נחלת שמעון

נחלת שמעון היא שכונה יהודית במזרח ירושלים בין שכונת שייח ג'ראח ושכונת בית ישראל. השכונה הוקמה ממערב לכביש שחיבר בין שכונת שייח' ג'ראח והמושבה האמריקאית לבין הר הצופים. שמה הוענק לה עקב קרבתה למערת שמעון הצדיק, אשר נמצאת ממזרח לאותו כביש.

Mapshimonhatzadik
מיקום השכונות נחלת שמעון (צהוב), שמעון הצדיק (ירוק) ושייח' ג'ראח (סגול) במפות מתקופות שונות

היסטוריה

שכונת נחלת שמעון הוקמה בשנת 1891 כחלק מתהליך היציאה מהחומות[1]. התגוררו בה בני עדות שונות, כמו תימנים, חאלבים וגאורגים (גורג'ים), ולכל עדה היה בית כנסת משלה. בתקופת המנדט, דמי השכירות בשכונה היו מהנמוכים בירושלים[2], וגרו בה ובבתי נבון שמצפון למערת שמעון הצדיק הסמוכה כמאה משפחות יהודיות.

ב-1930 הוקמה בסמוך שכונת שייח' ג'ראח עבור משפחות ערביות מבוססות ומכובדות. ככלל, היחסים בין תושבי השכונה ושכונת בתי נבון הסמוכה לבין שכניהם הערבים היו תקינים.

מלחמת העצמאות

בשנת 1948, ערב סיום השלטון הבריטי בארץ ישראל, הדרדר מאוד מצבה הביטחוני של השכונה. עזיבת משפחת נשאשיבי את ביתה בשכונת שייח' ג'ראח הסמוכה סימנה את התגברות כוחם של הקיצונים מבין הערבים שגרו בסמיכות לשכונה. ההתקפות על השכונה גברו והמצב הביטחוני נהיה כבד מנשוא. ב-14 במרץ 1948 פקדו הבריטים על תושבי שכונות "שמעון הצדיק" ו"נחלת שמעון" לעזוב במהירות את בתיהם. תושבי השכונה פונו לבית מנדלבאום ולבית ספר אליאנס (כי"ח) ליד שוק מחנה יהודה.

בד' בניסן ה'תש"ח (13 באפריל 1948) נהרגו בשיירת הדסה 78 אנשי צוות בית החולים "הדסה" ואנשי ההגנה ליד השכונה הנטושה. כוחות של פלמ"ח "הראל" שחשו לעזרתם נהדפו על ידי הבריטים. בחול המועד פסח כבש הפלמ"ח את שייח' ג'ראח ושטח השכונות היהודיות. הבריטים הכריחו אותם לסגת בתואנה שציר התחבורה העובר שם נחוץ להם ונתנו את מילתם שיעדכנו לכשיסיימו להעביר את גייסותיהם שם. לבסוף בעוזבם עדכנו רק את הערבים שמיהרו והשתלטו על המקום.

במלחמת העצמאות כבש הצבא הירדני את השכונה, וזו נותרה בשליטה ירדנית עד מלחמת ששת הימים.

אחרי מלחמת העצמאות

השכונה ממוקמת בסמוך לקו העירוני, אבל נמצאת במזרח ירושלים, ולכן הייתה בלתי-נגישה לאזרחי ישראל. בתיה הנטושים של השכונה נתפסו על ידי "האפוטרופוס לנכסי אויב" של ירדן, והוא שיכן בהם פליטים פלסטינים בתמורה לכך שיאבדו את מעמד הפליט שלהם[דרוש מקור].

בסוף שנות התשעים של המאה ה-20 החלו יהודים להתיישב בבתי נבון, הסמוכים למערת שמעון הצדיק. המתיישבים רכשו את הזכות לגור בבתים אלו מוועד הקהילה הספרדית בירושלים, הבעלים של השטח.[3] בשנת 2009 התקיימו מאבקים משפטיים בסופם שלושה בתים נוספים יושבו בידי יהודים. כניסת הדיירים היהודים לבתים בלב שכונת פליטים פלסטינים התבצעה בתמיכת תנועות ימין שראו בהחזרת הבתים לידי יהודים תיקון עוול התמשך, אך עוררה התנגדות רבה בקרב מדינות העולם[4], ובקרב תושבי השכונה ופעילי שמאל, אשר החלו בתהלוכות, הפגנות ומשמרות מחאה על בסיס שבועי.[5]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ב קלוגר. ירושלים שכונות סביב לה., תשל"ט
  2. ^ ועד הקהלה העברית בירושלים, דואר היום, 4 באפריל 1935
  3. ^ מאת נדב שרגאי, תוכנית: תושביה הערבים של שכונת שמעון הצדיק יפונו מבתיהם, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2001
  4. ^ עקיבא אלדרהאמריקאים דורשים מישראל למנוע פינוי תושבי שייח ג'ראח, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
  5. ^ רוני מלול, המשטרה עצרה 20 מפגינים בשייח ג'ראח, באתר nrg‏, 22 בינואר 2010
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אום טובא

אום טובא (בערבית: أم طوبا) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים ליד צור באהר, צפונית מזרחית לבית לחם, עם אוכלוסייה של 4,000 איש. בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, סופחה אום טובא לירושלים, וכיום היא חלק ממנה. בהתבסס על ממצאים ארכאולוגיים, מזוהה אום טובא כעיר המקראית נטופה (Netophah).

בין בתי הכפר שרידים ארכאולוגיים הכוללים בורות חצובים, שרידי פסיפסים ומערות. בפאתי הכפר אתר ארכאולוגי מוזנח - חרבת זעקוקה.

בית ישראל (קיבוץ)

בית ישראל הוא קיבוץ עירוני בשכונת גילה א' שבירושלים. בקיבוץ, הממוקם בתוך מתחם דיור ציבורי של עמידר אשר שימש בעבר כמרכז קליטה, חברים דתיים וחילונים, יוצאי קיבוצים וערים מכל רחבי הארץ, והוא פועל לחיזוק השכונה דרך פרויקטים חברתיים וחינוכיים.

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

המושבה הגרמנית (ירושלים)

המושבה הגרמנית בירושלים נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים ב-1873, כמושבה החמישית מתוך שמונה המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. מושבות נוספות נבנו ביפו, בחיפה ובגליל.

הר המנוחות

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

ואדי אל-ג'וז

וַאדִי אֶל-ג'וֹז (מערבית: وادي الجوز, "נחל האגוז") או ואדי ג'וז היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מ' מעל פני הים.

גבול השכונה בצפון אזור מערת שמעון הצדיק ושכונת נחלת שמעון, בדרום חומת העיר העתיקה ומוזיאון רוקפלר. השכונה מתפרשת משני עברי ערוץ הנחל: ממזרחו - על המורדות המערביים של הר הזיתים והר הצופים וממערבו על המורדות המזרחיים של הרכס המוגבה שבמרכזו עוברת דרך שכם וגבעת שייח' ג'ראח. שוכנת בוואדי ג'וז (נחל קדרון עילי) ומכאן שמה.

טנטור

טנטור הוא מתחם נוצרי בדרום ירושלים.

טנטור ממוקם בקרבת השכונות גילה ובית צפאפא בדרך לבית לחם. השם "טנטור", שפירושו בערבית כובע מחודד, ניתן למקום מאחר שהוא שוכן על גבעה בולטת. בשנת 1869 רכש הרוזן ברנרד קבוגה, קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים את האדמות בסיוע מסדר אבירי מלטה. ב-1877 נפתח במקום בית חולים קטן.

בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) רכש הותיקאן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה דאם. בשנת 1972 נפתח באתר "מכון טנטור", מכון מחקר תאולוגי המשותף לכל זרמי הנצרות, שתוכנן על ידי האדריכל פרנק מונטנה.

יפה נוף (ירושלים)

יפה נוף היא שכונה במערב ירושלים, אשר הוקמה ב-1929. יחד עם רמת בית הכרם וגבעת בית הכרם היא מרכיבה את שכונת בית הכרם רבתי. שמה של השכונה, יפה נוף, כאחד משמות ירושלים.

מזכרת משה

מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי. השכונה נועדה לציבור תושבים אשכנזים, בעוד שהשכונה הסמוכה, אהל משה, שנוסדה כשנה אחריה מכספי הקרן, נועדה לספרדים.

מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הגובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ודרך בר לב.

נחלת צדוק

נחלת צדוק היא שכונה קטנה בירושלים, הממוקמת בדרום גוש הנחלאות בין שכונת שערי חסד לשכונת נחלת אחים. גבולה הדרומי הוא רחוב הגר״א, וגבולה הצפוני רחוב ישראלס. רחובה הראשי הוא רחוב נחלת צדוק.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

שייח' ג'ראח

שֵׁייח' גָ'רַאח (בערבית: الشيخ جراح) היא שכונה במזרח ירושלים, ממזרח לדרך בר לב (המכונה בפי הירושלמים "כביש מספר 1"), מצפון למושבה האמריקאית ומדרום-מערב להר הצופים והגבעה הצרפתית. השכונה נקראת על שם חוסאם א-דין בן שרף א-דין עיסא אלג'ראחי, נסיך מאנשי חצרו של צלאח א-דין ורופאו האישי, שבנה במקום זאווייה ונקבר בה לאחר מותו בשנת 1201.[דרוש מקור]השכונה נחשבת למבוססת וליוקרתית בין שכונות ירושלים הערביות. שוכנות בה קונסוליות ונציגויות של מדינות זרות כגון: בריטניה, טורקיה, בלגיה, ספרד, הוותיקן, צרפת, איטליה, יוון ושוודיה; ושל ארגונים בינלאומיים כגון האו"ם. בשכונה ממוקמים גם מספר מסעדות גורמה ומלונות יוקרתיים, כגון אמריקן קולוני.

בסמוך לשכונה הוקמה קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין ובה נמצאים: המטה הארצי של משטרת ישראל ומשרדי ממשלה הכוללים את משרד המשפטים, משרד השיכון, המשרד לביטחון פנים ומשרד המדע והטכנולוגיה.

מספר התושבים בשכונה הוא 15,435, נכון ל-2014.

שכונות הגנים בירושלים

שכונות הגנים הן שש שכונות מגורים יהודיות שהוקמו במערב ודרום ירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, על פי אסכולת עיר הגנים של אבנעזר הווארד.

שכונות הגנים היו מרווחות וירוקות. רחובותיהן הותאמו לטופוגרפיה הירושלמית, ונבנו בהן שדרות-גן. בשכונות נבנו בתים חד-קומתיים בעלי גינה, מה שהיווה חידוש בירושלים, שהייתה חסרה גינות פרטיות וגנים באותה תקופה. הנקודה הגבוהה ביותר בכל שכונה הייתה מיועדת להקמתו של מבנה ציבורי.

שכונות הגנים סימלו לראשונה את פריצתן של השכונות היהודיות בירושלים הרחק מהעיר העתיקה ורחוב יפו, כאשר תושבי השכונות העדיפו את השקט, המרחב והירק על פני הקירבה למרכז העיר.

שכונות הטבעת

שכונות הטבעת הן חמש שכונות בירושלים, נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, רמות-אלון ופסגת זאב, שהוקמו על שטחים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים וסופחו מוניציפלית לעיר. מטרת הקמת השכונות הייתה יצירת רצף שכונות מגורים יהודיות סביב מרכז העיר. כיום מתגוררים בשכונות אלה כ-165,000 איש.

שכונת שמעון הצדיק

שכונת שמעון הצדיק היא שכונה בצפון ירושלים הסמוכה למערת שמעון הצדיק ולשכונת נחלת שמעון. השכונה הוקמה בשנת 1890, ונעזבה במהלך מלחמת העצמאות.

בראשית שנות האלפיים, לאחר מאבק משפטי ממושך, התיישבו באזור, שנמצא בשולי השכונה הערבית שייח' ג'ראח, תושבים יהודים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.