נחל צלמון

נַחַל צָלְמוֹן מנקז את המורדות הדרומיים-מזרחיים של גוש הרי מירון. הנחל זורם דרומה דרך הרי שגור, מתנקז אל מאגר צלמון ממזרח לרכס הרי יטבת, יוצר "ברך" לכיוון מזרח ונשפך לכנרת ליד קיבוץ גינוסר. נחל צלמון נזכר יותר מפעם אחת בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחד ממוקדי המרד הגדול בשנים 60-70 לספירה, ונראה כי מימיו שימשו את בני העמים השונים לאורך כל תקופות ההיסטוריה. עדות לכך ניתן לראות במערת הקבורה החצובה בקיר הנחל, שנמצאת כמאתיים מטר לאחר הבריכה בה טבלנו[1].

בתוך ערוץ הנחל, ניצבת טחנת קמח גדולה, אחת מני רבות בנחל, מעליה נראה היטב קיר בנוי, הוא קיר אמת המים. את האמה בנו לאורך הנחל, בשיפוע מתון. עד לטחנת הקמח בהפרש גובה של מטרים ספורים מעל הערוץ. המים הובלו בצינור פנימי הישר למטה, ויצרו מעין מפל בנוי, סגור, שהוטה ישירות אל כנפי הגלגל. עוצמת נפילתם הניעה במרץ את הגלגל, וזה הניע את אבן הריחיים העליונה. בדרך זו, כשהמים עבדו בלא לאות, אפשר היה לנצל את כל אורך נתיב הזרימה של המים לבניית טחנות נוספות[2]

Almog IL4 Zalmon
שרידי טחנת קמח בסמוך לנחל צלמון

היסטוריה

יש המזהים את חורבת צלמון המצויה בלב הנחל עם מבצר בשם צולמין, שבוצר על ידי יוסף בן מתתיהו בימי המרד הגדול. נחל צלמון מתחיל את זרימתו אי שם בהר הלל שבהרי מירון. אורכו כשלושים ק"מ, והוא מעיד על השינויים הגאולוגים המרשימים שעברה ארצנו במיליוני השנים האחרונות. ישנה סברה, שלא כולם מסכימים עימה כמובן, לפיה בעבר הרחוק זרם נחל צלמון אל הים התיכון וניקז את מימי הגליל העליון. לאחר התהוות השבר הסורי אפריקאי, שיצר את ים המלח, עמק הירדן, הכנרת ואף את החרמון, שינה הנחל את כיוון זרימתו, ומאז ועד היום הוא נשפך אל הכנרת. שינוי הנתיב אל בסיס הניקוז החדש, העמוק יותר, ניכר במסלול זרימתו של הנחל, המתחיל בזרימה מערבה, באזור המסלול שלנו, משנה את נתיבו דרומה ולאחר מכן אף מזרחה, כשהוא נשפך לכנרת ליד קיבוץ גינוסר, בין הארבל לנחל עמוד תחתון.

מקורות הנחל

זהים את חורבת צלמון המצויה בלב הנחל עם מבצר בשם צולמין, שבוצר על ידי יוסף בן מתתיהו בימי המרד הגדול.

חקלאות

בערוץ הנחל שבתחומי הגן הלאומי כרמי זיתים מטופחים.

לאורך הנחל טחנות קמח שפעלו בעת החדשה לטחינת קמח באמצעות כוח הכבידה של המים. מי הנחל נאספו במעלה הנחל, הובלו על גבי אמות מים מרחק של מאות מטרים, ונפלו בכוח מגובה בתוך ארובות הטחנה. המים הנופלים בארובה סובבו גלגל כפות, שבתורו סובב עמוד שהיה מחובר אל אבני הריחיים. שתי טחנות קמח יפות ניצבות על גדתו המזרחית של נחל צלמון באזור הגן הלאומי, בין היישובים הבדווים ראס אל-עין וסלמה, שמדרום לבקעת בית הכרם, בין הר כמון להר חזון.את הנחל, מזינים מספר מעיינות: בחלקו העליון - עין פרוד ועין רמיאל, בחלקו התיכון - עין צלמון, ובחלקו התחתון - עין רביד ועין דשנה. כיום נשאבים רוב המים על ידי יישובי הסביבה כמי שתייה, ורק מיעוטם זורמים בנחל בצורה חופשית. החלק שבו עובר המסלול הוכרז במאי 2005 כגן לאומי על ידי שר הפנים דאז אופיר פינס, בתקווה שחוקי שמורות הטבע יסייעו לשמור על שכיית הטבע הזו[1].

מסלול

המסלול אינו מעגלי, אך ההליכה בו הלוך ושוב קצרה יחסית (3 ק"מ), וניתן לעשותה בשעה או בחצי יום. מי הנחל מאפשרים שכשוך במימיו. המסלול מתאים לכל המשפחה. במסלול ניתן למצוא צמחייה מגוונת, עצי תאנה, ערבה מחודדת, פטל קדוש, גומא ארוך, גרגר הנחלים, כרפס הביצות, נענה משובלת, קנה מצוי ואחרים. בנחל ריכוז של מספר מינים נדירים כמו משויה פעמונית ועצי אולמוס שעיר. על המדרונות גדלים גם חורש אלון מצוי וסירה קוצנית, ובמפנה המערבי פסיפס של חורש אלון מצוי וקטלב.[1]

במסלול עומדים זוג טחנות קמח גדולות: טחנות אלכרדי, כאשר במנהרה של הטחנה התחתונה אפשר עדיין לראות את גלגל הכפות שהניע אותה. טחנת הקמח החמישית והאחרונה שרואים בקטע הנחל היא טחנת אלמשרבה (מקום השתיה), בסמוך ליישוב הבדוואי סלאמה. מכאן ממשיכים המים עוד מעט דרומה באפיק. עד שהם מחלחלים באדמה ליד חורבת צלמון, כ-1 ק"מ מדרום לכפר הבדואי

גן לאומי נחל צלמון 04
גן לאומי נחל צלמון, טחנת קמח
גן לאומי נחל צלמון 03
גן לאומי נחל צלמון, טחנת קמח
גן לאומי נחל צלמון 02
גן לאומי נחל צלמון, מים זורמים ובריכת שכשוך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 החברה להגנת הטבע - מסלולים מומלצים - נחל צלמון, www.teva.org.il (בעברית)
  2. ^ מטיילים בלב הגליל, מטיילים בלב הגליל

‪‬

בוקיצה שעירה

בוקיצה שעירה (לשעבר: אולמוס שעיר; שם מדעי: Ulmus canescens) הוא עץ נשיר ממשפחת המישיים.

לאולמוס עלים אסימטריים ופרחים חסרי עלי כותרת, דו מיניים. עונת הפריחה היא בחודש מרץ. הפרי הוא כנפית קרומית.

תפוצת העץ בארץ ישראל היא בנחל עירון, נחל צלמון ובכרמל. העץ נדיר יחסית ומופיע ברשימת הצמחים מוגנים בישראל על פי החוק.

בית הכנסת בכפר נחום

בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן בכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום מתחם בית הכנסת הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.

בית הסוהר חרמון

בית הסוהר חרמון הוא בית סוהר של שירות בתי הסוהר שהוקם בשנת 1998 על גדות נחל צלמון בסמוך ליישוב מע'ר שבגליל התחתון המזרחי.

בית הסוהר חרמון הוא אחד מבין שני בתי הסוהר המרכיבים את אשכול בתי הסוהר באתר "כלנית". הראשון הוא בית הסוהר צלמון שנחנך בשנת 1996.

רמת אבטחה בבית הסוהר היא בינונית והוא מאוכלס באסירים שנותרו להם עד 5 שנות מאסר או אסירים בתהליך גמילה מסמים או אלכוהול או שאינם משתמשים כלל בסמים.

בית הסוהר קרוי על שמו של נציב בתי הסוהר ד"ר צבי חרמון (במקור נקרא "בית הסוהר רקפת"). בית הסוהר שנחשב לפורץ דרך בתחום בתי הסוהר בעולם בכלל ובישראל בפרט, תוכנן על ידי האדריכל שמואל שילה.

מרבית בתי הסוהר בישראל ממוקמים במבנים ישנים מתקופת המנדט הבריטי, בית הסוהר חרמון - כחלק ממגמה של שירות בתי הסוהר בישראל, הוקם כמכלול בניינים חדשים בצורת קמפוס ובעלי אופי מודרני ועכשווי. ייחודו של בית הסוהר חרמון הוא בכך שהוא מתפקד כבית סוהר המאכלס אסירים בתהליך שיקום ובדרכם אל החופש, והדבר בא לידי ביטוי הן בעיצוב בעל האופי האזרחי שבו והן במערך ההתנהלות הכללי בתוך המתחם.

בית הסוהר חרמון היווה ניסיון חדשני בשירות בתי הסוהר הישראלי לשיפור תנאי המאסר של האסירים, ולהשבת הכבוד והערך העצמי של האסיר על ידי מתן תנאי דיור הולמים וסביבה אסתטית. בבית הסוהר חרמון נכלאו אנשים מפורסמים, בהם שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני ושר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב.

בית הסוהר צלמון

בית הסוהר צלמון הוא בית סוהר של שירות בתי הסוהר שהוקם בשנת 1996 על גדות נחל צלמון בסמוך ליישוב מע'ר שבגליל התחתון המזרחי.

צלמון הוא אחד מבין שני בתי סוהר המרכיבים את אשכול בתי הסוהר באתר "כלנית". השני הוא בית הסוהר חרמון שנחנך בשנת 1998.

תוכניות הבנייה של "צלמון" התבססו על המלצות דו"ח ועדת קנת משנת 1981: הוועדה המליצה להפוך את בתי הסוהר למוסד מחנך שמגמתו שיקום.

עקב אילוצים של היעדר במקומות כליאה ברמה הארצית וקושי במציאת אוכלוסייה מתאימה הפך בית הסוהר בחלקו לבית סוהר רגיל ובחלקו לבית סוהר שיקומי. דגש ניתן לטיפול וסיוע לאסירים תוך הקניית כלים מתקנים לקראת חזרתם לחברה.

בית הסוהר בנוי כקמפוס ללא חומות. המבנה משתדל להיטמע בנוף, במטרה לנצל את האור הטבעי ואת תחושת המרחב.

בית הסוהר מאוכלס בכ-960 אסירים פליליים השפוטים במגוון עבירות ולהם יתרת מאסר של עד שבע שנים.

בשנת 2010 עבר "בית המעצר טבריה" לבית הסוהר צלמון, שמפעיל שני אגפים המנוהלים כבית מעצר. מהלך זה התבצע כאשר הועברו בתי המעצר שהיו בידי משטרת ישראל לידי שירות בתי הסוהר.

גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק

הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש מוריס ופרידה טבצ'ניק (נקרא גם בקיצור: גן טבצ'ניק) הוא גן לאומי המצוי במורדותיו הדרומיים של הר הצופים ומשתייך אל האוניברסיטה העברית בירושלים הנמצאת בצמוד אליו. בגן מצויים שני בתי קברות זעירים וכמה מצפורים הצופים אל הר הזיתים ואל עמק צורים הנמצא במורדותיו.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

חורשת טל

חורשת טל או בערבית שג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.

טחנת קמח

טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.

לוטם (יישוב)

הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי מועצה אזורית משגב. היישוב ממוקם על הר חילזון, בקרבת הערים כרמיאל וסח'נין. למרגלותיו נמצא נחל צלמון ונחל חילזון. ביישוב מתגוררות כ-100 משפחות חברות הקיבוץ המתחדש ועוד 88 משפחות בהרחבה קהילתית. נקרא על שם פרח הלוטם הגדל בסביבת היישוב.

היישוב נוסד בקיץ 1978 כקיבוץ של הקיבוץ המאוחד, שמקימיו קיבלו הכשרתם בגבת. טקס עלייה על הקרקע התקיים ב-9 באוקטובר 1978. הגרעין המייסד כלל 12 משפחות עם 27 ילדים, ו-18 רווקים. באוגוסט 1980 דרשו ביישוב תקציב לבניית מבנים לצורך קליטה נוספת. בסוף שנת 1980 הפקיעה המדינה 117 דונם של ערבים בסביבה לצורך פיתוח הקיבוץ, לאור העדר קרקעות בסביבת הקיבוץ הנדרשים לפיתוחו. בתחילה למדו הילדים בכיתות רב גילאיות בקיבוץ עצמו ובספטמבר 1984 הוקם בית ספר אזורי בקיבוץ פרוד, בו למדו גם ילדי לוטם.

בסוף שנות ה-90 חדל היישוב לתפקד כקיבוץ ועבר שינוי מדורג ליישוב שיתופי או קהילתי והיה הקיבוץ הראשון בישראל שעבר שינוי כזה.

בתחילת שנות ה-2000 ניסה הקיבוץ להקים הרחבה קהילתית אבל הניסיון נכשל ורק מגרש אחד שווק בהצלחה. בשנת 2004 נחתם הסכם עם קבוצת "הלה" של רפאל אלאלוף להקמת ההרחבה ובעקבותיה נוסף ליישוב שלב נוסף המשמש כיישוב קהילתי המונה כיום 180 משפחות.

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6. בגן שלוחה קירטונית עם מערות פעמון וחורבת סמך שהיה מאוכלס מהתקופה הרומית עד סיום התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. כמו כן, נמצא בו קבר שייח, עבדאללה. הגן בשטח 723.35 דונם הוכרז ב-16 ביולי 2003.

נחל מהר"ל

נַחַל מַהֲרַ"ל הוא נחל הזורם במורדות הר הכרמל, ממערב לדאלית אל-כרמל וממזרח לכרם מהר"ל. באגן הניקוז של הנחל הוכרזו מספר שמורות טבע וגנים לאומיים.

לאורך הנחל צומחים עצי אלון וחרוב גדולים.

בגן חורש טבעי הכולל מיני אלונים וצמחים מוגנים מזנים שונים וכן בעלי חיים רבים, שרידים ארכאולוגיים ותופעות גאולוגיות.

ב 21 במרץ 2001 הוכרזה "שמורת טבע טוף כרם מהר"ל". גודל השמורה הוא 220 דונם. השמורה נמצאת ממערב לכרם מהר"ל. ב-30 בספטמבר 2002 הוכרזה "שמורת טבע הר כרמל - נחל חרובים ונחל מהר"ל" שהיא חלק מפארק הכרמל. גודל השמורה הוא 8,311 דונם והיא נמצאת ממזרח לכרם מהר"ל וממערב לכביש 672 בקטע שבין דלית אל כרמל וחבורו לכביש 70. הכרזות נוספות של שמורת נחל מהר"ל היו ב-5 ביולי 2007, על שטח של 2,219 דונם. ב-8 בפברואר 2009 הוכרז על שטח שמורת טבע של 4,195 דונם, וגן לאומי על שטח של 54 דונם. השמורה והגן נמצאים ממערב לכביש דליית אל כרמל, והיא גובלת בפארק הכרמל ליד אזור הר סומק וחורבת סומק. השמורה היא חלק מהשמורה הביוספרית בכרמל.

נחל רובין

נחל רובין הוא גן לאומי הנמצא על נחל שורק, השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של "ואדי רובין", זה היה שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית.

כקילומטר מן החורשה, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה במקום עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד נמצא קבר "נבי רובין" (ראובן בן יעקב).

מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי בגן - החי, הצומח והדומם.

הגישה אל הגן הלאומי נבי רובין היא מכביש 4311, מצומת פלמחים מערבית לראשון לציון.

ע'ויר אבו שושה

ע'ויר אבו שושה (בערבית: غوير ابو شوشة) היה כפר ערבי, אשר שכן בקרבת קיבוץ גינוסר, כ-8 ק"מ צפונית לטבריה.

הכפר נקרא על שמו של קדוש מוסלמי (אבו שושה, פירושו בעל הבלורית הפרועה) והוא שכן בחלקו התחתון של נחל צלמון. מי מעיינות הנחל, בעיקר מעין עין רביד, (עין א-רובדייה בערבית) שימשו גם להפעלת טחנות קמח שעמדו בכפר.

הכפר מוזכר בספרו של חובב ציון שמעון ברמן "מסעות שמעון" משנות ה-70 של המאה ה-19.

על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מספר התושבים המשוער היה 1,240 תושביםבמלחמת העצמאות, בעקבות נפילת טבריה באפריל 1948 שעוררה בהלה בקרב תושבי הכפרים באזור הכנרת, נמלטו גם תושבי הכפר.מהכפר נותר קבר שיח' ששימש לפולחן, קבר "א-שיח' מחמד".[דרוש מקור] בקרבת הכפר אתר ארכאולוגי בשם "ח'רבת אבו שושה".[דרוש מקור]

עין עבדת

עין עבדת הוא מעיין בהר הנגב, הנובע בנחל צין.

פארק השרון

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, המהווה שריד ליער אלונים גדול- יער השרון שכיסה פעם את האזור שהשתרע מצפונה של ישראל, סמוך לחרמון, ועד נחל איילון בדרום.

צלמון

האם התכוונתם ל...

ראס אל-עין (הגליל)

ראס אל-עין (בערבית: راس العين) הוא כפר ערבי קטן בגליל בתחומי המועצה האזורית משגב. פירוש השם ראס אל-עין בערבית הוא "ראש המעיין". הכפר הוכר בשנת 1996, ותושביו הם בדואים מוסלמים בני שבט סואעד ונוצרים בני משפחת ניקולא. סמוך לכפר מצוי נחל צלמון, ובו מסלול טיולים העובר בין עצים עתיקים, טחנות עתיקות, ומים זורמים. קרן קיימת לישראל בשיתוף עם המועצה האזורית יזמו פעילות חינוכית-אקולוגית, של ילדי הכפר, לטיפוח שבילים בשמורת נחל צלמון.

רביד

רָבִיד הוא קיבוץ בגליל התחתון, הממוקם 6 ק"מ ממזרח ליישוב מסד, לצד הכביש בין מחלף המוביל וצומת נחל עמוד (צומת קדרים). נקרא על שם הנחל הנשקף ממנו, ואדי אל-רַבַּדֿיַה (נחל צלמון). שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

Flag of Israel.svg גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפור • נחל צלמון • סוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםתל חיתל יודפתתל קדש
השרון והשומרון אביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןבית שעריםגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף השרוןכוכב הירדןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהקסטלהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל לכישתל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.