נחלת בנימין

נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו. הרחוב ידוע כיום בעיקר בזכות המדרחוב הנמצא בחלקו הצפוני שבו פועל יריד אמנים ואומנים. כמו כן הוא ידוע בזכות חנויות הבדים הרבות הנמצאות לכל אורכו.

שלט רחוב.svg
רח' נחלת בנימין
Nachalat Binyaminst.
מדרחוב נחלת בנימין
בית הכדים בתכנון אדריכל זאב רכטר, 1924
עיר תל אביב
רובע 5
שכונה נחלת בנימין
שנת הקמה 1909
קואורדינטות 32°04′05″N 34°46′12″E / 32.06807428°N 34.77005482°E
Flickr - Government Press Office (GPO) - British armoured vehicles patrolling
נחלת בנימין ב-1947
Nahlat-rambam
יריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005
Artlv08004666
שלט ובו שמו של הרחוב
"בית ברחוב נחלת בנימין"
"בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב".

היסטוריה

אגודת נחלת בנימין, של בעלי מלאכה מיפו שביקשו להקים שכונה חדשה, קמה במקביל לאגודת אחוזת בית וביקשה לרכוש חלק מהקרקע שנרכשה על ידי אגודת אחוזת בית. אולם בעוד אגודת אחוזת בית שחבריה היו אמידים יותר הצליחה להשיג הלוואה מהקרן הקיימת, נחלת בנימין לא הצליחה להשיג עזרה לא מיק"א[1] ולא מהקרן הקיימת[2] ולכן רכישת הקרקע נדחתה. ביולי 1910 נרכשה הקרקע בשטח של 25,000 אמות בעזרת בנק אפ"ק[3]. אולם חברי האגודה התקשו למצוא מימון לקניית המגרשים[4]. ביוני 1911 הוגרלו מגרשים ל-35 חברים, כל מגרש 800 אמה. נקבע ש-20 בתים ייבנו באותה שנה ועוד 15 בתים ייבנו בשנה שלאחר מכן[5]. בוני הבתים קבלו הלוואות מהקרן הקיימת ונגשו לבניית הבתים[6]. בנובמבר 1911 יצא ועד נחלת בנימין במכרז לריצוף הרחובות[7]. בינואר 1912 נמסר בעיתון: "רוב הבתים בנויים ותושביהם בקרבם... מ-35 החלקים שנמכרו, נבנו כבר 21, והשאר יגמרו עוד בשנה זו." המגרשים בשכונה היו קטנים מאלו בתל אביב והבתים צנועים יותר. לשכונה הוקם ועד שטיפול באספקת מים, שמירה וכביש[8].

השכונה כללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל, רחובה הראשי של אחוזת בית וכמו כן את רחוב קלישר שבו בנה אשר פולישוק, ממייסדי השכונה ומיוזמי איחודה עם שכונת תל אביב את ביתו. עם תחילת בניית השכונה קיבלה נחלת בנימין מים מתל אביב[9]. כן הוסכם שנחלת בנימין תחבר את רחובותיה לתל אביב ותשתתף בעלות אחזקת התשתיות העירוניות. כעבור שנה, סופחה כחלק אינטרגלי מן העיר תל אביב ההולכת וצומחת.

בראשיתו היה הרחוב הארוך ביותר בתל אביב ונמשך משדרות רוטשילד בדרום עד לרחוב גרוזנברג בצפון. כיום מגיע הרחוב עד כיכר מגן דוד בצפון ועד שכונת פלורנטין ודרך סלמה בדרום. בשנת 1921 הוקם מלון ספקטור שהיה המלון הראשון בתל אביב. ברחוב הוקמה בשנת 1922 הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינת גרוזנברג, אשר נהרסה בשנות השישים (במקומה נבנה חניון בן מספר קומות).

שם הרחוב הוא סוגיה מעניינת ושנויה במחלוקת: מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.

במשך שנים רבות היה הרחוב ידוע בשל חנויות הטקסטיל הרבות שבו, שמעטות מהן עדיין פועלות כיום. באזור הקרוב לרחוב היו ממוקמים סטודיואים רבים לעיצוב אופנה שהיו נהנים מקרבתם למבחר חנויות הבדים הגדול, אך מכיוון שהתמעטו חנויות הטקסטיל על חשבון בתי הקפה, מסעדות ומקומות בילוי נוספים כך גם חנויות האופנה הבגדים והסטודיואים הלכו ונתמעטו. לאורך הרחוב בניינים רבים בסגנון אקלקטי, ועל כמה מהם עדיין נראים עיטורי אריחים בסגנון אר נובו.

ב-1985 התקבלה ההצעה להפוך חלק מהרחוב למדרחוב ונתקבל תכנונו של האדריכל סעדיה מנדל לפרויקט[10]. ב-18 במרץ 1986 נסגר חלק מן הרחוב והוא נפתח מחדש כמדרחוב בחלקו הצפוני של הרחוב (מרחוב גרוזנברג לכיכר מגן דוד).

כיכר הרמב"ם

במרכזו של המדרחוב שכנה פעם כיכר עגולה בשם "כיכר הרמב"ם".

המדרחוב ויריד האמנים

המדרחוב ממוקם בלב העיר הלבנה בין כיכר מגן-דוד ורחוב גרוזנברג ומתפרש גם ברחובות רמב"ם והשומר. יריד האומנים המתקיים במדרחוב הוא הוותיק והגדול מסוגו בישראל. הוא הוקם כחלק מהחזון של עיריית תל אביב לשמר את תרבות עבודת היד שהולכת ונכחדת בעידן של טכנולוגיה ותיעוש. ועדת קבלה עירונית, בה חברים אמנים מתחומים שונים, בוחנת על פי קריטריונים קפדניים את היכולת האומנותית של כל אומן החפץ להשתתף ביריד. עבודת יד מקורית הנעשית בידי האומן עצמו, היא אחד מתנאי הסף הבסיסיים הנבחנים בוועדת הקבלה. ביריד נמכרים על ידי האומנים עצמם, פסלים, ציורים וחפצי אמנות אחרים. היריד מתקיים במדרחוב בימי שלישי ושישי ובערבי חג במשך רוב שעות היום. בשל צביונו המיוחד של היריד, נוהרים אליו רבבות מהארץ ומהעולם כולו.

שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים חברתיים

יריד האמנים משמש גם כבמה לעמותות ולארגונים שעיקר פעולתם הוא העצמה חברתית. בית השנטי המשמש כבית חם לנוער במצוקה, ועמותת צ'יימס המשקמת אנשים עם מוגבלויות, מפעילים דוכנים בימי היריד, שם נמכרים עבודות של חברי הארגונים הללו. ביריד מופעלים מפעם לפעם דוכני הסברה של עמותות שונות, ביניהן "קו לעובד" למען זכויות עובדים זרים בישראל, רופאים לזכויות אדם, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה למען העיוור.

בשנת 2001, יצאו אמני היריד במאבק משותף עם המועצה הלאומית לשימור מבנים ואתרים, נגד כוונתה של עיריית תל אביב להפריט את המדרחוב ולהעניק ליזם פרטי את השליטה על 50 דונם מהמרחב הציבורי. אומני המדרחוב יזמו את המאבק, במטרה לשמר את אופיו של היריד כמרכז לעבודות יד ואת הצביון ההיסטורי, האותנטי והתרבותי של המקום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיפו, הצבי, 27 ביוני 1909
  2. ^ מאורעות ומעשים יפו, הפועל הצעיר, 11 בפברואר 1910
  3. ^ בארץ ישראל, העולם, 21 ביולי 1910
  4. ^ תל אביב, הצפירה, 12 בדצמבר 1910
  5. ^ יפו, החרות ירושלים, 21 ביוני 1911
  6. ^ מאורעות ומעשים, הפועל הצעיר, 10 באוגוסט 1911
  7. ^ מודעה, החרות ירושלים, 24 בנובמבר 1911
  8. ^ מכתב מיפו, האחדות, 26 בינואר 1912
  9. ^ מאיר דיזנגוף, למען האמת, החרות ירושלים, 15 בספטמבר 1911
  10. ^ שולה ויידריך, הקמת נחלת בנימין, באתר "משפחות מייסדי תל אביב", 5 בינואר 2014
18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 288 ימים.

בית הגמלים

בית הגמלים או בית שמואל לוי הוא בית מגורים ברחוב נחלת בנימין 13 בתל אביב, המעוטר באריחי קרמיקה שיוצרו בבצלאל, ועליהם איורים המאפיינים את אסכולת ארץ ישראל שרווחה באותה העת, כגון רועי צאן ואורחות גמלים, שהעניקו לבית את שמו. המבנה כולל אלמנטים נוספים האופייניים לסגנון האקלקטי, כגון תבליטים מעוטרים, מעקות מסוגננים וחלונות בעלי סיומת בצורת קשת.

הבניין מיועד לשימור.

הבניין נבנה בשנת תרפ"ו (1926) על ידי שמואל לוי, עולה מבולגריה, למטרת השכרה.

לבניין שלוש קומות וגג שטוח. קומת הקרקע משמשת למסחר, כמרבית הבתים ברחוב, והיא מופרדת בכרכוב משתי הקומות העליונות, שבהן דירות למגורים.

בשתי הקומות העליונות שבחזית, הפונה לרחוב נחלת בנימין, ישנם שני אגפים בולטים סימטריים. בכל אחד מהם נקבע חלון מלבני (בקומה השנייה), מעליו תמונה באריחי קרמיקה ומעליה (בקומה השלישית) חלון בעל סיומת מעוגלת; אלה יוצרים בכל צד יחידה חזיתית אחת, שקצה הגג בה מודגש על ידי בָּלוּסטרָדות (מעקות עמודים). פנימה מן היחידות החזיתיות ישנן שתי מרפסות בעלות מעקה ברזל מסוגנן, וביניהן, מעל הכניסה הראשית, משובצת תמונת קרמיקה מלבנית מוארכת.

עבודות הקרמיקה הבולטות מתוצרת "בצלאל" (שאחרות כמותן עיטרו בשנות ה-20 את בתיה של תל אביב הקטנה), מעניקות לבית צביון מזרחי. נושאיהן שאובים מהנוף הארצישראלי.

באריחי קרמיקה שנקבעו משני צדי החזית מצוירות תמונות זהות של רועה צאן בסגנון הצלליות הבצלאלי נוסח ליליֶין או רַבָּן, עם אורנמנטיקה מזרחית כעיטור משני.

במרכז החזית, מעל הכניסה הראשית, קבוע האריח המרכזי, ועליו כתובת הבניין: "בית לוי – תרפ"ו" (שם בעל הבית ושנת הבנייה). משני צדיו מונחים באופן סימטרי אריחי קרמיקה שעליהם מצוירת אורחת גמלים וחמורים, המעוטרת בדגם של רימונים.

את נכס רכשה ברגו מקבוצת ברגו הון השקעות בע"מ, חברה יזמית המתכוונת לבצע שימור מקיף למבנה.

בית החולים הדסה (תל אביב)

בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.

בית פולישוק

בית פולישוק הוא בניין משרדים הנמצא בכיכר מגן-דוד בתל אביב, בקרן הרחובות אלנבי ומדרחוב נחלת בנימין.

בית צים (תל אביב)

בית צים היה בניין משרדים שעמד בתל אביב-יפו בשדרות רוטשילד 22 הצמוד לרחוב נחלת בנימין, עד ל-4 בפברואר 1966, אז נשרף כליל. הבניין תוכנן בידי האדריכל דב כרמי והוקם ב-1958 במגרש שעליו עמדה קודם לכן תחנת כיבוי האש של תל אביב.

הלוגוס (מועדון)

הלוֹגוּס היה פאב-מועדון בתל אביב אשר שימש להופעות רוק. הלוגוס הוקם על ידי רונן זיו ומיקי גפן, חברי ילדות ממושב בני ציון. המקום, ששכן במדרחוב נחלת בנימין, פעל משנות ה-80 ועד סגירתו ב-1999.

המועדון היווה אבן דרך בתרבות הרוק הישראלי של שנות ה-90, והופיעו בו מיטב אמני הרוק של אותה התקופה, ביניהם: ערן צור, המכשפות, דן תורן, דני רובס, יוסי אלפנט, זקני צפת, פורטיסחרוף, איפה הילד, רוקפור ואחרים. המועדון אופיין בצפיפות רבה, ולעיתים אף במחנק אשר נבע מעשן סיגריות סמיך, אך רבים טענו כי עובדה זו תרמה רבות להרגשת האינטימיות בהופעות. היה זה המועדון הראשון בישראל אשר שימש כפאב ובמקביל הופיעו בו אמנים שונים. בעקבות הצלחתו הגדולה של המועדון נפתחו מועדונים נוספים בסגנון זה, כדוגמת מועדון הבארבי.

בתחילת שנות ה-90 צולמו בלוגוס תוכניות הטלוויזיה "קול הפופ" ו"קול הרוק", בהנחיית יואב קוטנר, אשר כללו הופעות נבחרות מהמקום.

אחת ההופעות המפורסמות בתולדות המועדון הייתה הופעתם של יוסי אלפנט יחד עם להקת "וויילד קרוז" ב-6 בספטמבר 1991. במהלך הופעה זו, באחת ההפסקות, נפטר אלפנט מדום לב. הופעה מפורסמת נוספת, שלא התקיימה בסופו של דבר, הייתה ההופעה של להקת המכשפות שתוכננה ל-2 באוקטובר 1997. הופעה זו תוכננה להיות הופעת הקאמבק של הלהקה לאחר כשנה ללא פעילות, אך היא לא התקיימה בסופו של דבר בשל מותה הטראגי של סולנית הלהקה ענבל פרלמוטר בלילה שלפני ההופעה. ב-5 בנובמבר 1997 התקיימה במועדון הופעה לזכרה של פרלמוטר.

יהודה (חבל ארץ)

חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד. האזור מאוכלס ביהודים ובערבים.

על פי המקרא, נחלת שבט יהודה התפתחה לממלכת יהודה, שכללה גם את שבט בנימין ואת נחלתם. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין (קו יריחו-בית אל-בית חורון), לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.

מבחינה טופוגרפית, נהוג להעביר את קו הגבול בין יהודה לבין השומרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ') ונחל שילה.[דרוש מקור] מצפון לקו זה, האזור נמוך יותר ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של ארץ ישראל. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות ליישוב רחלים.

יהודה מגידוביץ'

יהודה מַגִּידוביץ (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.

כיכר מגן-דוד

כיכר מגן-דוד היא כיכר הנמצאת בלב תל אביב במפגש הרחובות המלך ג'ורג', שינקין, רחוב הכרמל (שבו נמצא שוק הכרמל), רחוב הלל הזקן, מדרחוב נחלת בנימין ורחוב אלנבי. הכיכר ממוקמת בצדה הצפון-מזרחי של שכונת כרם התימנים.

השם ניתן לה מכיוון שממנה יוצאים ששה רחובות שהם כמספר צלעותיו של מגן דוד (לעיתים רחוב אלנבי נחשב כשני רחובות מכיוון שהוא יוצא לשני כיוונים שונים מהכיכר ורחוב הלל הזקן אינו נספר מפני שהוא "מצטרף" לכיכר בפנייה בלבד). הבתים הפינתיים בכיכר בנויים באדריכלות הסגנון הבינלאומי, מה שהופך את הכיכר, אחת הראשונות בתל אביב, לנקודת ציון עירונית חשובה ומובחנת.

כיכר זו נחשבת לאחד המקומות המתוירים בעיר והיא מרכז פופולרי בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, אשר מגיעים אליה מן הרחובות הסמוכים. האזור שופע במסעדות, בתי קפה וחנויות והיא אחת הכיכרות הפעילות ביותר בארץ.

בשנת 1962 נבנו בכיכר (ובכיכר המושבות) מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל (מהמקומות הבודדים בתל אביב שבהם נבנו מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל) ובוטלו מעברי החצייה שהובילו לכיכר. בסוף 2004 נסגרו המעברים התת-קרקעיים עקב הזנחה וריכוז של חסרי בית בהם, אך בתי השימוש שמוקמו בהם שופצו ונפתחו מחדש. חציית רחוב אלנבי מתאפשרת כיום על ידי מעברי חצייה. בשנת 2005, במסגרת פרויקט שיפוצים באזור, שודרג אזור הכיכר.

מדרחוב

מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע. הוא מרוצף באבני מדרכה ולרוב משמש כרחוב קניות או לתיירות.

המדרחוב, הלחם של המילים מדרכה ורחוב, הוא רחוב המיועד להולכי רגל בלבד, אשר בו יכולים לנוע בבטחה ובנוחות בין החנויות או בין הבתים.

לרוב, ההתייחסות למדרחוב היא לרחוב שנועד לקניות או לתיירות, אך למעשה על פי ההגדרה גם רחוב שלא נועד למטרה זו ייקרא בשם זה.

המדרחוב המודרני הראשון, שהוא גם הארוך בעולם, הוא רחוב הקניות והתיירות, סטרוגט (Strøget) שבקופנהגן, שהפך למדרחוב ב-1962 כניסיון, וב-1964 הוכרז כקבוע. מדרחוב זה נוצר על פי רעיונותיו של המתכנן הדני יאן גהל.

אחד המדרחובים הראשונים נוצר בעיר קוריטיבה שבברזיל ב-1968, כאשר ז'יימה לרנר סגר את הרחוב המרכזי "15 בנובמבר" לתנועת כלי רכב.

כיום, בעקבות הלחץ ההולך וגדל של התנועה לחופש ממכוניות, כמעט לכל עיר מרכזית בעולם יש מדרחוב אחד לפחות, לרוב במרכז העיר כגון מדרחוב בן יהודה ונחלת שבעה בירושלים ומדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

בירושלים החל מאמצע שנת 2007 נבנה המדרחוב הארוך בישראל שאורכו כקילומטר וחצי, המשתרע על כמחצית אורכו של רחוב יפו - מכיכר צה"ל ועד כיכר הדוידקה, בו עוברת גם הרכבת הקלה בירושלים.

מלבד יתרונותיו הרבים של המדרחוב, הבאים לידי ביטוי בנוחות, ביטחון ושקט להולכי הרגל, בגלל היותו שטח מרוצף, משמש המדרחוב לרוב גם לאירועים ופסטיבלים כמו גם לירידי אמנות ואוכל.

סמטאותיה של ונציה יוצרות מדרחוב גדול, משום שאין בהן תנועת כלי רכב, ותנועת הסירות נעשית בתעלות.

מתוך התחשבות בצורכי התחבורה, לעיתים משמש רחוב מסוים כמדרחוב רק בחלק מהזמן, ובחלק אחר הוא פתוח לתנועת כלי רכב. לעיתים החלוקה היא לפי שעות היממה, כלומר בשעות של עומס תנועה מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, וביתר שעות היממה הרחוב משמש כמדרחוב. פעמים אחרות החלוקה היא לפי ימי השבוע: בימות החול מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, ובעת המנוחה השבועית הוא משמש כמדרחוב.

מלון פלטין

מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים.

סיני (הוצאת ספרים)

הוצאת סיני היא הוצאת ספרים ותיקה הפועלת משנת 1939, ומשכנה ברחוב רמב"ם אשר במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. היא המשכו של בית מסחר והוצאת ספרים יוסף שלזינגר שפעל באירופה בין השנים 1860 - 1948.

קאמל קומדי קלאב

קאמל קומדי קלאב הוא מועדון סטנד-אפ הנמצא במרכז תל אביב.

רובעי תל אביב-יפו

העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים, לפי מספרים מצפון לדרום. כל רובע כולל מספר שכונות.

החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית תל אביב-יפו בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות מתאר שונות.

רוטשילד 22

מגדל רוטשילד 22 (או "מגדל אביב רוטשילד סנטר") הוא גורד שחקים בן 29 קומות המתנשא לגובה של 117.9 מטר ובעל תורן דקורטיבי בגובה 9 מטרים נוספים, ומשתרע על מגרש בשטח 1.9 דונם. המגדל, שמשמש למשרדים ולבית מלון, נמצא בשדרות רוטשילד 22 פינת רחוב נחלת בנימין שבתל אביב, במקום ששכן בית צים שנשרף כליל ב-1966.

רחוב אחד העם

רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב.

הרחוב מקביל לשדרות רוטשילד לכל אורכו ויחד מהווים את רחובות הליבה של מרכז העסקים הראשי של תל אביב. בחלקו הדרומי נמצאים עסקים רבים הקשורים בענף הפיננסים הישראלי וכן שכן בו בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב עד שנת 2014. פעמים רבות, היה מוזכר רחוב אחד העם כשם נרדף לבורסה של תל אביב, בדומה לבורסה הניו-יורקית בוול סטריט (רחוב וול). שתי קומדיות מצבים נקראו על שם הרחוב: אחד העם 1 ואחד העם 101.

רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)

רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר. הרחוב משתרע מכיכר מסריק בצפון ועד כיכר מגן דוד בדרום, שם הוא נפגש עם הרחובות אלנבי ושינקין, שוק בצלאל, שוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין. הרחוב נקרא על שמו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת בתקופת המנדט הבריטי.

עד לרכישת אדמות האזור, נקראה הדרך עליה הוקם הרחוב "דרך סומייל" היות שהיה זה הציר המקשר בין יפו ובין הכפר ששרידיו מצויים כיום לצד רחוב אבן גבירול. לאחר שנרכשו קרקעות האזור בידי יהודים בראשית שנות ה-20, נקרא "רחוב הכרמל", ובשנת 1935 שונה שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג' החמישי, לרגל יובל הכסף למלכותו של מלך בריטניה. עם קום המדינה הושאר שמו של הרחוב על כנו, אך בשילוט הודגש כי בימי מלכותו ניתנה הצהרת בלפור. קטע הרחוב המערבי לאלנבי נקרא עדיין "רחוב הכרמל" ובו גם נמצא שוק הכרמל.

ברחוב מרכז מסחרי שוקק חיים, לאורכו חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה, והוא סמוך לשני שווקים ולמרכזי הקניות ברחוב דיזנגוף.

רחוב שינקין

רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם מנחם שינקין.

הרחוב, העובר ממזרח למערב, מרוחק כמה מאות מטרים מחוף הים. בקצהו המערבי נמצאת כיכר מגן-דוד, שהיא צומת סואן של חמישה רחובות ידועים: המלך ג'ורג', אלנבי, נחלת בנימין, הכרמל (שבו מצוי שוק הכרמל) ושינקין.

שוק הכרמל

שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן. הוא נמצא לאורך רחוב הכרמל, בין כיכר מגן-דוד לבין מסוף כרמלית וגן הכובשים, בואכה אזור מנשייה, והתרחב עם השנים גם לכמה רחובות סמוכים בשכונת כרם התימנים ושכונת נחלת בנימין. החלק הדרום מערבי של שוק הכרמל נקרא גם שוק עזה. השוק קרוי על שמו של הרחוב בו הוא מצוי. הרחוב נמשך במקור עד לאזור שכיום קרוי כיכר רבין. בשנות ה-30 שונה חלקו הגדול של הרחוב לרחוב קינג ג'ורג'.

בשוק הפועל בימים ראשון עד שישי, נמכרים בעיקר מוצרי מזון אך גם פרטי הלבשה, סדקית, אביזרי בית, פרחים ועוד.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.