נחל חבר

נַחַל חֶבֶר הוא נחל אכזב ארוך ותלול בדרום מדבר יהודה. ראשיתו של הנחל בתל זיף ובחורבת אריסטובוליה שבדרום מזרח הר חברון, וסופו בחיבור לים המלח, מדרום לנחל ערוגות ומצפון לנחל משמר. אורכו של הנחל כ-17 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-180 קמ"ר.

עם התחתרותו של הנחל בגיר הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משתנה הנחל מערוץ רדוד לנקיק צר ועמוק. בנקיק מספר מפלים קטנים, שביניהם גבים ענקיים, האוגרים מים רבים. נקיק זה מביא את הנחל למפל הגדול שלו - גובהו למעלה מ-100 מטרים. בתחתית המפל גומחה גדולה, שנוצרה על ידי המים ששחקו את השכבה התחתונה בקיר המפל הבנויה מסלע רך יותר. סמוך לתחתית המפל, נובע מעין עונתי. בהמשך הנחל עוד שני מפלים, גובה הגדול שבהם כ-50 מטרים. אורך הקניון כולו, עד ליציאתו מתחומי מצוק ההעתקים - כ-5 ק"מ.

יובלו החשוב של נחל חבר הוא נחל חולד. שמו של הנחל נגזר משמה של העיר חברון שהשתמר בשם הערבי "ואדי חברה". שם נוסף של הנחל הוא "ואדי אלחייאת" - נחל הנחשים.

במצוקי נחל חבר נמצאו ממצאים ארכאלוגיים חשובים, בשתי מערות: מערת האימה הנמצאת במצוק הדרומי של הנחל, ומערת האיגרות הנמצאת במצוק הצפוני. מעל שתי המערות נתגלו מחנות מצור רומיים. במערות עצמן נמצאו מסמכים וחפצים מתקופת מרד בר כוכבא, ושלדי אדם רבים - מאנשי בר כוכבא ומשפחותיהם. במערת האיגרות נמצא ארכיון מכתבים מסודר של אשה בשם בבתא בת שמעון, וכן נמצאו אגרות רבות שכתב שמעון בר כוכבא לפרנסי עין גדי מטעמו - יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון.

עצמות האנשים שנמצאו במערות נקברו בשנת 1982 על שפתו הצפונית של אפיק הנחל בטקס צבאי מלא ביוזמתו של הרב גורן.

תצפית אל נחל חבר
תצפית אל נחל חבר

ראו גם

בבתא

בּבּתא בת שמעון (104-?) הייתה בעלת קרקעות אמידה בעין גדי לאחר חורבן בית שני. היא מתה במהלך מרד בר כוכבא במצור על מערת האיגרות. ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה. מתוכו מתגלה דמותה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק.

זיף

זִיף הוא יישוב מקראי, באזור דרום הר יהודה, המוכר היום בשל גובה תילו – 840 מטר מעל פני הים – המזוהה בתור "תל זיף", בצד הכביש היוצא מקריית ארבע ומחברון לדרום הרי חברון. התל נמצא על צומת דרכים ושולט על הסביבה ונראה למרחק. למרגלות היישוב, במורדות הר יהודה, נמצא "מדבר זיף", הנזכר בימי שאול המלך כמקום בו הסתתר דוד. בתקופה הביזאנטית מדבר זיף מוכר בתור אזור בו התגוררו נזירים. אותימיוס מספר על מנזר שיתופי שהקים באריסטובוליה שבמדבר זיף. כפר ערבי בשם זה (ערבית: زيف) מתקיים במקום גם בימינו.

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917 – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל משך מספר חודשים במהלך מלחמת העצמאות. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ה'תשט"ז (1956).

יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון

יהונתן בן בעיה (בארמית: בר בעין) ומסבלה בן שמעון (וכן משבלה או מסבלא) היו שני פרנסי עין גדי מטעמו של שמעון בר כוכבא בשלהי תקופת מרד בר כוכבא, אשר נודעו בזכות תגליות מערת האגרות שבמצוקי נחל חבר במדבר יהודה.

ימת הלשון

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

מגילות ים המלח

מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן של המוקדמות מביניהן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. כלומר אלו כתבי היד העבריים הקדומים ביותר הכוללים עד נוסח למקרא בעברית שנמצאו, למעט קטע בודד של ברכת כהנים מכסף המתוארך למאה ה-6 לפני הספירה. רוב המגילות עשויות קלף ומקצתן עשויות פפירוס. על אף שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים הצחיח השורר בבקעת ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, כשליש מן המצאי בארמית ויתרתן ביוונית.

בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).

חלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים, וניתן לצפות בתוכנן באתר אינטרנט ייעודי. רוב המגילות מטופלות במעבדת המגילות של רשות העתיקות וניתן לצפות בהן בספרייה המקוונת של רשות העתיקות בשיתוף חברת גוגל, ובתערוכות בחו"ל מעת לעת.

מדבר יהודה

מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדר מדבר צל גשם.

האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח.

מקור שמו של המדבר הוא בתנ"ך, שם מחולק המדבר גם לאזורי משנה - מדבר תקוע, מדבר זיף ומדבר מעון.

מלח סדומית

מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח. מלח זה מופיע בכמה הקשרים בספרות התורנית.

מעלה חבר

מַעֲלֵה חֶבֶר (שמו הרשמי: פְּנֵי חֶבֶר) הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון.

היישוב נקרא על שם נחל חבר שראשיתו בסמוך ליישוב. הוא הוקם בשנת 1982 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1983. כעבור שנים ספורות המקום ננטש כמעט לגמרי.

ישיבת שבי חברון בראשות הרב בלייכר שלחה אברכים נשואים ורווקים להשתקע במקום ואלה קלטו משפחות נוספות. בשנת 2012 אוכלס שלב ד' בידי זוגות צעירים. בשנת 2017 נבנתה שכונה חדשה בשם "מצפה הנחל" הנמצאת בשלבי אכלוס.

ביישוב מספר מוסדות חינוך: ישיבה קטנה, ישיבה תיכונית, שני גני ילדים, צהרון ומעון יום של משרד התמ"ת. ביישוב שיעורי תורה לכל הגילאים. קיים בו סניף נפרד של תנועת הנוער בני עקיבא.

בסמוך ליישוב כמה אתרים ארכאולוגיים, ובהם תל זיף, חורבת אריסטובוליה וחורבת יקים. מהיישוב נשקפים נופי מדבר יהודה וים המלח.

אוכלוסיית היישוב משתייכת לזרם הדתי לאומי.

מערת האיגרות

מערת האיגרות הוא שמה של מערה בנחל חבר שבמדבר יהודה, שבה התגלו ממצאים חשובים מימי מרד בר כוכבא ובהם איגרות שכתב בר כוכבא לאנשי עין גדי.

מערת הסלע

מערת הסלע היא מערת מפלט מתקופת מרד בר כוכבא, השוכנת בגדה הצפונית של ואדי קונייטרה, מיובליו העליונים של נחל חבר.

המערה נחפרה בשנות ה-90 ונמצאו בה ממצאים מימי מרד בר כוכבא, ובהם מטבע בר כוכבא מסוג סלע, אשר מצדו האחד הייתה מוטבעת חזית בית המקדש, ומצדו האחר נראים ארבעת המינים. הממצא הקנה למערה את שמה מערת סלע. שתיים מהתעודות שנכללו ב"אוסף נחל צאלים", יוחסו על ידי חנן אשל ודוד עמית, למערת סלע. החוקרים הסתמכו על עדויות בדבר חפירות שוד אינטנסיביות במערת סלע, ואזכורן של זיף, יקים, ואריסטובוליה בשתי התעודות. החוקרים סוברים שהתעודות הובאו למערת סלע על ידי אנשי זיף וסביבתה אשר ברחו אליה לקראת סוף מרד בר כוכבא.

שתי התעודות הן:

פפירוס נחל צאלים 9 - תעודה זו שייכת לאוסף נחל צאלים אך מקורה קרוב לוודאי בערוציו העליונים של נחל חבר, כנראה במערת סלע. זהו "שטר כפול" כתוב ארמית. נוסחת התאריך לא השתמרה מלבד אותיות בודדות בפתיחתה: "בעש[רה/רין....". על-פי שיקולים פליאוגרפיים יחסה עדה ירדני את התעודה לסוף התקופה ההרודיאנית, כלומר למאה ה-1 או לתחילת המאה ה-2. בשורה הראשונה השתמר שם המקום בו נכתב השטר: "יקים". שמו של כפר זה השתמר גם בשורה 13, בחלק התחתון, כמקום מוצאו של המוכר. צדדי עסקת המכר שנעשתה בין שני אנשים בפפירוס נחל צאלים 9, שהיו שניהם מן הכפר יקים שבזיף.

פפירוס נחל צאלים 69 - זהו שטר נישואין מבוטל אשר נכתב כפי שצוין בגופו של השטר באריסטובוליה שבזיף, לגבר שמושבו ב"יקים".

נחל אוג

נַחַל אוֹג נמצא ליד קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח.

נחל אוג הוא הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח, ומתחתר בין ואדי קלט בצפון לנחל קומראן בדרום. הנחל מנקז את מדרונות הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס שבירושלים ברום של 800 מטר מעל פני הים, ויורד אל ים המלח ברום של למעלה מ-400 מטרים מתחת לפני הים. תלילותו של הנחל מביאה לכך שבעונת החורף השיטפונות בנחל חזקים במיוחד, והוא סחף עמו בעבר שוליים מכביש 90. הנחל סוחף עמו בוץ רב ולעיתים בזמן שיטפון ניתן לראות שובל בוץ באורך של מאות מטרים בתוך מי ים המלח. בקצה הנחל הוקם מאגר מים שאוצר את מי השיטפונות ומשמש את קיבוץ אלמוג.

החלק המתויר שבו הוא קטע קניוני קצר ומאתגר הכולל בתוכו סולמות מתכת, יתדות מחוברות כמדרגות, וחבלים לעזר בירידה. כשלאחריו נפתח הקניון מרוחב של כמטר לרוחב 40 מטר ואף יותר. בכביש להורקניה ישנו גשר מעל נחל אוג, ויש מרודפי השיטפונות שבאים לחזות בשיטפונות מי הגשמים מהרי ירושלים, מעל גשר זה.

לאורך השנים התיישבו סמוך לנחל נזירים אשר הקימו בו מבנים, חפרו בורות מים ואכלסו מערות. בתקופה הביזנטית, הקימו הנזירים אותימיוס ותיאוקטיסטוס, דמויות מפתח בתנועת הנזירות במדבר יהודה, מנזר מסוג קוינוביון בנחל אוג. אותימיוס המשיך באורח חייו כמתבודד ותיאוקטיסטוס הפך לאב המנזר שאף נקרא על שמו.

הנחל עובר בסמוך גם לנבי מוסא.

הנחל נקרא בערבית ואדי מֻכַלִכּ, בחלקו העליון וואדי אל עָסְלה ווואדי דָבָּר בחלקו התחתון - אולי קשור לדִבְרָה המוזכרת בתנ"ך בגבול נחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו פסוק ז').

שמו של הנחל נגזר משמו של הצמח "אוג קוצני", שיח קוצני הגדל באזור הנחל ובמדבר יהודה כולו.

נחל זוהר

נַחַל זוֹהַר (בערבית: ואדי א-זוּוֶירָה) הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לים המלח מדרום ליישוב נווה זוהר.

כביש ערד - ים המלח נסלל במקביל לנחל. כביש 90 עובר מעליו בגשר זוהר. קרוב לשפך הנחל ניצב מצד זוהר. לאחר שיטפון בנחל, מתמלא גב זוהר, גב גדול, סמוך למצד.

נחל משמר

נַחַל מִשְׁמָר הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר חולד שברמת מדבר יהודה ונשפך לים המלח, מדרום לנחל חבר ומצפון לנחל צאלים. אורכו הכולל של נחל משמר הוא כ-12 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-30 קמ"ר. שמו של הנחל, משמר, הוא תרגום שמו הערבי - ואדי מח'רס (مَحْرَس).

עם התחתרותו של הנחל במסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, נופל הנחל במפל גבוה - למעלה מ-100 מטרים. מכאן ממשיך הנחל בקניון לא עמוק במיוחד, עד ליציאתו מתחום מצוק ההעתקים והישפכו לים המלח. אורך הקניון כולו הוא כ-3.5 ק"מ והוא מכיל גבים המלאים מים כל ימות השנה.

באזור הכניסה לנחל מתקיימים קידוחי נפט, בכמויות קטנות.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל קדם

נַחַל קֶדֶם הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה, מבחינת אורכו, כ-7 ק"מ, ומבחינת שטח אגן ההיקוות שלו כ-12 קמ"ר.

הנחל מתחיל את דרכו מצפון לרוג'ום א-נאקה, בעמק מדרום לראס א-שוקאף, ונשפך לים המלח כ-6 ק"מ מצפון לעין גדי. עד לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה הנחל רדוד והוא מתחתר בקירטון. עם הכניסה לבמת השוליים, הנחל מתחתר לעומק בערוץ גירני, ונוצרה לאורכו שורה של גבים קטנים, ולאחריהם המפל הגדול. גובהו של המפל כ-330 מטר, הוא הגבוה במפלי הארץ. המפל בנוי שתי מדרגות, וביניהן גומחה בקיר. בבסיס המפל מצוי גב גדול, אבל כיום הוא סתום בסחף. המפל יוצר פרסת מצוקים - מעין מפרץ במצוק ההעתקים, ברוחב של יותר מקילומטר. הנחל ממשיך לרדת בסדרה של מפלים נוספים (20, 8, 50 ו-30 מטר) אל חוף ים המלח. ערוצו התחתון של הנחל משופע במספר רב של מאובני אקסוגירה.

בנחל מצויים שני פרטים בוטניים נדירים: אלה אטלנטית באפיק העליון של הנחל, גובהה כ-6 מטרים, והיקפה כמטר אחד. במדבר יהודה ישנם רק שני עצי אלה אטלנטית. מעל המפל הגדול צומח עץ תאנה, היחיד במדבר יהודה, מחוץ לנאות מדבר.

שמו הערבי של נחל קדם הוא 'ואדי א-שוקאף', ומשמעותו 'נחל המצוקים'.

נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.

נחל קידרון כיום הוא אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד.[דרוש מקור]

עינות צוקים

שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (ערבית عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. אורכה של השמורה כ-6.5 ק"מ, והיא מחולקת לשלושה חלקים:

חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (2,700 דונם).

חלק מרכזי הפתוח לקהל ובו מספר בריכות שכשוך ומתקני נופש (500 דונם).

חלק דרומי ("השמורה החבויה") בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד (1,500 דונם).על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה הנמוכה בעולם.

קברות המורדים מעל נחל חבר

קברות המורדים מעל נחל חבר הם קבר אחים של שרידי עצמות שיוחסו ללוחמים ובני משפחותיהם מימי מרד בר כוכבא. ב-11 במאי 1982 העצמות נקברו בטקס צבאי מלא בנוכחות בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין. מקום הקבורה - מעל נחל חבר, שבין מורדותיו נמצאות מערת האימה ומערת האגרות, בהן נאספו השלדים. בסמוך לו נמצאים שרידי אחד משני מחנות הצבא הרומיים.

ב-2007 גילו מטיילים שהמצבה הושחתה. היא שופצה בינואר 2008 על ידי מתנדבים, לאחר שהושחתה בפעם השנייה מתנדבים שיפצו מחדש את המצבה והקימו לוח מתכת להנצחת הנופלים בדצמבר 2012.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.