיות: פריז – דה גול (מתחיל ב-27 באוקטובר)
ויז אייר עונתי: וילנה[17] (מתחיל ב-27 באוקטובר 2019), בודפשט (מתחיל ב-1 באוקטובר 2019), ורשה – שופן (מתחיל ב-3 באוקטובר 2019), סופיה (מתחיל ב-29 באוקטובר 2019), וינה (מתחיל ב-29 באוקטובר 2019), בוקרשט (מתחיל ב-29 באוקטובר 2019)[18], ריגה (מתחיל ב-28 באוקטובר 2019).
טראנסאוויה עונתי: פריז – אורלי (מתחיל ב-27 באוקטובר), אמסטרדם (מתחיל ב-2 בנובמבר 2019)[19]
לופטהנזה עונתי: פרנקפורט (מתחיל ב-27 באוקטובר)
פובדה עונתי: מוסקבה – ונוקבו (מתחיל ב-22 באוקטובר 2019)[20]
פינאייר עונתי: הלסינקי (מתחיל ב-22 באוקטובר)
ריינאייר עונתי: מילאן- ברגמו (מתחיל ב-27 באוקטובר 2019), פראג (מתחיל ב-28 באוקטובר 2019), ברטיסלאבה (מתחיל ב-27 באוקטובר 2019), ברלין – שנפלד (מתחיל ב-28 באוקטובר 2019), קובנה (מתחיל ב-27 באוקטובר 2019), ורשה – מודלין (מתחיל ב-27 באוקטובר 2019), בודפשט (מתחיל ב-30 באוקטובר), קרקוב (מתחיל ב-29 באוקטובר 2019).
רוֹסיה טיסות צ'רטר עונתיות: מוסקבה – שרמטייבו (מתחיל ב-27 באוקטובר)
רד ווינגס איירליינס טיסות צ'רטר עונתיות: מוסקבה- דומודדובו (מתחיל ב-3 בנובמבר)
יעדים מקומיים
חברת תעופה יעדים
ארקיע תל אביב – בן-גוריון
ישראייר תל אביב – בן-גוריון, חיפה

דרכי גישה

הגישה לכלי רכב אל נמל התעופה מתאפשרת באמצעות כביש 90. בעבר תוכננה הגעה לנמל גם באמצעות רכבת קלה מאילת.[21] נכון לשנת 2019 לא נמצאת הרכבת בתוכנית התשתיות הרב שנתית של ממשלת ישראל.

לצד שדה התעופה מתוכננת הקמת מרכז לוגיסטי ובנוסף חניון "חנה וסע" ותחנה מרכזית לאוטובוסים שתחליף את התחנה המרכזית באילת. ההשקעה בהקמת המרכז מוערכת בכ־400 מיליון שקל.

השפעות

בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, תאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, תוכל אילת להתפתח צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ותתאפשר בנייה רוויה יותר. מנגד, יחולו הגבלות בנייה על היישוב באר אורה.

באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים לרבות שרת התחבורה לינה שביב כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[22]

ביולי 2015 ירדן אף הגישה תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[23]

אבטחה

בשל קרבתו של נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור "חולות סמר" מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצצות מרגמה, בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תרני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים ישנים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעה ל־288 מיליון שקלים.

בבניין הטרמינל עצמו הוחלט להימנע מההפרדה המקובלת לרוב בין הנוסעים בטיסות הפנים לנוסעים בטיסות הבינלאומיות והם חולקים חללי המתנה משותפים, בין השאר גם בשל העובדה שאף הטסים בטיסות הפנים זכאים לפטור ממכס כמו באילת וכן בשל החמרת בידוק הנוסעים וחפציהם גם בטיסות הפנים.

כמו כן טרם הושלמו בו מבני קבע נוספים לכוחות החירום השונים (אף שמשרד הפנים קיבל תקציב לפעילותם השוטפת). כך למשל רק בנובמבר 2018 פורסם מכרז להקמת תחנת כיבוי אש לצד הטרמינל. לכוחות השיטור טרם הוסדרה תחנה בשדה התעופה ולאחר פתיחת השדה צוין כי טרם הוקם בבניין הטרמינל תא מעצר עבור נוסעים מחו"ל שאינם מורשים להיכנס לישראל ומיועדים לגירוש על ידי משטרת הגבולות. גם מד"א מחתה על היעדר מתחם לתחנת מד"א בשטח הטרמינל וכן מתקן לכוחות הצלה בעת חירום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שדה התעופה "רמון" בתמנע נפתח: "ישראל היא לא קצה מבודד", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ נמל התעופה החדש של אילת על שם אילן ואסף רמון נבנה באתר תמנע, רשות שדות התעופה
  3. ^ איתי בלומנטל, "החזון הציוני מתגשם": נחנך נמל התעופה רמון הסמוך לאילת, באתר ynet, 21 בינואר 2019
  4. ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
  5. ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2005
  6. ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2009
  7. ^ ynet, שדה התעופה בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר ynet, 18 ביולי 2010
  8. ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
  9. ^ ספיר פרץ, ‏שדה תעופה בתמנע יוצא לדרך: רש"ת פרסמה מכרז להקמה, באתר גלובס, 2 ביולי 2012
  10. ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
  11. ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, ערב ערב באילת, ‏29 ביוני 2017
  12. ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2017
  13. ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
  14. ^ אילן גטניו, ‏"מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
  15. ^ אילן גטניו, ‏"נמל התעופה רמון מוכן להפעלה", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2018
  16. ^ ארז רביב, ‏בהשקעה של 1.7 מיליארד ש"ח ייפתח היום (ב') שדה התעופה רמון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2019
  17. ^ חברת Wizz Air משיקה קו חדש בין וילנה ואילת, פורט2פורט (בעברית)
  18. ^ וויז אייר פותחת את הקווים לרמון ומוסיפה יעד חדש, ליטא, עליו היא תקבל מענק מוגדל, גלובס, ‏2019-05-23 (בעברית)
  19. ^ על פי אתר החברה
  20. ^ Pobeda plans Dubai / Eilat launch in Oct 2019, Routesonline (בBritish English)
  21. ^ אבי בר־אלי, זוהר בלומנקרנץ, רכבת קלה תחבר בין שדה התעופה בתמנע לאילת ולמסוף טאבה, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2010
  22. ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2013
  23. ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביולי 2015
21 בינואר

21 בינואר הוא היום ה-21 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 344 ימים (345 ימים בשנה מעוברת).

אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

ארקיע

ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ היא חברת התעופה הפנים-ארצית הגדולה בישראל וחברת התעופה הבינלאומית הישראלית השנייה בגודלה. מרכזה בתל אביב. החברה נמצאת בבעלות חברת ג'ורדאש ישראל של האחים נקש (70% מהמניות) ועובדי החברה (יתר ה-30%).

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

ישראייר

ישראייר תעופה בע"מ היא חברת תעופה ישראלית שבסיסה בנמל התעופה בן-גוריון. החברה מפעילה טיסות פנים בין נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה רמון, נמל התעופה חיפה, (בעבר גם נמל התעופה אילת ונמל התעופה דב הוז) וטיסות שכר וטיסות סדירות לאירופה ואפריקה. החברה היא חברת התעופה השלישית בגודלה בישראל, והיא מעסיקה כ-350 עובדים. רוב יעדיה נמצאים באירופה, לרבות אגן הים התיכון.

כביש 90

כביש 90 (לכינויים של המקטעים השונים של הכביש ראו למטה) הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. תוואי הכביש עובר תחילה לאורך חופיו של מפרץ אילת ולאחר מכן לכל אורכה של הערבה. לאחר מכן הוא ממשיך צפונה לאורך חופי ים המלח ולכל אורכם של בקעת הירדן ועמק הירדן. הוא עוקף את הכנרת ממערב, דרך טבריה וממשיך דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך המורדות המזרחיים של הגליל.

118.5 קילומטר מסך אורכו של הכביש עוברים בשטחי יהודה ושומרון (צפון ים המלח ובקעת הירדן). ביציאה מקטעי הכביש שבבקעת הירדן מוצבים מחסומים של צה"ל, המונעים תנועת כלי רכב לא מורשים בכביש אל מעבר לקו הירוק.

על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 - כביש 90 צפוי לעבור שינוי במספור ולהיקרא כביש 8, כדרך אורך ארצית ראשית. על פי התוכנית, שינוי מספרי הכבישים בשלטי הדרכים השונים צפוי להתרחש בתוך שנתיים (עד סוף שנת 2020).

מנחת (תעופה)

מנחת הוא שטח שהוכשר לנחיתה ולהמראה של כלי טיס והוכרז ככזה על ידי הרשויות המוסמכות. השירות שנותן מנחת המטוסים הוא בסיסי ביותר, ובדרך כלל נכלל בו מסלול אחד בלבד, לעיתים סלול ולעיתים עשוי כורכר בלבד. בדרך כלל אין במנחת מגדל פיקוח, והעזר העיקרי בו למען הטייס הוא שרוול רוח.

מנחת מסוקים הוא משטח ישר המיועד לנחיתה והמראה של מסוקים. שטחו של מנחת תקני כזה בישראל, הוא 37 מטר על 37 מטר. לעיתים מוכשר מנחת כזה, עשוי אספלט, בטון או כורכר, על־פני האדמה, ולעיתים הוא נבנה בראשו של בניין, לרוב בית חולים או גורד שחקים. השטח הקטן הנדרש למנחת מסוקים מאפשר להקצות שטח כזה גם על־גבי ספינה קטנה יחסית, כדוגמת ספינת הטילים סער 5.

מעבר גבול

מעבר גבול הוא תחנה המשמשת למעבר בני אדם וסחורה ממדינה למדינה הסמוכה לה. מעבר הגבול משמש לביקורת דרכונים ומכס, לעיתים בקפדנות רבה ולעיתים בצורה שטחית ביותר (עד כדי ויתור על ביקורת), בהתאם לטיב היחסים בין המדינות. בנוסף למעברי הגבול היבשתיים, מתבצע מעבר ממדינה למדינה שאינן בהכרח סמוכות זו לזו גם דרך נמלי הים והאוויר.

בעבר, בכל מעברי הגבול בהם התאפשרה תנועה היו ממוקמות גם תחנות ביקורת, אך בהווה קטן מספרן של תחנות הביקורת בשל הסכמים בינלאומיים בילטרליים או רב לאומיים.

בהיותם למעשה "שערי הכניסה" למדינה, מעברי הגבול אחראים גם לפיקוח ומניעת הכנסת חומרים אסורים לתחומה של המדינה, ובהם: סמים, מוצרים העלולים לסכן את תנאי התברואה והבריאות של תושבי המדינה (למשל: חי וצומח) וכן אמצעי לחימה מסוגים שונים העלולים לשמש לביצוע תקיפות טרור או פשיעה.

עקב רגישותם והיותם סמלי שלטון וריבונות, היוו מעברי גבול, לא אחת, יעד לפיגועי טרור. אשר על כן, אבטחתם היא אחת המשימות המרכזיות של כוחות הביטחון במדינה.

נמל התעופה אילת

נמל התעופה אילת על שם יעקב הוזמן הידוע בקיצור כנמל התעופה אילת היה נמל תעופה ששכן בלב העיר אילת, בצמוד ובמקביל לכביש 90 (כביש הערבה). הנמל שימש בעיקר לטיסות סדירות בתוך הארץ, לשדה דב (תל אביב), לנתב"ג ולחיפה, לפעילות פרטית ולחלק קטן מהטיסות הבינלאומיות הפוקדות את אילת (מטוסי סילון קטנים ובינוניים עד סדר גודל של בואינג 757), שכן רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת וממנה, נחתו בנמל התעופה עובדה. מספר הנוסעים המרבי ששירת בשנה בטיסות הפנים והחוץ הוא כמיליון וחצי נוסעים. נמל התעופה נסגר ב-18 במרץ 2019 לאחר חנוכתו של נמל התעופה רמון בתמנע, כ-18 קילומטר מצפון לעיר.

לקראת סגירתו של שדה דב ב-1 ביולי 2019, נבחנה פתיחתו המחודשת של נמל התעופה לצד נמל התעופה רמון.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

עילית

עילית קווי תחבורה בע"מ הייתה חברת תחבורה ציבורית ישראלית שהוקמה בשנת 2005. ב-3 ביולי 2011 החברה התמזגה עם חברת קווים, הממשיכה ומפעילה את קווי האוטובוס בביתר עילית ואליה תחת המותג "עילית".

בשנת 2006 זכתה החברה לראשונה במכרז להפעלת קווי התחבורה הציבורית העירוניים ביישוב ביתר עילית, את הקווים להסעת תלמידים בו, וכן את קווי התחבורה הבין-עירוניים ממנו ואליו, לירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, ולקריית גת, ולכפר חב"ד. ובסופי שבוע גם לנתניה, רחובות, חפץ חיים, יסודות וגבעת זאב. החברה החליפה בכך את חברת "ביתר-תור" שפעלה בביתר עילית עד אז. לעילית הייתה שותפות בחברת אפיקים המפעילה את התחבורה הציבורית בשומרון ובקווים הבינעירוניים באשדוד (אשדוד-ת"א, אשדוד-יבנה, אשדוד-רחובות, אשדוד-אשקלון) ובקווים הבינעירוניים באשקלון.

ריינאייר

ריינאייר (באנגלית: "Ryanair") היא חברה לטיסות חסך אירית. החברה היא בעלת צי המטוסים הגדול ביותר באירופה, ושנייה רק לקבוצת לופטהנזה (הכוללת מספר חברות תעופה), במספר הנוסעים השנתי הכללי (לפיכך, בפועל היא החברה הגדולה ביותר גם בתחום זה). החברה ידועה במחירי הטיסות הנמוכים במיוחד שהיא מציעה, אפילו בהשוואה לחברות לואו-קוסט אחרות.

רמון

האם התכוונתם ל...

רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחנת הרכבת אילת

תחנת הרכבת אילת היא תחנת נוסעים מתוכננת של רכבת ישראל העתידה לשרת את העיר אילת, התחנה היא חלק מפרויקט קו הרכבת לאילת, התחנה תמוקם בשטח נמל התעופה אילת שנהרס עם פתיחת נמל התעופה רמון.

תחנת הרכבת נמל התעופה רמון

תחנת הרכבת נמל התעופה רמון היא תחנת נוסעים מתוכננת של רכבת ישראל העתידה לשרת את נוסעי נמל התעופה רמון ולקשר בינו לבין העיר אילת ובין מרכז הארץ, התחנה תסייע רבות בפיתוחו של נמל התעופה וכן תעמיד אותו בתחרות לנמל התעופה בן-גוריון שכן משך הנסיעה מנמל התעופה לתל אביב צפוי לעמוד על פחות משעתיים. התחנה היא חלק מפרויקט קו הרכבת לאילת.

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון • אל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.