נחל קנה

נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה", "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר". אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.

נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, חורבות עיר עתיקה ששימשה כמקום יישוב יהודי כבר מתקופת ההתנחלות ועד תקופת חורבן בית שני. בין החורבות ניתן לראות בית די גדול שאבניו מסותתות בסיתות שוליים גס המשויך לתקופת החשמונאים, וכן שרידי בית בד גדול המעיד על קיום תעשייה ענפה שהכניסה רווחים לתושבי העיר.

ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הערבי קראוות בני חסן נמצאו 8 מטבעות זהב מתקופה עתיקה ביותר.

Nahal kana israel
נחל קנה סמוך לקרני שומרון
Horshim wood075
עמק הנחל ביער חורשים
Horshim wood025
הנחל ביער חורשים
Horshim wood021
אפיק נחל קנה ביער חורשים
נחל קנה
חלקו התחתון של נחל קנה בתקופת החורף
The west railway - bridge over Kana stream near Elishema 1
גשר רכבת טורקי מעל נחל קנה ממזרח למושב אלישמע
KanaStream
נחל קנה סמוך לאורנית וליער חורשים

המסלול

מוצאו של הנחל הוא מצפון לעקרבה ובקרבת הכפר יאנון. הנחל מנקז 240 קמ"ר שהם 13% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1805 קמ"ר).[1]

הנחל עובר מדרום ליישובים עמנואל, קרני שומרון, מעלה שומרון, כפר ת'ולת', אלפי מנשה, נירית, ירחיב ומתן ומצפון ליישובים יקיר, נופים, סניריא, עץ אפרים, שערי תקווה, אורנית, חורשים, אלישמע ועדנים. בבקעה בה עובר הנחל, נובעים מעיינות, מהם החקלאים הערבים משקים את פרדסי פרי הדר ושטחי הירקות.

כאשר הנחל חוצה את כביש 446 הישן, שהיה "כביש המערכת" של הצבא הירדני, לשעבר, ממזרח לקו הירוק - הוא יוצר קניון מרשים. בימים גשומים לא ניתן לחצות את הגשר האירי בנחל. הנחל ממשיך לזרום בדרום שטחה של הוד השרון, בו גם נשפך לירקון סמוך לכביש 5, קרוב לנחל שילה. בסופו הופך הנחל לנחל איתן הן בזכות מעיינות וגם בשל זיהום משפכים של ג'לג'וליה והמפעלים באזור.

איזכור במקרא

בתקופת התנ"ך שימש הנחל גבול בין נחלת שבט אפרים לנחלת שבט מנשה. הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה. יש לכך ביטוי גם בהווה: ערביי הכפר דיר איסתיא מדרום לנחל מחזיקים באדמות מצפון לו ליד מעלה שומרון.

שמורת נחל קנה

אזור הנחל מוכר כשמורת טבע על ידי רשות הטבע והגנים. במפגש בין הנחל לבין כביש 5066 יש בריכות טבעיות, הנובעות ממעיין "עין אל-מעקודיה". מצפון להם יש ח'רבה בשם "קצר אל-חרמיה" שפרושה "מצודת השודדים" המעידה על תולדות המקום בעבר.

כביש 5066 החוצה את נחל קנה בנוי על דרך כבושה שנסללה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938 במטרה למגר את אחד המרכזים הגדולים של הכנופיות הערביות שהיה בנחל בשנות המרד הערבי הגדול.

מאז חידוש ההתיישבות היהודית בשומרון מהווה הנחל מוקד לטיולים הן לתושבי האזור והן למטיילים מכל חלקי הארץ. מזה מספר שנים מתקיימת בערוץ הנחל ליד קרני שומרון צעדה שנתית ביום העצמאות, תחת השם "צעדת נחל קנה", בה משתתפים כמה אלפי אנשים בכל שנה. הצעדה מאורגנת על ידי המועצה המקומית של קרני שומרון.

בשנת 2014, אישר המנהל האזרחי גריעת 100 דונם משמורת נחל קנה לטובת המאחז אל מתן.[2]

אלוני שילה

בגדה הצפונית של הנחל ממוקמת שכונה של קרני שומרון אלוני שילה או "החווה" (נקרא בעבר גם נוף קנה ע"ש נחל קנה הסמוך), על-שם סמל שילה לוי שנהרג באסון המסוקים. השכונה עלתה על הקרקע בשנת 1999. באלוני שילה מדרשה תורנית לבנות - מדרשת שיל"ת.

אקולוגיה

במשך השנים הנחל עבר מספר תהפוכות במצבו האקולוגי. בעבר נהגו כל היישובים שבסביבתו להזרים את שפכי הביוב שלהם לערוץ הנחל. דבר זה גרם לזיהומו בפרק זמן קצר ביותר, ופגע פגיעה חמורה במערך האקולוגי שבו, שכלל תנים, חזירי בר מכרסמים רבים ואף עופות דורסים. לפני מספר שנים הפסיקו היישובים היהודים שלאורכו להזרים את הביוב, וכעת הוא ממשיך להגיע לנחל מהכפרים הפלסטיניים בקרבתו.

במשך כמה שנים, נחשב הנחל נקי למדי, ומספר המטיילים בו גדל משמעותית. עם זאת, בתחילת המאה ה-21 התיישבו מספר משפחות ערביות מהכפרים הסמוכים באפיק הנחל, תוך כדי בניית בתים לא מאושרת על גדותיו, הרחבת פרדסים עד שפת המים, ונטיעת כרמי זיתים חדשים. בשנת 2010 חרב הנחל לאחר שמימיו הוטו על ידי פלסטינים תושבי האזור.

במכתב ששלחה רשות שמורות הטבע במהלך יולי 2010, נכתב כי: "תועד שינוי דרסטי במצב זרימת המים בנחל עקב הטיית כל מי הנחל אל עבר פרדס מעובד. ביצוע ההטייה כלל הפרה קשה של אפיק הנחל, תוך כריית חלוקים ושפיכת בטון לכל אורך המקטע. כתוצאה מהטייה זו יבש נחל קנה לחלוטין, וכל האורגניזמים אשר תלויים במים נעלמו כנראה נשמדו."[3].

בנובמבר 2010 הרס צה"ל את תעלת ההטייה, ובקיץ 2011 חזר הנחל לזרום. בסוף 2011 זוהתה כניסת דגי אמנון מהירקון לנחל קנה בחלקו התחתון, מה שמצביע על שיפור באיכות המים בקטע זה של הנחל משום שהאמנונים נמשכים למקומות שאיכות המים שלהם השתפרה.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שאר אגני הניקוז: נחל איילון - 815 קמ"ר, נחל שילה – 400 קמ"ר, נחל רבה – 40 קמ"ר, נחל ירקון עצמו ויובלים אחרים – 310 קמ"ר מקור
  2. ^ חיים לוינסון, צפריר רינתהמינהל האזרחי אישר גריעת שטחים משמורת טבע לטובת הלבנת מאחז לא חוקי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
  3. ^ יעל דראל, פלסטינים יבשו את נחל קנה בשומרון, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010
  4. ^ עדי חשמונאי, דגי האמנון שוב שוחים ביובלי הירקון, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2011
אורנית

אורנית (אֳרָנִית) היא התנחלות קהילתית במחוז יהודה ושומרון, במעמד של מועצה מקומית השוכנת בשיפולים הדרום-מערביים של הרי השומרון, דרומית לאפיק נחל קנה.

אורנית גובלת במערב ביער חורשים, בדרום-מערב בכפר קאסם, במזרח בעזון עתמה ובצפון-מזרח באבו סאלמן. אורנית שוכנת על גבול הקו הירוק, מצפון מזרח לראש העין.

החל מ-2008 כיהן שלומי לנגר כראש המועצה המקומית של היישוב, בבחירות המקומיות של שנת 2018 נבחר ניר ברטל לכהן בתפקיד במקום שלומי לנגר.

חוות יאיר (מאחז)

חוות יאיר היא מאחז השוכן סמוך להתנחלויות נופים ויקיר ומשקיף על אפיק של נחל קנה. המאחז עלה על הקרקע בשנת 1999. המאחז נקרא על שם אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג ומייסד הלח"י, יאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים והיישוב המקראי "חוות יאיר" אותו רואים המקימים כ"מאחז" העברי הראשון.

המאחז שוכן על קרקעות מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. למורדות המאחז שוכן ערוץ אלמגור (בערבית "אל-מג'ור) של נחל קנה.

יער ריחן

שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.

יקיר

יַקִּיר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במערב השומרון השייך למועצה אזורית שומרון והוקם בפברואר 1981. היישוב מונה כ-330 משפחות.

נופים

נוֹפים היא התנחלות ויישוב כפרי בשומרון דרומית לקרני שומרון ובקרבת היישוב יקיר. נופים מִתנהלת כוועד מקומי במסגרת המועצה האזורית שומרון. היא שוכנת צפונית מערבית לאריאל על כביש 5066 המחבר את כביש 55 עם כביש חוצה שומרון.

היישוב צופה מצפון על שמורת הטבע נחל קנה.

מאחז חוות יאיר שוכן דרומית לנופים בשטחו המוניציפלי.

נחל אוג

נַחַל אוֹג נמצא ליד קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח.

נחל אוג הוא הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח, ומתחתר בין ואדי קלט בצפון לנחל קומראן בדרום. הנחל מנקז את מדרונות הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס שבירושלים ברום של 800 מטר מעל פני הים, ויורד אל ים המלח ברום של למעלה מ-400 מטרים מתחת לפני הים. תלילותו של הנחל מביאה לכך שבעונת החורף השיטפונות בנחל חזקים במיוחד, והוא סחף עמו בעבר שוליים מכביש 90. הנחל סוחף עמו בוץ רב ולעיתים בזמן שיטפון ניתן לראות שובל בוץ באורך של מאות מטרים בתוך מי ים המלח. בקצה הנחל הוקם מאגר מים שאוצר את מי השיטפונות ומשמש את קיבוץ אלמוג.

החלק המתויר שבו הוא קטע קניוני קצר ומאתגר הכולל בתוכו סולמות מתכת, יתדות מחוברות כמדרגות, וחבלים לעזר בירידה. כשלאחריו נפתח הקניון מרוחב של כמטר לרוחב 40 מטר ואף יותר. בכביש להורקניה ישנו גשר מעל נחל אוג, ויש מרודפי השיטפונות שבאים לחזות בשיטפונות מי הגשמים מהרי ירושלים, מעל גשר זה.

לאורך השנים התיישבו סמוך לנחל נזירים אשר הקימו בו מבנים, חפרו בורות מים ואכלסו מערות. בתקופה הביזנטית, הקימו הנזירים אותימיוס ותיאוקטיסטוס, דמויות מפתח בתנועת הנזירות במדבר יהודה, מנזר מסוג קוינוביון בנחל אוג. אותימיוס המשיך באורח חייו כמתבודד ותיאוקטיסטוס הפך לאב המנזר שאף נקרא על שמו.

הנחל עובר בסמוך גם לנבי מוסא.

הנחל נקרא בערבית ואדי מֻכַלִכּ, בחלקו העליון וואדי אל עָסְלה ווואדי דָבָּר בחלקו התחתון - אולי קשור לדִבְרָה המוזכרת בתנ"ך בגבול נחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו פסוק ז').

שמו של הנחל נגזר משמו של הצמח "אוג קוצני", שיח קוצני הגדל באזור הנחל ובמדבר יהודה כולו.

נחל בזק

נַחַל בֶּזֶק (ואדי שובאש) הוא נחל אכזב הזורם מדרום לגלבוע, ומנקז את מימי הר הגלבוע והרי צפון-מזרח השומרון. הוא מפריד בין השומרון המזרחי ובין רכס הגלבוע.

אורכו של הנחל הוא כ־10 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ־40 קמ"ר. שמו נגזר משמה של העיר המקראית הסמוכה בזק (ח'רבת אבזיק).

הנחל יורד מאזור הכפר רבא (בהר בזק, גובה 713 מטר) לכיוון צפון-מערב, פונה מזרחה ב"ברך", ויוצא לבקעת הירדן באזור הקו הירוק.

באזור הנחל שתי שמורות טבע:

שמורת נחל בזק - שטחה 1840 דונם, הוכרזה כשמורה ב-31 ביולי 1983

שמורת נחל בזק עילי - שטחה 55,530 דונם, הוכרזה כשמורה ב-9 באפריל 1991בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו שישה לוחמי צה"ל, ובהם מפקד גדוד 50, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף אחרי מחבלי פת"ח במעלה הנחל.

בשנת 1984 התרחשה בו תאונת המסוק בנחל בזק.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל פולג

נַחַל פּוֹלֵג (בערבית: وادي الفالق; ואדי אל-פאליק, מילולית: הנחל המפלג) הוא נחל המנקז שטח באזור השרון בישראל, ונשפך לים התיכון צפונית למכון וינגייט באזור נתניה.

נחל קנה (מדבר יהודה)

נַחַל קָנֶה (בערבית: ואדי אלעֻ'וֵיר שמשמעותו העמק הקטן), זורם בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה צפוני. שמו של הנחל ניתן לו על שם צמחי קנה מצוי הצומחים סביב עינות קנה בסמוך לשפך הנחל.

הנחל מתחיל כ-3.5 ק"מ מצפון-מערב למצוקי דרגות והוא יורד לכיוון מצוק ההעתקים, בדרכו עובר ומתחתר בסלע הקירטון הרך ובסלעי הגיר והדולומיט של המצוק, ונשפך לים המלח.

באזור המעבר בין רמת מדבר יהודה ומצוק העתקים, עובר בנחל שביל המחבר את מצוקי דרגות עם השביל הקדום שבין בקעת הורקניה וחורבת קומראן.

נחל רבה

נַחַל רַבָּה הוא היובל הקטן מבין ארבעת יובליו העיקריים של נחל הירקון (שלושת הנחלים האחרים הם נחל איילון, נחל קנה, נחל שילה). שטח אגן הניקוז שלו הוא כ-40 קמ"ר ויובלו העיקרי הוא נחל סוסי.

תרבות ואדי רבה התקיימה בו בתקופה הכלקוליתית ויער ראש העין הנטוע לאורכו משובץ אתרי פריחה.

נחל שילה

נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון. הנחל מנקז 400 קילומטר רבוע שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1,805 קילומטר רבוע).ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה, והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.

שמואל ספראי סבור כי נחל שילה היווה את גבולה הצפוני של יהודה, והיה לגבול בין ממלכת החשמונאים ובין שכניהם השומרונים.

נחלת שבט אפרים

נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם עלתה בגורל "בית יוסף" (אפרים ומנשה), לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון שקיבל נחלה מיהושע בן נון לאחר כיבוש ארץ כנען. הנחלות של בית יוסף, אפרים ומנשה, נחשבות לגדולות. שבט אפרים התנחל בתחום בין נחל ירקון לבין נהר הירדן ושבט מנשה על שני חלקיו מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. ברכת משה התקיימה בהם: "וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם (ספר דברים ל"ג, ט"ו).

עדנים

עֲדָנִים הוא מושב עובדים המשויך לתנועת המושבים באזור דרום השרון.

המושב נמצא מדרום מזרח לעיר הוד השרון בשטח השיפוט של מועצה אזורית דרום השרון.

המושב הוקם בשנת 1950, בחלקו על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס, שתושביו ברחו ונטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות ובחלקו על אדמות הקרן הקיימת לישראל.

המושב נקרא תחילה "ירקונה הרחבה" ורק לאחר מספר חודשים הוחלף השם ל"עדנים". השם סמלי ומבוסס על הפסוק "ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם" (ספר תהילים, פרק ל"ו, פסוק ט').

תחילתו של המושב בשנת 1949 כהרחבה למושב ירקונה הסמוך. כעבור שנה הפך המקום למושב בעל מעמד עצמאי. המייסדים היו 27 משפחות צעירות, עולים חדשים ניצולי שואה מפולין, רומניה וצברים ילידי הארץ שהתגוררו בפחונים במקום עד אשר נבנו בתי הקבע.

שטח המושב כ-1,850 דונם, מספר התושבים כ-500 נפש, ענפי משק עיקריים הם גידולי שדה, מטעים, ירקות (בעיקר ירקות שורש), פרדס, לול פטימים ודיר.

את המושב חוצה מצפון לדרום נחל הדס, שמוצאו במזרח הוד השרון והוא מתמזג עם נחל הירקון בסמוך לצומת ירקון מדרום. בנוסף למושב גבול טבעי נוסף, נחל קנה שהתוואי שלו מדרום למושב. ברחוב היחיד במושב ללא שם הוא רחוב משותף עם הוד השרון, רחוב הרקון בשכונת נווה נאמן.

כיום במושב 47 משקים חקלאיים (נחלות) ועוד 47 בתים בשכונת ההרחבה שהוקמה באמצע שנות התשעים של המאה ה-20, אך אין בעדנים "משקי עזר". בנוסף במושב מועדון נוער פעיל, גן ילדים ושתי מזכירויות לוועד התושבים המקומי ולוועד האגודה החקלאית. וכן מגרש ספורט משולב (כדורסל/טניס), גינות ציבוריות וגן משחקים ושעשועים הפתוחים לקהל הרחב. על אדמות המושב ניצבת טחנת הקמח טחנת אבו רבאח.

עינות צוקים

שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (ערבית عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. אורכה של השמורה כ-6.5 ק"מ, והיא מחולקת לשלושה חלקים:

חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (2,700 דונם).

חלק מרכזי הפתוח לקהל ובו מספר בריכות שכשוך ומתקני נופש (500 דונם).

חלק דרומי ("השמורה החבויה") בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד (1,500 דונם).על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה הנמוכה בעולם.

קראוות בני חסן

קראוות בני חסן (בערבית: قراوة بني حسان) הוא כפר פלסטיני במחוז סלפית, כשלושים קילומטר דרום-מערבית משכם. נקרא גם קראווה א-תחתא (=התחתונה) כדי להבדילו מקראוות בני זייד שמכונה קראווה אל-פוקא (=העליונה). לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה גרו בו כ-3,700 תושבים בשנת 2006. שטח הכפר הוא כ-9,684 דונם, מתוכם כ-507 שטח בנוי.

על פי הסכמי אוסלו הכפר מוגדר כשטח B. למורדות הכפר שוכן ערוץ אלמגור (בערבית "אל-מג'ור) של נחל קנה. מצדו השני של הערוץ נמצא המאחז חוות יאיר.

הכפר בנוי על שרידי יישוב ישן. על פי מסורת מקומית מוצא מקימיו מחיג'אז ומתימן. מוצע לזהותו עם "קרותים" המוזכרת במשנה כמקור ליין משובח.

קרני שומרון

קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית במרכז השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים ומזרחית למעלה שומרון. היישוב הוקם בשנת תשל"ח (1978), והוכרז כמועצה מקומית בשנת תשנ"א (1991). שטח השיפוט שלו הוא קרוב ל-7,200 דונם.

היישוב שוכן על מספר שלוחות מצפון לאפיקו של נחל קנה, גבול נחלות שבט אפרים ושבט מנשה לפי התנ"ך, ומקור שמו בצורת הנוף של הגבעות ובזיקה לעיר הקדומה שומרון.

שדי חמד

שְׂׂדֵי חֶמֶד הוא מושב באזור השרון ליד העיר כפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון. דרומית ליישוב עובר נחל קנה וצפונית אליו נחל הדס.

היישוב הוקם בספטמבר 1952 על ידי פועלים ותיקים מפתח תקווה שעברו להתיישבות במסגרת תנועת מן העיר אל הכפר, והיה ראשון יישובי התנועה. שטח המושב הוא כ-2,000 דונם והוא תוכנן ל-70 משפחות שכל אחת מקבלת 28 דונם, בהם 12 דונם של פרדס שהוחזק על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. מקימי המושב היו מעדות שונות, כמחציתם אשכנזים וכמחציתם ספרדים ובנוסף לאנשי פתח תקווה נכללו בהם גם תושבי תל אביב וירושלים.

בשנה הראשונה התגוררו בצריפים ארבע משפחות ראשונות שהביאו מים מג'לג'וליה, עד שנבנו הבתים הראשונים. לקראת סוף 1953 הוחל בסלילת כביש גישה למושב. בשנת 1965 נסללו כבישים פנימיים. על פי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף 2017 מתגוררים במושב כ-1,000 אנשים.

שמו של היישוב לקוח מספר ישעיהו, ל"ב, י"ב: "עַל שְׂדֵי חֶמֶד, עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה".

שמורת קנה וסמר

שמורת קנה וסמר ידועה גם בשם שמורת עינות קנה, היא שמורת טבע המשתרעת בין ים המלח ממזרח לכביש 90 ממערב לאורך כ- 5 ק"מ, בקטע הכביש שבין נחל תמרים למצוקי דרגות. השמורה סגורה ולא ניתן לבקר בה. שטחה הוא 1100 דונם, והיא הוכרזה ב-22 ביוני 1988.

בשמורה שתי קבוצות של מעיינות: עינות קנה (בערבית: אין אלע'ויר שמשמעותו מעיין העמק הקטן) הנובעים בסמוך לשפך נחל קנה בצפון, ועינות סמר (בערבית: עין א-תוראבה) בסמוך לשפך נחל סמר בדרום השמורה.

המעיינות בשמורה הם מעיינות העתק הנובעים בין מצוק ההעתקים לים המלח. שפיעתן של עינות קנה מוערכת בכ-1.5 מיליון מ"ק מים בשנה, ועינות סמר בכמה מיליוני מ"ק מים בשנה.

בשטח סביב המעיינות שולט הצמח קנה מצוי שעל שמו נקראת קבוצת הנביעות הצפונית. בנוסף צומחים בשמורה עצי אשל אברהם ועבקנה שכיח וצמח הסמר ליד עינות סמר.

בשטח השמורה נמצאו שרידים ארכאולוגים שונים. ליד עינות קנה נמצאו שרידי יישוב של כת ים המלח הכולל מבנים ובית קברות גדול, וכן שרידי יישוב מתקופת הברזל. אחת ההשערות היא שאלה שרידי היישוב הנִּבְשָן, אחת משש ערי המדבר בנחלת שבט יהודה (יהושע, טו, סב). ליד עינות סמר נמצאו שרידים של מצודה גדולה בגודל 15 על 13 מטר, המתוארכת למאות ה-7-8 לפנה"ס. הראשון שחפר את המצודה היה ג"ס בליק שחפר אותה בשנת 1935. בין השנים 1968-1967 היא נחפרה שוב על ידי פסח בר אדון. תפקיד המצודה היה לשמור על המעיין ועל הדרך המובילה להר חברון.

ליד עינות סמר יש מכון שאיבה המנצל חלק ממי המעיינות.

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילינחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאל • נחל קנה • עינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.