נחלת שבט אשר

נַחֲלַת שֵׁבֶט אָשֵׁר, היא החלק מארץ ישראל, שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט אשר. הנחלה ממוקמת בצפון-מערב ארץ ישראל לאורך חופו של הים התיכון. הנחלה עלתה בגורל החמישי. ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-ל"א.

המקרא מתאר את גבול שבט אשר, מקטעי גבולות ומרשימות ערים, אשר חלק מהן, ערי גבול אשר מציינות את גבול השבט. בתחום נחלת שבט אשר עמק עכו, צפונית לכרמל ונקודתו הצפונית ביותר בעיר צידון. גבולו המזרחי של השבט אינו מוגדר, אך יש המשערים כי הוא ממשיך בגבול הגליל המערבי בקו כבול - קנה. תחום גבולו נתחם בגבול נחלת שבט זבולון. בתחום נחלת אשר נכללות ערי הכנעני: עכו, צידון, אחלב אכזיב, חלבה, אפק ורחוב. שבט אשר לא הגיע להתגבשות הנחלה כגוש אחיד. היאחזותו הייתה בקרקעות הפנויים בין ערי הכנענים ככתוב בספר שופטים א', ל"ב: "וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי לֹא הוֹרִישׁוֹ."[1]


מיקום נחלת אשר יצר קושי כי היא נמצאה בדרומה של פיניקיה. פיניקיה לא הייתה בשליטת ישראל אלא רק בתקופתו של דוד ובתחילת מלכות בנו שלמה, אשר נתן אותה לחירם מלך צור.[2] שמואל אחיטוב טוען כי ניתן לשער שלפני המחבר המקראי היה מסמך מימי הממלכה המאוחדת, אשר בו תיאור הנציבות התשיעית בממלכת שלמה, וזאת בדומה לכתוב המתאר את נחלת שבט דן (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'-מ"ח) ולכן אין הכתוב מוסר מידע על גבול בין נחלות אשר וזבולון וזאת כי שני השבטים היו מאוחדים.[3]

12 staemme israels heb
מפת התנחלות השבטים. נחלת שבט אשר צבועה בירוק בהיר בצפון הארץ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 311
  2. ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוקים י'-י"ג
  3. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 311
אחלב

אחלב, אַחְלָב, הייתה עיר כנענית בנחלת שבט אשר.

אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה. היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, בעיקר בשל מיקומו והיותו בתקופות רבות, מתקופת המקרא ועד תקופת התלמוד, עיר גבול בין הגליל היהודי ובין תחום צור הפניקי.

באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב שהיה במקום ותושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

אכשף

אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה ששימשה כעיר מבצר ששכנה כנראה בעמק זבולון. העיר מוזכרת בתעודות ממצרים העתיקה ובתנ"ך כאחת מערי נחלת שבט אשר.

ישנן מספר סברות לזיהוי מיקומה של העיר ובהן: הזיהוי המקובל ביותר על הארכאולוגים הוא תל כיסון, כ-3 ק"מ דרום - מערבית לצומת אחיהוד, זיהוי אפשרי אחר הוא תל רגב בכניסה לכפר חסידים, ותל בירה ליד קיבוץ יסעור. זיהוי אחר הוצע על ידי אדוארד רובינסון בח'רבת [א]כסאף שבגליל העליון, זיהוי זה הוצע בגלל הדמיון בשם. אשתורי הפרחי זיהה אותה עם העיר ארסוף הנמצאת כיום בגבולות הרצליה.

אלמלך

אַלַמֶּלֶךְ הייתה עיר שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אשר, על פי המסופר בספר יהושע:"וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: ... וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת".אלמלך נזכרה בין היישובים שנסקרו ברשימת תחותימס השלישי אשר פעל בשנים 1490‏ - 1426 לפנה"ס.במאה ה-20 הוצע לזהותה בסביבות תל א-נחל, בדרום עמק עכו.

חוקוק (יישוב עתיק)

חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

יפתחאל (אתר ארכאולוגי)

יפתחאל הוא אתר ארכאולוגי השוכן בגליל התחתון כחצי קילומטר מדרום למחלף המוביל על הגדה המזרחית של נחל יפתחאל. ליד האתר נמצא תל קטן ששמו הערבי הוא חירבת ח'אלדיה, שמזוהה עם העיר יפתח-אל המוזכרת בספר יהושע, יט, כז כחלק מנחלת שבט אשר. חשיבותו של האתר בממצאים שנתגלו בו מהתקופה הנאוליתית.

נחלת שבט נפתלי

נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרעה מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תחומה עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמערב עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.

נעיאל

נְעִיאֵל הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אשר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

העיר נזכרת בתיאור גבול נחלת שבט אשר בספר יהושע: "וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל".

במאה ה-19 זיהה החוקר קלוד קונדר את העיר הקדומה עם חורבה הקרויה ח'רבת יעניין, הנמצאת כשלושה קילומטר מצפון לכפר כאבול (הוא "כבול" המקראית והתלמודית), והאתר מופיע במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.

בסקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצאו שרידים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל.

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

צידון

צִידוֹן (בערבית: صيدﺍ, צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון. היא שוכנת לחוף הים התיכון, כ-48 קילומטר מדרום לביירות וכ-40 קילומטר מצפון לצור.

האוכלוסייה, במטרופולין, מונה כ-250 אלף תושבים, רובם מוסלמים שיעים[דרוש מקור], וחלקם סונים או נוצרים.

העיר היא מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב, ונמצאים בה בתי זיקוק ומסוף נפט המובל מחצי האי ערב לים התיכון.

קאנא

קאנא (בערבית: قانا) - כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו- 12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ- 10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים.

הכפר משמר את שם היישוב "קנה" שלפי יהושע, י"ט, כ"ח היה בצפון נחלת שבט אשר. בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע ישו את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק - קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מהחזבאללה שפעלו מהכפר.

התקרית הראשונה קרתה ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, כאשר הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב או"ם סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים, פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי שֹלמן דהר.

שלמן דהר הופיע בקסדה ירוקה בצילומים של כתבה בנושא "טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה", שוב בעיירה קנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים רבים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנן חגּ' בצילומים, חגּ' כתב לבנוני של סוכנות החדשות רויטרס פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה. בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקנא במבצע ענבי זעם. החששות לזיוף במלחמת לבנון השנייה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, (בתי החולים בצור דיווחו על 22 הרוגים בלבד, ומספר זה צוין תחילה גם על ידי ארגון זכויות האדם בעיר), על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מהעיר צור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם. בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר סוכנות החדשות איי פי, ורשת אל ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.. עם פיטוריו של חגּ' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה, וחברת רויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עמו.התקרית השנייה ארעה ב-30 ביולי 2006 כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.

צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס. ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

מורים מקומיים טענו שלוחמי החזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר. אך תחקיר של הבי בי סי הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אמנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של החזבאללה.

שבט אשר

שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).

"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית, ל', י"ג).

שיחור לבנת

שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא נחל באזור הכרמל המוזכר בספר יהושע.

נחל שיחור לבנת נמצא לכאורה בחלק הדרומי-מערבי של נחלת שבט אשר, על פי הפסוקים בספר יהושע:"וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת:"

במאה ה-20 הוצע לזהותו בשני אתרים. האחד, לדעתו של החוקר יוחנן אהרוני, בשפך נחל קישון ותל אבו הואם, שזוהה כנמל לבנת; והשני בנחל תנינים הנשפך לים התיכון מדרום לטנטורה, המזוהה כעיר המקראית דֹּאר.

שמורת עין אפק

שמורת עין אפק, הידועה גם כשְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק, היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.

מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר: "לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב" (יהושע י"ט 24-30). מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).

תל כיסון

תֵּל כִּיסוֹן (ערבית: תַל כֵּיסַאן تلّ كيسان – "גבעת הבגידה") הוא תל בעמק זבולון, 9 קילומטר מדרום-מזרח לעכו.

אורך התל 350 מטר ורוחבו 250 מטר, שטחו כ-30 דונם והוא מתנשא לגובה 40 מטר, 33 מטר מעל אדמת העמק.

יש המציעים לזהות את התל עם העיר אכשף המקראית, שהייתה לפי התיאור המקראי עיר כנענית חשובה. אחד ממלכיה מוזכר במקרא (ספר יהושע, פרק י"א). לפי אזכור זה הוא השתתף במלחמה בין עם ישראל שבראשו עמד יהושע בן נון, לבין יבין מלך חצור, ראש בית יבין. במלחמה זו ניצחו בני ישראל את הצבא החזק של בית יבין, והחריבו את כל הערים שהשתתפו במלחמה, בהן את אכשף. לאחר הכיבוש של יהושע בן נון נכללה העיר בתוך נחלת שבט אשר.

הצעות הזיהוי אינה ודאית, ויש שהציעו לזהות באתר את קִשְׁיוֹן, אַלַמֶּלֶךְ ומִשְׁאָל.

במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש עכו על ידי ההגנה, באמצע מאי 1948, נותר התל כמוצב ערבי חודר של צבא ההצלה באזור עמק זבולון. בתחילת מבצע דקל ביולי 1948, כבש את התל, ללא אבדות, כוח של גדוד 71 מחטיבה 7.

בחפירות שנערכו בשנים 1935 ו-1936 בתל זוהו 16 שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה ההלניסטית. בחפירות שנערכו בין השנים 1971 ל-1976 נתגלו גם שרידים מהתקופה הביזנטית בראש התל. שיא היישוב היה בתקופה ההלניסטית, שאז שטח האתר שכלל את התל היה כ-140 דונם. כמו כן התגלו מסביב לתל עדויות ליישוב כלקוליתי. לתל מספר שכבות יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל.

בראש התל נתגלתה כנסייה ביזנטית, וכן שרידים ממערכת המצור של צלאח א-דין שהקים שם בזמן מצורו על עכו.

חותמו האישי של הרמב"ן התגלה בשנת 1972 בתל כיסון, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק'.

תל עבדון

תל עבדון הוא אחד התלים החשובים בגליל המערבי. במיקומו של התל, הנמצא ממערב למושב עבדון, בקצהו המערבי של נחל כזיב, שכנה "עבדון", עיר הלויים של שבט אשר. בחפירות שהתקיימו באתר, נתגלו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופת הברזל, מן התקופה ההלניסטית, מן התקופה הרומית, מן התקופה הביזנטית ומן התקופה המוסלמית המוקדמת. התל הוא גבעה מלאכותית שעליה שרידי חומה, שרידי מבנים, מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית ובית בד.

תל עכו

תל עכו הידוע גם כגבעת נפוליאון הוא תל בגובה של כשלושים מטר השוכן בחלק המזרחי של העיר עכו, סמוך מדרום לכביש 85. שטחו 200 דונם, אורכו כ-600 מטר ורוחבו המרבי כ-350 מטר. התל נמצא במרחק של כ-700 מטר מזרחית לחוף הים, וכ-750 מטר מצפון לתוואי הנוכחי של נחל נעמן. בתל עכו שכנה העיר עכו החל מתחילת היישוב במקום בעת העתיקה ועד תחילת התקופה ההלניסטית, כשמוקד העיר נע מערבה אל המקום שבו שוכנת כיום עכו העתיקה.

תל פר

תֵּל פָּר, הידוע גם בשם תֵּל אֶל-פָאר, הוא אתר ארכאולוגי בעמק זבולון, השוכן בסמוך לצומת זבולון מצפון לכביש 70 וממזרח לכביש 780 המוביל לקריית אתא. התל קטן בעל צורה סגלגלה מתנשא בתוך שדה לגובה 9 מטר מעל פני סביבתו, ולגובה 22 מטר מעל פני הים. גודל התל כתשעה דונמים.

תל רגב

תל רֶגֶב (בערבית: תל הַרבַּג') הוא תל בגובה של 27 מטרים, השוכן בכניסה לכפר חסידים בעמק זבולון בסמוך לכביש 70, מדרום לאפיק נחל ציפורי. מיקום התל הוא בכניסה לנחל ציפורי ובכך הוא חולש על האזור. שמו של התל בערבית ניתן לו על שמו של שיח׳ הרבאג׳ שנקבר כאן לפי המסורת הערבית.

התל נחפר בתקופת המנדט הבריטי על ידי ג'ון גרסטנג. הוא חפר בצפון-מערב התל חפירה בצורת בור עמוק, 30X30 מ. בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגים מתקופת הברונזה התיכונה II ב. בשכבה נמצאו שרידי עיר מבוצרת וקברים. תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת ברזל א - נמצאו שרידי עיר מבוצרת, בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית נמצאו שרידי יישוב כפרי. בחפירה נוספת שנערכה בשנת 1993 נחשפו שתי שכבות ארכאולוגיות, בשכבה הקדומה התחתונה נמצאו שרידי דרך, בשכבה העליונה המאוחרת יותר נמצאו שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית.היישוב בתל היה חלק ממערך יישובים שהתקיים בתקופה הברונזה המאוחרת בדרום עמק עכו הכוללים את תל פר תל נמוך וקטן הנמצא בסמוך לצומת זבולון בין כביש 70 לכביש 780 המוביל לקריית אתא, תל א-נחל, תל אדהאם ותל אבו הואם. ייתכן שהעיר ששכנה על התל הייתה בירתה של ממלכה שכללה חלק מהתלים הנזכרים לעיל או כולם.

רוב החוקרים מזהים את תל רגב עם העיר חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה). כשתל כיסון מזוהה עם אכשף, תל פר מזוהה עם "בטן", תל א-נחל היא כנראה מִשְׁאָל ותל עליל (ח'ירבת ראס עלי) מזוהה עם חלי השוכן כששה ק"מ צפון מזרחית לתל רגב. חלקת מופיעה גם בספר יהושע כאחת הערים שהוקצו ללויים: "אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע" (יהושע כא, לא). צבי גל בספרו "הגליל התחתון : גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא" מזהה את חלקת עם תל מעמר, הוא לא נותן הצעת זיהוי לתל רגב.יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל רגב עם העיר אכשף. כשהוא מציין שהייתה העיר החשובה ביותר בעמק עכו בתקופת המקרא. פרופ' ג'ון גרסטנג הציע ב-1931 לזהות את חרושת הגויים בתל רגב, אולם הצעתו לא התקבלה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.