נייר חדרה

נייר חדרה היא החברה הגדולה בישראל בתחום ייצור, שיווק ומיחזור מוצרי נייר. בעלת השליטה בחברה (59.1%) היא קרן פימי.

נייר חדרה בע"מ
PaperHadera
סוג חברה ציבורית
מייסדים יוסף מייזר, אסטורה מאייר, מקס פרייליך
תאריך הקמה 1951
משרד ראשי אזור תעשייה, חדרה
בעלות קרן פימי
ענפי תעשייה מוצרי נייר
מוצרים עיקריים ניירות אריזה, אריזות קרטון וקרטון גלי, מוצרי נייר חד פעמיים.
הכנסות 1.78 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 131 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 129 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 1.08 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 2.06 מיליארד ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח ישי דוידי - יו"ר, גדי קוניא - מנכ"ל
עובדים כ-700 (2015)
www.hadera-paper.co.il
Hedera paper.jpeg
מכונה במפעל, 1954

אודות החברה

החברה מאגדת תחתיה מספר חברות בת וחטיבות עסקיות, דוגמת אמניר מיחזור,כתיבה והדפסה, גרפיטי, חטיבת ניירות אריזה ומחזור, חטיבת פיתוח ותשתיות ואחרות - הפזורות במיקומים שונים ברחבי הארץ. בחברה ובחברות הבת מועסקים כ-700 עובדים והיא בעלת מחזור מכירות של כ-1.7 מיליארד ש"ח בשנה.

היסטוריה של מפעל הנייר

כבר בשנות ה-40 דובר על הקמת תעשיית נייר בחדרה, שינצל את חומר הגלם של עצי אקליפטוס[2].

בשנת 1950 שכנע פנחס ספיר קבוצה של תעשייני נייר יהודים, יוסף מייזר מבעלי "פאלפ אנד פייפר ניו-יורק", אסטורה מאייר מאיטליה לאון פפר מברזיל ומקס פרייליך מאוסטרליה, להקים מפעל נייר בארץ באזור חדרה. כעבור שנה, ב-1951, הוקמה החברה בשם "מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ" (מנא"י). איגוד המו"לים וארגון בעלי תעשיית הדפוס הוכנסו גם הם כמשקיעים בחברה, כדי להבטיח שהם ירכשו מתוצרת המפעל[3].

במשך השנים השתרש השם "נייר חדרה" לחברה, אולם רק בשנת 2008 הוחלט לאמץ את הכינוי ושמה הרשמי שונה ל"נייר חדרה בע"מ". 

הסכם להקמת המפעל נחתם בינואר 1952 בין המשקיעים לממשלת ישראל[4][5]. באוקטובר 1953 הגיע משלוח ראשון של חומר גלם למפעל לנמל חיפה[6] וב-16 בדצמבר 1953 נחנך המפעל רשמית, בוטלו רישיונות הייבוא לנייר מסוגים המיוצרים על ידי המפעל והוצגו תקוות לחסכון גדול במטבע חוץ שנדרש לייבוא נייר[7]. אולם במהרה התברר שהחסכון הקטן במטבע חוץ אינו מצדיק את המחירים הגבוהים שנגבו והרווחים הגבוהים שגרפו היזמים, הודות להיעדר יבוא מתחרה[8][9][10][11]. באופן כללי, מחירי נייר חדרה היו גבוהים בכ-20-25% ממחירי נייר מיובא[12]. בנוסף עלו טענות על האיכות הגרועה של הנייר המיוצר על ידי המפעל[13].

ביולי 1957 הונחה אבן פינה להרחבה של המפעל לייצור תאית ועוד קווי ייצור נייר שירחיבו את כושר הייצור ל-30-40 אלף טון לשנה[14]. ההרחבה הושלמה בפברואר 1960[15]. באמצע שנות ה-60 הגיע היקף ייצור הנייר ל-40 אלף טון לשנה ודובר על הרחבה לקו ייצור שלישי, אך מפעל ייצור התאית הושבת בגלל חוסר כדאיות[16].

מכונה רביעית לייצור נייר הוכנסה למפעל במחצית הראשונה של 1976[17] וב-1978 ייצר המפעל כ-105 אלף טון נייר[18]. באמצע 1976 נכנס המפעל לקשיי נזילות ועלו דרישות להגביל את ייבוא הנייר לישראל כדי לסייע למפעל[19]. לאחר כשנה וחצי שב המפעל לרווחיות[20].

עם פתיחתו, העסיק המפעל 75 פועלים בשלוש משמרות. בשנת 1976 הגיע מספר העובדים לכ-1450[21].

ב-1988 הוכרזה נייר חדרה כבעלת מונופולין בתחום הנייר בגלילים ובגליונות.

השקעות מחוץ למפעל הנייר

בסוף שנות ה-60 החלה החברה במדיניות השקעה במפעלים ומיזמים בתחום הנייר ומחוצה לו. היא הקימה את חברות חוגלה ודפניר, רכשה מחברת כלל את מפעל לתרגומי מדע[22] וכן רכשה את חברה אמריקנית ישראלית למולות בע"מ[23]. בתחילת שנת 1970 הוקמה חברת הבת אמניר לאיסוף ומיחזור נייר ישן[24]. החברה השקיעה בחברת סבקל לייצור מנועים בכרמיאל[25] ובשנות ה-70 נכנסה לעסקי ייבוא קופות רושמות[26]. החברה גם הקימה את נירעוז שהייתה חברת השקעות ואחזקות, ואת יבניר לייבוא סוגי נייר שלא יוצרו על ידי המפעל[27].

בינואר 2015 הודיעה החברה על הסכם למכירת חלקה (49.9%) בחוגלה - קימברלי, תמורת סכום של כ-650 מיליון שקלים, לחברת קימברלי קלארק[28].

במאי 2015 הודיעה החברה על הסכם למכירת חברת אנרגיה משולבת ומרכז האנרגיה הקיים שלה לאיי.סי פאואר, מקבוצת קנון, תמורת 60 מיליון. (מקור: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001034632).

שמירת השבת במפעל

כבר עם חנוכת המפעל עלו טענות על כך שהחברה מחייבת פועלים לעבוד בשבת ומפטרת את המסרבים[29]. הרבנות הראשית קיימה דיונים עם הנהלת המפעל והגיעה להסכם שלא יועסקו במפעל פועלים יהודיים בשבת. אולם לאחר שהרבנות מצאה שההסכם לא קויים היא הוציאה איסור להדפיס ספרי קודש על נייר מתוצרת המפעל[30]. בעקבות מגעים בין הנהלת המפעל לרב יצחק ניסים נקבע בתחילת 1958 הסדר על פיו העבודה במפעל תופסק לפני כניסת השבת ותחודש רק במוצאי שבת. במהלך השבת ייעשו רק עבודות אוטומטיות של מכונות בטיפול של חמישה עובדים לא יהודים. בנוסף ישהו במפעל 3-4 יהודים למקרה חירום אך לא יעשו כל עבודה. במקרה של הפסקת עבודה בגלל תקלה תחודש העבודה רק במוצאי שבת[31].

כיום (2011), ועדת הרבנים לענייני קדושת השבת טרם נתנה הכשר למפעלים שניזונים מנייר מתוצרת נייר חדרה (לדוגמה, חוגלה קימברלי), כיוון שעדיין ישנם מעט יהודים שעובדים בשבת, על אף שרוב עובדי המפעל בשבת אינם יהודים[32].

הבעלות בחברה

מניות החברה הונפקו בבורסה בניו יורק בסוף שנות ה-50 ובכך הייתה לחברה הישראלית הראשונה שמניותיה הונפקו בניו יורק[33].

בשנת 1984 היו כמחצית ממניות החברה בבעלות משקיעים שונים מארצות הברית, 25% בידי כלל תעשיות ו-15% בידי השקעות דיסקונט[34].

ביולי 2012 הושלמה מכירת והעברת השליטה ב"נייר חדרה" (יחד עם חברת האם "כלל תעשיות") מ"אי די בי חברה לפיתוח" לאיש העסקים לאונרד בלווטניק.

ביוני 2015 הודיעה כלל תעשיות על מכירת 59.1% ממניות נייר חדרה לקרן פימי תמורת 355 מיליון ש"ח[35].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נייר חדרה בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ י. שיוו, הדאגה לעתידה של חדרה, דבר, 23 בינואר 1947
  3. ^ מוקם בית חרושת לנייר בחדרה, על המשמר, 3 באפריל 1952
  4. ^ ביח"ר לנייר יפעל במחצית 1953 בחדרה, על המשמר, 18 בינואר 1952
  5. ^ נחתם ההסכם על ביח"ר לנייר, מעריב, 18 בינואר 1952
  6. ^ הגיע חומר הגלם למפעלי הנייר בחיפה, הצופה, 7 באוקטובר 1953
  7. ^ י. שדמי, ישראל מייצרת נייר!, מעריב, 17 בדצמבר 1953
  8. ^ צבי בן דוד, לבעיית המחסור בנייר עיתון, חרות, 11 ביולי 1955
  9. ^ מחיר מוגזם לנייר מקומי, דבר, 28 בספטמבר 1955
  10. ^ נייר חדרה - מחירים גבוהים, רווחים גדולים, חרות, 19 בדצמבר 1955
  11. ^ למפעל הנייר בחדרה אין זכות קיום, הצופה, 21 ביוני 1957
  12. ^ הופסק ייבוא נייר עיתון, דבר, 2 בפברואר 1960
  13. ^ טענות נגד מפעל הנייר בחדרה, דבר, 1 בספטמבר 1957
  14. ^ הונחה אבן פינה בחדרה, דבר, 26 ביולי 1957
  15. ^ מפעלי הנייר האמריקאיים, דבר, 17 בפברואר 1960
  16. ^ ניהול עסקי טוב, ערובה להצלחה, דבר, 22 בספטמבר 1965
  17. ^ המחזור של נייר חדרה גדל - אבל הרווח ירד, דבר, 9 במרץ 1976
  18. ^ מפעלי נייר חדרה מתכנן, דבר, 31 באוגוסט 1978
  19. ^ מתכננים לפטר 300 פועלים, דבר, 8 באוגוסט 1976
  20. ^ הסכם ארליך - גפני, דבר, 29 במאי 1978
  21. ^ ע. פרי פז, פנייה לשרים וראשי ההסתדרות, דבר, 13 באוגוסט 1976
  22. ^ יובל אליצור, בנקים ובתי חרושת בסימן מיזוג, מעריב, 18 ביולי 1969
  23. ^ שאול אברון, מדיניות השקעה נמרצת בחברות הבת של מפעלי נייר חדרה, מעריב, 24 באוגוסט 1970
  24. ^ עמוס כרמלי, גם עיתון של יום אתמול שווה משהו, דבר, 24 באפריל 1970
  25. ^ מנוע הואנקל ייוצר בישראל, דבר, 8 בנובמבר 1971
    מניות מפעלי נייר בסבקל, דבר, 23 בספטמבר 1976
  26. ^ מפעלי נייר נכנס לעסקי, דבר, 24 בדצמבר 1975
  27. ^ חוגלה החברה הרווחית ביותר במפעלי נייר, דבר, 28 בנובמבר 1977
  28. ^ גיל קליאן, נייר חדרה מוכרת את חלקה בחוגלה תמורת 648 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2015
  29. ^ בית החרושת לנייר בחדרה נחנך רשמית, הצופה, 18 בדצמבר 1953
  30. ^ יהושע ביצור, הרבנות אסרה להדפיס כתבי קודש על נייר חדרה, מעריב, 22 באוגוסט 1957
  31. ^ הושג הסכם במפעל הנייר בחדרה, דבר, 14 בינואר 1958
  32. ^ פורסם על ידי ועדת הרבנים לענייני קדושת השבת, על פי סיורים במפעל והידברות עם הנהלת המפעל
  33. ^ נחטפו מניות אליאנס, דבר, 11 במרץ 1960
  34. ^ מאיר הראובני, נייר כחול לבן, מעריב, 7 באוגוסט 1984
  35. ^ יורם גביזון, קרן פימי רוכשת את השליטה בנייר חדרה מכלל תעשיות תמורת 355 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2015
או.פי.סי אנרגיה

או.פי.סי אנרגיה היא חברה ציבורית העוסקת בהקמה ותפעול של תחנות כח ומתקני ייצור חשמל בישראל. החברה כלולה במדד תל אביב 125 ונמצאת בשליטת חברת קנון הולדינגס באמצעות חברת איי.סי. פאואר.

אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה. היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, בעיקר בשל מיקומו והיותו בתקופות רבות, מתקופת המקרא ועד תקופת התלמוד, עיר גבול בין הגליל היהודי ובין תחום צור הפניקי.

באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב שהיה במקום ותושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

אלדין חתוקאי

אלדין חתוקאי הוא חתן פרס ישראל על מפעל חיים בעמל כפיים לשנת התשמ"ו.חתוקאי, בן הקהילה הצ'רקסית בישראל, נולד בכפר כמא. בשירותו בצה"ל היה חייל מצטיין במסגרת יחידת מילואים. לאחר שחרורו מן הצבא החל לעבוד במפעלי נייר חדרה.

במפעלי נייר חדרה החל לעבוד כעוזר לשוקל נייר. במרוצת השנים השתלם בנושאים שונים וקודם לתפקיד מנהל משמרת. במסגרת השתלמות בחוץ לארץ הוסמך כמפעיל מכונת חיתוך נייר חדישה, בסיומה חזר למפעל ומונה למנהל המכונה. בשנות השמונים נשלח לרומניה לצורך הכשרת צוות מקומי בהפעלת מכונה דומה.

חתוקאי קיבל את פרס עובד ישראל במגזר התעשייתי ובשנת 1986 היה חתן פרס ישראל על מפעל חיים בעמל כפיים. בנימוקי ועדת השופטים נקבע כי "אלדין חתוקאי ראוי לפרס על הצטיינות בצה"ל ועל ההתמדה והחריצות שהוא מגלה בעבודתו במפעלי נייר חדרה. מגלה רוח צוות וכושר ניהול, במחלקה המורכבת מעובדים דרוזים, יהודים, מוסלמים וצ'רקסים".

אמניר מיחזור

אמניר תעשיות מיחזור בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת באיסוף נייר, קרטון, פלסטיק (בעיקר מסוג פוליאתילן) וחומרים אחרים לצורך מיחזור, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת נייר חדרה, הנשלטת על ידי קבוצת קרן פימי. לחברה מפעל באזור התעשייה של מודיעין-מכבים-רעות, והיא מעסיקה כ-400 עובדים.

בארץ פרוסות יותר מ-15,000 נקודות איסוף של החברה. בכל נקודה ישנם כלי אצירה ייעודיים (כגון כלובים, דחסנים ומכבשים) לסוג החומר הנאסף. בתהליך האיסוף של הנייר, הוא נאסף מנקודות האיסוף השונות באמצעות משאיות דחס אל המפעל של אמניר שבו הוא ממויין לסוגיו, מנוקה מחומרים זרים, ונדחס באמצעות מכבש ענק לקוביות (באלות) במשקל של כ-700 קילוגרם. הקוביות הדחוסות מועברות למפעל של נייר חדרה בחדרה שבו מייצרים מהן נייר וקרטון. את הפלסטיק שאמניר אוספת היא מעבירה לחברה נוספת בשם "אמניר פלסטיק", הנמצאת במתחם מפעל נייר חדרה, לצורך מיחזורו.

אמניר מיחזור אוספת את החומרים למיחזור מרשויות מקומיות והתעשייה (מפעלים, משרדים, בתי עסק שונים). מרשויות מקומיות אמניר מיחזור אוספת פסולת נייר וקרטון ומהתעשייה היא אוספת נייר משרדי לבן, קרטון ופלסטיק.

כמו כן, מאז שנת 2013 אמניר אוספת פסולת אריזות זכוכית ממתקני איסוף בצבע סגול שפרסה ברשויות מקומיות ברחבי הארץ בעבור תאגיד תמיר.

בישראל, המתחרות העיקריות של אמניר מיחזור הן החברות טל-אל איסוף ומיחזור וק.מ.מ. מפעלי מחזור.

אסטורה מאייר

ד"ר אסטורה מאייר היה מהנדס ותעשיין איטלקי וכיהן כקונסול כבוד של מדינת ישראל במילאנו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במשרדיו במרכז העיר היו משרדי הקונסוליה הישראלית שבמילאנו.

בשנת 1953 יזם את הקמת מפעלי נייר חדרה והיה שותף בחברה. הוא נמנה עם המייסדים של החברה לישראל אשר הוקמה בשנת 1968, בעקבות הוועידה הכלכלית הראשונה שהתקיימה בירושלים. יחד עמו היו משקיעים מוכרים כמו: בנו גיטר, ויקטור קרטר, הברון אדמונד דה רוטשילד, סר זיגמונד ורבורג ושאול אייזנברג.

דן ורדי

דן (דני) ורדי (נולד ב-7 ביוני 1940) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמנכ"ל חברת כלל אנרגיה מקבוצת IDB.

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

הבורסה לניירות ערך בניו יורק

הבורסה לניירות ערך בניו יורק (באנגלית: New York Stock Exchange ראשי תיבות: NYSE), היא הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם בשווי החברות הכולל, והשנייה בגודלה במספר החברות הנסחרות בה. כיום, רווח השימוש בשם הרחוב וול סטריט ככינוי לבורסה עצמה.

הבורסה נוסדה בפינת הרחובות וול סטריט וברוד שבמנהטן, ניו יורק, ב-8 במרץ 1817, על בסיס הסכם בטונווד שנחתם בוול סטריט על ידי 24 סוחרי מניות ב-17 במאי 1792. ב-4 באפריל 2007 התאחדה הבורסה עם בורסת Euronext מפריז ונהפכה בפועל לבורסה הגלובלית הראשונה בעולם.

הבורסה בבעלות חברת האחזקות IntercontinentalExchange, או בקיצור ICE, הרשומה בה בעצמה ומפעילה 23 בורסות ברחבי העולם, ביניהן NYSE ו-Euronext.

הבורסה מנוהלת על ידי דירקטוריון הבורסה המטפל בתפעול השוטף של מערכות הבורסה, טיפול בחברות הרשומות למסחר ואישורם של מועמדים חדשים כחברי בורסה.

נכון להיום, נסחרו בבורסה של ניו יורק 3,279 חברות, בעלות שווי כולל של כ-20 טריליון דולר. 28 מתוך 30 החברות שמרכיבות את מדד דאו ג'ונס (החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארצות הברית) נסחרות בבורסת ניו יורק. כמחצית מהיקף המסחר נערך באופן ממוחשב. המנכ"ל הנוכחי של הבורסה הוא דאנקן ל. ניידראואר.

הבורסה של ניו יורק נוסדה בשנת 1792. מצפון-מזרח לבניין הבורסה כיום. במבנה המזכיר במראהו מקדש יווני, שוכן ה"פדרל הול" שממנו משקיף פסלו של ג'ורג' וושינגטון אשר הוצב במקום בשנת 1789, בעקבות השבעתו כנשיא הראשון של ארצות הברית. באולם המסחר העיקרי יש 12 "תאים", שכל אחד מהם מטפל בקרוב ל-75 ניירות ערך שונים.

חוגלה-קימברלי

חוגלה היא חברה המגדירה עצמה כחברה "למוצרי צריכה מתכלים שאינם מזון" בבעלות משותפת אמריקאית-ישראלית.

החברה הוקמה בשנות ה-60 כחברת בת של נייר חדרה, לייצור מפיות נייר, נייר טואלט ומגבות נייר, תחת שמות המותגים "איריס" ו"לילי". בשנת 1970 החלה החברה לייצר תחבושות היגייניות סאנובה, וחיתולים חד פעמיים "פיפון". בסוף שנות ה-70 שונה המותג של התחבושות ההגייניות ל"נובה לי" ובסוף 1981 שונה מותג החיתולים ל"טיטולים". בשנת 1983 פתחה החברה מפעל נוסף בעפולה. בשנת 1986 הודיעה החברה על כניסה לשוק חומרי הניקוי בשותפות עם זהר דליה. בסוף שנות ה-90 החברה הייתה המובילה בישראל במכירות של מוצרי לא מזון.

באמצע שנות ה-90 רכשה החברה האמריקאית קימברלי קלארק את רוב מניות החברה (50.01% מהן), כשהיתר (49.9%) נותרו בידי נייר חדרה. החברה החלה לשווק את מוצרי קימברלי בישראל ובשנת 1997 הוחל בייצור מקומי של מוצרי קימברלי ממותגי קלינקס והאגיס. בתחילת 2015 מכרה נייר חדרה את חלקה בחברה לקימברלי.

יוחנן לוקר

יוחנן לוֹקֶר (נולד ב-17 בספטמבר 1956) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. מכהן כיו"ר כימיקלים לישראל מאוגוסט 2016.

כלל (ישראל)

חברת כלל (ישראל) בע"מ, שנודעה בשם "כלל" או "קונצרן כלל", הייתה חברת החזקות ישראלית גדולה, בעלות חברות בנות ברבים מענפי המשק בישראל. עם החברות הבנות שלה נמנו כלל תעשיות, "כלל סחר", "אזורים" וכלל ביטוח. בשנת 2000 מוזגה חברת "כלל" לתוך חברת אי די בי חברה לפיתוח.

כלל תעשיות

כלל תעשיות והשקעות בע"מ (בקיצור: כת"ש) היא חברת החזקות ישראלית שהוקמה בשנת 1955 ונמצאת משנת 2012 בשליטת לאונרד בלווטניק.

כתר הוצאה לאור

כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס. החל משנת 2005 מתבצעת פעילות ההוצאה לאור שלה דרך חברת הבת, כתר ספרים. ההוצאה נשלטת מאז 1992 על ידי חברת ההשקעות ארלדן השקעות.

משאת משה ויהודית

"מַשְׂאַת משה ויהודית" הוא כינויה של מכונת דפוס שהוענקה בשנת 1842 על ידי משה מונטפיורי לבית הדפוס של ישראל ב"ק בירושלים.

נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מפעלי מלט ישראליים (באנגלית: Nesher Israel Cement Enterprises) היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד. נכון לשנת 2015 נשר היא החברה הגדולה ביותר בישראל המייצרת מלט, ומהווה מונופול מוכרז בענף.

החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, דרך כלל תעשיות. בעבר החזיקה כלל תעשיות ב-75% מנשר ו-25% הנוספים הוחזק בידי התאגיד האירי CRH. בשנת 2015 נמכרו מניות החברה האירית לכלל, המחזיקה עתה את מלוא הון המניות של נשר.

סדנת ההדפס ירושלים

"סדנת ההדפס ירושלים" היא סדנת הדפס וגלריה לאמנות הפועלת בירושלים מאז שנת 1974.

עופר בלוך

עופר בלוך (נולד ב-17 בספטמבר 1959) הוא מנהל ישראלי המכהן ממרץ 2015 כמנכ"ל חברת החשמל. בעבר כיהן כמנכ"ל חברת "נייר חדרה", נשיא ומנכ"ל נטפים, נשיא ומנכ"ל חברת הלווין yes די.בי.אס. שירותי לווין ומנכ"ל תשלובת החלב של תנובה.

קונצרן (כלכלה)

בכלכלה, קוֹנצרן (על פי האקדמיה ללשון העברית: תַּלְכִּיד) הוא קבוצת חברות הנמצאות בבעלות אחת וכפופות למנגנון כלשהו של ניהול מרכזי המכוון ומתאם את פעולותיהן.

קונצרנים נוצרים על פי רוב כתוצאה מתהליכי רכישה ומיזוג של חברות בידי גורמים עסקיים המעוניינים להגדיל את כוחם והשפעתם בשוק, באופן שייתן להם יתרון ניכר על פני מתחריהם. קונצרנים מודרניים הם במקרים רבים תאגידים רב-לאומיים, שתחומי פעילותם – מאספקת חומרי גלם, דרך שלבי הייצור השונים ועד לשיווק מוצרים מוגמרים – חוצים יבשות.

בין הקונצרנים הראשונים בעולם נמנות חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המזרחית הבריטית. מיוזמת מסחר שבתחילה נוסדה במטרה לייבא לרפובליקה ההולנדית סחורות מהמזרח הרחוק, צמחה חברת הודו המזרחית ההולנדית לכדי ישות כלכלית בעלת עוצמה, אשר חבקה מיזמים המתמקדים הן במסחר והן בייצור.

קרן פימי

קרן פימי (FIMI, First Israel Mezzanine Investors) היא קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. הקרן הוקמה בשנת 1996 על ידי איש העסקים ישי דוידי. לקרן פימי הון של 3.2 מיליארד דולר. בשנת 2012 השלימה קרן פימי גיוס לקרן החמישית בהיקף של כ- 850 מיליון דולר.

קרן פימי נבחרה לקרן ההשקעות הפרטית הטובה בעולם בשנת 2012 וברבעון הראשון של 2013 על ידי חברת המחקר האמריקאית פרקוין Prequin.

בשנת 2016 השלימה קרן פימי גיוס לקרן השישית בהיקף של 1.1 מיליארד דולר.

מניות מדד תל אביב 125
(נכון ל-7 בפברואר 2018)
מדד תל אביב 35 אופקו הלת'אורמת טכנולוגיותאיירפורט סיטיאיי.אפ.אפאלביט מערכותאלוני חץאמות השקעותאנרג'יאןבזןבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטקבוצת דלקדלק קידוחיםהחברה לישראלהפניקס אחזקותהראל השקעותטאוארטבעכימיקלים לישראללאומילייבפרסוןמזרחימליסרוןנייסעזריאליבנק הפועליםפזפריגומלונות פתאלשופרסלשטראוסשפיר הנדסהשיכון ובינוי
מדד תל אביב 90 אבגול • אדגר השקעות • או.פי.סי אנרגיהאודיוקודסאזוריםאיי.אי.אס החזקותאיי.די.איי. חברה לביטוחאינרוםאיסתאאלוט תקשורתאלקואלקטרה • אלקטרה נדלן • אלקטרה מוצרי צריכהאנלייטאנרג'יקסאפי נכסיםאפקון החזקותאקויטלארד • ארקו החזקות • אשטרום נכסיםקבוצת אשטרוםבאטמ תקשורת מתקדמתביג מרכזי קניותמנועי בית שמש אחזקות • בראק אן וי • גב-יםגילת רשתות לוויןדור אלוןדלק רכבדלתא גלילדמרידנאלהכשרת הישובהמ-לטוואן טכנולוגיותויקטורי (רשת מרכולים)חילןישראכרטישראל קנדהישראמקוישרסכלכלית ירושליםכלל ביטוחלוינשטין נכסיםמבטח שמירמבני תעשייהמגדל ביטוח • מגדלי תיכון • מגה אור • מג'יקמוניציפל בנקמטריקסמיטב דשמיטרוניקסמלם תיםמנורהנאוינובה • נורסטאר • נטו אחזקות • נייר חדרה • נכסים ובנייןנפטא • סאמיט • סאפיינס • סלע נדלן • סלקום • סקופ • פוקספורמולה מערכותפיביפלסאון תעשיות • פמס • פרטנר • פרשמרקט • צור שמירקליל תעשיותקמהדעקמטקקנון הולדינגסקרורקרסו מוטורסרבוע כחול נדל"ןריט 1רמי לוירציותדיראן הולדינגסתמר פטרוליום

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.