נחמן אביגד

פרופ' נחמן אביגד (רייס) (Avigad;‏ כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

נחמן אביגד
Nahman Avigad 1950
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה צ'כוסלובקיה, ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לחקר ארץ ישראל לשנת 1977
תרומות עיקריות
חפירות בבית שערים, במצדה וחקר המערות במדבר יהודה בהן מצא עם יגאל ידין את המגילות הגנוזות. ריכז את החפירות ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

ביוגרפיה

אביגד נולד בשם נחמן רייס (Reiss) לפרל (לבית פַארְבּ) וליצחק רייס בעיירה זבלוב (Zawalów) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בפולין), והתחנך בברנו שבצ'כוסלובקיה, שם למד ארכאולוגיה. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, והחל להתעניין באתרים ארכאולוגיים. עבד באתר החפירות של בית הכנסת בבית אלפא ובבית הכנסת בחמת גדר, כעוזרו של אליעזר ליפא סוקניק. בשנת 1952 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה עסק בעיר הקברים בנחל קדרון. בשנים 19491974 היה אביגד חבר סגל האוניברסיטה, ובשנת 1959 קוּדם לדרג פרופסור חבר.

משנת 1953 עסק אביגד בחפירות בבית שערים. כמו כן לקח חלק בסקר במצדה שקדם לחפירות ובחקר המערות במדבר יהודה.

אביגד התמחה, בין היתר, בחקר הכתב העברי הקדום והכתב הארמי הקדום של תקופות הבית הראשון, הבית השני, המשנה והתלמוד, והיה בכך למומחה בעל שם עולמי. בין היתר הוא שפענח נכונה את כתובת קבר ...יהו אשר על הבית וכתובת בני חזיר מירושלים, כתובות מבית העלמין הקדום של בית שערים וכתובת המשקוף מבית הכנסת הקדום של כפר נבוריה (נברתין). לאחר מותו הוציא לאור פרופ' בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב את אחד ממפעלי חייו של אביגד – קורפוס החותמות והטביעות בכתבים שמיים, שעליו שקד במשך עשרות שנים. אביגד גם ההדיר ופרסם את אחת מן המגילות הגנוזות של מדבר יהודה: המגילה החיצונית לבראשית.

בין השנים 19691985 ניהל אביגד את החפירות הארכאולוגיות ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. אחת התגליות החשובות שלו במקום הייתה הקביעה כי היישוב החל בגבעה המערבית של ירושלים בשלהי תקופת הברזלמאה ה-8 לפנה"ס), תגלית ששיאה היה בחשיפת החומה הרחבה של העיר באותה תקופה. בכך הכריעו הממצאים מחלוקת ארוכת שנים בין חוקרים בשאלה מה היה היקפה של העיר בימי הבית הראשון, והתברר שהעיר התרחבה אז לגבעה המערבית. מן השרידים של ימי הבית השני שחשפה משלחת אביגד ראוי לציין את בתי המגורים של 'העיר העליונה', ובהם הבית השרוף ובית המידות של הרובע ההרודיאני. מבין החפצים הקטנים תצוין חריתה על גבי טיח ובה צורת מנורה מימי בית המקדש, שהוא תיאור חפץ קודש זה מפרק הזמן שקודם לחורבן. מן השרידים של התקופה הביזנטית, הם שרידי כנסיית הניאה, וקטע ניכר מן הרחוב (הקארדו) החוצה את העיר מצפון לדרום.

בשנת 1954 זכה אביגד בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "מצבות קדומים בנחל קדרון", ב-1977 הוענק לו פרס ישראל לחקר ארץ ישראל, וב-1983 הוענק לו פרס רוטשילד בתחום מדעי הרוח. בשנת 1979 זכה בפרס פרשיה שימל המוענק על ידי מוזיאון ישראל בתחום הארכאולוגיה ותחומים קרובים.

בשנת 1984 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

אביגד הלך לעולמו בירושלים בראשית שנת 1992, בן 86 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[1] על שמו רחוב בשכונת נווה שאנן בירושלים.

ספריו

לקריאה נוספת

  • דן בר"ג, "קווים לפעלו המדעי של נחמן אביגד", מדעי היהדות 32, תשנ"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המצבה ומקום הקבר של נחמן אביגד, באתר "פרויקט גלעד"
29 בספטמבר

29 בספטמבר הוא היום ה-272 בשנה בלוח הגרגוריאני (273 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 93 ימים.

אילן שרון

אילן שרון (נולד ב-1953 בפרדס חנה) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור מן האוניברסיטה העברית המתמחה בתקופת הברזל ובתרבות הפיניקים. מושבו הוא ע"ש פרופסור נחמן אביגד בקתדרה לארכאולוגיה מקראית. הוריו עלו ארצה מפולין.

את לימודיו האקדמיים החל ב-1979 בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בשנתו השנייה לתואר הצטרף בנוסף גם ללימודי ארכאולוגיה, בסיומה שקל את המשך דרכו בתחום אולם לבסוף המשיך עד סיום התואר הראשון המשולב. שרון התמחה בארכאולוגיה מקראית וארכאולוגיה קלאסית ובסיומם הרחיב גם את לימודיו לתחום הפרהיסטוריה. לאחר מכן עבד במקביל ללימודי התואר השני שלו ברשות העתיקות כפקח ביחידה שהייתה אמונה על סקר שוקי עתיקות ואיתור זיופים, בין היתר בעיר העתיקה.

את עבודת הדוקטורט שלו סיים ב-1996, וכיום מנהל החפירות מטעם האוניברסיטה העברית בתל דור לצד איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

כיהן כסגן דיקן לענייני הוראה בקמפוס הר הצופים עד שנת 2013. בחצי השנה הראשון של 2015 שהה כפרופסור אורח במחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת בוסטון.

אחיו הוא פרופסור למתמטיקה בקמפוס גבעת רם.

בית שערים

בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בו הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא. האתר הוכרז כגן לאומי.

בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קריית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.

ב-5 ביולי 2015 הוכרז בית שערים כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

העיר העליונה

העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים. זהו השטח שעליו בנויים כיום הרובע היהודי והרובע הארמני. העיר העליונה קרויה בשם זה כיוון שהיא גבוהה באופן ניכר משלוחת עיר דוד ומהר הבית.

מספר יוספוס פלאביוס:

כלומר ירושלים בנויה משלוחת עיר-דוד מדרום, מצפון לה הר הבית וממערב לה, מעבר לגיא הטירופיאון, הר ציון המכונה "הגבעה המערבית". חלקו הגבוה של הר ציון הוא "העיר העליונה".

הפרוור ההרודיאני

מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

הבניינים התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום על ידי משלחת ארכאולוגית בראשותו של פרופ' נחמן אביגד. במקום מוצגים מספר מבנים לציבור (לא כל המבנים שהתגלו מוצגים לקהל). שיטת החפירות הארכאולוגיות, בשל מחסור בזמן ובכוח אדם, הביאה לכך שלאחר חפירת יסודות הבתים כוסו המוצגים, ועליהם נבנו הבתים. לאחר מכן, עם סיום בניית מבנה המגורים נחפרו הממצאים מתחת לרצפת המבנה.

יותם (מלך יהודה)

יוֹתָם מלך יהודה היה בנם של עוזיהו ויְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק. שימש כעוצר בממלכת יהודה ולאחר מכן כמלך יהודה בשנים 758 - 743 לפנה"ס, .

ירושלים בתקופת בית ראשון

העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, כבירתה של ממלכת יהודה.

בספרי המקרא מתוארת ירושלים כעיר בירה לשבטי ישראל בתקופת מלכותו של דוד המלך ובנו שלמה המלך, שמתואר במקרא כמייסד בית המקדש הראשון, במאה העשירית לפני הספירה. עם פילוג הממלכה המאוחדת, הייתה ירושלים לבירת ממלכת יהודה, עד לחורבנה, עם נפילת ממלכת יהודה בידי האימפריה הבבלית בראשות נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

כנסיית הניאה

כנסיית הניאה (ביוונית: "חדשה") הוא שמה המקוצר של "הכנסייה החדשה על-שם מרים אם ישו", כנסייה ענקית קדומה בירושלים שנחנכה בשנת 543 לספירה והייתה קיימת עד המאה התשיעית או העשירית.

הכנסייה נבנתה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון באזור הדרומי ביותר של ירושלים של ימיו, ברום הר ציון, בתחילת השתפלותו דרומה לכיוון גיא בן הינום, במקום בו נמצאים כיום שער ציון ומגרש החניה של הרובע היהודי.

ציר החיים המרכזי של ירושלים הביזנטית היה בין כנסיית הקבר לכנסיית הניאה, ביניהן נסלל הקארדו הביזנטי, כפי שניתן לראות היטב במפת מידבא. לאורך הקארדו התקיימו התהלוכות הדתיות המרכזיות.

למעדנה בת המלך

"למעדנה בת המלך" הוא הטקסט הכתוב על חותם שמקורו אינו ברור ועשוי להיות מתקופת בית ראשון. חותם זה נושא צורת נבל, והסמל שנטבע על גבי מטבעות החצי שקל חדש מתבסס עליו. יש ארכאולוגים הסבורים כי החותם הוא זיוף מודרני.

החותם נרכש בשוק העתיקות בשנת 1978 ממקור לא ידוע, בידי ראובן הכט, שהציגו בפני נחמן אביגד, שחקר ופרסם אותו. גם לאביגד לא היה מידע אודות המקום בו נמצא. הכט תרם את החותם למוזיאון ישראל, שהציגו בשנים 1993-1980.

מגילה חיצונית לבראשית

המגילה החיצונית לספר בראשית, היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן. המגילה משתייכת למגילות ים המלח והיא אחת מיותר משמונה-מאות כתבים שנמצאו באזור חירבת קומראן שבצפון החוף המערבי של ים המלח. המגילה נמצאה בשנת 1947, על ידי בדואים מהאזור.

המגילה נמצאה במערה עם שלוש מגילות נוספות: מגילת ישעיהו, סרך היחד, פשר חבקוק, והיא נמכרה על ידי הבדואים למר אתנסיאוס שמואל, ראש המנזר ע"ש מרקוס הקדוש, שבעיר העתיקה בירושלים. שלוש המגילות האחרות נפתחו במהירות וצולמו, אך המגילה הרביעית, כך היא נקראה אז, הייתה במצב שברירי ולא ניתן היה לפתוח אותה ללא טיפול עדין ביותר.

לאחר גילגולים נוספים דרך חומס בסוריה, וביירות בלבנון, הגיעו המגילות למוזיאון פוג לאמנות (Fogg Art Museum) באוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס ארצות הברית, שם התכוננו לפתוח את המגילה שטרם נפתחה. ראש המנזר התנה את פתיחת המגילה ברכישת ארבע המגילות הנוספות. לבסוף הוצעו המגילות למכירה בוול סטריט ג'ורנל (ב-1 ביוני 1954) ונמכרו למדינת ישראל תמורת 250,000$, בעזרתו של איש העסקים האמריקאי סמואל גוטסמן. המגילות כונסו עם שלוש מגילות נוספות (העתק נוסף של מגילת ישעיהו, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ההודיות) בהיכל הספר.

קלף המגילה עצמו מתוארך לפי תיארוך פחמן 14 לתקופה שבין שנת 73 לפנה"ס לשנת 13 לספירה. חיבור המגילה לראשונה מתוארך לפי לשון הכתוב למאה הראשונה לפנה"ס.

מערת יהושפט

מערת יהושפט היא מערת קבורה משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, השוכנת באפיק נחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומהווה יחידה תכנונית אחת עם מצבת יד אבשלום.

מצבות נחל קדרון

מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית. אדריכלותן המרשימה, יחד עם מצב השתמרותן המעולה מציבים אותן כאחד האתרים החשובים הקשורים לירושלים בתקופת בית שני, הן מבחינה ארכאולוגית והם מבחינה תיירותית, וכשלזו האחרונה מתווספות המסורות המקומיות שנקשרו בהם, והפכום לאתרים מטויילים ביותר.

השם "מצבות נחל קדרון" מתייחס לרוב לארבעת המבנים המרשימים והנגישים ביותר מבין מכלול הנקרופוליס שבנחל קדרון, הלא הם (מצפון לדרום) הצמד מערת יהושפט ויד אבשלום וכן קבר בני חזיר וקבר זכריה. לעיתים מצורף לקבוצה זו קבר בת פרעה הסמוך, אך עשרות הקברים האחרים שבנחל קדרון אינם זוכים ליחס זהה, חלקם בשל חוסר ייחודם המונומנטי, וחלקם משום שנבלעו בין בתי סילואן, ונגישותם כרוכה בקושי רב.

נחל צולב

נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית. לאורך הגיא עוברים כיום רחוב דוד ורחוב השלשלת, המהווים יחד את אחד הצירים הארוכים של שוק העיר העתיקה בירושלים.

השם "נחל צולב" ניתן על ידי נחמן אביגד. השם "נחל הערב" הוא מלשון שתי וערב.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

קבר ...יהו אשר על הבית

קבר ...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק. המערה מצויה במדרונו המזרחי של נחל קדרון בירושלים, בין בתי הכפר סילואן (כפר השילוח), כשישים מטר דרום-מערבית לקבר בת פרעה. המערה והכתובת נתגלו על ידי הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו בשנת 1870 ופרטיהן המלאים התפרסמו על ידו בשנת 1899.

קבר בת פרעה

קבר בת פרעה הוא המפורסם שבקברי בית ראשון הפזורים בכפר השילוח, ומן היחידים שבהם שאינו מערת קבורה, אלא נחצב כמבנה מונוליתי.

"קבר בת פרעה" הוא שם מודרני שניתן לו, בהשראת המוטיבים המצריים באדריכלותו, ועל שם אשת שלמה הראשונה.

הקבר המרובע אינו בנוי, אלא הוא מונולית החצוב בסלע, מידותיו הן כ-5.5x6 מטרים וגובהו מעט פחות מ-4 מטרים. מעל המונומנט התנוסס בעבר גג בצורת פירמידה שהוסר מאוחר יותר, מעל כרכוב מצרי הקיים עדיין. שרידי הפירמידה התגלו על ידי נחמן אביגד, שגם תיארך את המונומנט לתקופת בית ראשון.

מעל לפתח שבחזית הייתה בעבר כתובת, אולם זו נהרסה בעת שנזירים שחיו בקבר בימי הביניים הרחיבו את הפתח, נותרו ממנה רק שתי אותיות שניתנות לקריאה בקושי רב: ב (או ר) ו-ד (או ר)

בפנים המצבה מבואה וחדר פנימי בעל סיתות חלק במיוחד ותקרה גמלונית, שני מוטיבים שאינם שכיחים בקברים ירושלמיים אחרים, ואצטבה להנחת המת.

בתקופות מאוחרות שימש האזור הסובב כמחצבה, והפירמידה שעל ראש הקבר הוסרה.

קתלין קניון

קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon‏; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

שולחן

שולחן (בכתיב חסר: שֻׁלְחָן) הוא רהיט המשמש להנחת חפצים, אכילה ומשחקים שונים. קיימים סוגים שונים של שולחנות, בהתאם לייעודם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.