נחל עוז

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב.

נחל עוז
Nahal Oz (479032693)
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎70 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 404 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.9% בשנה עד סוף 2018
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
נחל עוז
נחל עוז
31°28′22″N 34°29′51″E / 31.4727983550584°N 34.4975227761107°E
מפת היישובים של מועצה אזורית שער הנגב
באדום - נחל עוז
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://nahaloz.org.il

היסטוריה

הקמת היישוב

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת השחרור. בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת השחרור.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה, בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעיה שבמזרח עזה.

התקפות על היישוב

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות "פידאיון" ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה העשרים נפלו בתקריות על הגבול עם רצועת עזה ארבעה חברי משק. הידועה שבהם אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה, רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) רועי רוטברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לנאום היסטורי. בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש. הקיבוץ היה מטרה לירי מרגמות. מעשי האיבה פסקו לאחר שיחידת רימון בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.

מראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב היה הקיבוץ מדי פעם מטרה לירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. מקצת התושבים עזבו, ועם התארכות המבצע, ולאחר שדניאל טרגרמן בן הארבע נהרג מירי פצמ"ר ב-22 באוגוסט 2014, היישוב פונה ממשפחות עם ילדים ובקיבוץ נותרו רק 90 חברים מתוך כ-360 חברים ותושבים[2]. אחרי תום מבצע צוק איתן חזרו לנחל עוז כמעט כל המפונים, והיישוב המשיך לקלוט משפחות חדשות, למרות חידוש ירי הקסאמים והפצמ"רים על יישובי "עוטף עזה". כיום (סוף 2019) מתגוררים בו כ-420 תושבים.

חשיבות היישוב

בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין ואריאל שרון) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת (בייגה שוחט, אברהם כץ עוז), אנשי תקשורת בולטים (יצחק לבני, ד"ר מרדכי נאור) אנשי אקדמיה וספר (חנוך גוטפרוינד, אפרים יער, איתן ברגלס, אורי מרינוב [שהיה גם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה], שוש מלאת [ראש מכללת אחווה, 2003-6], לאה נאור, מאיה ערד) ומוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד משבר הקיבוצים בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת איחוד הקבוצות והקיבוצים. חיים ילין, חבר הכנסת העשרים, היה שנים אחדות תושב הקיבוץ.

מוזיקה

ב-1969 העלו חברי הקיבוץ את ההצגה המוזיקלית "קנטטה לקיבוץ". כמו כן נערכו בקיבוץ פסטיבלי זמר בסגנון פסטיבל הזמר והפזמון, שהשירים שנכללו בהם נכתבו על ידי חברי הקיבוץ.

לפחות ארבעה תקליטים תיעדו את הפעילות המוזיקלית שהתנהלה בקיבוץ:

תעסוקה

ענפי הייצור הראשיים כיום הם חקלאות - גידולי שדה, רפת, לול;

בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הדרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק.

היום נמצא נחל עוז במעמד של "קיבוץ מתחדש", והוא קולט חברים חדשים.

בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות, היישוב מונה כ-400 נפש.

גלריית תמונות

Nahal Oz (479016606)

חדר האוכל הישן

PikiWiki Israel 40960 Nahal Oz

קיר בידוד בגן הילדים

PikiWiki Israel 40962 Nahal Oz

חדר האוכל

Nahaloz19

חדר האוכל בשנת 2019 (נטוש)

Nahal Oz (479046002)

בית בקיבוץ

PikiWiki Israel 40955 Nahal Oz

בית עץ בגן המשחקים

Nachaloz01

המועדון

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
1951 בישראל

1951 הייתה השנה השלישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

25 ביולי

25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 159 ימים.

אברהם כ"ץ-עוז

אברהם כ"ץ-עוז (נולד ב-7 בדצמבר 1934) המכונה "כֶּצָלֵ'ה", הוא פוליטיקאי ואיש עסקים ישראלי, היה סגן שר החקלאות, שר החקלאות וחבר כנסת.

אורי מרינוב

אורי מרינוב (נולד ב-15 בדצמבר 1935) הוא המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה, פרופסור וראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה וחבר בסגל בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי הרצליה.

מרינוב היה ממייסדי קיבוץ נחל עוז. בעת היותו חבר הקיבוץ כיכב בכתבה טלוויזיונית של שדר הרדיו והטלוויזיה האמריקאי אד מורו. בעקבות הצלחת הכתבה בארצות הברית יצא לשם בשליחות המגבית היהודית. בתחילת שנות השישים שהה מספר שנים בארצות הברית, למד רפואה וטרינרית והשלים התמחות מעשית באוניברסיטת מדינת איווה. לאחר שובו לישראל עסק במחקר רפואי באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1969 התמנה להיות ראש האגף למדעי החיים במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד ראש הממשלה. החל לעבוד בשנת 1973 כמנהל השרות לשמירת איכות הסביבה, תחילה במסגרת משרד ראש הממשלה ולאחר מכן במשרד הפנים. הוא התמנה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה עם הקמתו בשנת 1989 ושימש בתפקיד עד לשנת 1992.

בשנת 1998 התמנה לראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ועמד בראשו במשך שלוש וחצי שנים. לזכותו של פרופ' מרינוב ניתן לומר שהוא הקים את המנהל הסביבתי בישראל, קבע את דמותו והיה זה שקבע את תדמיתו בתקופה שעדיין לא ניתן לנושא חשיבות כל שהיא. בשנת 2013 פרסם פרופ' מרינוב את ספרו " להיות או לא להיות" על הקמת המנהל הסביבתי בישראל. במקביל לעבודתו באקדמיה, משמש פרופ' מרינוב יועץ לכמה מהפרויקטים הגדולים במשק, כולל כביש חוצה ישראל, הקמת פרויקטי בינוי במפעלי תע"ש לשעבר, ועוד. פרופ' מרינוב קיבל את פרס "גלובל 500" כאחד מ 500 האנשים שהשפיעו על נושא הסביבה בעולם ופרס על מפעל חיים בנשואי הסביבה בארץ במעמד נשיא מדינת ישראל.

אמיר תיבון

אמיר תִּיבּוֹן (נולד ב-11 בפברואר 1989) הוא עיתונאי ישראלי. שימש בעבר ככתב המדיני של אתר "וואלה! NEWS". וכתחקירן בתוכנית "עובדה" בערוץ 2. בינואר 2017 הצטרף לעיתון "הארץ" ומשמש כשליחו לוושינגטון.

ההספד לרועי רוטברג

ההספד לרועי רוטברג הוא הספד שנשא הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז בן 21 ששימש כמא"ז (מפקד אזור – רכז ביטחון), ונרצח על ידי מסתננים פלסטינים מרצועת עזה, שגררו אותו אל מעבר לגבול והתעללו בגופתו. דיין נשא את ההספד ב-30 באפריל 1956 בהלווייתו של רוטברג בקיבוץ.

ההספד, שהותיר רושם עמוק על הציבור בישראל, נחשב אחד הנאומים הבולטים בהיסטוריה של מדינת ישראל, מופת של רטוריקה נוקבת ואחד מהמסמכים אשר עיצבו את הזהות הישראלית.

הנאום הקצר שנישא כהספד שימש באותה עת וגם בשנים מאוחרות יותר כמפתח להבנת העמדה הישראלית בסכסוך עם הפלסטינים.

הילה (מערכת תצפית)

"הילה" הוא שמה של מערכת תצפית אווירית המופעלת על ידי חיל האיסוף הקרבי. המערכת מורכבת מכדור פורח באורך 32 מטר שבו מותקנות מצלמה תת"ס ("תנשמת תלת סנסורית") המצלמת יום/לילה ומכ"ם המאפשר למערכת לאתר תנועות חשודות ולהתמקד על אזורים מסוימים. הבלון מרחף בגובה של כקילומטר מעל פני הקרקע ומתחת לעננים, ולכן יכול לפעול גם במזג אוויר סוער.

עיקר שימושה של מערכת ה"הילה" הוא בשמירה על ציר הוברס המקיף את רצועת עזה ואיתור חוליות משגרי רקטות קסאם וגראד היורות רקטות ופצמ"רים אל עבר יישובי עוטף עזה. המערכת מאפשרת סגירת מעגל אש מהירה וחיסול החוליות בזמן מהיר יחסית. בנוסף מפיקה המערכת מודיעין לקראת מבצע (מל"מ) ומתצפתת על צירים ושטחי שיגור בצפון הרצועה. המערכת הופעלה בהצלחה בנתיב העשרה, נחל עוז וכרם שלום.

יצחק שד"ר

יצחק שד"ר (נולד בשנת 1944 בישראל) הוא איש ביטחון שכיהן כקצין הכנסת בין השנים 2000 – 2010.

שד"ר שירת בחטיבת הצנחנים, במסגרת הנח"ל המוצנח (1962–1965). לאחר שחרורו הצבאי היה חבר בקיבוץ נחל עוז ולמד מדע המדינה ואסטרטגיה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן, בין השנים 1970–1973 שימש כמאבטח בחברת אל על ובשגרירות ישראל בשווייץ. במהלך שירותו בשווייץ למד גם גרמנית ומתמטיקה.

בשנת 1974 הצטרף למוסד ומילא בו שורה של תפקידים עד שנת 2000. בשנה זו מונה לתפקיד קצין הכנסת, והשתחרר משירותו במוסד.

בשנת 2009 הועלה שד"ר לדרגת ניצב, ובשנת 2010 פרש מתפקידו.

כ"א בתמוז

כ"א בתמוז הוא היום העשרים ואחד בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"א בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כביש 25

כביש 25 הוא כביש רוחב ארצי המוביל מגבול רצועת עזה ליד נחל עוז דרך צפון הנגב עד לצומת הערבה. אורכו 118 קילומטר והוא כביש הרוחב הארוך במדינת ישראל. בנוסף, הוא אחד משלושת הכבישים היחידים בישראל שחוצים אותה לכל רוחבה (שני הכבישים האחרים הם כביש 1 וכביש 57).

כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

.

לאה נאור

לאה נאור (נולדה ב-22 בינואר 1935) היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת ותסריטאית ישראלית.

מועצה אזורית שער הנגב

המועצה האזורית שער הנגב היא מועצה אזורית בצפון מערב הנגב, שטחה של המועצה 180,000 דונם והיא כוללת את היישובים הבאים:

מושבים: יכיני

קיבוצים: אור הנר, ארז, ברור חיל, גבים, דורות, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז, ניר עם, רוחמהבשטח המועצה שוכנים גם חוות שקמים, כפר הסטודנטים איבים וכפר הסטודנטים "איילים" במושב יכיני. בשטחה של שער הנגב ממוקם קמפוס המכללה האקדמית ספיר המכללה הציבורית גדולה ביותר בישראל וכן "קריית החינוך שער הנגב" הכוללת את בתי הספר האזוריים ומוסדות קהילתיים וציבוריים המשרתים את אוכלוסיית הדרום.

ראש המועצה החל משנת 2018 הוא אופיר ליבשטיין.

מיתרים

מיתרים - רשת לחינוך יהודי משלב היא רשת של מוסדות חינוך - גנים, בתי ספר, מכינות בישראל בהם מתחנכים יהודים בעלי אורחות חיים שונים על הרצף הדתי-חילוני יחדיו ובהם מתקיים "חינוך יהודי המבוסס על ההלכה ומסורת ישראל, בגישה לא כפייתית, המאפשרת ריבוי ביטויים למורשת היהודית" (על פי אתר הרשת). הרשת הוקמה על ידי הרב מיכאל מלכיאור בעת שכיהן כשר לענייני חברה ותפוצות בשנת 2001. שם הרשת "מיתרים" מיועד להעיד על גישתה הבסיסית לתרבות רבת צלילים וקולות.

הרשת מלווה כיום (2018) כ - 90 מוסדות חינוך הכוללים בתי ספר יסודיים, תיכונים וגני ילדים.

בנוסף מלווה הרשת את מכינת מיתרים לכיש שהיא מכינה קדם צבאית של דתיים וחילונים הפועלת בקיבוץ בית גוברין, בעלת 3 שלוחות (בית גוברין, נחל עוז, אליאב). כמו כן מלווה הרשת את ישיבת השילוב בנטור ברמת הגולן.

המנכ"ל הראשון של הרשת הוא יוסי פניני, איש חינוך. מויש לוי, כיום ס' ראש עריית מודיעין-מכבים-רעות שימש כמנכ"ל השני של הרשת. כיום מנהלת את הרשת ד"ר רנית בוודאי-היימן.

הרשת כותבת תוכניות חינוכיות המותאמות לבתי הספר המשלבים, מתוך מגמה לשנות את פני החברה הישראלית, על ידי טיפול בשורש בעיה עצמה, ולא בסימפטום שלה. לשבור את החומות שבין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי דתי ולגדל כאן דור של יהודים ישראלים ציוניים המכבדים את האחר ואת דעותיו ומברכם את העושר והגיוון שמציעה החברה הישראלית. דור של פרטים שיפתחו את הזהות האינדיבידואלית, יעמיקו אותה ויחקרו אותה. יפתחו יכולת למחשבה מורכבת וחשיבה עצמאית. .

בשנת 2018 התמזגה רשת מיתרים עם רשת הקהילות המעורבות בישראל. עיסוקיה של הרשת התרחבו לליווי לא רק של מוסדות חינוך וקהילות ההורים שהתאגדו סביבם, אלא גם לליווי של קהילות משלבות שבהן חיים בצוותא דתיים, חילונים ומסורתיים, שוברים את חומות הבדלנות ויוצרים חברה יהודית, ישראלית, ציונית חדשה, חזקה ומלוכדת.

מעבר קרני

מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

נצרים

נצרים הייתה התנחלות במרכז רצועת עזה. בעת חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993 התגוררו ביישוב כ-25 משפחות, ובעת פינויו בשנת 2005 התגוררו בו כ-60 משפחות. היישוב היה בעל אופי דתי. אנשיו עסקו במקצועות חופשיים ומצאו תעסוקה מחוץ ליישוב, וחלקם התפרנס מחקלאות. ביישוב היו בית כנסת, מדרשה ליהדות, מכון למורשת יהודי עזה, בית מדרש ובתי ספר.

עוז

האם התכוונתם ל...

שג'אעיה

שכונת שֻׁגַ'אעִיַּה (בערבית: شجاعية; ידועה גם בשם סג'עיה) היא שכונה במזרחה של העיר עזה, ומתגוררים בה קרוב ל-100,000 תושבים.

השכונה נמצאת ממזרח לרחוב צלאח א-דין, שהוא רחוב מרכזי החוצה את עזה בכיוון צפון דרום. חלקה הדרומי של השכונה נקרא אל-תורוקמאן, וחלקה הצפוני נקרא אל-ג'ודאידה.

מדרומה נמצאות שכונות זייתון ועלי מונטר ומצפונה שכונת א-תופאח והעיר ג'באליה. את השכונה חוצה, בכיוון מערב-מזרח, רחוב בגדאד והוא ממשיך מזרחה ככביש ומתחבר לכביש המגיע מקיבוץ נחל עוז וממחסום קרני. במרכז השכונה, ברחוב החוצה את השכונה ואת רחוב בגדאד בכיוון צפון-דרום, נמצא שוק שג'אעיה - אחד השווקים המרכזיים בעזה, המתמחה גם בבגדים ובכלי בית. בשכונה נמצאים שני מסגדים מהמאה ה-14, מסגד אבן עות'מאן ומסגד אל-זופורדימרי. כשני קילומטרים מצפון לכיכר הנמצאת במפגש הרחובות צלאח א-דין ובגדד נמצא בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, הגובל גם בשכונת א-תופאח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.