נחל חימר

נַחַל חֵמָר הוא הדרומי בנחלי מדבר יהודה, נשפך לעמק זוהר, ומשם לים המלח. אורכו של הנחל כ-37 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-360 קמ"ר. לנחל זה אגן ניקוז הגדול ביותר בנחלי מדבר יהודה, אך רובו הגדול לא נמצא בתחום מדבר יהודה, אלא בנגב הצפוני. שני יובליו העיקריים של הנחל הם נחל דימונה, המנקז את קער דימונה, ונחל אפעה, המנקז את קער אפעה ומישור רותם.

שמו של הנחל ניתן לו על שם נביעות האספלט שבו.
שמו הערבי הוא ואדי אל מהואת - נחל התהומות, על שם הקניון העמוק שלו.

הקניון של נחל חימר הוא הקניון הארוך ביותר בנחלי מדבר יהודה, אורכו למעלה מ-10 ק"מ. עומקו של הקניון כ-300 מטרים. בנחל חימר שני מפלים גדולים, גובהו של הראשון שבהם הוא למעלה ממאה מטרים, ועוד מספר מפלים קטנים. יובלים חשובים נוספים של הנחל הם: נחל גורר, נחל חתר ונחל גמלים. יובל נוסף הוא נחל אבוב.

בנחל נובע מעיין קטן - עין אשד. המעין נובע מעל אקוויקלוד חרסיתי צהוב, ומימיו ראויים לשתייה. ספיקת המעיין דלה - מ"ק אחד ביום, ולעיתים הוא מכזיב בקיץ. עוד מעיין קטן נובע בערוץ, כ-500 מטר מזרחית למפל הראשון, מימיו מלוחים.

סביב המעינות וסמוך לגבים צומחת צמחייה מדברית עשירה; אשל, זוגן השיח, קנה, סמר, כף חתול, כתלה חריפה, רותם, צלף, ואזובית. במורד הנחל צומחים עצי שיטה סלילנית. בנחל חיים שפני סלע ויעלים, ונצפה גם פרס שהוא מהדורסים הנדירים בישראל.

בערוץ הנחל מותקן סכר עם מכשיר מדידה הרושם אוטומטית את ספיקת השיטפונות. הסכר נמצא אחרי נקודת מפגש נחל גורר עם נחל חימר. סמוך למוצא הנחל נעשו בעבר ניסיונות לקידוחי נפט, אך הם עלו בתוהו.

BeershebaNorthNegev
NahalHemar02 ST 06
נחל חימר
Stone Mask Nahal Hemar Cave
מסכת אבן ממערת נחל חימר, התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב', העתק, המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס

מערת נחל חימר

המערה שוכנת על גדתו הצפוני של נחל חימר בשולי "גבעת סילון". גודל המערה 8X4 מטר, המערה שהתגלתה באפריל 1983 נחפרה על ידי עופר בר-יוסף וד' אלון.

במערה התגלו ממצאים ארכאולוגים מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב' מהאלף השביעי לפנה"ס. המערה שימשה במשך זמן רב כמחסן. במערה התגלו 4 שכבות ארכאולוגיות. בשכבה הקדומה נמצא מגל שלם ששובצו בו 4 להבים שהודבקו בעזרת אספלט וכן מקלעת רשת בטכניקה של עבודת מקרמה מחוטי פשתן. הממצאים כללו גם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים, גולגולות אדם מצופות אספלט הנקראות "גולגולות מכוירות". בשלוש גולגולות השתמר הכיסוי שנעשה מאספלט. כיסוי זה נעשה בשתי שכבות. בשכבה הראשונה נמרח האספלט על הגולגולת ולאחר מכן עוצב דגם של רשת מרצועות אספלט שהוצמדה לשכבה הראשונה.[1] לראשונה בארץ נמצאו מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן.ממצאים אלו היו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה של מדבר יהודה, שכן הם הממצאים הראשונים שנתגלו מתקופה זו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עופר בר יוסף, מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא האוניברסיטה הפתוחה יחידה 2 עמודים 85, 89
אספלט

אספלט (או בעברית: חֵמָר) הוא נוזל צמיג שמופיע באופן טבעי בנפט גולמי. ניתן להפריד את האספלט מהמרכיבים האחרים בנפט גולמי (כמו נפט, בנזין וסולר) על ידי תהליך של זיקוק. ניתן להשיג רמת הפרדה גבוהה יותר על ידי עיבוד נוסף של המרכיבים הכבדים של הנפט הגולמי ביחידת דה-אספלטיזציה שמשתמשת בפרופאן או בוטאן במצב סופר-קריטי כדי לפרק את המולקולות הארומטיות יותר, שאז מופרדות מהשאר. ניתן לעבד את התוצר עוד יותר על ידי תגובה עם חמצן. הוא הופך אז לקשיח יותר (וצמיגי יותר).

לעיתים מבלבלים בין אספלט לזפת, שהוא חומר שנוצר על ידי זיקוק דסטרוקטיבי של חומר אורגני. גם האספלט וגם הזפת מסווגים כביטומנים, סיווג שמכיל את כל החומרים המסיסים בפחמן דו-גופרי.

כיוון שאספלט מתקשה אם אינו נשמר בחימום, קשה להובילו בצורתו הגולמית ממקום למקום. לכן, מערבבים אותו עם דיזל או קרוסין לפני המשלוח; ומפרידים את המרכיבים הללו, הקלים מהאספלט, כאשר התערובת מגיעה ליעדה.

בוץ ים המלח

בוץ ים המלח הוא בוץ עשיר במינרלים ונחשב לבעל תכונות רפואיות.

הבוץ של ים המלח נוצר לפני אלפי שנים במהלכן נבנה הבוץ שכבות על גבי שכבות ממשקעי טיט שנוצרו ומסחף שיטפונות לים המלח.

בוץ ים המלח הוא משקע חרסית שנוצר כתוצאה מסחף שיטפונות, ובו ריכוז גבוה ביותר של מינרלים.

אתר ים המלח מהווה אתר מרפא עבור חולים רבים במחלות מפרקים ובמחלות עור שונות.

תעשיית הקוסמטיקה בים המלח מתבססת על המינרלים המצויים בבוץ.

גולגולת מכוירת

גולגולות מכוירות הן גולגולות שנותקו מגוף המת ופוסלו תוך שימוש בטין, שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות בתקופה הנאוליתית בקדם קרמית ב' (9,500-8,000 שנים לפני זמננו). הגולגולות נשמרו בנפרד בקבוצות. המנהג הזה היה חלק מפולחן המתים. הגולגולות שכוירו היו גולגולות של בוגרים גברים. בכל האתרים הגולגולות נמצאו באזור המגורים, לרוב מתחת לרצפה.

ימת הלשון

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

מדבר יהודה

מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדר מדבר צל גשם.

האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח.

מקור שמו של המדבר הוא בתנ"ך, שם מחולק המדבר גם לאזורי משנה - מדבר תקוע, מדבר זיף ומדבר מעון.

מלח סדומית

מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח. מלח זה מופיע בכמה הקשרים בספרות התורנית.

נחל זוהר

נַחַל זוֹהַר (בערבית: ואדי א-זוּוֶירָה) הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לים המלח מדרום ליישוב נווה זוהר.

כביש ערד - ים המלח נסלל במקביל לנחל. כביש 90 עובר מעליו בגשר זוהר. קרוב לשפך הנחל ניצב מצד זוהר. לאחר שיטפון בנחל, מתמלא גב זוהר, גב גדול, סמוך למצד.

נחל חבר

נַחַל חֶבֶר הוא נחל אכזב ארוך ותלול בדרום מדבר יהודה. ראשיתו של הנחל בתל זיף ובחורבת אריסטובוליה שבדרום מזרח הר חברון, וסופו בחיבור לים המלח, מדרום לנחל ערוגות ומצפון לנחל משמר. אורכו של הנחל כ-17 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-180 קמ"ר.

עם התחתרותו של הנחל בגיר הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משתנה הנחל מערוץ רדוד לנקיק צר ועמוק. בנקיק מספר מפלים קטנים, שביניהם גבים ענקיים, האוגרים מים רבים. נקיק זה מביא את הנחל למפל הגדול שלו - גובהו למעלה מ-100 מטרים. בתחתית המפל גומחה גדולה, שנוצרה על ידי המים ששחקו את השכבה התחתונה בקיר המפל הבנויה מסלע רך יותר. סמוך לתחתית המפל, נובע מעין עונתי. בהמשך הנחל עוד שני מפלים, גובה הגדול שבהם כ-50 מטרים. אורך הקניון כולו, עד ליציאתו מתחומי מצוק ההעתקים - כ-5 ק"מ.

יובלו החשוב של נחל חבר הוא נחל חולד. שמו של הנחל נגזר משמה של העיר חברון שהשתמר בשם הערבי "ואדי חברה". שם נוסף של הנחל הוא "ואדי אלחייאת" - נחל הנחשים.

במצוקי נחל חבר נמצאו ממצאים ארכאלוגיים חשובים, בשתי מערות: מערת האימה הנמצאת במצוק הדרומי של הנחל, ומערת האיגרות הנמצאת במצוק הצפוני. מעל שתי המערות נתגלו מחנות מצור רומיים. במערות עצמן נמצאו מסמכים וחפצים מתקופת מרד בר כוכבא, ושלדי אדם רבים - מאנשי בר כוכבא ומשפחותיהם. במערת האיגרות נמצא ארכיון מכתבים מסודר של אשה בשם בבתא בת שמעון, וכן נמצאו אגרות רבות שכתב שמעון בר כוכבא לפרנסי עין גדי מטעמו - יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון.

עצמות האנשים שנמצאו במערות נקברו בשנת 1982 על שפתו הצפונית של אפיק הנחל בטקס צבאי מלא ביוזמתו של הרב גורן.

נחל חצצון

נַחַל חַצְצוֹן הוא נחל במדבר יהודה שבישראל. הנחל יורד מ"חורבת סחבא", סמוך ליישוב מעלה עמוס, ונשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, מדרום לנחל דרגה ומצפון לנחל קדם.

נחל יעלים

נַחַל יְעֵלִים במדבר יהודה, יורד מהכניסה לעיר ערד, ונשפך לים המלח, כ-5 ק"מ צפונית לנחל בוקק ולמלונות ים המלח. אורכו כ-18 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-53 ק"מ. מיובליו העיקריים - נחל חתרורים ונחל מורג.

הנחל יורד בקו הגבול הגאולוגי בין רמת הקירטון שבצפון מדבר יהודה, לבין המסלע של תצורת חתרורים האופינית לדרומו. ברמת המדבר ערוצו רדוד. עם הגיעו לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, הוא נכנס לקו העתק שכיוונו צפון-דרום. כאן הוא משנה את כיוונו, ומתחיל לזרום צפונה כ-400 מטרים, בערוץ קניוני קטן, כ-20 מטר עומקו. בסוף הקניון, נמצא המפל הגדול - כ-120 מטר גובהו, המפל יוצר פרסת מצוקים רחבה - כחצי קילומטר. עם הצניחה במפל, משתחרר הנחל מקו ההעתק, וחוזר לזרום מזרחה, בקניון שאורכו כקילומטר אחד, ועומקו כ-300 מטר, אל ים המלח.

באחד מיובליו העליונים של הנחל, חפורה מאגורה (בריכה תת-קרקעית לאגירת מי גשמים) גדולה, נפחה כ-90 מ"ק. המאגורה נקראת על שם הנחל - מאגורת יעלים.

שמו של הנחל הוא תרגום של שמו הערבי - ואדי אום-בידון.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל פרס

נַחַל פֶּרֶס (בערבית: "וואדי פארש") הוא נחל אכזב בצפון מזרח הנגב. אורכו כ-17 ק"מ והוא זורם בכיוון דרום מזרח במקביל ומצפון למעלה תמר (כביש 25). תחילתו בבקעת צבאים כ-3 ק"מ ממזרח לצומת צפית, ובסופו הוא נשפך לנחל תמר כקילומטר וחצי מזרחית לצומת הערבה.

נהוג לחשוב כי הנחל קרוי על שם העוף הדורס פרס, אולם מקור שמו הוא במילה "פארש" בערבית או "אלפארס" שמשמעותה מרבד, מזרן או מיטה, הוא עמק פרוש וסגור, המתאים לרעיית גמלים. כמו כן הנחל הוא דרך רומית עתיקה שחיברה בין רפיח לעיר המקראית צוער.

בחלקו המזרחי הנחל זורם בתוך קניון ובו גבים. באזור מעלה פרס, לפני המפגש עם נחל תמר, ישנו מפל גבוה של כ-50 מטרים.

לנחל פרס ישנו יובל אחד - נחל תחמס שמקורו במצד תמר, והוא נפגש עמו למרגלות הר צורים.

נחל פרס הוא אחד מהנחלים היכולים להוות את גבולו הדרומי של מדבר יהודה אל מול גבולו הצפוני של הנגב. הנחל מתחתר בחלקו הדרומי של מישור עמיעז, ויש הסוברים כי בשל כך הנחל מסמן את גבולו הדרומי של מדבר יהודה, אחרים יטענו כי נחל חימר הוא דווקא הגבול הדרומי של מדבר יהודה.

בשנת 2007 התרחש אסון בצוקי הנחל, עת רכב שטח ובו 5 מטיילים, הדרדר מהמצוק ונפל לתהום. ארבעה מהמטיילים נהרגו, והחמישי היה תקוע ברכב שעות עד שכוחות החילוץ הצליחו למצוא אותו.

נחל פרצים

נַחַל פְּרָצִים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו 5.5 ק"מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך לים המלח מצפון להר סדום.

נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי חוואר הלשון. המים שהתחתרו בסלע הרך חשפו קירות "מצוירים" פסים דקים ישרים ומסולסלים של סלעי משקע מעונות השנה המחזוריות שחלקן עברו קימוט גאולוגי. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו מטרים אחדים.

נחל צאלים

נַחַל צֶאֱלִים (בערבית: وادِي السيّال- ואדי אַ-סֵיַּאל) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנחלי מדבר יהודה היורדים אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק"מ. שטח אגן הניקוז של הנחל, כ-287 קמ"ר, מנקז את אזור דרום מזרח הר חברון סמוך ליישוב מעון ממשיך מצפון לערד ונשפך לים המלח צפונית למצדה. מלבד גֵבֵי מים רבים, המתמלאים מדי שנה לאחר שטפונות גשמי החורף, נובעים בנחל ארבעה מעיינות.

נחל קדם

נַחַל קֶדֶם הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה, מבחינת אורכו, כ-7 ק"מ, ומבחינת שטח אגן ההיקוות שלו כ-12 קמ"ר.

הנחל מתחיל את דרכו מצפון לרוג'ום א-נאקה, בעמק מדרום לראס א-שוקאף, ונשפך לים המלח כ-6 ק"מ מצפון לעין גדי. עד לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה הנחל רדוד והוא מתחתר בקירטון. עם הכניסה לבמת השוליים, הנחל מתחתר לעומק בערוץ גירני, ונוצרה לאורכו שורה של גבים קטנים, ולאחריהם המפל הגדול. גובהו של המפל כ-330 מטר, הוא הגבוה במפלי הארץ. המפל בנוי שתי מדרגות, וביניהן גומחה בקיר. בבסיס המפל מצוי גב גדול, אבל כיום הוא סתום בסחף. המפל יוצר פרסת מצוקים - מעין מפרץ במצוק ההעתקים, ברוחב של יותר מקילומטר. הנחל ממשיך לרדת בסדרה של מפלים נוספים (20, 8, 50 ו-30 מטר) אל חוף ים המלח. ערוצו התחתון של הנחל משופע במספר רב של מאובני אקסוגירה.

בנחל מצויים שני פרטים בוטניים נדירים: אלה אטלנטית באפיק העליון של הנחל, גובהה כ-6 מטרים, והיקפה כמטר אחד. במדבר יהודה ישנם רק שני עצי אלה אטלנטית. מעל המפל הגדול צומח עץ תאנה, היחיד במדבר יהודה, מחוץ לנאות מדבר.

שמו הערבי של נחל קדם הוא 'ואדי א-שוקאף', ומשמעותו 'נחל המצוקים'.

נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.

נחל קידרון כיום הוא אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד.[דרוש מקור]

נחל קינה

נַחַל קִינָה הוא אחד הערוצים במערב מדבר יהודה. אורכו של הנחל כ-8 ק"מ, והוא מצוי מדרום מערב לערד ובו נמצא "גב-קינה" הנחשב לאחד הגבים הגדולים בדרום הארץ .

תחילת נחל קינה הוא למרגלות הר קינה המתנשא לגובה 635 מטר, לאחר מסלול זרימה באורך 13 ק"מ ממרגלות ההר, נשפך הנחל אל נחל חימר שהוא הנחל המנקז הראשי מקו בקעת ערד – דימונה עד לקצה הצפוני של ים המלח והר סדום. נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד אף הוא. נחל חימר הוא הגדול מנחלי יהודה ודרך שני הנחלים הללו מתרחשים מספר שיטפונות מדי שנה ועוברים בהם כמויות עצומות של מים.

ככל הנראה לפני מיליוני שנים הנחל זרם מערבה אל הים הקדום, אך נעצר בשל התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד במסלול נחל חימר הגדול.מעל נחל קינה שוכן האתר הארכאולוגי חורבת עוזה. זוהי מצודה ששימשה לכל אורך התקופות. זאת בשולטה על דרך אדום המקראית העתיקה העוברת בנחל. במסלול הנחל נמצאים בורות מים ומערות טבעיות. בנחל עוברים מסלולי טיולים המסומנים במפת סימון שבילים.

נחל קנה (מדבר יהודה)

נַחַל קָנֶה (בערבית: ואדי אלעֻ'וֵיר שמשמעותו העמק הקטן), זורם בשוליים המזרחיים של צפון מדבר יהודה. שמו של הנחל ניתן לו על שם צמחי קנה מצוי הצומחים סביב עינות קנה בסמוך לשפך הנחל.

הנחל מתחיל כ-3.5 ק"מ מצפון-מערב למצוקי דרגות והוא יורד לכיוון מצוק ההעתקים, בדרכו עובר ומתחתר בסלע הקירטון הרך ובסלעי הגיר והדולומיט של המצוק, ונשפך לים המלח.

באזור המעבר בין רמת מדבר יהודה ומצוק העתקים, עובר בנחל שביל המחבר את מצוקי דרגות עם השביל הקדום שבין בקעת הורקניה וחורבת קומראן.

עינות צוקים

שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (ערבית عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. אורכה של השמורה כ-6.5 ק"מ, והיא מחולקת לשלושה חלקים:

חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (2,700 דונם).

חלק מרכזי הפתוח לקהל ובו מספר בריכות שכשוך ומתקני נופש (500 דונם).

חלק דרומי ("השמורה החבויה") בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד (1,500 דונם).על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה הנמוכה בעולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.