נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת. נמל אשדוד ממוקם בצפון-מערב העיר אשדוד, לחוף הים התיכון, במישור החוף הדרומי של ישראל, ומשמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

מבחינה חוקית שייכים נכסי הנמל לחברת נמלי ישראל, ותפעול הנמל נעשה על ידי חברת נמל אשדוד, כך שהמונח "נמל אשדוד" מדבר על שטחו הפיזי של נמל אשדוד והציוד המותקן בו.

נמל אשדוד
לוגו חברת נמל אשדוד
נמל אשדוד - מבט מהאוויר
נמל אשדוד - מבט מהאוויר
מיקום
מיקום אשדוד, מחוז הדרום
גוף מים הים התיכון
קואורדינטות 31°49′49″N 34°38′29″E / 31.830316666667°N 34.641266666667°E
פרטים
מפעיל רשות הספנות והנמלים
סוג מעגן מלאכותי
מזחים 12
סטטיסטיקות
תפוסת מטען שנתית 23.6 אלף טון (2017)
נפח מכולות שנתי 1.525 מיליון TEU ב-2017[1]
תנועת נוסעים 26,757 (2017)[2]
הכנסה שנתית 1,114 מיליון ש"ח[3]
www.ashdodport.co.il
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
נמל אשדוד
נמל אשדוד

היסטוריה

נמל אשדוד הקדום

Ashdod Yam 1
מצודת אשדוד ים

אשדוד העתיקה, אחת מחמש ערי פלשתים, הייתה עיר נמל כבר מתקופת הברונזה המאוחרת. נמלה היה ממוקם בתל מור, תל ארכאולוגי קדום שנמצא סמוך לשפכו של נחל לכיש שהיה חלק מממלכת אשדוד הפלשתית, ותושביו התפרנסו מהנמל הסמוך. הנמל בתל מור הוחרב ביחד עם אשדוד במהלך המאה ה-10 לפנה"ס ולא שוקם. ב-732 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי סרגון השני, מלך אשור, שהחריבה והגלה את תושביה לאחר שמרדו בו ב-712 לפנה"ס.[4] סרגון בנה וביצר את העיר אשדוד-ים והפך אותה לעיר נמל חדשה לאשדוד. בין שתי הערים אשדוד ואשדוד-ים, היה קיים קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, בדומה לקשרים בין הערים יבנה ויבנה-ים.[5]

עם דעיכתה של אשדוד היבשתית במאה ה-4, צמחה ושגשגה העיר הסמוכה לה אשדוד ים, שהפכה לעיר נמל מסחרית חשובה שנקראה אזוֹטוּס פאראליוּס, שפירושה "אשדוד-חוף". אשדוד ים מופיעה במפת מידבא, כעיר גדולה עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מזרקות, כנסיות ומבני ציבור רבים. במהלך המאה ה-10, בשלטון השושלת הפאטמית, נבנתה המצודה וכונתה קלעת אל-מינה, שפירושה "מצודת הנמל". היא הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישת אוניות האימפריה הביזנטית. המצודה נפגעה ב-1033 מרעידת אדמה, ולאחר מכן, ב-1099, במסע הצלב הראשון, יושבה מחדש על ידי צלבנים, בוצרה ונקראה קסטל ברואר. המצודה ננטשה סופית ב-1260, ונשמרה במצבה עד היום.

הנמל המודרני

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. ב-31 ביולי 1961, הונחה אבן הפינה. הנמל נחנך בנובמבר 1963. כדי לבנות את שובר הגלים שאורכו 2,200 מטר הובאו 2.5 מיליון טונות של גושי סלעים ברכבות ובמשאיות מהמחצבות בטירת יהודה ובבנימינה. 40,000 טטראפודים ענקיים הונחו בזה אחר זה. כלונסאות נקבעו, קירות בטון נוצקו ואצבעות הרציפים נשלחו אל הים, מזמינות את האוניות להיכנס.

OldAshdodPortConst

תחילת הבנייה בנמל, 1961

PortOfAshdod1962

בניית שובר הגלים בנמל אשדוד מטטראפודים מבטון ב-1962. כל אחד מהם שוקל 12.5 טון.

PortOfAshdod1963

בניית שובר הגלים הראשי ב-1963

PortOfAshdod1962-2

בניית מסילת הרכבת לנמל אשדוד ב-1962

PortOfAshdod1963-4.D239-061

מסילה להעברת חומרי בנייה ומנוף בעת בנייתו של שובר הגלים הראשי בנמל, 1963

PortAshdodinBuilding1964

נמל אשדוד בתהליך בנייתו, 1964

ב-25 באוקטובר 1965, נכנסו האוניות האחרונות לנמל יפו ולנמל תל אביב, וב-3 בנובמבר, הופסקה הטעינה והפריקה בהם. חלק גדול מעובדי נמלים אלה, שהם מוותיקי היישוב העברי, עברו להתגורר באשדוד, עיר העולים החדשה, כדי להפעיל את נמל אשדוד החדש. ב-21 בנובמבר הופעל לראשונה הנמל לפריקה וטעינה, עם כניסתה של האונייה השוודית "וינגאלגד" שהביאה 1,621 טונות של סוכר. האונייה "מלטיאן" הייתה הראשונה שהטעינה בנמל, מטען של 55,000 תיבות פרי הדר. ב-1966 הושלמה סופית בניית שוברי הגלים. אורכו של השובר הצפוני 900 מטרים, ושל הדרומי 2,200 מטרים. בינואר 1967, הופעל לראשונה רציף הצובר (תפזורת), הכולל מערכות פריקת קרונות רכבת וטעינת אוניות. בשנה זו החל לפעול בסיס חיל הים באשדוד שאחראי על זירה הימית באזור זה ועל אבטחת הנמל.

באוקטובר 1975, עם חתימת הסכם הביניים עם מצרים, החל בנמל אשדוד עידן התיירות הימית, עם בואה של אוניית התיירים הגדולה "סטלה סולריס" מנמל אלכסנדריה. בנובמבר 1975, הסתיימה בנייתו של רציף 5 באורך של 380 מטרים והוא הוכנס לעבודה שוטפת. חלקו הראשון של הרציף באורך 180 מטרים הוכן עוד באפריל 1973, לעגינה היסטורית חד פעמית, של אוניית התיירים הגדולה בעולם "קווין אליזבת' 2" . ב-7 ביולי 1977 נפתח רציף מספר 7 - רציף המכולות, עת נקשרה "צ'לסי-סטרים" הבריטית לרציף, והפעילה אותו לראשונה.

"אני לא אשכח בחיים את הרגע שבו עמדתי על רציף חמש, שהוכן במיוחד לכניסת המלכה - הקווין אליזבת' שתיים, ספינת התיירים הגדולה בעולם! היא עגנה בישראל באופן חד פעמי – ובחרה לעשות זאת בנמל שלנו! על הרציף ניגנה תזמורת הנוער של אשדוד. כולם היו שם. גם שמעון פרס הצעיר, אז שר התחבורה והתקשורת, הגיע לאירוע..."

מתוך סרטון הסברה במרכז המבקרים של נמל אשדוד

ב-17 בפברואר 2005 יושמה "הרפורמה בנמלי הים בישראל"; נכנס לתוקף חוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד-2004, אשר ביטל את רשות הנמלים ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ, אשר הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד ולספק בו שירותי נמל. ב-1 במאי של אותה שנה מופעלת לראשונה המערכת הממוחשבת לבקרת מכולות (TOS) בשילוב GPS לאחסון ושיגור המכולות בנמל איתן החדש ובכך הופך נמל אשדוד לנמל הממוחשב הראשון בישראל. ה-TOS) Terminal Operating System), היא מערכת המאפשרת תיאום רציף, ניהול פריקה וטעינה של מטענים בפועל, לפי תכנון האונייה ופיקוח על קצב העבודה, זיהוי ופתרון הבעיות בתפעול. בהמשך שולבו מערכות ה-TOS וה-GPS בשאר מסופי המכולות.

ב-2013 הודיעה חברת נמלי ישראל על החברות הניגשות למכרז לבניית מסופי מכולות חדשים, "נמל המפרץ" בחיפה ו"נמל הדרום" באשדוד. למרות התוכניות הכפולות, הכוללות חפירה ימית ובניית רציפים שיאפשרו כניסת אוניות ענק, ממשלת ישראל אישרה פיתוח של נמל אחד בשלב הראשון מטעמים כלכליים. כתוצאה מזאת, שתי הערים, אשדוד וחיפה נאבקו על ההוצאה לפועל של הפרויקט במטרה שתעשה בעירן. התוכנית להרחבת הנמל באשדוד כוללת רציף ראשי באורך 1,050 מטרים וכן הארכת שובר גלים קיים יחד עם שוברי גלים משניים בעוד 2,800 מטרים. הנמל החדש מתוכנן לקלוט קיבולת של כ-1.1-1.4 מיליון מכולות בשנה.[6]

במאי 2014 נעצרו מספר בכירים בנמל אשדוד בחשד לשחיתות בנמל.[7]

נמל היובל

WikiAir IL-13-06 011
מבט על רציפים 21–24 של נמל היובל

תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת ישראל בישיבתה מיום 16 ביולי 1995. הממשלה קיבלה את החלטתה לאחר שהוצגו בפניה תוכניות מפורטות שהוכנו על ידי צוות ההיגוי להקמת הנמל הצפוני שמונה על ידי שר התחבורה. מתוך החלטת הממשלה:

  • להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, חיפה ואשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.
  • לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העסקית.

ב-6 בספטמבר 1998, הונחה אבן הפינה לנמל היובל. לשם הקמת נמל זה היה צורך להאריך את שובר הגלים לצד צפון. ב-23 בנובמבר 2004, בעת שסערה קשה פקדה את הנמל, טבע למוות רפאל איתן, שניהל את פרויקט ההקמה של שובר הגלים. ב-2 באוגוסט 2005 נחנך נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שמו. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד ש"ח וביסס את מעמדו כשער כלכלי חשוב לישראל.

הפיגוע בנמל אשדוד

ב-14 במרץ 2004 נרצחו 8 מעובדי הנמל, שני אזרחים ו-16 נפצעו בפיגוע התאבדות כפול שביצעו החמאס וגדודי חללי אל-אקצא. למרות האבטחה הכבדה, הצליחו שני המחבלים לחדור לשטח הנמל בתוך מכולה בעלת דופן כפולה שלא התגלתה במעבר קרני, ובשעה 14:20 פוצצו עצמם. המחבל הראשון התפוצץ בתוך מתחם הנמל, בבניין משרדים אחורי, והשני על הגדר.

לאחר האירוע, נבנו שתי אנדרטאות זיכרון לנרצחים בפיגוע; האחת בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל בעיר אשדוד, אנדרטה עשויה דבלטי שבור ומעליו שחפים מרחפים. השנייה היא כיכר בכניסה לנמל שנקראת '"כיכר השמונה", לזכר שמונה מעובדי הנמל שנהרגו בפיגוע, כיכר ובה שמונה עצי זית.

מיקום

Map port ashdod
מפת הנמל
Jojna003
תעשיות עורף הנמל במבט מגבעת יונה
Cars in Ashdod Port, Aerial View
מתחם האספקה וצי המכוניות המיובאות

נמל אשדוד ממוקם כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש. הצורך להקמת נמל עמוק מים התעורר כבר בימיה הראשונים של המדינה, לאחר שהתברר, שאין אפשרות להרחיב את הנמלים הקיימים כדי להבטיח שינוע וטיפול יעיל במטעני היצוא והיבוא, שהיקפם הלך וגדל. ההחלטה להקים את הנמל הנוסף באשדוד, התבססה על מספר שיקולים:

  • הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם מגמת פיזור האוכלוסין והקמת מרכזים עירוניים באזור הדרום.
  • מיקום הנמל מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה - וחזרה. לדוגמה - המרחק מפרדסי רחובות לנמל אשדוד, קצר ב-102 ק"מ מהמרחק מרחובות לנמל חיפה. דוגמה נוספת - הובלת אשלג מסדום לנמל אשדוד מקצרת את הנסיעה ב-120 ק"מ.
  • מיקום הנמל מבטיח כמה יתרונות חשובים נוספים והם: הנמל קרוב לעורקי התחבורה הקיימים ובנוסף לכך הוא קרוב למרכזי התעשייה והייצור של ישראל, ולתל אביב - מרכז המסחר של המדינה.

הנמל מקושר לקו מסילת לוד-אשקלון בשלוחה מיוחדת בת 7 ק"מ היוצאת מצומת פלשת, המייעלת ומקצרת את תהליכי העבודה למינימום. התוכנית מבטיחה את חיבור הנמל לשלושה עורקי תחבורה, מצפון, ממזרח, ומדרום, המסוגלים לשאת בהיקף המטענים אל הנמל וממנו.

הנמל ממוקם צפונית לאשדוד, באופן שמנתק אותו לחלוטין משטחי המגורים שבה, על ידי נחל לכיש שחוצץ ביניהם. בניגוד לעיר חיפה שבה הנמל נבנה כחלק מהעיר, בניית הנמל באשדוד לא השפיעה כלל על התפתחותה של העיר שכן היא תוכננה מראש והוא נבנה בנפרד ממנה. מרחקו ממתחמי המגורים הביאה לכך שאין בינו לבין תושבי אשדוד אינטראקציה כלל, פרט לאלו שעובדים בו. מיקום הנמל נמצא בסמוך ליבנה בני דרום וניר גלים

הנהלה ועובדים

מאז הקמתו ועד ל-2005, היה הנמל יחידה שתפקדה כחוליה במסגרת רשות הנמלים והרכבות. עם הקמת חברת נמלי ישראל (חנ"י), הועברו תחת סמכותו של הגוף החדש, האחריות על נכסי הנמלים ופיתוחם. תפעול הנמל ומערך השירותים ללקוחותיו, הועברו לאחריותה של חברת נמל אשדוד בע"מ, המנוהלת על ידי מועצת מנהלים ומנכ"ל. 16 מנהלים (מ- 2005 מנכ"ל חברת הנמל) עמדו בראשות נמל אשדוד, מאז החל לפעול באמצע שנות ה-60 והם:

ההנהלה מתחלקת לשני חלקים: דירקטוריון נמל אשדוד והנהלת חברת נמל אשדוד.

הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה וקובע את תוכניות הפעולה שלה, אחראי לעריכתם ולאישורם של הדו"חות הכספיים ובדיקת מצבה הכספי של החברה, וכן מפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ופעולותיו. יו"ר דירקטוריון החברה היא אורנה הוזמן בכור.

בנובמבר 2019 בחר דירקטוריון נמל אשדוד בתת אלוף במיל' משה זנה לתפקיד מנכ"ל חברת נמל אשדוד במקום יצחק בלומנטל, אשר הודיע בחודש אפריל 2019 על התפטרותו. בעקבות זאת, החליט דירקטוריון הנמל על מינויו של סמנכ"ל התפעול איציק כהן לתפקיד מנהל בפועל \ממלא מקום מנכ"ל, החל מראשית יולי 2019.

הנהלת חברת נמל אשדוד מורכבת ממספר חטיבות:

  • חטיבת לוגיסטיקה והנדסה
  • חטיבת תפעול, ים ומסופים
  • חטיבת הכספים
  • חטיבת משאבים
  • חטיבת תקשורת תאגידית
  • חטיבת לקוחות

כמו כן, לחברה לשכה משפטית ולשכה למבקר הפנימי של הנמל, מחלקת ביטחון, מִנהלת פרויקטים, ומִנהל סיכונים.

ב-2011 היה מספר העובדים בנמל אשדוד 1,317. שכרם הממוצע ברוטו של העובדים עמד על 24,557 ש"ח. וועד עובדי הנמל הוא וועד הכפוף לאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, והוא הוועד השני החזק במדינה, אחרי ועד עובדי הרכבת.[8] בראשו עמד בעבר יהושע פרץ. הוועד גרם לשביתות וסכסוכי עבודה רבים לאורך השנים בנמל, בדרך כלל כמחאה על פגיעה בזכויות העובדים, פגיעה במאמצים של משרד התחבורה להפריט את הנמל, או סכסוכים פנימיים בין ראשי הוועד. אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות אמר כי שיעור של כ-40% מכלל העובדים בנמל אשדוד הם קרובי משפחה.[9]

מבנה ותפקוד הנמל

Portashdfod084
שער 1 בכניסה לנמל לעת שקיעה
PikiWiki Israel 14218 ASHDOD HARBOUR
רציף 30 לפריקת חומרי נפץ ומלט, שנמצא על שובר הגלים המרכזי של הנמל
Jojna001
המגדלור של נמל אשדוד מעל גבעת יונה, שיצא מפעילות
PikiWiki Israel 6589 Ashdod
אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד
PikiWiki Israel 18818 quot;Rioquot; Ship in Ashdod Port
אוניית התענוגות "ריו", עוגנת בנמל אשדוד
PortOfAshdodYom Ha'atzmaut2
נמל אשדוד נפתח למבקרים ביום העצמאות ה-63 לישראל
PortOfAshdodVisitorsCenter
מרכז המבקרים בנמל אשדוד

שוברי הגלים והרציפים

נמל אשדוד הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים בעולם שנבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. להחלטה על מיקום הנמל ובנייתו קדם סקר ימי ואקלימי, שאושש את ישימות הקמתו. בנמל אשדוד פועלים 13 רציפים תפעוליים, שאורכם הכולל מסתכם ב-4,123 מטרים; 2,074 מטרים שמיועדים לטעינת מטען כללי ופריקתו, 485 מטרים למטעני מכולות, 434 מטרים לרציף רב-תכליתי וכ-500 מטרים למטעני צובר. בנוסף לרציפים אלו ישנם גם שני רציפי תפזורת ונוזלים, הנמצאים בחלקו הדרומי של הנמל. מתקן התפזורת אחראי לייצוא מחצבים מישראל לאירופה ולאמריקה. סמוך לרציף 22, נמצא חניון המכוניות המיובאות.

11 כלי שיט משרתים את נמל אשדוד ונקראים "מחלקת הים". צי השיט של הנמל כולל חמש ספינות נתב, שלוש ספינות פיילוט ושלוש ספינות שירות.

מספר רציף תפקיד אורך (במטרים) עומק (במטרים)
1 חקלאות, מטען כללי וצובר, גלנוע 560 5-10.5
2 רציף המתנה/כלי שיט קטנים 150 5
3 אוניות נוסעים, מטען כללי וצובר, גלנוע 620 9-11.5
4 אוניות נוסעים, מטען כללי וצובר 207 12.5
5 מטען כללי, צובר, מכולות גלנוע 480 10.5-13.8
6 רציף המתנה/כלי שיט קטנים 150 7-10
7 מסוף מכולות 480 10-12
8 מסוף מכולות, מיכליות 105 12
9 פחם ומכולות 438 13.8
10 דוברת תדלוק 150 4
11,12 צובר, פוספטים, אשלג (רציפי התפזורת) 396 12-13.8
21 אוניות נוסעים ומטען כללי 850 15.5
22,23,24 מסופי מכולות (רציפי היובל) 250,600,250 13.5-15.5
30 חומרי נפץ 150 9.5

נמל אשדוד מוגן על ידי שובר גלים ראשי שאורכו 3,350 מטרים, אשר יוצא סמוך לקצה הדרומי של קו החוף, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. שובר גלים צדדי, אשר ממוקם בחלק הצפוני, חוסם את שטח המעגן מכיוון צפון באורך של 800 מטרים.

עורף הנמל

עורף הנמל כולל את משרדי לקוחות הנמל, ובהם: סוכני אוניות, עמילי מכס, חברות תובלה, חברות לתיקוני אניות ועוד, תחנת רכבת, מחסני ערובה ומטענים שונים, מחסנים לריקון ומילוי מכולות, מחסנים לאחסון מכולות, תבואות ותפזורות למיניהם, בתי קירור ומאגרי דלק לאספקה לאוניות. בעורף נמל אשדוד ממוקמות ממגורות גרעיני תבואה מיובאים, המופעלות על ידי חברת ממגורות אשדוד בע"מ שהוקמה ב-1983. פריקת התבואה מתבצעת ברציפי נמל אשדוד ומשונעת מהנמל לממגורות באמצעות משאיות.

בשטח עורף הנמל נמצא מרכז המבקרים של נמל אשדוד שהושק בסוף 2010. מרכז המבקרים מציע פעילויות רבות, ביניהן סרט פנורמי המציג את התפתחותו של נמל אשדוד, פלטפורמה מתקדמת המציגה את ההיבטים התפעוליים בעבודת הנמל, משחק מטענים ובו חידוני טריוויה וסימולטור ניתוב אונייה לנמל. מרכז המבקרים מעניק סיור בכל רחבי הנמל, בין הרציפים, חניון המכוניות המיובאות, מסופי המכולות והמנופים.

בנמל אשדוד קיימים 3 מסופי רכבת פרטיים בעלי קישור מסילתי אליהם. המסופים הם:

  • מסוף אוברסיז.
  • מסוף קונטרם.
  • מסוף 207 בע"מ (מרין קונטיינרס).

בעורף הצפוני של נמל אשדוד החל להיבנות על ידי חברת נמלי ישראל, פארק תעשייה ולוגיסטיקה שייקרא פארק נמלי ישראל[10]‬, שיכיל בתוכו חברות לוגיסטיקה והייטק, ומסוף עתידי לרכבות מטען. דב סבידור, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, ציין כי ההשקעה בהקמת פארק תעשייה זה עומדת על כ-160 מיליון שקלים. פארק התעשייה והלוגיסטיקה מוקם במסגרת תוכנית ארוכת טווח לפיתוח עורף נמל מודרני, כפי שקיים בנמלים המתקדמים בעולם.

שערים

הכניסה לנמל אשדוד מתבצעת דרך שלושה שערים:

  • שער 1 - השער הראשי. דרכו נכנסות ויוצאות רוב המשאיות והנוסעים.
  • שער 3 - לבאים מתל אביב. נמצא סמוך לחניון המשאיות, ודרכו נכנסים לבניין המנהל ולאזור בתי המלאכה.
  • שער 5 - לבאים מכיוון אשדוד. דרכו נכנסים לבניין התפעול ולמרכז המבקרים. דרך שער זה אין כניסה למשאיות.

מסוף הפחם

בעורף נמל אשדוד נמצא מסוף פחם. ההקמה של המסוף החלה ב-1987 והסתיימה ב-1989. שטחו של מסוף הפחם הוא 420 דונם, מתוכם 380 דונם הם שטחים תפעוליים, ו-40 דונם הם שטחים המיועדים לשימוש אדמיניסטרטיבי. ביחד עם המסוף נבנה גם מזח לפריקת הפחם בעלות של 80 מיליון ש"ח, שיועד לשימוש בתחנת הכוח רוטנברג הפחמית שבאשקלון. ב-1999 המזח נסגר לאחר שנבנה מזח חדש באשקלון, ועורר הדים בנוגע לבזבוז הכסף המיותר של בניית המזח בנמל אשדוד.[11]

תצפית

מגדלור אשדוד ניצב על גבעת יונה (דרום מזרחית לנמל), בגובה 68 מטרים מעל פני הים, ואורו נראה למרחק 27 ק"מ. סימן ההיכר של המגדלור הוא שלושה הבהובים קצרים, מדי 20 שניות. בעשור הראשון של המאה ה-21 הופסק השימוש במגדלור עם כניסתם לשימוש של אמצעי ניווט מתקדמים יותר.

סמוך למחלקת הים, ממנה יוצאים כלי השיט של הנמל, נמצאת "תצפית ים", ובה מגדל הפיקוח של נמל אשדוד. מגדל תצפית נוסף ממוקם גם סמוך למסוף המכולות בנמל היובל.

מנופים

לאורכו של נמל אשדוד פרושים כ-80 מנופים ועגורנים. חלוקתם לפי רציפים וערוגות[12]:

  • רציף 1: 10 מנופי זרוע בעלי כושר הרמה של עד 15–25 טון.
  • רציף 3: 7 עגורני זרוע כפולה בעלי כושר הרמה 35–50 טון.
  • רציף 5: 6 מנופי זרוע כפולה בעלי כושר הרמה של 32–35 טון.
  • רציף 7: 5 מנופי גשר בעלי כושר הרמה של 40 טון.
  • רציף 9: 2 מנופי זרוע כפולה בעלי כושר הרמה של 50 טון ו-3 מנופי גשר בעלי כושר הרמה של 40 טון.
  • ערוגות A-B-C:‏ 10 מנופי שער, בעלי כושר הרמה של 35 טון.
  • רציף 21: 6 עגורני גשר בעלי כושר הרמה של עד 50 טון.
  • רציף 23: 6 עגורני גשר בעלי כושר הרמה של 40–55 טון.
  • ערוגות YO-7:‏ 24 מנופי שער על גלגלים בעלי כושר הרמה של 40 טון.

פקידת אוניות ותנועת מכולות

בנמל אשדוד יכולות לעגון כ-25 אוניות בו זמנית.

מכולות/שנה 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000
מס' מכולות באלפי TEU 1,525 1,443 1,307 1,250 1,182 1,170 1,160 1,018 893 828 809 693 586 545 514 535 511 480

על פי נתוני רשות הספנות והנמלים.[13]

נוסעים

במאי 2007, נחנך טרמינל הנוסעים החדש של נמל אשדוד. הטרמינל מכיל חניון אולם נוסעים, אולם יוצאים, בידוק ביטחוני וביקורת גבולות, המרת מטבע (Change), קפיטריה ושתי חנויות דיוטי פרי. כמו כן, הטרמינל מציע הסעות מחניון הנוסעים ואל האולם.

מספר העוברים ושבים בנמל אשדוד לפי שנים:

נוסעים/שנה 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005
מס' נוסעים 26,757 21,534 33,308 40,780 88,364 128,710 140,916 290,502 168,931 104,660 168,462 100,067 59,542

על פי נתוני רשות הספנות והנמלים.[14]

איכות הסביבה

בנמל אשדוד הופעלו עם תחילת המאה ה-21, מספר פרויקטים שמטרתם הגנה על הסביבה, שיפור איכות האוויר והמים. בין הפרויקטים ניתן למנות:

  • פרויקט הזנת החופים בחול - ייבוש ים, או הקמת שובר גלים חדש, גורמים להצטברות של חול הנלכד מדרום לו ולחוסר באספקת חול מצפון לו, מה שעלול לגרום לנסיגת קו החוף. פרויקט מיוחד בנמל אשדוד, מתמודד עם התופעה, באמצעות העברת כ-180,000 מטרים מעוקבים של חול בכל שנה, מדרום לשובר הגלים, אל החופים שמצפון לו.
  • מניעת זיהום אוויר בטעינת אוניות צובר - בנמל אשדוד מיוצאים מדי שנה מיליוני טונות של דשנים מסוג פוספט ואשלג. בעבר, הוטענו אוניות הצובר באמצעות מטען צינור אשר בדרך פעולתו גרם לפליטה מוגברת של אבק פוספטים, אשלג ולזיהום ים ואוויר. בתוכנית השקעות שנמשכה על פני ארבע שנים, הוחלפו כל המטענים הישנים במטענים אקולוגיים מדכאי אבק. כמו כן, מופעלים בנמל אשדוד מדלים פניאומטיים לפריקה נקייה של גרעינים ישירות מהאונייה למשאית. חרף האמור, בכל הנוגע למניעת זיהום האוויר מכלי השיט המגיעים לנמל, לא מתבצעת כלל אכיפה שכן הנספח השישי לאמנת מרפול שאושר בשנת 2005 טרם סיים את הליכי החקיקה הנדרשים, ומשכך לא אושר בהיעדר חקיקה מתאימה.[15]
  • מניעת זיהום ים בעת פריקת מטענים - לפתרון הבעיה, תוכננו כל רציפי צובר ומטען כללי בפרויקט היובל בנמל אשדוד עם מערכת ניקוז אחורית, בשילוב בורות שיקוע, המבטיחים שכל שארית מטען שתוותר על הרציף תיקלט על ידי בורות שיקוע ולא תגלוש לים.

ראו גם

מקורות וקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ לוח 2.2: מכולות באלפי TEU - סה"כ תנועות בנמלי ישראל, משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים, אגף בכיר כלכלה וקשרי חוץ
  2. ^ לוח 6: סה"כ נוסעים שעברו בנמלי ישראל, משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים, אגף בכיר כלכלה וקשרי חוץ
  3. ^ Dun's 100 Israeli's Largest Enterprises2009. Ashdod Port Co. Ltd. D&B
  4. ^ מסע בהיסטוריה ובארכאולוגיה של ארץ ישראל, מקומות ואתרים, אשדוד
  5. ^ פטר פביאן - רשות העתיקות, יצחק גלעד, אוניברסיטת בן-גוריון
  6. ^ אלפי שאולי, חיפה או אשדוד: מי תהיה עיר הנמל של ישראל, באתר ynet, 7 באפריל 2013
  7. ^ יוסי אלי‏, העבירות בנמל - שחיתות ברמה הגבוהה ביותר, באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2014
  8. ^ ורד קלנר, ‏הרכבת או חברת חשמל: מיהו ועד העובדים החזק במדינה?, באתר גלובס, 6 במאי 2012
  9. ^ הדר קנה, אורי יוגב: "בנמל אשדוד למעלה מ-40% הם בני משפחה", באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2013
  10. ^ ‫יאיר הרוש, פארק התעשייה והלוגיסטיקה באשדוד - גדל, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 11 באוקטובר 2012‬
  11. ^ עמירם כהן, איך זורקים 80 מיליון דולר לפח, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2004
  12. ^ מנופים ויכולת נשיאה ברציפים, אתר נמל אשדוד
  13. ^ לוח 2.2: מכולות באלפי TEU - סה"כ תנועות בנמלי ישראל, משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים, אגף בכיר כלכלה וקשרי חוץ
  14. ^ לוח 6: סה"כ נוסעים שעברו בנמלי ישראל, משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים, אגף בכיר כלכלה וקשרי חוץ
  15. ^ איתמר הפטר, לכלי שיט מותר לזהם את האוויר והמים בישראל – מה עושים משרדי הממשלה על מנת לעצור את זה?, סביבתית- דיווח מפגעי סביבה., ‏2017-05-17
אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל, ושמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל.

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כאחת הערים הגדולות בישראל.

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

בסיס אשדוד

בסיס אשדוד הוא הזירה הימית הדרומית שמפקדתה נמצאת בנמל אשדוד מגנה בגזרתה על גבולותיה הימיים של מדינת ישראל, על יישובי הדרום ותושביהם, ועל הנכסים הלאומיים של מדינת ישראל בים ובחוף.

הבסיס ממוקם בצדו הדרומי של נמל אשדוד ומשתתף בהגנת נמל אשדוד המהווה שער ימי חשוב למדינת ישראל.

הדר קמחי

הדר קמחי (נולד ב-10 באפריל 1929) הוא תת-אלוף בדימוס, אשר עשה את שירותו בחיל הים. כיהן כסגן מפקד חיל הים ולאחר פרישתו מצה"ל שימש מנהל בחברות בולטות במשק הישראלי.

קמחי החל את דרכו בגדוד 13 בחטיבת גולני, בפיקודו של אברהם יפה, קמחי שירת בפלוגה ג אשר השתתפה בקרב על כוכב הירדן, המחלקה של קמחי נעה לקראת מארב, במהלך התנועה התגלה כוח עיראקי, עוזי ציזלינג מפקד המחלקה נתן הוראה להסתער, קמחי עם מקלע השאטו הסתער עם חבריו ובהלך הקרב נפגע מכדור בכתף, בסיום הקרב נהרגו 29 עיראקים ויתר הכוח נס אל עבר בקעת הירדן, לאחר השירות בחטיבת גולני עבר קמחי לשייטת 13 והתקדם בה עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. עבר השתלמות צוללות בצרפת ובשנת 1960 קלט את הצוללת אח"י רהב והיה מפקדה הראשון. לאחר מכן בשנת 1962 פיקד על המשחתת אח"י חיפה ובשנת 1964 על שייטת הצוללות. בשנת 1968 התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים, פיקד על חילוץ ספינות שרבורג במבצע נועה ובנה את תורת הקרב לספינות הסער. לאחר מכן שימש ראש מחלקת ים (1971 1973). באוגוסט 1973 מונה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בלונדון. ב-1976, לאחר שלא מונה למפקד חיל הים, פרש מצה"ל.

עם שחרורו מצה"ל התמנה למנהל נמל אשדוד ולאחר מכן לסמנכ"ל תפעול במועצה לשיווק פרי הדר ומנהל חטיבת ההלבשה בחברת אתא. בשירות מילואים סייע בחיפוש אחרי שרידי הצוללת דקר וריכז צוות חשיבה וביקורת מבצעית עבור מפקד חיל הים.

הפיגוע בנמל אשדוד

הפיגוע בנמל אשדוד היה פיגוע התאבדות כפול שאירע ב-14 במרץ 2004 בנמל אשדוד. 10 נהרגו ו-16 נפצעו. החמאס והפת"ח לקחו אחריות על הפיגוע.

הקו הראשי של רכבת ישראל

הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

קו זה הוא למעשה מספר מסילות נפרדות שנבנו בתקופות שונות וחוברו בשלב מאוחר לקו אחד - מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת לירושלים (מקטע תל אביב-לוד) ומסילת הדרום. מהקו הראשי מתפצלות שלוחות - מסילת עכו-כרמיאל, העמק, מסילת השרון, המסילה המזרחית, מסילת הירקון, מסילת הרכבת לראשון לציון הראשונים, קו הרכבת למודיעין וירושלים, מסילת הרכבת לירושלים, מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, המסילה המזרחית ושלוחות לנמלי ים (נמל אשדוד ונמל חיפה) ולמסופי משא ומטען (מסוף המטענים ברמת חובב, ממגורות חיטה בדבירה וליד גן שמואל, בתי הזיקוק בחיפה ועוד).

לאורך המסילה פועל קו נוסעים בינעירוני של רכבת ישראל שמנצל את הקו כמעט למלוא אורכו - קו נהריה-חיפה-בנימינה-תל אביב-לוד-באר שבע, וקו פרברי בין הקריות לחיפה. בשאר קווי הנוסעים הבינעירוניים והפרבריים נעשה שימוש בחלק מהמסילה לצד שימוש בשלוחות המתפצלות ממנה.

בשנת 2018 פוצל קו הנוסעים לשניים עקב מחסור בציוד נייד ומערכי הקרונות נלקחו לטובת הקו המהיר לירושלים. קו הנוסעים פעיל בסופי השבוע במתכונתו המלאה וצפוי לשוב לפעול בכל ימות השבוע ברבעון השלישי של 2019.

הרפורמה בנמלי הים בישראל

הרפורמה בנמלי ישראל או הרפורמה בנמלים הוא השם שניתן לשינוי מבני כולל בענף הנמלים הימיים בישראל, שהחל בשנת 2003 עם חקיקת חוק הרפורמה בכנסת, ומטרתו הסופית היא הכנסת תחרות בנמלי הים של ישראל (נכון לשנת 2003 - נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת) והפרטתם.

עיקר הרפורמה כולל את פירוק רשות הנמלים למספר גופים - חברת נמלי ישראל שתהיה אחראית על החזקה, ניהול ופיתוח של שטחי הנמלים והשכרתם לחברות ההפעלה; חברות נמל אשדוד, נמל חיפה ונמל אילת, אשר אחראיות על מתן השירות ופיתוח מתקני הנמל (בפרט המנופים וניהול מסופי המטענים); ורשות הספנות והנמלים שתהיה אחראית על אסדרת הענף.

נכון לשנת 2014, כעשור לאחר תחילת מימוש הרפורמה בפועל בשנת 2005, ישנה ביקורת על דרך מימוש הרפורמה ואף נטען על ידי מבקר המדינה כי הרפורמה של שנת 2003 נכשלה.כיום נעשים צעדים נוספים על מנת לקדם תחרות בתחום נמלי הים והיא קידום הקמת נמל המפרץ ונמל הדרום.

חברת כביש חוצה ישראל

חברת כביש חוצה ישראל היא חברה ממשלתית הממונה על הקמת כביש 6 והיא כפופה למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים.

חברת נמלי ישראל

חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית על פיתוח נמלי הים המסחריים של ישראל אשר בחיפה, באשדוד ובאילת, והיא מקימה בימים אלה את הנמלים החדשים - נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד. 98% מהסחר הישראלי עובר דרך נמלי הים, לכן פיתוחם חיוני למשק כלכלת ישראל.

יהושע פרץ

יהושע פרץ (נולד ב-12 בדצמבר 1938) הוא מנהיג פועלים ישראלי. הוא היה יו”ר הוועד של עובדי התפעול בנמל אשדוד.

כ"ו בחשוון

כ"ו בחשוון הוא היום העשרים ושישה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ו בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

כביש 7

כביש 7 הוא כביש ראשי רוחבי בשפלת החוף בישראל. הכביש מקשר את הכבישים 6 (חוצה ישראל) ו-3 עם כבישי מישור החוף. אורכו של הכביש כ-14 קילומטר ממחלף אשדוד במערב עד צומת יסודות במזרח. בדרכו חוצה כביש 7 את כביש 40 ואת כביש 6 במחלף שורק. הכביש מתחיל את דרכו ככביש מהיר צפונית-מזרחית לאשדוד, עובר מדרום לגדרה ומצפון ליישובים חפץ חיים, בית חלקיה ויד בנימין. במערב, הוא נמשך עוד כ-3 ק"מ כקטע מרומזר ממחלף אשדוד לשערי נמל אשדוד.

קטע מכביש 7, ממחלף אשדוד עד מחלף גדרה, נקרא עד 2014 כביש 41.

מסילת לוד-אשקלון

מסילת לוד-אשקלון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתפצלת מהקו הראשי של רכבת ישראל בלוד ומסתיימת באזור יד מרדכי. מן המסילה מתפצלות ארבע מסילות משנה:

שלוחה מאזור באר יעקב אל ראשון לציון.

שלוחה מצומת פלשת אל נמל אשדוד.

שלוחה מאזור מושב מבקיעים אל תחנת הכוח רוטנברג.

מסילת חלץ מאזור מושב מבקיעים אל קריית גת.

מסילת הנגב דרך שדרות, נתיבות ואופקים אל באר שבע.המסילה משמשת לרכבות נוסעים בקו הפרברי בנימינה - רחובות - אשקלון ולרכבות משא בין מסילת חלץ ובין נמל אשדוד ונמל חיפה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נמל

נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים. השם "נמל" בעברית הוא תולדה של המילה היוונית "לימנוס" (λιμένας), שקוצרה ל"לימן".תפקידי הנמל:

הגנה מפני זרמים, גלים, רוחות וסערות (באמצעות שובר גלים).

מתן אפשרות הצטיידות, טעינה ופריקה כולל גישה לדרכי תחבורה יבשתיות, שמאפשרות הובלת מטענים אל הנמל וממנו.

מתן אפשרות לתיקונים קליםלמיקום הנמלים אפשרויות אחדות, המשפיעות על תפקודם:

נמל השוכן לחוף ים, ומשמש לתובלה בינלאומית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נמלים.

נמל השוכן על גדת נהר, ומשמש לתובלה פנים-ארצית לאורך הנהר, וכן לתובלה בינלאומית דרך מוצא הנהר אל הים.

נמל השוכן לחוף אגם, ולכן התובלה בו מוגבלת לתחומי האגם. דוגמה לנמל כזה הוא נמל פורט בל לחוף אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה.סוגי נמלים:

נמל מעבר, נותן לספינות שבדרך שירותים כמחסה בסערה (ובעת העתיקה גם בלילה), מים, מזון, דלק. זהו גם מקום אליו מגיעות ספינות ונאספות לשיירות.

נמל שטעון, מקום בו ספינות טוענות ופורקות סחורות ונוסעים.

נמל צבאי, בסיס לספינת מלחמהנמל עמוק-מים הוא נמל המאפשר גישה במים עמוקים (13 מטר לפחות).

אחת הבעיות שנמל צריך להתמודד מולה היא הרבדת חול שעלולה לגרום לסתימת הנמל.

ציוד שניתן למצוא בנמלים:

רציפי טעינה ופריקה, תדלוק ותיקונים (Pier)

מזחים (mole, dock)- מבנים הבאים במגע עם הים לידם עוגנות האניות ובהן מתבצעת פעילות פריקה וטעינה

שטחי אחסנה פתוחים ומקורים

כלי רכב להעברת מטענים מהאניות ואליהן

עגורנים

מחסני קירור

רציפים לסירות ולספינות דיגמכולות סטנדרטיות הן בגודל 20 רגל ולכן מכונות Twenty-foot Equivalent Units) TEU) אולם ישנן גם מכולות בגודל 40 רגל ו־45 רגל. גובהן 8.5 רגל או 9.5 רגל ומשקלן מגיע ל־22.68 טון.

לנמל השפעה ניכרת על אופיה של העיר שבה הוא נמצא, ולכן עיר כזו קרויה עיר נמל.

נמל הדרום

נמל הדרום הוא נמל ים מסחרי המוקם בימים אלה מצפון לנמל אשדוד ובסמוך לתחנת הכוח אשכול, כחלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר, וחברת נמלי ישראל לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, לגידול בממדי האניות ולחיזוק כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים. הקמת הנמל החדש נעשית על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים. נמל הדרום צפוי להיות מופעל על ידי חברת הפעלה בינלאומית TIL מהולנד, ולהוות נמל ימי נוסף לצד נמל אשדוד, הפועל בבעלות פרטית, לייבוא וייצוא של סחורות מדרום הארץ, ובכך לסייע לפתיחת ענף הנמלים לתחרות ולהתייעלות לרווחת הציבור, היצואנים והיבואנים, במסגרת הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005.

נמל עתידי נוסף המוקם כעת הוא נמל המפרץ אשר יתחרה בנמל חיפה.

בניית הנמל צפויה להסתיים במהלך שנת 2021.

נמל היובל

נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד ש"ח.

המסוף כולל שלושה רציפים - רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 21 המשמש למטען כללי ולפריקת מכוניות.

נמל תל אביב

נמל תל אביב הוא מתחם בילוי וקניות עם גישה לים וללא פעילות נמלית.

בשנת 2001 הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב, הכולל השקעה בשיקום המבנים ובשיקום התשתיות כחלק מהפיכתו של הנמל למתחם תרבות בילוי ופנאי הפתוח לציבור הרחב. מטרתו העיקרית של הפרויקט הייתה שדרוג המרחב והנוף הציבורי, החזרת נמל תל אביב לידי הציבור והפיכתו למתחם תרבות, בילוי, פנאי, ספורט, מוזיקה, קניות, אוכל ויצירה.

רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות הממשלתיות היא יחידה במשרד האוצר והיא פועלת כגוף רגולטורי מטעם מדינת ישראל, בחברות הממשלתיות השונות.

הרשות, השוכנת בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים, אמונה נכון לשנת 2016 על 62 חברות, עסקיות ולא עסקיות. חברות ממשלתיות, בנות ממשלתיות וחברות בשליטה מעורבת של הממשלה וגופים אחרים. בין החברות נכללות חברות גדולות כמו חברת החשמל, נמל אשדוד ונמל חיפה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית, מקורות ועוד. מספטמבר 2013 מכהן אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות. באוקטובר 2017 החליט שר האוצר משה כחלון למנות את עורך הדין יעקב קוינט למנהל הבא של רשות החברות.

רשות הספנות והנמלים

רשות הספנות והנמלים הוקמה בשנת 1961, במקור בשם "רשות הנמלים". תפקידיה העיקריים היו לדאוג ליעילותם של הנמלים בישראל ולהבטיח את פיתוחם התמידי, בהתאמה להיקף תנועת המטענים.

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילת • נמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.