נחל צין

נַחַל צִיןערבית ואדי אל-פִקְרַא) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים בנגב, ומקובל לראות בו גבול בין הנגב הצפוני למרכזי[1]. הנחל זורם ממישור הרוחות שמצפון למכתש רמון, עובר מדרום ולמרגלות מדרשת בן-גוריון, ובצפון הערבה נשפך למערכות ניקוז המים של מפעלי הים המלח ומוסט אל האגן הצפוני של ים המלח. אורכו של הנחל כ-120 קילומטר, והוא נחל האכזב השני בגודלו[דרושה הבהרה] בישראל אחרי נחל פארן.

לנחל צין כמה שמות בערבית, שם אחר לכל קטע. הראשון, ואדי נפח, זורם מאזור הר הנגב הגבוה, עד לנקודת הפנייה של הוואדי 90 מעלות מזרחה (אחרי העיר הנבטית עבדת). החלק השני נקרא ואדי מורה על שם עין מורה (המעיין המר על שם מימיו המליחים), המעיין התחתון בסדרת המעיינות של המעוק של הוואדי (אחרי עין מעריף ועין עבדת). החלק השלישי הוא ואדי פוקרה, שזורם מהקניון של עין עבדת, עד לים המלח (משמעות השם היא הנחל העני, בגלל מיעוט המזון למרעה, ומיעוט עצי השיטה שבוואדי).

כ-2 ק"מ צפונית לכניסה לגן הלאומי עין עבדת, יוצר נחל צין 'ברך' בה פונה הנחל בזווית ישרה מצפון למזרח. ה'ברך' נוצרה בפעילות שביית נחלים קדומה, בה שבה נחל צין את מימיו של נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוות השבר הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אל הים התיכון.

בנחל צין מתרחשים בממוצע כארבעה שיטפונות בזק מדי שנה. בשנת 2004 נמדדה בנחל ספיקת שיא בישראל של 1,280 מטר מעוקב לשנייה[2]. בינואר 2010 נשבר שיא זה בנחל ניצנה, בו נמדדה ספיקה בשיעור של 1,420 מ"ק לשנייה[3].

Nahal Zin Aerial View
מבט מהאוויר - נחל צין ומדרשת בן-גוריון
Zin Valley in the Negev Desert of Israel 2
נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון

נחל צין המקראי

בין פרשני המקרא קיים ויכוח באשר למיקומו של נחל צין המקראי, אחד הפירושים גורס שנחל צין היה ממוקם באזור חלוצה, שבטה וניצנה, אזור המהווה את אגן הניקוז של נחל צין בן ימינו.

קיים בלבול בין נחל צין לנחל סין המוזכר בספר שמות כנמצא "בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי".

אסון אקולוגי בנחל צין

בתחומי נחל צין עובר צינור נפט בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר המחבר בין אשקלון לאילת, הוא נקרא קצא"א (קו צינור אשקלון אילת). קו זה שימש להעברת דלק סילוני בין הים תיכון לים סוף. לאחר שהתגלו תקלות במעטפת הצינור והוא לא עמד בדרישות המשרד להגנת הסביבה הופסקה הזרימה בצינור וקצא"א החלו בעבודות שדרוג של הקו. ביוני 2011, במהלך עבודות השדרוג, פגע מחפרון בצינור הדלק וגרם לדליפה אדירה של דלק סילוני בשמורת הטבע.[4] משערים שיותר ממיליון וחצי ליטרים של דלק זרמו באפיק נחל צין. זיהום הדלק בשמורת הטבע איים על מעיינות חשובים במורד הנחל והיה צורך בפעולה מהירה להצלת השמורה. תוואי השטח לא אפשר כניסה מיידית אל אזור הדליפה. כדי למזער את הנזק ננקטו פעולות ראשוניות כגון: מגופים נסגרו ידנית, האזור נסגר למטיילים, נבנה חציץ במורד הנחל כדי לעצור את זרימת הדלק, ונחפרו בורות אגירה לאיסוף הדלק הנוזלי. ההשלכות האקולוגיות של הדליפה היו קשות, צמחים התייבשו ומתו, בעלי החיים המתבססים על צמחים אלו נפגעו, בנוסף היה חשש כבד כי הזיהום יסחף אל עבר מי התהום ואל נאות המדבר במורד הנחל עקב גשמים והשטפונות האופייניים למקום. פקחים העידו שגם חודשים אחרי המקרה הנחל הצחין מדלק.[5]

שיקום הנחל

הגאולוגיה של הנחל הכתיבה את אופן הטיפול בזיהום והוחלט על ידי המומחים כי הפעולה הנדרשת היא טיפול ביולוגי ex situ, כלומר חפירה ופינוי של הקרקע אל אתרים מורשים בהם יתבצע הטיפול.[4] אסטרטגיה זו נבחרה כדי למנוע את הישארות הזיהום ודליפת המזהמים האורגניים אל מי התהום. עומק החפירות הוגבל ל–5 מטר או עד למסלע קרקעית הנחל, וזאת בשל חשש להתמוטטות גדות הנחל. חשיבות עליונה ניתנה לסיום החפירות ולכיסוי הנחל בחומר זהה לזה שהוצא ממנו בחפירות לפני תחילת עונת הגשמים.

הקרקע שנחפרה הועברה בין היתר לאתר אפעה, האתר מקבל קרקעות מזוהמות בדלקים ומפחית את ריכוז המזהם עד לרמה בה ניתן להשתמש בה שוב כקרקע לכיסוי במטמנות. הטיפול נעשה באמצעות טיפול ביולוגי בו השתמשו בחיידקים "זוללי" נפט שהורידו את רמת הזיהום בדרך ידידותית לסביבה. יתרונות הטיפול בראש ובראשונה הם הפחתת נפח הפסולת המוטמנת, הפחתת רמת הזיהום והאפשרות לשימוש חוזר בקרקע. כ–65% מהדלק שדלף נאסף בפעולות החפירה שנמשכו מספר חודשים. בזמן זה חלחל חלק מהדלק לעומק של יותר מ–5 מטר, וחדר אל אקוות החלוקים המזינה את עין עקרב ועין צין שבמורד הנחל. לאור זאת, הציעה קצא"א, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לביצוע ניטור ארוך טווח בקרקעית הנחל, שיאמוד את פוטנציאל הזיהום ואת התפשטותו.

אירוע הדליפה ואסטרטגיית הטיפול עוררו מחלוקות ודיונים רבים בקרב מומחים בתחום איכות הסביבה.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1989
  2. ^ שיטפונות עבר בנחל צין, מאת יאיר גלעדי
  3. ^ רשות המים, הודעה לתקשורת: 1,420 מ"ק/שנייה - הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה בארץ אי פעם, 1 בפברואר 2010(הקישור אינו פעיל, 10 בדצמבר 2017)
  4. ^ 4.0 4.1 טיהור נחל צין, אתר חברת איזוטופ
  5. ^ הבהלה לזהב: טלנובלת דלק בנחל צין, מעריב, 22/07/2011
  6. ^ פעולות השיקום בנחל צין מזיקות יותר מדליפת הדלק, מעריב, 12/03/2012

Zinzin1
נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון
בית ספר שדה שדה בוקר

בית ספר שָדֶה שְדֵה בוקר נמצא במדרשת בן-גוריון מעל נחל צין ובקעת צין. בית הספר הוא אחד המוסדות המופעלים על ידי תאגיד מדרשת שדה בוקר, ואינו שייך לחברה להגנת הטבע. את בית הספר ייסדו יהושע כהן ומיכאל גל בשנת 1962, והוא השני במניין בתי הספר שדה בארץ.

בבית הספר אכסניה עם 273 מיטות. בנוסף לאכסניה, קיים במקום בית ההארחה, "בית המבורג" עם 80 מיטות.

בית הספר נקרא על שם נחמה ויהושע כהן.

גן לאומי קבר בן-גוריון

גן לאומי קבר בן-גוריון הוא גן לאומי השוכן ברמת עבדת שבנגב, לצידה של מדרשת שדה בוקר. הגן הוקם סביב חלקת הקבר שבה נטמנו ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון ואשתו פולה. החלקה משקיפה אל ערוצו של נחל צין. האתר מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הר הנגב

הר הנגב הוא אזור הררי בנגב, שיא גובהו 1,037 מטר בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל.

מבחינה גאולוגית מורכב הר הנגב מסדרה של שישה קמרים הפרוסים מצפון-מזרח לדרום מערב.

באזור נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מ' מעל פני הים. האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילה (הטמפרטורות יורדות בו בחורף לעיתים קרובות אל מתחת ל-0) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעיתים אף יותר. באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה). מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים מספר נחלים: נחל צין ונחל נקרות מנקזים את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח והערבה, ונחל הבשור את עברו המערבי של קו פרשת אל הים התיכון דרומית לעזה.

שמורת טבע הר הנגב היא שמורת הטבע הגדולה ביותר בישראל. שטחה של השמורה 1,045,000 דונם.

כביש 171

כביש 171 הוא כביש הרוחב היחיד בהר הנגב, אורכו 33 ק"מ והוא מוביל מצומת הר חריף שעל כביש 10 סמוך לגבול מצרים עד לצומת הרוחות עם כביש 40, כחמישה ק"מ צפונית לעיירה מצפה רמון. הכביש עובר ברובו לאורך השפה הצפונית של מכתש רמון ודרך תוואי הזרימה של נחל ניצנה. בחלקו המזרחי הוא חוצה את מישור הרוחות, נחל צין וחולף ליד מנחת מצפה רמון:

סמוך מצפון לכביש, כ-5 ק"מ מזרחית מצומת הר חריף, ובגובה של 950 מטר, שוכנים בורות לוץ.

מכתשים בנגב

המכתשים בנגב הם חמישה מכתשים אירוזיים, המהווים תופעת טבע ייחודית. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים שכאלה, כולם נמצאים בארץ ישראל או בסיני ודרך היווצרותם דומה.

הסברה כיום היא שהמכתשים נוצרו משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

המכתשים בנגב הם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

נחל אוג

נַחַל אוֹג נמצא ליד קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח.

נחל אוג הוא הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח, ומתחתר בין ואדי קלט בצפון לנחל קומראן בדרום. הנחל מנקז את מדרונות הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס שבירושלים ברום של 800 מטר מעל פני הים, ויורד אל ים המלח ברום של למעלה מ-400 מטרים מתחת לפני הים. תלילותו של הנחל מביאה לכך שבעונת החורף השיטפונות בנחל חזקים במיוחד, והוא סחף עמו בעבר שוליים מכביש 90. הנחל סוחף עמו בוץ רב ולעיתים בזמן שיטפון ניתן לראות שובל בוץ באורך של מאות מטרים בתוך מי ים המלח. בקצה הנחל הוקם מאגר מים שאוצר את מי השיטפונות ומשמש את קיבוץ אלמוג.

החלק המתויר שבו הוא קטע קניוני קצר ומאתגר הכולל בתוכו סולמות מתכת, יתדות מחוברות כמדרגות, וחבלים לעזר בירידה. כשלאחריו נפתח הקניון מרוחב של כמטר לרוחב 40 מטר ואף יותר. בכביש להורקניה ישנו גשר מעל נחל אוג, ויש מרודפי השיטפונות שבאים לחזות בשיטפונות מי הגשמים מהרי ירושלים, מעל גשר זה.

לאורך השנים התיישבו סמוך לנחל נזירים אשר הקימו בו מבנים, חפרו בורות מים ואכלסו מערות. בתקופה הביזנטית, הקימו הנזירים אותימיוס ותיאוקטיסטוס, דמויות מפתח בתנועת הנזירות במדבר יהודה, מנזר מסוג קוינוביון בנחל אוג. אותימיוס המשיך באורח חייו כמתבודד ותיאוקטיסטוס הפך לאב המנזר שאף נקרא על שמו.

הנחל עובר בסמוך גם לנבי מוסא.

הנחל נקרא בערבית ואדי מֻכַלִכּ, בחלקו העליון וואדי אל עָסְלה ווואדי דָבָּר בחלקו התחתון - אולי קשור לדִבְרָה המוזכרת בתנ"ך בגבול נחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו פסוק ז').

שמו של הנחל נגזר משמו של הצמח "אוג קוצני", שיח קוצני הגדל באזור הנחל ובמדבר יהודה כולו.

נחל גוב

נחל גוב (בערבית: ואדי אל-ג'וף) הוא נחל אכזב באורך של 8 ק"מ בהר הנגב הצפוני היורד בצד מעלה עקרבים אל נחל צין, הנמשך דרך הערבה אל ים המלח.

נחל חווארים

נחל חווארים הוא נחל אכזב בנגב המרכזי, דרומית למדרשת בן-גוריון. הוא מתחיל מכביש 40 ליד צומת ציפורים ונגמר למרגלות מעלה הגר. בסופו הוא מתחבר עם נחל צין. ישנו חיבור בין נחל קרקש לנחל חווארים בערך באמצעו.

נחל חווארים נכנס אל בקעת צין הנמצאת בין רמת עבדת לבין רמת הנגב.

נחל חווה

נחל חווה (בערבית: نهر حواء "ואדי אל הווא", "ואדי משיש א-שריקה") הוא נחל אכזב, מיובליו של נחל צין בהר הנגב המרכזי.

נחל עבדת

נחל עבדת הוא נחל באורך 11 ק"מ ונמצא ברמת עבדת. נחל עבדת נקרא על שם עבדת הקדומה הסמוכה לשפכו.

נחל עבדת מתחיל בשוליה הדרומיים של רמת מטרד, משם הוא ממשיך לכיוון צפון מזרח עד מפגשו עם נחל צין הנמצא קילומטר ממערב עבדת הקדומה. באפיק הנחל נובעים שלושה מעיינות סמוכים- עין מעריץ, עין עבדת ועין מור. לכל אורך הנחל נמצאים טרסות, שרידי תעלות, סלעים וחריתות ומספר בורות.סמוך למפגש נחל מטרד עם נחל עבדת נמצאו שרידים מחווה ישנה וקרוב אלייה חציבות בצלע הנחל. ליד בורות רמלייה, על הגדה המערבית של נחל עבדת, יש חוות ניסיונות שהקימו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובה שיחזור של שיטות החקלאות הנבטית, שהיא חקלאות אשר היטיבה לנצל את תנאי האזור לשם גידול חקלאי.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל תמר

נַחַל תָּמָר הוא נחל אכזב בצפון מזרח הנגב.

אורכו של נחל תמר הוא כ-15 קילומטר והוא זורם בכיוון דרום מזרח במקביל ומדרום למעלה תמר (כביש 25). תחילתו במצד תמר והוא מסתיים במפגש עם מניפת הסחף של נחל צין, ממערב לברכות האידוי של מפעלי ים המלח.

עד הגיעו לאזור בתרונות חוואר הלשון, זורם הנחל ברובו בתוך קניון צר ובסופו מספר מפלים שהגבוהים שבהם בגובה של 14 ו-20 מטר.

באמצע הנחל ישנו טנדר נטוש התקוע בין שני המצוקים המהווים את הקניון. וכן בסופו עוד רכב ישן.

מסלול ההליכה בנחל תמר אינו מעגלי ואורך כשעה. הוא מהווה אטרקציה תיירותית בשל שילוב ירידה בחבלים, בסולמות מתכת ובמדרגות ברזל במעברים ובנקיקים רבים לאורך המסלול. המסלול ברובו מוצל, למעט הירידה לקניון, והיציאה בסופו.

עינות צוקים

שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (ערבית عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. אורכה של השמורה כ-6.5 ק"מ, והיא מחולקת לשלושה חלקים:

חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (2,700 דונם).

חלק מרכזי הפתוח לקהל ובו מספר בריכות שכשוך ומתקני נופש (500 דונם).

חלק דרומי ("השמורה החבויה") בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד (1,500 דונם).על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה הנמוכה בעולם.

פוספטים בנגב

חברת פוספטים בנגב (פו"ב) הוקמה בשנת 1951 על ידי החברה הממשלתית "מחצבי ישראל". החברה ביצעה כרייה והשבחה של פוספטים בשדות פוספט בנגב.

מרבית הפוספט משמש לייצור דשנים זרחתיים לחקלאות הצומח. פוספט נטול פלואור משמש כתוספת מזון להאבסת בעלי חיים. חומצה זרחתית משמשת לתעשיות שונות כגון דטרגנטים, מזון ותרופות.

הפוספט, לאחר כרייתו, מכיל זרחן מעורב בחומר תפל כדוגמת מלחי כלור שונים ואבן גיר. לאחר כריית הפוספט, משביחים אותו בתהליך אשר כולל הפרדת מלחי הכלור מהזרחן שבפוספט ואז, שטיפתו. הפרדת אבן הגיר מהזרחן שבפוספט נעשית באמצעות קלייה בתנורים בטמפרטורה גבוהה.

בשנת 1951 הוקם מכרה באורון. זהו מכרה הפוספטים הראשון בנגב. יש בו מפעל להעשרת פוספטים ובו מתקן הפרדה ומתקן קלייה. מתקן הקלייה נסגר עקב שיקולים סביבתיים.

מכרה המכתש הקטן, היה פעיל בשנים 1992-1967, והופקו ממנו 15 מיליון טון של פוספט.

בשנת 1977 הוקם מכרה פתוח בבקעת צין. זהו המכרה הגדול ביותר של פוספטים בנגב ויש בו מפעל להעשרת פוספטים. לשם שינוע הפוספטים ממפעל צין נסללה מסילת ברזל מאורון באורך 34 ק"מ בצורת פרסה כדי להתגבר על הפרשי הגובה, החוצה את נחל צין בגשר גבוה וארוך. כן נסללה דרך אספלט טובה היורדת בתלילות ממפעל אורון למפעל צין. הדרך נקראת על שם מרדכי מקלף שהיה מנכ"ל מפעלי ים המלח.

סרטים על-מהירים בהם מתועדים פיצוצי סלעים של פוספטים בנגב, תרמו למחקר שנערך בנושא ריסוק סלעים.

בשנת 1991 התאחדה "פוספטים בנגב" עם "רותם דשנים" ועם "קבוצת אמפרט" האירופאית, תחת השם רותם אמפרט נגב בע"מ. החברה המאוחדת היא חברה בת של כימיקלים לישראל.

רמת עבדת

רמת עבדת היא רמה המתפרשת על שטחים נרחבים, אשר נמצאת בהר הנגב המרכזי. הרמה קרויה על שם העיר העתיקה עבדת, אשר הייתה מצויה ברמת עבדת בעבר, ושרידיה משמשים היום בגן הלאומי עבדת שבשטחי הרמה גם כן. כמו כן, ברמת עבדת נמצאים גם נחל עבדת, מעיין עין עבדת, וקניון עין עבדת, אשר קרויים גם הם על עבדת העיר הקדומה שבמקום. פני השטח של הרמה משתפלים מגובה של 700 מטר מעל פני הים, עד לגובה של כ-400 מטר בשפתה הצפון מערבית של הרמה. הירידה הטופוגרפית של פני הרמה היא בהתאמה לזווית הנטייה של שכבות סלעי הגיר הבונות את רמת עבדת. הרמה נקטעת בצפון מזרחה על ידי מצוק סחיפה גבוה - מצוק הצינים, היורד משפתה אל בקעת צין.

שמורת אלוני אבא

שמורת טבע אלוני אבא היא שמורת טבע בגליל התחתון המערבי הממוקמת בין מושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים בסמיכות למושב אלוני אבא, ובה שרידיו של יער אלונים קדום. שטחה של השמורה הוא כ-960 דונם. שמורת הטבע נקראת על שם היישוב הסמוך אלוני אבא.

שמורת ביצת ואדי מלחה

שְׁמוּרַת מְלֵחָה, בִּצַּת וָאדִי מַלָחָה, היא שמורת טבע במרכז בקעת הירדן, השוכנת בחלקו העליון של ואדי מלחה, מזרחית למושב תומר. התנאים הגאוגרפיים הייחודיים בשמורה גורמים למליחות גבוהה במיוחד בקרקע, המשפיעה על הצומח בה. זהו המקום היחיד במזרח התיכון בו צומח טופל אדום. על הבולטים בעופות השמורה נמנה פרנקולין. בשמורה מסלול הליכה ורכיבה, באורך 4.5 ק"מ.

שמורת קנה וסמר

שמורת קנה וסמר ידועה גם בשם שמורת עינות קנה, היא שמורת טבע המשתרעת בין ים המלח ממזרח לכביש 90 ממערב לאורך כ- 5 ק"מ, בקטע הכביש שבין נחל תמרים למצוקי דרגות. השמורה סגורה ולא ניתן לבקר בה. שטחה הוא 1100 דונם, והיא הוכרזה ב-22 ביוני 1988.

בשמורה שתי קבוצות של מעיינות: עינות קנה (בערבית: אין אלע'ויר שמשמעותו מעיין העמק הקטן) הנובעים בסמוך לשפך נחל קנה בצפון, ועינות סמר (בערבית: עין א-תוראבה) בסמוך לשפך נחל סמר בדרום השמורה.

המעיינות בשמורה הם מעיינות העתק הנובעים בין מצוק ההעתקים לים המלח. שפיעתן של עינות קנה מוערכת בכ-1.5 מיליון מ"ק מים בשנה, ועינות סמר בכמה מיליוני מ"ק מים בשנה.

בשטח סביב המעיינות שולט הצמח קנה מצוי שעל שמו נקראת קבוצת הנביעות הצפונית. בנוסף צומחים בשמורה עצי אשל אברהם ועבקנה שכיח וצמח הסמר ליד עינות סמר.

בשטח השמורה נמצאו שרידים ארכאולוגים שונים. ליד עינות קנה נמצאו שרידי יישוב של כת ים המלח הכולל מבנים ובית קברות גדול, וכן שרידי יישוב מתקופת הברזל. אחת ההשערות היא שאלה שרידי היישוב הנִּבְשָן, אחת משש ערי המדבר בנחלת שבט יהודה (יהושע, טו, סב). ליד עינות סמר נמצאו שרידים של מצודה גדולה בגודל 15 על 13 מטר, המתוארכת למאות ה-7-8 לפנה"ס. הראשון שחפר את המצודה היה ג"ס בליק שחפר אותה בשנת 1935. בין השנים 1968-1967 היא נחפרה שוב על ידי פסח בר אדון. תפקיד המצודה היה לשמור על המעיין ועל הדרך המובילה להר חברון.

ליד עינות סמר יש מכון שאיבה המנצל חלק ממי המעיינות.

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילינחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגות • נחל צין • עין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.