ניר חסון

ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה ועורך מדור הסביבה בעיתון "הארץ".

ניר חסון
Nir Hasson
מדינה ישראל  ישראל
שנות פעילות 2001–הווה
סוג כתב כתב לענייני ירושלים וארכאולוגיה
תחום סיקור ירושלים וארכאולוגיה
קישורים חיצוניים
טוויטר nirhasson

ביוגרפיה

חסון יליד ירושלים, למד בגימנסיה העברית רחביה. למד לתואר בוגר ומוסמך באוניברסיטה העברית בחוג ליחסים בינלאומיים וחטיבה בלימודי אפריקה ותואר שני בגאוגרפיה.

בשנת 2001 החל לעבוד כעיתונאי במקומון הירושלמי "כל העיר" ככתב רווחה ובריאות. בשנת 2004 עבר לעיתון "הארץ" ככתב הדרום. בתפקידו זה סיקר את תוכנית ההתנתקות ופינוי היישובים מרצועת עזה. בהמשך היה כתב לענייני משפט בתל אביב וסגן ראש מערכת החדשות בעיתון.

החל משנת 2009 משמש ככתב ירושלים וארכאולוגיה בעיתון. בשנת 2019 הפך חסון לעורך מדור הסביבה בעיתון.

נשוי ואב לשלושה.

עבודתו העיתונאית

בין כתבותיו על תוכנית ההתנתקות הייתה הכתבה שעסקה בקשיים בהעברת החקלאות מגוש קטיף,[1] וכן ראיון עם ד"ר מיכאל פייגה לקראת ההתנתקות.[2]

בתפקיד ככתב ירושלים עסק ועוסק בין היתר במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. סיקור הנעשה במזרח ירושלים והיחסים בין תושבי העיר הערבים והיהודים. יחסי חילונים חרדים בעיר. העדות הנוצריות בעיר.[3] סיפורים מתחום הסביבה, התחבורה והמערכת העירונית ועוד.

חסון סיקר בשנים האחרונות כמה מהמאבקים הציבוריים הגדולים בירושלים, בהם המאבק נגד ההתנחלות בשייח ג'ראח,[4] המאבק נגד הדרת נשים, המאבק נגד סגירת בריכת ירושלים, המאבק נגד דירות הרפאים,[5] המאבק של המסעדות בירושלים נגד הרבנות הראשית בנושא תעודות הכשרות, המאבק למען פארק עמק הצבאים[6] ועוד.

כתבותיו עוסקות גם בתחום שימור התרבות וסיפורים היסטוריים. סיקור גופים כמו רשות העתיקות, יד ושם, הספרייה הלאומית, האקדמיה ללשון העברית ועוד

בחודש מאי 2010 פרסם כתבת תחקיר ארוכה בשלושה חלקים, "מוזיאון של אי-סובלנות", שעסקה בחפירת השלדים במוזיאון הסובלנות.[7] הכתבה פורסמה באינטרנט בשלושה חלקים והופעה בדפוס כמוסף נפרד. הכתבה עוסקת בסילוקם המהיר של עצמות נפטרים מוסלמים בבית הקברות המוסלמי הישן שהיה חלק מבית הקברות ממילא לצורך בניית מוזיאון הסבלנות.

באפריל 2011 פרסם כתבה בשם "ירושלים של מטה: סיפורה של העיר התת-קרקעית" על מערכת המנהרות התת-קרעית בעיר העתיקה בירושלים שנחפרה במשך עשרות שנים. כתבת תחקיר גדולה על הארכאולוג רוני רייך.[8]

החל מחודש נובמבר 2012, חסון כותב בלוג באתר עיתון "הארץ", בשם "בלוג ירושלמי", העוסק בסיפורים על ירושלים.

ב-2017 יצא ספרו "אורשלים - ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2017" בהוצאת ידיעות אחרונות/ספרי עליית הגג.[9]

באוגוסט 2019 חשף שלצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" שתלו שוטרים רובה בביתו של תושב מזרח ירושלים.[10] החשיפה הובילה להסרת כל פרקי הסדרה מכלל פלטפורמות השידור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למרות המאמצים: חקלאות גוש קטיף לא תשרוד 1 באוגוסט 2005
  2. ^ ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
  3. ^ ניר חסון, הסכסוך על המרתף מתחת לכנסיית הקבר, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2009
  4. ^ ניר חסון, רבים ממובילי המאבק נגד מתנחלי שייח ג'ראח באים מרקע דתי, באתר הארץ, 29 ביוני 2010
  5. ^ ניר חסון‏, לא רק כיכר השוק ריקה: כך הפכה רחביה לשכונת רפאים בירושלים, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בנובמבר 2009
  6. ^ ניר חסון, הפארק בעמק הצבאים בירושלים אושר, אבל בשביל הצבאים זה מאוחר, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
  7. ^ ניר חסון, שלב 1: השלדים שמתחת לבירה, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 2: עדויות מהאתר הסודי, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 3: התסבוכת המשפטית, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  8. ^ ניר חסון, האיש שמאיים על מעמדם של הורדוס וחזקיהו, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  9. ^ אורשלים - ניר חסון | ידיעות ספרים שאוהבים, www.ybook.co.il
    אברהם בורג"אורשלים": הספר החשוב הזה מיועד לכל מי שכנראה לא יקרא אותו, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
  10. ^ ניר חסון, שוטרים שתלו נשק בבית משפחה מעיסאוויה לצורך הסדרה "מחוז ירושלים" בכאן 11, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
אל-ולג'ה

אל-וולג'ה (בערבית: الولجة) הוא כפר פלסטיני הנמצא דרומית-מערבית לירושלים וצפונית-מערבית לבית ג'אלא ובית לחם. דרומית לו נמצאת ההתנחלות הר גילה והכפר בתיר.

בס (אל)

בֶּס או בִּיסוּ היה, במיתולוגיה המצרית האל המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה. לימים התפתחה דמותו, והוא הפך לאל המביא מזל טוב, ולאל המגן על הטוב מפני הרע.

מקור פולחנו של האל בס בנוביה, ופולחנו הגיע למצרים העתיקה כבר בתקופת הממלכה הקדומה.

גבעת המטוס

גבעת המטוס היא גבעה בגובה 813 מטר מעל פני הים הנמצאת בדרום ירושלים, מדרום לקו הירוק, ליד בית צפאפא וצפונית מערבית למנזר מר אליאס. הגבעה נקראת על שם מטוס פוגה מגיסטר שנפל במקום ב-6 ביוני 1967, ביום השני לקרבות מלחמת ששת הימים וטייסו סגן דן גבעון נהרג. "גבעת המטוס" הוא גם שמו של אתר קראוונים לעולי אתיופיה שהוקם במקום. שטח מתחם הקראוונים הוא כ-170 דונם. גבולות המתחם הם תלפיות בצפון, דרך חברון במזרח, גילה בדרום ובית צפאפא במערב.

גן לאומי מורדות הר הצופים

גן לאומי מורדות הר הצופים הוא גן לאומי בהליכי ביצוע במורדות הר הצופים, שהקמתו אושרה בתחילת 2012. שטח הגן 740 דונם.

דוד קרויאנקר

דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים לחקר ישראל שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים. קרויאנקר עוסק בתיעוד הארכיטקטוני-היסטורי של האדריכלות הירושלמית, התפתחותה של העיר, ושימור ושיקום של שכונות ומבנים בה. קרויאנקר זכה בכמה פרסים ועיטורים על מפעלו, בהם עיטור טדי קולק למפעל חיים (2006) ויקיר ירושלים (2010).

הרכבל לכותל

הרכבל לכותל הוא מיזם שעיריית ירושלים מתכננת לבנות באגן העיר העתיקה שבירושלים, כדי ליצור מענה תחבורתי לעומסי התנועה הכבדים במקום. הרכבל נמצא בשלבי תכנון מוקדמים. ב-30 באפריל 2013 הכריז ראש העירייה ניר ברקת שהרכבל יתחיל לפעול בעוד שנתיים. ב-28 במאי 2017 אישרה הממשלה את המיזם ובנייתו אמורה להסתיים ב-2021. במאי 2018 אישרה הממשלה תקציב של 200 מיליון ש"ח לפרויקט. הרכבל עשוי לשמש גם כאטרקציה תיירותית באפשרו תצפית מלמעלה על האזור המתויר ביותר בישראל.

כיכר החתולות

כיכר החתולות ("חתולות" במלעיל) הוא הכינוי הנפוץ לכיכר מכבי מוצרי הממוקמת בקצה שכונת נחלת שבעה בירושלים, בקרבת גן העצמאות, במפגש הרחובות הלל, יואל משה סולומון ויוסף ריבלין. הכיכר היא בפועל גג של החניון התת-קרקעי שנבנה מתחת לכיכר.

כפר עקב

כפר עקב (בערבית: كفر عقب) הוא כפר ערבי ושכונה ירושלמית, הנמצאת בצפון שטחה המוניציפלי של העיר, באזור מזרח ירושלים. הכפר נמצא בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה ושדה התעופה עטרות, כ-2 קילומטרים דרומית לרמאללה וכ-8 קילומטרים צפונית ממרכז העיר ירושלים, מחוץ לתוואי עוטף ירושלים. בכפר מתגוררים כ-18.5 אלף תושבים.

מזרח ירושלים

מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק. מבחינה גאוגרפית שטח זה כולל לא רק את אזוריה המזרחיים של העיר אלא גם את הצפוניים והדרומיים. לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל על שטח זה את החוק הישראלי. השטח כולל, בנוסף לשטחה של ירושלים שנכבש על ידי הצבא הירדני והיה בשליטת ירדן בשנים 1948–1967, גם עיירות וכפרים שעד אז לא נחשבו כחלק מירושלים. למעשה, השטח שהיה כפוף לעיריית ירושלים הירדנית כלל רק 6.4 קמ"ר. כלומר, 91% משטח מזרח ירושלים לא נכלל באזור זה לפני יוני 1967.

נכון ל-2012, אוכלוסיית מזרח ירושלים מהווה כ-58% ערבים-מוסלמים, כ-39% יהודים, וכ-2.3% ערבים-נוצרים.

נוף ציון

נוף ציון היא שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים. השכונה בנויה על המורדות הצפון-מזרחיים של הר אצל, בסמוך לשכונת ג'בל מוכאבר ולטיילת ארמון הנציב.

בשכונה שני רחובות שבהם מתגוררות כ-90 משפחות, רובן נמנות עם הציבור הדתי-לאומי. אושרו תוכניות בנייה עבור 255 יחידות דיור נוספות.

השכונה כוללת שני גני ילדים, גן משחקים מעבר ביטחוני[דרושה הבהרה] ושלושה בתי כנסת.

ניר ברקת

ניר בָּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, תשרי ה'תש"ב) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, ושימש כראש עיריית ירושלים בשנים 2008–2018. הוא יזם ומשקיע היי-טק בעברו. הונו נאמד בכחצי מיליארד שקלים.

עזרא נאווי

עזרא יצחק נאווי (נולד ב-1951) הוא פעיל שמאל רדיקלי ישראלי.

נאווי הוא פעיל מרכזי בארגון "תעאיוש" ואחד ממקימיו. הוא הורשע בעבירות שונות, בין היתר בביצוע מעשה סדום בקטין פלסטיני, ובגין תקיפת שוטר בעת שניסה לעצור את הריסתו של בית פלסטיני בדרום הר חברון שנבנה ללא אישור. האירוע גרר קמפיין בינלאומי רב-משתתפים לשחרורו.

ביולי 2018 הוגש נגדו כתב אישום בגין שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, בחשד שמסר להם מידע על אודות פלסטינים שמכרו קרקעות ליהודים.

עמותת עטרת כהנים

עמותת עטרת כהנים היא עמותה ישראלית הפועלת ליישוב יהודים בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים. ראש העמותה מאז הקמתה הוא מתי דן.

קברי הסנהדרין

קברי הסנהדרין היא מערת קבורה המצויה בגן הסנהדרין, קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים.

קולנוע סמדר

קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים שעודנו פעיל, כיום תחת רשת בתי הקולנוע לב.

המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה. בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודים.

קיפא

יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. בן לבית קתרוס. הוא מונה לתפקיד במקום שמעון בן קמחית בידי המושל הרומי ואלריוס גראטוס בשנת 18, ובין השניים היו יחסים טובים.

רצח מוחמד אבו ח'דיר

רצח הנער מוחמד אבו חְ'דֵיר הוא אירוע טרור שבו, ב-2 ביולי 2014, נחטף ונרצח נער פלסטיני משועפאט שבמזרח ירושלים על ידי שלושה יהודים. הרצח בוצע על רקע חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים יהודים, והוביל לגל של אלימות במזרח ירושלים.

רשות העתיקות

רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. כמו כן אחראית הרשות על מתן היתרים מתאימים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, על פיקוח אתרי עתיקות וקביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים.

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מברזל. עמידותו של הברזל, טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות הברזל הפכה אותו לנפוץ וזול יותר מאשר הברונזה. תקופת הברזל היא האחרונה במערכת שלוש התקופות, המחלקת את ההיסטוריה האנושית לתקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.