נחל פרת

נַחַל פְּרָת (ידוע גם בשמו בערבית: وادي القلط, תעתיק: ואדי קֶלְט, בתרגום "נקרת מעיין בסלע"), הוא נחל היורד מאזור נווה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר. הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר הקער (סִינְקְלִינָה) הגאולוגי. בעבר היה הנחל הגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין[1].

לאורך הנחל מספר מעיינות, שני מנזרים פעילים ושרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע - שמורת הטבע נחל פרת. פקחים של רשות הטבע והגנים שוהים באופן קבוע בשני מקומות בשמורה - עין מבוע ועין פרת.

נחל פרת
Nahal prat2
אורך 29 ק"מ
גובה מוצא הנהר 770 מטרים
ספיקה ממוצעת 0.017 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 130 קמ"ר
מוצא חיזמא, נווה יעקב, וענתות
שפך נהר הירדן ממזרח ליריחו
מדינות באגן הניקוז ישראל
מבנים עתיקים סמוך לעין קלט
מבנים עתיקים סמוך לעין קלט
Wadi Kelt Monastery Judea1
מנזר דיר ג'ריס, תמונה משנות ה-20 של המאה ה-20

יובלים

יובלו החשוב ביותר של נחל פרת הוא נחל מכמש (ואדי סווינית), שנשפך אל נחל פרת מתחת לכפר אדומים. בנחל מכמש זורם ביוב מטוהר חלקית מרמאללה, שלרוב נספג באדמה לפני ההגעה לנחל פרת אך בימי גשם מזהם את מי הנחל. יובלים נוספים הם ואדי א-סלם, ואדי אבו ד'בע (ייתכן שזה האתר העתיק גיא הצבועים), ואדי שק-א-ד'אבע וואדי מפג'ר.

אתרים בנחל

מעיינות

מבט כללי נחל פרת
מבט כללי ערוץ נחל פרת
PikiWiki 34281 Wadi Qelt
נחל פרת. על הגדה הימנית נראית אמת המים מעין קלט לאזור יריחו
DirJaris02 ST 06
מנזר סנט ג'ורג'
PikiWiki 34276 Ein Maboa in Wadi Qelt
עין מבוע
Paran Monastery
מנזר פרן
Wadi Qelt - beginning the road towards St. George's Monastery
תחילת הדרך למנזר

בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח): עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת היא מאות מ"ק בשעה של מים מתוקים. מי המעיינות זורמים באפיק הנחל, ולכן הוא עשיר מאוד בצמחייה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים. במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף ישראלי וצפרדעים. מלבד מעיינות אלו נובעים, בהתאם לכמות המשקעים של אותה שנה, מעיינות קטנים בקטע הנחל שבין עין פרת לעין מבוע, עין פג'ירה ועין ג'מיסה.

עין פרת

עין פרת (פארה) הוא מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה. שפיעת המעיין קבועה והשפעת עונות השנה מעטה ביותר. הספיקה היומית הרב שנתית היא כ־1,500 קוב ליום בממוצע. ריכוז כמות גבוהה זו של מים הפך את המעיין לבית גידול ייחודי המרכז מגוון מיני צמחים ובעלי חיים.

החל משנת 1927 סיפק עין פרת מי שתייה לשכונות המזרחיות של ירושלים. השימוש במי המעיין הופסק לאחר חיבור העיר המזרחית לאספקת המים של ירושלים המערבית. לצורך שאיבת המים לעיר נבנה בסמוך למעיין בית משאבות, וסביבו נשתלה חורשת אקליפטוסים לצורכי נופש. כיום נמצאים בבניין המשרדים של רשות הטבע והגנים הלאומיים באתר, שירותים ומרכז שרות למטייל.

מעל המעיין נמצא מנזר פרן (דיר פיראן), מנזר עתיק שנבנה בסוף המאה הרביעית על ידי הנזיר חריטון, שעל פי המסורת קבור במנזר. המנזר נבנה מחדש בסוף המאה התשע עשרה על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. מסביב למנזר בורות מים, בוסתנים וטרסות חקלאיות, שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש. זהו אחד מאחרוני המנזרים הפעילים במדבר יהודה.

בגדה הצפונית של הנחל, מול המנזר, הוכשר והוכרז חלק מהמצוק כקיר טיפוס מקצועי, הכולל מסלולים שונים בדרגות קושי שונות. המקום אירח אירועי טיפוס אזוריים גדולים.

עין מבוע

המעיין האמצעי, "עין מבוע" (המכונה גם עין פואר), הנובע סמוך לכביש אלון, הוא מעיין פועם בו מתרחשת תופעת פעימה ייחודית שהקנתה לו את שמו - המעיין נובע לסירוגין, ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת בתדירות משתנה, בשל תכונת המסלע הקרסטי שבמקום, בעקרון פעולה הדומה לעקרון פעולת סיפון. מי הנביעה ממשיכים בזרימה בנחל לאורך מספר קילומטרים ויוצרים ברכות קטנות ומפלים.

גם מי מעיין זה, בדומה למי עין פרת, הוזרמו עד מלחמת ששת הימים לירושלים. כיום המים זורמים מבריכת המעיין על גבי אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי אמת המים הקדומה מימי בית שני. האמה הקדומה עברה על גדתו הדרומית של הנחל והובילה מים לארמונות הורדוס ביריחו ועד היום ניתן לראות את שרידיה לאורכו של הנחל.

בברכות המעיין חיים שוכני מים מסוגים שונים, בהם דגים, סרטנים ואילניתיים. שפיריות רבות מוצאות במקום מרחב מחיה. בשנים האחרונות ניכר שינוי במבנה הצמחייה של עין מבוע, כאשר הקנים מתרבים מאוד סביבותיו ותופסים את מקומם של צמחים אחרים.

במסגרת הפיכת המעיין לשמורת טבע של רשות הטבע והגנים נחשפה רצפה של כנסיית מנזר שהיה צמוד למעיין. שרידי מבנים ומערות בהן התגוררו ככל הנראה הנזירים מפוזרים באזור שסביב המעיין. הכנסייה נחשפה לראשונה ב-1931 בעת הקמת מתקן השאיבה הבריטי במקום. לאחר שנסגרה תחנת השאיבה ננטש המבנה למשך שנים ארוכות. לאחר תחילת ההתיישבות היהודית באזור התמקמה בו מסעדת דגים, שנסגרה בתחילת שנות האלפיים, והמבנה חזר לשיממונו. הוא חודש במסגרת השיפוץ המקיף במעיין ובשרידים הארכאולוגיים, וכיום הוא מכיל חנות נוחות של רשות הטבע והגנים ושירותים. כמו כן הופסקה הזרימה בהמשך אמת המים, והמים נשפכים בכמה מפלים קטנים אל הנחל לא רחוק מהמעיין.

עין קלט

עין קלט 1
מעיין עין קלט

הנמוך מבין שלושת מעיינות הנחל. המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך בריכה טבעית, כאשר המים אל המעיין מוזרמים אליו במפל טבעי היורד מעין מבוע.

יש הרואים בערוץ עין קלט, המזרחי מבין המעיינות, את "נחל כרית" המוזכר בתנ"ך כנחל אליו נשלח אליהו הנביא לאחר קללת הבצורת ושם התגורר במערה על גדותיו:[2]

לֵךְ מִזֶּה, וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן.

על קיר סלע בעין קלט כתובה כתובת בערבית:

בשם אללה הרחמן והרחום, המים נאצרו והוזרמו בתעלה ומרווים את הנחל על ידי האדון מחי אלדין מצטפא הלאל אלחסיני בשנת 1294 להג'רה (1877 לספירה הנוצרית). הוא גם בנה את הסכר והקים את הטחנה ונטע סביבה בוסתנים. בשנת 1330 להג'רה (1911/12 לספירה הנוצרית) הוא בנה גם את התעלה כדי להזרים את המים בנוחיות ובקלות אל עקבת ג'אבר ממערב דרום לעיר יריחו.

תרגום (על פי החוברת של ספי בן יוסף)

אמות המים

לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים קדומה מתקופת הורדוס, שהייתה מעבירה מים למבצר קיפרוס, מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים. שריד מרשים שנותר מהאמה הוא גשר מים גדול מעל אחד מיובלי הנחל, על יד עין קלט. כיום הרוסה אמת המים הזו בחלקה, ומי המעיינות זורמים בערוץ.

אמה נוספת מבטון נבנתה בתקופת הבריטים. חלקה העליון - מעין מבוע לעין קלט - יבש כיום והרוס בחלקו, חלקה התחתון מעין קלט מזרים מים לשדות ליד יריחו.

מנזרים

בנחל ישנם שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית בעליליאת א-סיק. כמו כן, פעילים בנחל שני מנזרים עתיקים - האחד הוא מנזר פרן, המנזר הראשון אותו הקים הנזיר חריטון, על יד עין פרת. השני הוא מנזר סנט ג'ורג' (שמו בערבית דיר מר ג'ריס) השייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית, השוכן ליד העיר יריחו בשטח הרשות הפלסטינית.

הנזירים מאמינים, כי בתחום המנזר נמצאת המערה בה התגורר אליהו הנביא, בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון בלחם ומים שהביאו לו העורבים.

קובור בני אסראיל

בחלקו העליון של הנחל, סמוך לגבע בנימין ובצמוד לכביש 437, נמצא אתר עתיקות המכונה בערבית "קובור בני אסראאיל" (קברי בני ישראל). יש המזהים (שארל קלרמון-גנו, נגה הראובני ואחרים) עם מקום זה את קבר רחל, ומפרשים שהמקום "אפרת" המוזכר בקשר לקבורת רחל מתייחס לעין-פרת.

היסטוריה

בספר ירמיהו י"ג[3] מוזכר נחל פרת, כמקום בו נצטווה הנביא ירמיהו, שהתגורר בעיר ענתות הסמוכה (באזור עלמון של ימינו), להטמין את חגורתו.

מבצע אטלס

ב-6 באוקטובר 1944, במבצע משולב של המודיעין הגרמני ומנהיגים פלסטיניים מאזור ירושלים, הוצנחו שני גרמנים ושלושה פלסטיניים, ביניהם חסן סלאמה, בנחל ליד יריחו. ציודם כלל נשק קל, מפות, מכשירי קשר, מנות קרב, 5,000 לירות שטרלינג במטבעות שונים, חומרי נפץ, וע"פ גרסה לא מאומתת כ-10 קופסאות קרטון שהכילו רעל מסיס במים וחזק במיוחד (כל קופסה הכילה רעל בכמות המספיקה להרעלת 25,000 איש). רעל זה נועד להרעיל את מעיינות ראש העין ששימשו את תושבי תל אביב. הצניחה נכשלה, חסן סלאמה שנפצע במהלך הצניחה נע לכיוון ירושלים, ושאר הכוח, שני הגרמנים ועבדול לטיף, התחבאו במערה שבוואדי קלט. נערים בדואים מצאו את אחד משקי הכסף וכן אקדח ותחמושת. השמועה על מטבעות חדשים ביריחו פשטה באזור והייתה הסימן הראשון לקיום המבצע. מפקד מרחב ירושלים במשטרת ארץ ישראל, פאיז ביי אידריסי, הורה על חיפושים נרחבים בוואדי קלט. תוך עשרה ימים נמצאו המתחבאים, והמבצע נכשל לחלוטין.

אירועי טרור בנחל

בחורף תשכ"ט - 1969, נהרג סא"ל צביקה עופר במערה הנמצאת על גדתו הדרומית של הנחל בעת מרדף אחרי מסתננים טרוריסטים. במקום מוצב שלט לזכרו.

בשנות התשעים אירעו בנחל פרת שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני.

  • ב-9 באוקטובר 1993 נרצחו בנחל דרור פורר וערן בחר.
  • ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום.
  • בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. על שמה של חגית הקימו חבריה את היישוב מצפה חגית הצופה אל הנחל[4].

על שמם של ששת הנרצחים הוקם מצפה נוף בשם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת. בעקבות האירועים, יעל ישראל, בתו של חבר הכנסת אורי אריאל, נכנסה לגור בשמורה במבנה מנדטורי, במחאה על מקרי הרצח[5]. היא פונתה בעקבות עתירה לבג"ץ[6].

זיהום הנחל

נחל פרת זוהם בעבר באופן קבוע. מתקן טיהור שפכים משותף של רמאללה, אל בירה ופסגות, הנמצא על יד היישוב פסגות, מזרים על בסיס קבוע שפכים ברמת טיהור בינונית לנחל מכמש, יובלו הגדול ביותר של נחל פרת. השפכים מזהמים את המים ואת הקרקע ופוגעים בצמחייה ובבעלי החיים.

מדי פעם, בעת תקלה במתקן הטיהור, מוזרמת כמות גדולה הרבה יותר של שפכים ברמת טיהור נמוכה עד אפסית, מה שמוביל לזיהום לכל אורך נחל מכמש ועד לנחל פרת עצמו. כל תקלה כזו גורמת לזיהום קשה ולפגיעה משמעותית בחי, בצומח, בנוף ובמטיילים המתרחצים, לסגירת המסלול בנחל למטיילים, ומביאה לנזקים בלתי הפיכים או שתיקונם אורך זמן רב. הריק השלטוני בשטחי יהודה ושומרון, והעובדה שהמט"ש הוקם בעזרת תרומה מבנק גרמני[7] ואין גוף שלטוני מקומי שלקח עליו אחריות, מוביל לכך שתיקון המתקן "נופל בין הכיסאות", ולוקח זמן עד שנמצאים תקציבים והביוב מפסיק לזרום. מול המחדל פועלות החברה להגנת הטבע ועמותת ירוק עכשיו מול הרשויות בקריאה לשיפור המצב. להלן רשימה חלקית של אירועים אלו והתגובות להם:

  • ביולי 2012 התקלקל מתקן טיהור השפכים באל בירה. במשך כמה חודשים זרם בנחל ביוב לא מטוהר, בכמויות משתנות. החברה להגנת הטבע פנתה אל הרשויות בקריאה לטפל בשפכים, ולעזרתה התגייסה האגודה הישראלית לצילום טבע, שיצאה לפרויקט צילום בשמורה ותרמה להעלאת המודעות לזיהום. מעל 4000 איש חתמו על עצומה לעצירת הזיהום. הרשויות הבטיחו לטפל בעניין ביחד עם גורמים פלסטיניים[8], אך הטיפול היה זמני ומינורי בלבד, והבעיה חזרה[9].
  • בפברואר 2014 אירעו שוב תקלות במתקן הטיהור, והגישה והמגע עם המים המזוהמים נאסרו רשמית על המטיילים בשמורה[9]. במסגרת קמפיין חוזר של החברה להגנת הטבע וירוק עכשיו התחדשה העצומה, והועדה לביקורת המדינה הגיעה לסיור בנחל. בעקבות הלחץ הובטח שוב מענה לבעיה מצד הרשויות.
  • בתחילת 2015 חזר הזיהום לנחל ובמשך כמה חודשים זרמו לכל אורך הנחל כמויות גדולות של ביוב. רשות הטבע והגנים הכריזה על חלקים בשמורה כסגורים לקהל המטיילים, סגירה שמנעה מעשרות אלפי מטיילים בחג הפסח את הגישה לנחל. הגופים הירוקים הגישו עתירה לבג"ץ נגד הגורמים הרלוונטיים - שר הביטחון, אלוף פיקוד מרכז, ראש המנהל האזרחי ואחרים, בדרישה לטפל בבעיית הזיהום, אך הדיון בבג"ץ נדחה ל 2016 והבעיה לא נפתרה[10]. המאבק הגיע לשיאו בהפגנה של תושבי האזור והגופים הירוקים, בה השתתפו כ-200 אנשים[11], בדרישה לפעול באופן מידי לעצירת הזרמת השפכים ולניקוי הנחל. הלחץ נשא פרי, ובתחילת 2016 שופץ מתקן הטיהור ונבנה מחסום המונע את זרימת השפכים לנחל[12].
  • ביוני ויולי 2017 חזרה זרימת הביוב לנחל ומסלולי ההליכה בו נסגרו למטיילים[13].

בעלי חיים בנחל פרת

נחל פרת מהווה בית גידול ייחודי למגוון עשיר של בעלי חיים: עופות, יונקים, מיני דגים וצפרדעים, וכן נחשים, עקרבים ומיני חרקים רבים.

עופות בנחל

נדידת חסידות מעל נחל פרת
נדידת חסידות מעל היישוב נופי פרת המשקיף על נחל פרת

במצוקי הנחל- עופות מדבריים טיפוסיים ודורסי יום ולילה. ביניהם: בז אדום, בז צוקים, רחם, חיוויאי, עקב, עיט סלעים, כוס ולילית המדבר. לאורך הנחל נמצא עופות מגוונים, ביניהם עופות אופייניים לספר המדבר: סלעית לבנת כנף, סלעית שחורת בטן, סלעית מדבר, מדברון, צוקית בודדת, צוקית חכלילית, עורב שחור, עורב קצר-זנב, קאק, טריסטרמית, סיס, סנונית, זנבן, קורא המדבר, חוגלה, שלדג לבן-החזה, שרקרק, דרור הירדן, צופית. בתקופת הנדידה נמצא נחל פרת במסלול נדידת עופות, חסידות לבנות ושחורות, עגורים, ודורסים.

יונקים

לבעלי החיים הנפוצים בנחל פרת כושר הסתגלות לתנאי המקום המאופיין כמדבר צל השם יחד עם מחייה ליד מקורות מים. בין היונקים הנפוצים בנחל: צבי מדבר, שועל מצוי, קרקל, צבוע, זאב, ארנבת, שפן סלע, דרבן.

זוחלים

זוחלים רבים משתלבים בתנאי הסביבה, ביניהם מיני לטאות וחרדונים, ומגוון נחשים ארסיים כמו אפעה ושרף עין גדי.

נחל פרת שפירית
שפירית אדומה בנחל פרת

הצומח בנחל פרת

לאורך ערוץ הנחל בולטת צמחית אפיק: קוים רצופים ונמשכים של שיחים ועצים הגדלים לאורך קו זרימת המים.

המפל בעין פואר
המפל בעין פואר בתקופת החורף

וכן ריכוז נדיר ויפה של צמחים גאופיטים[14].

לאורך ערוץ הנחל

לאורך ערוצי המים נמצא צמחייה הידרופילית משגשגת: טבורית נטויה, דנדנה רפואית, שרך, זקום מצרי, פתילת המדבר (תפוח סדום), בולט בערוץ הוא עץ שיזף מצוי.
לאורך הזרימה, אמת המים והמפלים נמצא צמחי מים מובהקים: שערות שולמית, ונענע חריפה (peppermint) הנקראת לעיתים גם נענע משובלת[דרושה הבהרה]. וכן צמחים האופייניים לנאות מדבר - קנה מצוי, עבקנה, סמר, דקלים וסרפדים. צמח פולש בשמורה לאורך ערוץ הנחל הוא הגומא המניפני[15], שהגיע לארץ מאזור אפריקה כצמח נוי.

בקניוני הנחל

בקניונים צומחים כתלה חריפה, אזובית פשוטה ואזוביון מדברי, צלף ומציץ סורי.

לאורך קו המצוק

מים בנחל פרת
אחד ממפלי המים הקטנים המפוזרים לאורך כל הנחל

לאורך המצוק נמצא צמחייה מגוונת: סירה קוצנית, כלנית, נורית, שלח הצובע באביב בסגול משטחים נרחבים, אוג קוצני, אלקנה סמורה ממשפחת הזיפניים, קיפודן, לשון-פר סמורה. כמו כן צומחים בנחל צמחים אופייניים לספר המדבר ולנחל כמו: רותם, אטד, מלוח, ורכפתן מדברי, עצי שיטה, אשל ושיזף מצוי.

מדרגת הכפיפה העליונה

במדרגת הכפיפה העליונה שולט בעיקר הצומח של בתת-הספר הים תיכונית. מצויים בה שלהבית קצרת שניים, קיפודן מצוי, וסירה קוצנית, וכן מקור חסידה מדברי, זוגן השיח, יפרוק המדבר.

אזורים מרובי רעייה

באזורים בהם מכלה הרעייה הרבה את הצמחייה, גדלים צמחים המכילים חומרים רעילים כמו עירית גדולה (הים תיכונית) ומתנן שעיר, וגאופיטים רבים: כלנית, חצב מצוי ורקפת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספי בן יוסף
  2. ^ אלי שילר, יריחו וסביבתה / קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ, ירושלים, אריאל, עמ' 200
  3. ^ ד קַח אֶת-הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל-מָתְנֶיךָ; וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. ה וָאֵלֵךְ, וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אוֹתִי. ו וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים רַבִּים; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת-הָאֵזוֹר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ-שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה--וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה; וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל.
  4. ^ מעצר רוצח הנערות בוואדי קלט הוארך עד תום ההליכים, באתר גלובס, 22 ביולי 1997
  5. ^ צפריר רינתפלישה בפיקוח, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2003
  6. ^ צפריר רינתעתירה נגד מגוריה של יעל ישראל בשמורת ואדי קלט, באתר הארץ, 6 במרץ 2004
  7. ^ יאיר קראוס, זיהום חמור מסכן את המטיילים בואדי קלט, 14/02/2014 אתר nrg
  8. ^ עדי חשמונאי, סימנים שחורים: הביוב שמציף את נחל פרת, 27/07/2012, כתבה באתר nrg
  9. ^ 9.0 9.1 הצילו את ואדי קלט, כתבה באתר החברה להגנת הטבע, 2/03/2014
  10. ^ יאיר קראוס, בשל זיהום חמור: ואדי קלט נסגר למטיילים, 5/4/2015, כתבה באתר nrg
  11. ^ הפגנה של הטבע: הזיהום המתמשך בואדי קלט, באתר החברה להגנת הטבע
  12. ^ צפריר רינת, רשות הטבע והגנים ליעלון: שפכים מערים פלסטיניות ומהתנחלויות מזהמים נחלים ומי תהום, הארץ 22.02.2016
  13. ^ עקב זרימת ביוב: הכניסה לשמורת נחל פרת אסורה - ערוץ 7, ערוץ 7
  14. ^ על פי עמנואל הראובני בספרו "קום התהלך בארץ"
  15. ^ רשות הטבע והגנים בנושא שמורת הטבע נחל פרת, מין פולש בשמורה הוא הגומא המניפני שהובא לישראל ממזרח אפריקה כצמח נוי. גומא מניפני יוצר גושים צפופים מאוד הדוחקים צמחים מקומיים ומסוגלים לשנות באופן דרמטי את האופי של צמחיית גדות הנחל במקומות שבהם הוא פולש. על כן פועלת הרשות לעקירת מין זה.
אלון (יישוב)

ההתנחלות אלון היא יישוב קהילתי משותף לדתיים וחילונים, מיישובי המועצה אזורית מטה בנימין. היישוב נמצא באזור מדבר יהודה, על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט), בגובה של 250 מטרים מעל פני הים. אלון שוכן לא הרחק מהעיר ירושלים וכן מהעיר מעלה אדומים. ממערב ליישוב הוכשר "מצפה אורית", המשקיף על מתלול נחל פרת ויישובי האזור. ביישוב מתגוררות נכון לשנת 2018 כ-230 משפחות.

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו. באתר בולטים שני תילים: הדרומי, תולול אבו אל-עלייק, והצפוני, 400 מטר מהראשון, על שפת ואדי שק א-דאבי, הנשפך לנחל פרת.

הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה ומלוויהם. הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים - 20 ק"מ בתוואי הדרך הרומית הקדומה.

ואדי א-זרקא

ואדי א-זרקא הוא נחל, בו זורמים מי מעיינות כל השנה. שמו מתקשר למילה אזרק שפירושה צבע כחול. בעברית הוא נקרא נחל נטוף עליון.

הנחל נמצא דרומית-מערבית מההתנחלות חלמיש ומנקז אל אגן נחל איילון.

מוצאו של הואדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר דיר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

ואדי א-נטוף

ואדי א-נטוף הוא עמק השוכן ליד שכונת תל ציון שביישוב כוכב יעקב. בתחתית העמק בחלקו הדרומי שוכן נחל אכזב והוא ניכר על ידי הצמחייה לאורך התוואי שלו.

ואדי אל-עין

ואדי אל-עין הוא עמק המתחיל מהתווך שבין היישוב פסגות לרמאללה, ומסתיים בנקודה הצפונית מזרחית של היישוב כוכב יעקב. בחלקו המזרחי של העמק שוכן נחל אכזב והוא ניכר על ידי הצמחייה לאורך התוואי שלו. אורך הנחל הוא כ-4.5 ק"מ. קיים ואדי נוסף בשם ואדי אל-עין הממוקם דרומית לעופרה במרחק של כ-8 ק"מ מואדי זה.

ואדי שיבן

ואדי שיבן הוא ואדי באזור המועצה האזורית מטה בנימין, המתחיל דרומית לביתין, ומסתיים צפונית לכוכב יעקב. בתחתית הואדי קיים נחל המתחבר בדרומו לואדי אל-עין. מבנה הואדי הוא של קו זרימה מרכזי, שאליו מתנקזים 3 ערוצים נוספים ממערב. הנחל בצפונו מתחיל בגובה של כ-820 מטר מעל פני הים, ומסתיים בדרומו בגובה של כ-650 מטר מעל פני הים. אורך הואדי כ-4.2 ק"מ, מבלי לכלול את ערוצי הנחל המשתלבים בו.

ניתן להגיע לואדי בדרך עמק פסגות.

כביש 437

כביש 437 הוא כביש מרכזי בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין, המתחיל בצפונו מכביש 60 במחלף גבע בנימין, ומסתיים בדרומו בכביש 1 בצומת מישור אדומים.

הכביש חוצה פעמיים את נחל פרת, וכן את נחל זמרי ונחל אוג ואורכו כ-12.5 ק"מ. מתוך הכביש קיימת הכניסה היחידה לירושלים לישראלים מאזור מזרח בנימין דרך מחסום חיזמא. בינואר 2019 נפתח כביש הטבעת המזרחי המשמש ככניסה נוספת לירושלים מאזור בנימין. קיימת תוכנית בשלבי ביצוע להרחבת הכביש והוספה של מת"צ. בצומת הכביש עם כביש הטבעת המזרחי שוכן הבסיס הצבאי מחנה ענתות.

לצורך בניית הכביש הופקעו כ-300 דונם מאדמות הכפר חיזמא.בשנים 2012 - 2013 הוקמה מפרדה קשיחה באזור חיזמה בתקציב של 26 מיליון ש"ח.בדצמבר 2018 נפתח מחלף גבע בנימין בכיכר אדם המקשר את כביש 437 עם כביש 60 בנסיעה רציפה.

כפר אדומים

כְּפַר אֲדֻמִּים הוא התנחלות ויישוב קהילתי הנמצא בצפונו של מדבר יהודה על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט), צפונית לכביש ירושלים - ים המלח וצפונית-מזרחית לעיר מעלה אדומים, בגובה של 367 מטר מעל פני הים. היישוב משתייך למועצה אזורית מטה בנימין ועלה על הקרקע באמצעות "אמנה" בספטמבר 1979.

כפר אדומים אינו נכלל במסגרת של אזור פיתוח וגרות בו כיום כ-500 משפחות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללת בנתוני האוכלוסייה של כפר אדומים גם את אוכלוסיית היישובים אלון ונופי פרת, שיושבים בשטחו המוניציפלי של היישוב, אך מתנהלים באופן עצמאי.

מבצע אטלס

מבצע "אטלס" (בגרמנית: Operation ATLAS) היה מבצע כושל של כוח מיחידת הקומנדו המיוחדת של הוואפן אס אס הנאצי, שהחל בארץ ישראל ב-6 באוקטובר 1944. הכוח מנה חמישה אנשים, שלושה מבני הטמפלרים הארץ-ישראליים ושני ערבים ארץ-ישראליים, שהוצנחו בוואדי קלט. ארבעה מהם נלכדו בלא שגרמו נזק. החמישי נהרג במלחמת העצמאות.

לפי אחת הגרסאות, מטרתו העיקרית של המבצע הייתה הרעלת מקורות מי השתייה של תושבי תל אביב - מתקן השאיבה ממעיינות ראש העין, ואולם לגרסה זו אין אישור מוסמך. לפי גרסה זו, יוזם המבצע היה אמין אל-חוסייני, מנהיג הוועד הערבי העליון של ערביי ארץ ישראל, בהתאם לחזונו, שהשתלב בתוכנית הנאצית לפתרון הסופי (השמדת היהודים), וכדי לגייס סכומי עתק מגרמניה על מנת להניע מחדש את המרד הערבי בארץ ישראל, אשר יקל את הלחץ על הנאצים בחזיתות אירופה.

מבצר קיפרוס

קיפרוס (ביוונית: Κύπρον) הוא מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו. היה אחד משבעת מבצרי המדבר שבנו החשמונאים ושופצו על ידי הורדוס. המבצר חרב במרד הגדול של היהודים ברומאים (בין השנים 66 ל-70 לספירה), כנראה בידי הקנאים היהודים. שרידי המבנה נמצאו בתל אל-עקבה המתנשא מעל נחל פרת, כשלושה ק"מ דרום-מערבית ליריחו, בחפירה שנערכה ב-1974. כמו כן, נמצאה מערכת המים שלו.

מנזר סנט ג'ורג'

מנזר סנט ג'ורג, הקרוי גם "דיר מאר ג'ריס", או מנזר חוזיבה הוא מנזר יווני אורתודוקסי הבנוי בצלע ערוץ נחל פרת במדבר יהודה, בקירוב בגובה פני הים. ראשית ההתיישבות בו נעשתה על ידי חמישה נזירים סורים שלאחריהם, במאה החמישית נזיר בשם יוחנן מהעיר תבי התיישב במקום והקים מנזר מסוג קוינוביון. המנזר הורחב במהלך המאה השישית על ידי הנזיר גיאורגיוס מכוזיבא, שעל שמו נקרא המנזר. המנזר נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. הוא נהרס במהלך הכיבוש הפרסי, שוקם ונהרס מחדש על ידי הערבים. המבנה הקיים נבנה ברובו במהלך המאה ה-19. קומתו העליונה של המנזר היא מערה עתיקה, שסביבה נבנו שלוש כנסיות. הנזירים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון מהלחם ומהמים שהביאו לו העורבים. כן מאמינים הנוצרים כי במערה זו בישר מלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה.

הפסגות שסביב למנזר מוקפות בצלבים מברזל, שהוצבו על ידי הנזירים בשנת 1967. כן מצויים בצוקים כוכי התבודדות בהם מתבודדים הנזירים.

כיום (סוף 2011) חיים במנזר עשרה נזירים, תשעה מהם מיוון ואחד מסרביה. למנזר זיקה עמוקה למנזר דיר חג'לה שליד יריחו ואב המנזר של דיר חג'לה נחשב גם כאב המנזר של סנט ג'ורג'.

מנזר פרן

מנזר פרן (נקרא גם הלאורה של פרן, ברוסית Фара́нская ла́вра, באנגלית: Faran Monastery) הוא המנזר הנוצרי הראשון שהוקם במדבר יהודה, בסביבות שנת 330 לספירה. המנזר הוקם בוואדי קלט, ליד מעיין עין פארה, על ידי הנזיר חריטון שנחשב למייסד נזירות מדבר יהודה. המנזר נחרב בשנת 614 לספירה בידי הפרסים, אך שופץ בסוף המאה ה-19 בידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית, וניתן לראות בו שרידים של המנזר הביזנטי. המנזר נמצא בשמורת הטבע נחל פרת ופתוח למבקרים בתיאום מראש.

נחל מכמש

נַחַל מִכְמָשׁ (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא יובלו העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה.

שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש, אשר על סמך הדמיון לשם הכפר הערבי הסמוך מוח'מאס, ניתן לשער ששכן בקרבת מקום.

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הוואדיות הוא כ-32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש.

עלמון

עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי בנימין, הממוקם בגוש אדומים ממזרח לירושלים ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות.

היישוב עדיין בבנייה ובפיתוח, יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה, ואזור חדש מאוכלס במשפחות צעירות.

היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת. בסמוך מצפון ליישוב נמצא הכפר חיזמא, המזוהה עם בית עזמות המקראית, ובסמוך ממערב לו נמצאים ח'רבת עלמית והכפר ענאתא, המזוהים בהתאמה עם עלמון-עלמת המקראית ועם ענתות המקראית.

ציר אלון

ציר אלון הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שנסלל על-פי תוכנית אלון. הציר נקרא על שם הוגה התוכנית, יגאל אלון, וממוספר בחלקו הדרומי, מצומת כפר אדומים עד סמוך למגדלים ככביש 458; בחלקו המרכזי מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה ככביש 508, ובחלקו הצפוני, מצומת בקעות עד צומת מחולה ככביש 578.

קטע קצר של ארבעה ק"מ בין החלק הדרומי והמרכזי מסומן ככביש 505 וקטע בן 2 ק"מ בין החלק המרכזי והצפוני ככביש 57. בעקבות שינוי תוואי כביש 449 בעקבות האינתיפדה הראשונה, קטע בן 5 ק"מ בחלק הדרומי מסומן גם ככביש 449. אורכו הכולל של הציר הוא 87 ק"מ.

לאורכו של ציר אלון שוכנים כיום 16 יישובים ישראליים: אלון, מצפה חגית, נווה ארז, מעלה מכמש, מצפה דני, רימונים, כוכב השחר, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם ומחולה. הכביש צופה מלמעלה על בקעת הירדן ועל הנחלים הנשפכים אליה: נחל פרת, ואדי עוג'ה, נחל פצאל ועוד.

קובור בני אסראאיל

קובור בני אִסְרַאאִיל (בתרגום לעברית: קבר בני ישראל) הוא אתר בראש נחל פרת, דרומית ליישוב גבע בנימין בבנימין אשר מצפון לירושלים, בצד כביש נווה יעקב - גבע בנימין, כיום חלק מכביש 437 העוקף את רמאללה. במקום חמש מצבות גדולות.

דעת מיעוט בספרות המחקר מזהה ב'קבר בני ישראל' את מקום קבורתה של רחל אמנו. מאידך, הזיהוי המקובל הן בספרות מחקר והן על פי המסורות בנות למעלה מ-1700 שנה קובע כמקום קבורתה של רחל את האתר המכונה קבר רחל, במבואותיה הצפוניים של בית לחם אשר באפרתה מדרום לירושלים.

שמורת אלוני שמואל

שְׁמוּרַת אַלּוֹנֵי שְׁמוּאֵל היא שמורת טבע סמוך למעיין עין פטלים, בקצה הצפוני של נחל לוז ומתחת להר שמואל. גודל השמורה 15 דונם, השטח בו מרוכזים האלונים הוא כדונם וחצי, השמורה נמצאת ממערב לגדר ההפרדה. שם השמורה, אלוני שמואל, נקרא בשל קרבתה לקבר שמואל הנביא.

בשמורה נמצאת חורשה קטנה של עצים עתיקים - שישה עצי אלון מצוי ועץ אלה ארץ-ישראלית.

האלונים שבשמורה הם מהגדולים ביותר בישראל, שלושה מהם מגיעים לגובה כ- 15 מטר, והיקף הגזע של הגדול שבהם הוא 4 מטר.

ליד האלונים הוקמו ספסלי בטון גדולים, סמוך לאלונים קיים בור מים, ופורחים שדות של סתוונית ירושלים.

ב-2009 מת אחד האלונים העתיקים, כנראה בגלל חרקים שנטפלו לגזעו.

שער בנימין

אזור התעשייה שער בנימין הוקם בשנת 1998 כאזור מסחר ושירותים במזרח בנימין, בשטח שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין. כק"מ צפונית ליישוב אדם על כביש 60, במרחק של כ-7 דקות נסיעה מירושלים, ושטחו כ-600 דונם.

במתחם קיימים חנויות מזון (בהן רשת רמי לוי שיווק השקמה), מאפייה, מועדון כושר, מרפאות, חנות רהיטים, חנויות בגדים, אופטיקה, חנויות למוצרי תינוקות וצעצועים, חנות למוצרי טיולים, חנויות לכלי בית, מרכז התפתחות למשפחה ושרותי רכב פנצ'ריה ומוסך, וכן משרדי החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, מחלקת הרווחה של המועצה האזורית ונקודת משטרה. כן יש במקום אולם אירועים. כמו כן, מוקם במקום קומפלקס אירועים על ידי חברת "אינסייט בינה", פארק טכנולוגי–תעשייתי על ידי המועצה האזורית, מרכז רפואת חירום אזורי ומתחם שיכלול את כל משרדי המועצה האזורית. אזור המסחר נועד לספק את צורכיהם של אלפי התושבים באזור מזרח בנימין, ומשרת יהודים ופלסטינים.

אזור התעשייה הוקם על ידי המועצה האזורית "מינהלת אזורי תעשייה", והחברה הכלכלית החברה לפיתוח מטה בנימין אשר מקדמות הבאת מפעלים ופיתוח של אזור התעשייה. גם משרד התמ"ס השקיע בפיתוח האזור כ-20 מיליון ש"ח.

המקום מוגדר כאזור עדיפות לאומית א' וקיימות בו הטבות מס נרחבות, במטרה ליצור מקומות תעסוקה לתושבי היישובים היהודים והערבים באזור. אזור התעשייה משרת ערבים ויהודים כאחד, הן כמקום תעסוקה והן כמרכז קניות ושירותים, והוא צוין לחיוב כדוגמה לדו-קיום.שטח אזור התעשייה ממוקם במעלה אגן הניקוז של שמורת הטבע נחל פרת, ולכן ישנם נהלים מחמירים ביותר בנושא זיהום קרקע. כמו כן הוקם בסמיכות מכון מתקדם לטיהור מים, ולא מתאפשרת הקמת מפעלי תעשייה מזהמים באזור זה.

בשער בנימין נמצא משכנה החדש של תחנת המשטרה בנימין.בשנת 2013 הועברו למקום משרדיה של מחלקת הרווחה של המועצה.

בחורף 2015-2016 אירעו בשער בנימין שני אירועי דקירה שונים בהם נרצח אדם אחד ושניים נוספים נפצעו.

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוגנחל בזק עילי • נחל פרת • עינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.