נטשה מוזגוביה

נטשה מוֹזגוֹבָיָה (שריימן)רוסית: Наташа Мозговая; נולדה ב-6 במאי 1979) היא עיתונאית, מתרגמת ומגישת טלוויזיה ישראלית-אמריקאית.

נטשה מוזגוביה
Natasha Mozgovaya & Daphna Shpigelman
מדינה ישראל  ישראל

ביוגרפיה

מוזגוביה נולדה בברית המועצות ב-1979, בת לשני הורים עיתונאים. ב-1990 עלתה לישראל עם אמהּ, שלי שריימן. בגיל 12 זכתה להופעת בכורה על המסך, בסרטון פרסומת של הסוכנות היהודית. בגיל 13 נרשמה ללימודי תיאטרון בבית הספר לאמנויות בתל אביב ולאחר מכן למדה בתיכון תלמה ילין בגבעתיים.

את הקריירה שלה החלה בעיתונות הרוסית בישראל כשכתבה בעודה בת 14 מדור סאטירה צעיר בעיתון "וסטי". בנוסף, ערכה שני מוספים בעיתון זה, ותרגמה ספרים מרוסית לעברית.

בשנת 2000 עזבה את "וסטי" והחלה לעבוד ככתבת בעיתון "ידיעות אחרונות" (העיתון "וסטי" שייך לקבוצת ידיעות אחרונות). בימיו הראשונים של ערוץ ישראל פלוס, הגישה את תוכנית התחקירים "המחלקה המיוחדת", וכן את "עושים רוח", תוכנית תרבות בערוץ הראשון, ו"הבוקר השביעי", תוכנית תרבות ששודרה בימי שבת בבוקר בערוץ 2, אותה הגישה לצד דפנה שפיגלמן.

הגישה בערוץ הראשון יחד עם מני פאר את תוכנית הספיישל "ים שחור בלב", המוקדשת לקרבנות טיסה 1812 של S7 איירליינס.

בינואר 2006 נבחרה להגיש את מהדורת החדשות המשודרת בערוץ 2 בחמש אחר הצהריים יחד עם דני קושמרו, ועוררה ציפיות גדולות, בין היתר בשל הסמליות שבבחירתה לתפקיד.[1] עם זאת, בעקבות קיצוצים, מדרוג נמוך (6.8 בממוצע, על פי ynet) וביקורות קשות על התוכנית, שהתמקדו בין השאר במבטאה הרוסי בטענה כי הדבר מקשה על הבנת דבריה,[2] ירדה התוכנית במאי 2006. מוזגוביה טענה כי הביקורת נבעה בחלקה משנאת זרים.[3]

מאוקטובר 2007 מגישה את התוכנית "הרוסים על חדשות" - מהדורת חדשות בעברית בערוץ 9 יחד עם העיתונאים העולים אנה שוליק וגריגורי אסמולוב. ב-2008 השתתפה מוזגוביה גם כמנחה (יחד עם גרא סנדלר ואלכס אברבוך) בסדרת הטלוויזיה "תמול שלשום" ("Тмоль шильшом"), העוסקת בהיסטוריה של מדינת ישראל מ-1948 עד 1957. כתבה גם למגזין "עלמה" בתקופה הקצרה שבה ראה אור. בשנת 2008 עזבה את העיתון "ידיעות אחרונות", ועברה לוושינגטון, כשליחה של העיתון "הארץ" בארצות הברית. בתחילת 2013, עקב קיצוצים ב"הארץ", סיימה את עבודתה בעיתון, והצטרפה לדסק החדשות של אתר וואלה! תחת הכותרת "שליחת וואלה בוושינגטון". במקביל, משמשת בתור מגישה בקול אמריקה בוושינגטון.

מוזגוביה בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב.

נטשה מוזגוביה פעילה בקידום נושאים חברתיים ובייצוג מיעוטים בתקשורת, ובין היתר היא מכהנת כחברת הנהלה באג'נדה.

מוזגוביה נשואה ואם לבן ושתי בנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריאנה מלמד, בזכות המבטא, 5 במרץ 2006, ynet
  2. ^ יניב זך, מה רוצים מנטשה?, 24 בפברואר 2006, nrg
  3. ^ סמדר שילוני, לא נתנו לרוסיה יום אחד של חסד, 27 בפברואר 2006, ynet
6 אימהות

6 אימהות היא סדרה דוקו-ריאליטי ישראלית המשודרת בערוץ 2 עבור הזכיינית רשת. העונה הראשונה שודרה בין החודשים ספטמבר-אוקטובר 2014. העונה השנייה שודרה בחודשים מאי-יוני 2015. העונה השלישית שודרה ב-31 באוקטובר 2016 עד ה-2 בדצמבר 2016 .

בתוכנית משתתפות 6 אימהות ידועניות, בה הן נחשפות ומראות את אורח חייהן עם משפחתן וכיצד האימהות משפיעה על הקריירה והזוגיות.

פרק הבכורה זכה לנתון של 26.4% אחוזי רייטינג., ופרק סיום העונה הראשונה זכה לנתון של 22.9% אחוזי רייטינג..

6 במאי

6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 239 ימים.

ביישנות

ביישנות היא תחושה של חשש, סרבול או חוסר נוחות הנחווים כאשר אדם נמצא בסביבת אנשים אחרים, כשהוא פונה לאנשים אחרים או/ו כשאחרים פונים אליו, ובמיוחד במצבים חדשים ועם אנשים לא מוכרים.

גבריאלה שלו

גבריאלה שלו (נולדה ב-19 באוגוסט 1941) הייתה שגרירת ישראל באו"ם מיולי 2008 עד ספטמבר 2010. כיהנה כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן כיהנה כרקטור הקריה האקדמית אונו, דיקן הפקולטה למשפטים ונשיאת המועצה האקדמית העליונה במוסד זה.

הבוקר השביעי

הבוקר השביעי היה מגזין תרבות, אמנות וחברה שהופק על ידי רשת ושודר בערוץ 2. המגזין עלה לשידור ביולי 2004 בהנחיית העיתונאיות והמגישות נטשה מוזגוביה ודפנה שפיגלמן. התוכנית שודרה בימי שבת בבוקר, וירדה שמונה חודשים מאוחר יותר, כשהתחלפו ימי זכייניות הערוץ וטלעד תפסה את שידורי יום שבת.

בכל שבוע התמקדה התוכנית בנושא אחר הקשור לתרבות ואמנות, ואירחה אמנים, מומחים מהאקדמיה, אנשי רוח וכדומה. לתוכנית היו מספר פינות קבועות, כגון: פרשת השבוע בהנחיית גיל קופטש והרב מרדכי גפני, פינה "על קו הזינוק" בהנחיית אלדד זיו, ששוטט ברחבי הארץ בניסיון למצוא את "האמן הצעיר הבא", וכן פינת הדעה של העיתונאים שי גולדן, יהודה נוריאל וניר ברעם.

המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית

המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית (באנגלית: National Security Council או בראשי תיבות: NSC) היא הגוף המייעץ לנשיא ארצות הברית בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי.

וורן כריסטופר

וורן מינור כריסטופר (באנגלית: Warren Minor Christopher; ‏27 באוקטובר 1925 – 18 במרץ 2011) היה מזכיר המדינה ה־63 של ארצות הברית מ־20 בינואר 1993 ועד 17 בינואר 1997 בממשל של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.

ויליאם דיילי

ויליאם מייקל "ביל" דאליי (באנגלית: William Michael "Bill" Daley; נולד ב-9 באוגוסט 1948) הוא משפטן ופוליטיקאי אמריקאי, ולשעבר בנקאי. דיילי היה ראש סגל הבית הלבן במשך שנה בשנים 2012-2011 תחת הנשיא ברק אובמה, ובין השנים 2000-1997 היה מזכיר המסחר של ארצות הברית. ב-2019 התמודד לראשות עיריית שיקגו, אך סיים במקום השלישי ולא העפיל לסיבוב השני.

ורמיה

ורמיה (ברוסית: Время; מילולית: "זמן") היה יומון ישראלי בשפה הרוסית. ראה אור בין השנים 1991–2004. בין הכותבים והעורכים הבולטים בו נמנו אדוארד קוזנצוב, רומן ברונפמן, מרינה סולודקין, נטשה מוזגוביה, זאב בן אריה, ויקטור טופלר ואלכסנדר אטרמן.

חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה

חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (באנגלית: Patient Protection and Affordable Care Act), הידוע בכינויו אובמה-קֶר (Obamacare), הוא חוק שנועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית.

החוק התמקד בשני פנים של העניין: מחד הוא מנסה להוריד את מספר האמריקנים שאינם מבוטחים, בעיקר על ידי חיוב מעסיקים להעניק ביטוח בריאות לעובדיהם, ומאידך למנוע מקופות החולים לפגוע במבוטחיהן שלהן ולהתחמק מכיסוי עקב החלפת מקום העבודה דרכו הם מבוטחים, או עקב טענות חברות הביטוח שהטיפולים נובעים ממצב בריאותי שקדם לתחילת הביטוח.

החוק אושר בבית הנבחרים ב-21 במרץ 2010. נשיא ארצות הברית ברק אובמה אישר את החוק למחרת. אובמה הצהיר כי הוא מחשיב את החוק בתור ההישג הפוליטי הגדול ביותר שלו.

ב-4 במאי 2017 ובהמשך להבטחות המפלגה הרפובליקנית וקמפיין הבחירות של הנשיא דונלד טראמפ, הצביע בית הנבחרים של ארצות הברית בעד ביטול החוק, ובמקומו אישר תוכנית חדשה שגיבש הנשיא טראמפ אך תוכנית זו לא אושרה בסנאט והחוק נשאר בתוקף.

כיבוש וול סטריט

כיבוש וול סטריט (באנגלית: Occupy Wall Street, מתורגם גם: לכבוש את וול סטריט) היא סדרת הפגנות ופעולות מחאה שהחלה בארצות הברית ב-17 בספטמבר 2011 ונמשכת עד היום, המתבטאת בעיקר בהפגנות אזרחיות מאורגנות בעיר ניו יורק. ההפגנות מתרכזות בעיקר בפארק זוקוטי שבניו יורק, הנמצא בבעלות פרטית ובשל כך נמנע הצורך לבקש רשות להפגין מהעירייה, וכן השוטרים לא יכלו לפזר את האנשים בכוח.

המחאה יוצאת, בין השאר, נגד אי-השוויון החברתי והכלכלי בארצות הברית, השחיתות וההתנהלות חסרת האחריות לטענתם של וול סטריט, וכן על כוחם הרב של הלוביסטים במשרדי הממשלה והשפעתם על החלטות מדיניות וכלכליות.

מאז החלה המחאה ב-7 באוקטובר 2011 התפשטה המחאה האמריקנית נגד וול סטריט למקומות שונים ברחבי ארצות הברית, בהם וושינגטון, לוס אנג'לס, בוסטון, סיאטל, פילדלפיה, שיקגו, יוסטון, מיאמי, פורטלנד, דנבר, קנזס סיטי, אוסטין, אן ארבור, קליבלנד, דאלאס ומיניאפוליס.

המחאה שאבה את השראתה מן ההתקוממויות האזרחיות בעולם הערבי באותה התקופה, ובעיקר מאירועי כיכר תחריר במצרים, וכן מן המחאה האזרחית שהתרחשה בספרד.

המחאה החלה במקור על ידי קבוצת פעילים של ארגון "אדבסטרס" (Adbusters). אף על פי כן, ההפגנות עצמן מתנהלות ללא מארגנים ומפעילים.

מיט רומני

וילארד מיט רומני (באנגלית: Willard Mitt Romney; נולד ב-12 במרץ 1947) הוא איש עסקים ופוליטיקאי אמריקני, מושל מסצ'וסטס לשעבר והמועמד של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2012. מאז ינואר 2019 מכהן כנציג מדינת יוטה בסנאט של ארצות הברית.

מיכאל אורן

ד"ר מייקל (מיכאל) ב. אורן (באנגלית: Michael B. Oren ; נולד ב-20 במאי 1955) הוא היסטוריון, דיפלומט ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2009 עד 2013 וכיהן כחבר הכנסת העשרים וסגן שר במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו.

אורן הוא מחברם של ספרים, מאמרים ומסות בנושא ההיסטוריה של המזרח התיכון. בנוסף, הוא עמית בכיר במרכז שלם בירושלים, עורך תורם ב"ניו רפובליק" ובכתב העת "תכלת", ופרשן לענייני המזרח התיכון ב-CNN.

מישל בקמן

מישל מארי בקמן (באנגלית: Michele Marie Bachmann; נולדה ב-6 באפריל 1956) היא פוליטיקאית אמריקאית חברת המפלגה הרפובליקנית, שכיהנה בשנים 2007–2015 כנציגה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השישי של מדינת מינסוטה. נחשבת לאחת הנציגות המרכזיות של תנועת מסיבת התה.

מעבורת החלל אטלנטיס

מעבורת החלל אטלנטיס (כינוי מקצועי: OV-104), היא מעבורת החלל האחרונה מצי מעבורות החלל של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. האטלנטיס היא המעבורת הרביעית שנבנתה לצי המעבורות, ולאחר אסון מעבורת החלל קולומביה בפברואר 2003 היא הייתה אחת משלוש מעבורות פעילות (יחד עם דיסקברי ואנדוור) שיצאו משימוש בשנת 2011.

המעבורת נקראת על שם ספינת המחקר לאוקיינוגרפיה הראשונה של ארצות הברית, ספינה בעלת שני תרנים שהופעלה על ידי Woods Hole Oceanographic Institution מ־1930 עד 1966.

מעבורת החלל אנדוור

מעבורת החלל אנדוור (באנגלית: Endeavour, כינוי מקצועי: OV-105, גם בכתיב: אֶנדֶבֶר), היא המעבורת החמישית והאחרונה אותה בנתה נאס"א לתוכנית מעבורות החלל. לפעמים מייחסים לה את הכינוי "התינוקת של צי המעבורות" ("the baby of the shuttle fleet"), מפני שהיא הצעירה ביותר מבין כל המעבורות.

מתקן המעצר בגואנטנמו

מתקן המעצר בגואנטנמו הוא מתקן כליאה בבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו שבקובה. המתקן הוקם בשנת 2002 בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ומשמש את הפנטגון ואת ה-CIA לכליאתם של עצירים ביטחוניים ממדינות שונות, חלקם פעילי אל קאעידה, לפני משפטם וחריצת דינם במשפט צבאי.

מתקן זה עורר פולמוס בינלאומי עקב הימצאותו בשטח שאינו שייך לארצות הברית אלא רק חכור על ידה, וכתוצאה מכך הוא אינו כפוף לחוקה ולבתי המשפט האזרחיים שלה. סיבה נוספת להיות המתקן שנוי במחלוקת היא ההגדרה המשפטית של לוחם בלתי חוקי הניתנת לעצירים שם, שכן הגדרה זו שוללת מעציר את זכויותיו של שבוי מלחמה על פי אמנת ז'נבה השלישית. לטענת ארגון זכויות האדם אמנסטי וארגונים אחרים, ממשלת ארצות הברית מנצלת את הפרצות הללו בחוק על מנת לעצור חשודים ללא משפט ולחקור באמצעים שאינם חוקיים לפי האמנה.ב-22 בינואר 2009 הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו בתוך שנה ומסירת ההליכים המשפטיים של העצירים בידי התובע הכללי, אולם המתקן לא נסגר במהלך כהונתו וממשיך לפעול גם כיום.

נכון למאי 2018 מוחזקים במתקן 40 עצירים.

סוניה סוטומיור

סוניה מריה סוטומיור (בספרדית: Sonia Maria Sotomayor; נולדה ב-25 ביוני 1954) היא שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית שמונתה לכהונתה ב-2009 על ידי הנשיא ברק אובמה. היא השופטת ההיספנית הראשונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

פיצה

פיצה (באיטלקית: pizza) הוא מאכל איטלקי עשוי בצק שמרים, אשר מכוסה בדרך כלל בשכבה של רוטב עגבניות, גבינה ותוספות שונות.

הפיצה היא במקור מאכל איטלקי מסורתי. הפיצה הובאה לארצות הברית על ידי מהגרים איטלקים והפכה לסוג נפוץ של מזון מהיר. גרסת המזון המהיר האמריקאית של הפיצה הגיעה למדינות נוספות והפכה לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים בעולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.