ניקל

ניקל (Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.

ניקל
נחושת - ניקל - קובלט

Ni
Pd
   
 
28
Ni
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
כללי
מספר אטומי 28
סמל כימי Ni
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 8908 kg/m3
מראה
מתכתי מבריק וכסוף בעל גוון זהוב
Nickel chunk
תכונות אטומיות
משקל אטומי 58.6934 u
רדיוס ואן דר ואלס 163 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 16, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת התכה 1728.15K (1455°C)
נקודת רתיחה 3186.15K (2913°C)
לחץ אדים 237Pa ב-1726K
מהירות הקול 4970 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.91
קיבול חום סגולי 440 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 14.3 106/m·Ω
מוליכות חום 90.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 737.1 kJ/mol

תכונות

ניקל הוא יסוד כימי מתכתי קשה ממתכות המעבר, אשר גם נוח לחישול ולמתיחה. צבעו לבן-כסוף והוא עמיד מאוד בפני חמצן. ניקל הוא אחד מחמשת היסודות הפרומגנטיים, טמפרטורת קירי עבורו היא 355°C. דרגות החמצון שלו הן 1+ ו-2+. קיימות גם תרכובות שבהן דרגת החמצון שלו היא 3+.

שימושים

לניקל שימושים רבים, העיקרי שבהם הוא בסגסוגות. 65% מהניקל שמופק בעולם המערבי משמש להכנת פלדת אל-חלד, 12% משמשים להכנת סגסוגות-על ו23% הנותרים משמשים לשימושים מגוונים, כגון, סוללות נטענות (סוללת ניקל-קדמיום או סוללת ליתיום-יון[1]) וכימיקלים שימושיים כגון זרזים כימיים והצבען הצהוב הקרוי ניקל טיטניום. לניקל שימוש בציפוי באמצעות אלקטרוליזה.

סגסוגות ניקל מפורסמות:

  • פלדת אל חלד וסגסוגות אחרות עמידות בפני קורוזיה, כגון אלו המשמשות לייצור כלי נגינה בנשיפה, כפתורי בגדים ומטבעות.
  • הסגסוגת "אלינקו" שמכילה ניקל משמשת להכנת מגנטים.
  • מתכת "מונל" שהיא סגסוגת ניקל עמידה בפני קורוזיה שמשמשת להכנת מדחפים לאוניות, כלי מטבח ועוד.

היסטוריה

שימוש בניקל נעשה עוד בימי קדם, עוד בשנת 3500 לפנה"ס. בסוריה של היום נמצא ארד שמכיל מעל 2% ניקל. מינרלים שהכילו ניקל היו שימושיים בצביעת זכוכית בצבע ירוק. ב-1751 המינרלוג אקסל פרדריק קרונשטדט ניסה למצות נחושת מהמינרל ניקלין (NiAs מכונה גם ניקוליט). הוא נכשל ובמקום נחושת זיקק ניקל.

מטבע הניקל הטהור הראשון הופק ב-1881 בשווייץ.

תפקיד ביולוגי

במערכות חיות, הניקל נפוץ בעיקר בבקטריה, שמרים וצמחים. הוא נמצא בחלבונים אנזימטיים מסוימים, כגון אוראז ומשפיע על תפקודם. הניקל הוא יסוד חיוני בתזונת האדם בכמויות זעירות. מחקרים שנעשו על תרנגולים ועכברים (הקרובים מבחינה גנטית לבני אדם) הראו שניקל חיוני לתפקוד הכבד.

צורה בטבע

רוב הניקל שנכרה מגיע משלושה סוגי מחצבים עיקריים, הראשון הוא לימוניט ((Fe,Ni)O(OH)),השני הוא גרניריט ((Ni,Mg)3Si2O5(OH)) והשלישי הוא פנטלנדיט (Ni,Fe)9S8)). מבחינת אספקה, קנדה היא המקור העיקרי לניקל והיא מפיקה כ-30% מהניקל בעולם. המרבץ העיקרי נמצא באגן סדברי, מקום שבתקופה גאלוגית מוקדמת של כדור הארץ ספג פגיעות מטאוריטים רבות. מרבצים אחרים נמצאים במקומות אחרים בקנדה וכן ברוסיה, קלדוניה החדשה, אוסטרליה, קובה ואינדונזיה.

על סמך ממצאים גאופיזיים גלעין כדור הארץ מכיל את מרבית הניקל בכדור הארץ בהפרש ניכר.

רעילות

חשיפה לריכוז העולה על 0.05 מ"ג/סמ"ק של ניקל או תרכובות ניקל מסיסות במשך זמן העולה על 40 שעות בשבוע יכולה להיות מסוכנת. לניקל תרכובות מסוכנות. דוגמה לכך היא אדי ניקל גופרתי, אשר חשיפה אליהם עלולה לגרום לסרטן. דוגמה נוספת היא החומר Ni(CO)4 שהוא גז מסוכן שמסוגל להתלקח באוויר.

ישנם אנשים שהם אלרגיים לניקל ועורם נעשה מגורה במגע ממושך איתו[2].

רמת הניקל המותרת בתכשירים שבאים במגע עם העור נקבעת על ידי האיחוד האירופאי.

הניקל קרצינוגני - אחד מהחומרים המסוגלים להתחיל תהליך שבסופו עלול להוביל לסרטן[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המתכת שתעלה לגדולה בעקבות המכונית החשמלית, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2017
  2. ^ "אלרגיה לניקל" (בעברית). 15 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2017.
  3. ^ en:List of IARC Group 1 carcinogens#Notes and references
אגורה (מטבע)

אגורה היא המטבע בעל הערך הקטן ביותר במערכת המטבעות במדינת ישראל, החל משנת 1960.

השם "אגורה" ניתן לשלושה מטבעות אשר שימשו במדינת ישראל מאז שנת 1960. כל אחד מהם היה חלוקת-משנה של המטבע העיקרי שנהג בשעתו. בין השנים 1960 ל-1980 הייתה אגורה החלק המאה של הלירה הישראלית. בין 1980 ל-1985 הייתה אגורה החלק המאה של השקל (הישן), ומאז 1985 האגורה היא החלק המאה של השקל החדש.

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

ברזל הוא היסוד העיקרי בהרכב כדור הארץ מבחינת מסה, והרביעי בהרכב קרום כדור הארץ. יש לו שימושים רבים בתרבות האנושית עוד מתקופות פרהיסטוריות. שיטות להפקת ברזל ועיבודו התפתחו בעיקר החל מהמאה ה-19 והביאו לפיתוח התעשייה הכבדה, בה הברזל הוא היסוד המופק בכמות הרבה ביותר. בתרבות המודרנית ברזל הוא מרכיב עיקרי בבנייה ובייצור מכונות, כלים ומוצרי צריכה רבים.

הברזל הוא החומר הפרומגנטי הראשון שזוהה, ותכונה זו קרויה על שמו. תכונה זו גורמת לברזל להימשך אל קוטבי מגנט ומאפשרת יצירת מגנטים מברזל.

בבעלי חיים, הברזל הוא מינרל קורט החיוני לבניית התרכובת האורגנית הם, אשר מאפשרת נשיאת חמצן על ידי תאי דם אדומים. כמו כן הברזל משמש בשמירת החמצן בתוך רקמת תא בתוך מיוגלובין.

חלודה

חלודה היא סוג של שיתוך שעובר ברזל בנוכחות מים בעיקר וחמצן.

חלודה מורכבת מתערובת של תחמוצות והידרוקסידים (תרכובות המכילות יון הידרוקסיד, OH) של ברזל. היא מופיעה לעיתים קרובות מאוד בצורת מתכת אדומה-חומה, פריכה ואבקתית, על-גבי משטחים וחפצים מברזל החשופים למים וחמצן (הנמצאים באוויר. מכאן שדי בחשיפה לאוויר כדי לגרום לחלודה), כגון גדרות ושערים, מכוניות, ופסלים.

החלודה נוצרת באיטיות ובהדרגה. תחמוצות הברזל הנוצרות מתפוררות בקלות ואינן משתוות לברזל הטהור בחוזקן. החלודה, לפיכך, גורמת להרס המשטח שהיא תוקפת, והיא מהווה בעיה משמעותית איתה מנסה האנושות להתמודד מזה אלפי שנים.

בימי קדם נעשה שימוש רב בברזל; כאשר החלידו ללוחם שריון או נשק, לחוטב עצים גרזן או לבעל עבודה כליו, היה הנפח המקומי שם את הכלי החלוד על פחם בוער כדי שהחמצן יגיב עם הפחמן לכדי היווצרות פחמן דו-חמצני (CO2) והעלמת רוב החלודה. הכלי היה חוזר לקדמותו לאחר השחזה.

קיימות מספר גישות עיקריות בהתמודדות עם החלודה:

ציפוי משטח הברזל בחומר הגנה. את רוב המשטחים החיצוניים מקובל לצבוע, דבר המעניק הגנה בנוסף לאסתטיות. צביעה אינה מעניקה הגנה תמידית, ועם הזמן הצבע מתקלף, נסדק ומתבלה וחמצן ומים חודרים אל הברזל דרכו. יצרני הצבע שוקדים באופן תמידי על יצור צבעים מתקדמים, שיספקו הגנה טובה יותר בפני חלודה. הצבעים המתקדמים ביותר משמשים לציפוי מכוניות; הללו מגנים על המכונית בפני חלודה במשך שנים ארוכות. במקרה של משטח אותו לא ניתן (או לא משתלם) לצבוע, ניתן להגן עליו בעזרת חומרים אחרים, כגון לכה, שעווה ועוד.

חיבור אנודת הקרבה, מתכת בעלת אלקטרושליליות נמוכה מהברזל, כמו מגנזיום או אבץ, שתחליף את האלקטרונים שיאבדו לברזל, ובכך תעכב את חמצונו.

ציפוי משטח הברזל בשכבה דקה של מתכת אחרת, כגון אבץ. ציפוי זה נקרא גלוון, והוא נעשה באופן חשמלי או באמצעות טבילה חמה. התהליך משמש בעיקר לציפוי חפצים קטנים, כגון מסמרים, אך לא רק. שיטה זו מספקת הגנה בשתי צורות - מניעת מגע ישיר עם אוויר או מים מצד אחד, ואפקט "אנודת הקרבה" מצד שני.

הוספת חומרים לברזל המונעים את החלדתו. פלדת אל-חלד, למשל, מורכבת מ-10% כרום, וכמויות קטנות יותר של ניקל ולעיתים מתכות אחרות. תוספים אלו מונעים את התרכבות הברזל עם החמצן והמים.

יון

יון (מיוונית עתיקה: ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום או מולקולה נייטרליים, שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

ביון חיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקרא קטיון מפני שבתא אלקטרוכימי הוא נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא).

ביון שלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקרא אניון מפני שהוא נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי).

תהליך הפיכת אטום או מולקולה נייטרליים ליון נקרא "יינון", ונעשה על ידי הוספת או הסרת אלקטרון או מספר אלקטרונים.

ין יפני

ין יפני (סמל: ¥; ביפנית: 円, נהגה "אֶן") הוא המטבע הרשמי של יפן. זהו המטבע השלישי הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ אחרי דולר אמריקני והאירו. הקיצור הבנקאי לשם המטבע לפי תקן ISO 4217 הוא JPY.

כרייה

כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ.

לרוב הכרייה מתבצעת על ידי חפירה של עפרת המחצב מאזור גאולוגי העשיר בה ומכונה עורק.

עם החומרים הנכרים בעולם נמנים זהב, בוקסיט, פחם, יהלומים, ברזל, אבני חן, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום ומוליבדן.

למעשה, על האדם לכרות כל חומר שלא ניתן לגדלו בתהליך חקלאי, ובכלל זה כוללת הכרייה במשמעותה הרחבה גם הפקת מים, גז טבעי ונפט.

לאה ניקל

לאה ניקל (6 בדצמבר 1918 - 10 בספטמבר 2005) הייתה ציירת ישראלית בסגנון ציור מופשט.

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980. עד 1954 היא הונפקה כשטר על ידי בנק לאומי לישראל, אשר היה אז בבעלות הסוכנות היהודית. לאחר הקמת בנק ישראל ב-1954, הועברה הנפקתה אליו. ב-1980 חדלה הנפקתה עקב החלפתה בשקל.

מבצע ניקל גראס

מבצע ניקל גראס הוא מבצע אמריקאי לסיוע באספקת נשק ותחמושת לישראל במלחמת יום הכיפורים שבוצע ברכבת אווירית. שם המבצע הישראלי לקליטת הציוד היה "מבצע מנוף".

מגנטיות

מגנטיות היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי. חומרים שמראים תכונות מגנטיות בולטות הם ברזל, כמה מיני מתכות (ניקל וקובלט) והמינרל מגנטיט; אולם, כל חומר מושפע בצורה זו או אחרת מנוכחות שדה מגנטי, רק שברוב המקרים ההשפעה קטנה מכדי להבחין בה ללא ציוד מיוחד.

כוחות מגנטיים הם כוחות יסוד שעולים כתוצאה מתנועה של מטען חשמלי. משוואות מקסוול מסבירות את המקור וההתנהגות של השדות האחראים על הכוחות הללו (ראו גם חוק ביו-סבר) לכן, מגנטיות נראית בכל זמן שחלקיקים טעונים חשמלית נמצאים בתנועה. זה יכול להגרם או מתנועת אלקטרונים בזרם חשמלי, היוצרת אלקטרומגנטיות, או מהתנועה התת-אטומית של אלקטרונים, היוצרת מה שנקרא 'מגנט תמידי'.

נורילסק

נורילסק (ברוסית: Нори́льск) היא עיר בסיביר, צפון רוסיה. אוכלוסיית העיר מונה (נכון לשנת 2018) 179,554 בני אדם. היא העיר בעלת אוכלוסייה הגדולה מ-100,000 תושבים הצפונית ביותר בעולם. היא גם השנייה בעולם במספר התושבים, לאחר מורמנסק, השוכנת צפונית לחוג הארקטי, ואחת משלוש ערים בסיביר השוכנות באזור קפאת-עד.

נוסדה ב-1935 לאחר שמינרלוגים גילו בה מרבצים עצומים של ניקל ומינרלים חשובים נוספים. בהתחלה פעלה כמחנה עבודה (גולאג), ולאחר מלחמת העולם השנייה הפכה לעיר, אך עדיין פעל לצידה גולאג בשם נורילאג, עד שזה נסגר בשנת 1957. בשנות ה-60 וה-70 המשיכה העיר לצמוח במהירות לאור התמריצים הרבים (משכורות גבוהות, חופשות חינם ועוד) שקיבלו תושבי העיר.

בתקופה הסובייטית היא הייתה עיר סגורה שלא הייתה אליה גישה חופשית. סגר זה נפסק עם התפרקותה של ברית-המועצות ב-1991, אך בשנת 2001 נסגרה שוב ונאסר לעבור לגור בה יותר. סגירת העיר מחדש באה בעקבות תוכנית פינוי שממשלת רוסיה מעודדת בשל התנאים הפיזיים הקשים במקום, המביאים לעלויות תמיכה עצומות בתושבים. אין גישה מכביש ברוסיה אל העיר והיא מבודדת, אך יש לה נמל תעופה והיא מחוברת במסילת רכבת לדודינקה, עיירה הנמצאת במרחק של כ-20 ק"מ מערבית ממנה וממוקמת על נהר יניסיי, אשר דרכו היא שולחת ומקבלת סחורות.

העיר היא אחת המזוהמות והמזהמות ביותר בעולם, בעיקר עקב מפעלי התכת הניקל שבה. החברה שמפעילה את הקומפלקס התעשייתי של הניקל נקראת "נורילסק-ניקל" והיא שייכת לאוליגרך ולדימיר פוטנין. הטמפרטורה בעיר נמוכה מאוד בחורף ומגיעה עד ל-(60-) מעלות. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא כ-24 מעלות. ביולי 2013 נשבר בה שיא החום מאז ומעולם, ונמדדה טמפרטורה של 32 מעלות.

סגסוגת

סגסוגת, מֶסֶג או נתך היא שילוב של שני יסודות או יותר, אשר לפחות אחד מהם הוא מתכת, וגם תוצאת השילוב היא בעלת תכונות מתכתיות, ומתאפיינת בקשר מתכתי. החומר המתכתי הנוצר הוא לרוב בעל תכונות שונות באופן משמעותי מרכיביו. היסודות בסגסוגת עשויים להיות מפוזרים באופן אחיד, כתמיסה מוצקה, או באופן לא אחיד, עם אזורים (פאזות) עשירים פחות או יותר באחד המרכיבים. בדרך כלל מייצרים סגסוגות על ידי התכת המרכיבים בטמפרטורה גבוהה מנקודת ההתכה שלהם, אולם ניתן לייצר סגסוגות מסוימות גם בטיפול מכני, בטמפרטורה נמוכה (Mechanical alloying).

סוללה חשמלית

סוֹלְלָה או בָּטֶרְיָה (או בָּטֵרִיָּיה) (מאנגלית: Battery) היא חפץ לייצור חשמל בזרם ישר. הסוללה מורכבת מ"תא חשמלי" אחד או יותר.

ה"תא החשמלי" הנפוץ כיום הוא תא אלקטרוכימי (מכונה גם "תא וולטאי" או "תא גלווני"), שבו החשמל מופק כתוצאה מתהליך כימי (העברת אלקטרונים בין שתי אלקטרודות המחוברות לחומרים שלהם הבדל פוטנציאלי חמצון-חיזור). תא חשמלי העובד בצורה הפוכה הוא תא אלקטרוליטי. בתא זה מגיע חשמל ממקור חיצוני, וגורם לתהליך כימי. "סוללה נטענת" משלבת למעשה תא אלקטרוכימי להפקת חשמל, ותא אלקטרוליטי ל"השבת" אנרגיה לסוללה באמצעות שינויים כימיים, לצורך המשך הפקת החשמל.

סוג נוסף של תאים חשמליים הם תאי דלק, תאים גרעיניים ועוד. ערך זה דן בסוללות האוצרות אנרגיה באופן כימי בלבד.

סוללת ליתיום-יון

סוללת ליתיום יון היא סוללה נטענת המבוססת על יציאה של יוני ליתיום מהאלקטרודה השלילית (האנודה, היכן שתהליך החמצון מתרחש), מעבר של היונים דרך אלקטרוליט המוליך יוני ליתיום בלבד וכניסתם לאלקטרודה החיובית (הקתודה, היכן שתהליך החיזור מתרחש). במהלך הפריקה של הסוללה, מעבר יוני הליתיום מלווה בזרימת אלקטרונים מהאנודה לקתודה דרך המעגל החיצוני. במהלך טעינת הסוללה מתרחש התהליך ההפוך, כלומר יוני ליתיום עוברים מהקתודה לאנודה. המינוח ליתיום יון בא להדגיש שבסוללות אלה האנודה עשויה מחומר המכיל יוני ליתיום ומאפשר מעבר יונים כאלה ממנו ואליו בפריקה ובטעינה, להבדיל מסוללות ליתיום בהן האנודה עשויה ליתיום מתכתי.

הסוללה מספקת מתח של כ-3.6 וולט, בערך פי 3 מהמתח של סוללות ניקל-קדמיום (Ni-Cd) או ניקל מתכת הידריד (Ni-MH) נטענות. כמו כן, האנרגיה הספציפית של הסוללה יכולה להגיע ל-150Wh/Kg ואף יותר כתלות באלקטרודות הנבחרות.

האלקטרודות הן אלקטרודות אינטרקלציה שיוני ליתיום יכולים לנדוד ביניהן (מהאנודה לקתודה בפריקה ומהקתודה לאנודה בטעינה) בניגוד לסוללות ליתיום ראשוניות בהן האנודה (האלקטרודה השלילית) בנויה מליתיום בצורתו המתכתית .

סוללות ליתיום יון שכיחות בעיקר באפליקציות של מכשירים אלקטרונים ניידים, הודות לצפיפות האנרגיה הגבוהה שלהן, מספר מחזורי פריקה/טעינה גבוה ואיבוד נמוך של הקיבול במהלך המחזורים. כיום, ניתן למצוא את סוללות הליתיום-יון גם ביישומים צבאיים, כלי-רכב חשמליים ובשימושים שונים בתעופה.

פלדת אל-חלד

פְּלָדַת אַל-חֶלֶד או פלדה בלתי מחלידה (פלב"מ) מוגדרת בתורת המתכות כסגסוגת ברזל אשר מכילה כרום בכמות של לפחות 10.5% ממשקלה. שמה ניתן לה בשל העובדה שהסגסוגת עמידה בפני חלודה ושִתּוּך (קורוזיה) מסוגים אחרים הרבה יותר מפלדה רגילה שהיא סגסוגת ברזל-פחמן. המילה נִירוֹסְטָה (קיצור ואיחוי המילים "פלדה בלתי מחלידה" בגרמנית Nichtrostender Stahl), שהפכה בישראל למילה נרדפת לפלדת אל-חלד, היא סימן מסחר רשום של החברה הגרמנית טיסנקרופ נירוסטה מקבוצת טיסנקרופ.

פליז

פְּלִיז היא סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ. צבעה משתנה מאדום - בריכוזי אבץ נמוכים, ועד לצהוב - בריכוזי אבץ גבוהים. מעבר ל-35% של אבץ יש שתי פאזות שונות בסגסוגת, הנקראות פאזה אלפא (בדומה לנחושת טהורה) ופאזה בטא.

הפליז מוזכרת 3 פעמים בתנ"ך: פעמיים בשם נחושת קלל, ופעם אחת בשם "נחושת מוצהב". בגמרא כתוב ששערי ניקנור היו עשויים מ"נחושת צהובה",(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ח, עמוד א') כלומר פליז. חנוכייה העשויה מפליז נחשבת מהודרת יותר מחנוכייה העשויה מנחושת טהורה, בגלל הדמיון לזהב (על פי האנציקלופדיה התלמודית, אף על פי שפליז זול יותר מנחושת).

הפליז היא סגסוגת קשה וחזקה הרבה יותר מנחושת, אך המוליכות החשמלית שלה נמוכה יותר.

פליז משמש לייצור חלקים בייצור המוני שאינם נדרשים לעמידה בעומס כמו חפצי נוי, תרמילי כדורים, מצפנים וכן לכלי נשיפה ממתכת. ניתן לצפות חלקי פליז בציפוי ניקל לצורכי נוי (למשל באביזרי אמבט, ידיות וכו').

בעבר השתמשו בפליז ליציקה של תותחים, ידיות לדלתות וחפצי נוי כגון אהילים או פמוטות.

פרוטה (מטבע ישראלי)

פרוטה הייתה מטבע ישראלי בשנים 1950-‏1960, בשווי אלפית הלירה הישראלית.

השם "פרוטה", שמקורו בפרוטה העתיקה, החליף את השם הלועזי "מיל" שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה, כחלק האלף של הלירה הארץ ישראלית. מטבעות הפרוטה נשאו ערכים של 1, 5, 10 (שלושה סוגים) 50, 100 (שני סוגים), 250 (מטבעות ניקל אשר בהם השתמשו ומטבעות כסף אשר בהם לא השתמשו ומשמשים לאספנות) ו-500 פרוטות.

בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 היה "אסימון נייר" בשווי 5 פרוטות (בסלנג התייחסו אליו כ"חצי גרוש"), שהודפס בצבעי שחור ואדום על ריבוע נייר לבן (המתבלה בקלות). בחלקו הקדמי הודפס מגן דוד בצבע אדום והכיתוב "5 פר." טוב לנסיעה ב"שירותי א.ש.ד" או ב"שירותי דן", ובחלקו האחורי: "אם לא תשתמש בתו זה - תמורתו תרומה למגן דוד אדום". בנוסף לקווי התחבורה הציבורית, גם חנויות מכולת כיבדו את השטר כהילך חוקי ואיפשרו להשתמש בו לקניות.

בשנת 1960 הוחלפה חלוקת המשנה של הלירה הישראלית, כך שבמקום 1,000 פרוטות, היא חולקה ל-100 אגורות. הדבר נעשה עקב הפיחות בערך הלירה הישראלית, פיחות שביטל את הצורך במטבעות שערכם נמוך מ-10 פרוטות. מאז ביטול הפרוטה והוצאת המטבעות שלה מהמחזור בראשית שנות ה-60, לא נעשה עוד שימוש בשם הזה במערכת המטבע הישראלית.

קובלט

קוֹבַּלְט (Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27. זהו מינרל קורט החשוב לפעילותם של אנזימים מסוימים, ומהווה אחד ממרכיביו של ויטמין B12.

שארל אדואר גיום

שארל אדואר גיום (בצרפתית: Charles Édouard Guillaume; ‏15 בפברואר 1861 - 13 במאי 1938) היה פיזיקאי צרפתי-שווייצרי אשר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1920, בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל. ידוע בזכות גילויו את סגסוגות פלדת הניקל, להן קרא אינבר ואלינבר .

הטבלה המחזורית
H He
Li Be B C N O F Ne
Na Mg Al Si P S Cl Ar
K Ca Sc Ti V Cr Mn Fe Co Ni Cu Zn Ga Ge As Se Br Kr
Rb Sr Y Zr Nb Mo Tc Ru Rh Pd Ag Cd In Sn Sb Te I Xe
Cs Ba La Ce Pr Nd Pm Sm Eu Gd Tb Dy Ho Er Tm Yb Lu Hf Ta W Re Os Ir Pt Au Hg Tl Pb Bi Po At Rn
Fr Ra Ac Th Pa U Np Pu Am Cm Bk Cf Es Fm Md No Lr Rf Db Sg Bh Hs Mt Ds Rg Cn Nh Fl Mc Lv Ts Og
מתכות אלקליות מתכות אלקליות-עפרוריות לנתנידים אקטינידים מתכות מעבר מתכות מעבר עמידות מתכות למחצה אל-מתכות הלוגנים גזים אצילים תכונות כימיות לא ידועות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.