נושא הנחש

נושא הנחש הוא שמה האסטרונומי של קבוצת כוכבים הנמצאת על קו המשווה השמימי. אזור זה בשמים מכיל צבירי כוכבים רבים וחלק של שביל החלב הקרוב למרכזו. מסלול השמש חוצה את הקבוצה בין ה-1 בדצמבר וה-17 בדצמבר.

בספטמבר 2016 נאס"א איזכרה את קבוצת הכוכבים[1] והציתה ויכוח האם קבוצת הכוכבים נחשבת כאחד המזלות באסטרולוגיה אם לאו.

נושא הנחש
Ophiuchus
Ophiuchus IAU

מפת קבוצת הכוכבים נושא הנחש
סמליות אסקלפיוס במיתולוגיה היוונית
עלייה ישרה 17 שעות
נטייה °‏0
שטח נראה 948 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה-11
מספר כוכבים בבהירות < 3 5
הכוכב הבהיר ביותר α בנושא הנחש (ראס אלהאג)
בהירות הכוכב הבהיר 2.1
מטר מטאורים
  • אופיוכידים
  • θ אופיוכידים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏80 ו-°‏80-
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש יולי

גרמי שמים מעניינים

ראס אלהאג (α בנושא הנחש) הוא כוכב כפול במרחק של פחות מ-50 שנות אור המורכב מענק לבן ובן זוג עמום מאוד עם דרגות בהירות 2 ו-7 בהתאמה.

סביק (η בנושא הנחש) הוא כוכב כפול במרחק של כ-88 שנות אור המורכב מזוג תת-ענקים לבנים עם דרגות בהירות 3.0 ו-3.5.

ϱ בנושא הנחש הוא למעשה מערכת בת שלושה כוכבים - זוג כוכבים קרוב בבהירויות מדרגות 5 ו-6 וכוכב נוסף מעט רחוק יותר בבהירות מדרגה 8.

τ בנושא הנחש הוא כוכב כפול המורכב מזוג כוכבים קרוב מאוד בבהירויות מדרגות 5 ו-6.

כוכב ברנרד הוא ננס אדום עם דרגת בהירות 9.5 והוא הכוכב השני בקרבתו אל השמש (אחרי המערכת α קנטאורי). לכוכב זה התנועה העצמית הגדולה ביותר, הוא נע על רקע השמים כמעלה אחת ב-350 שנים או כ-10 שניות קשת בשנה.

M10 ו-M12 הם זוג צבירי כוכבים בבהירויות מדרגות 7 ו-8. במשקפת הם נראים ככתמים מעורפלים.

IC 4665 הוא צביר כוכבים פתוח בקוטר של כמעלת קשת המכיל כ-20 כוכבים עם בהירויות סביב דרגה 7, המפוזרים באזור של הכוכב סבאלראי (β בנושא הנחש). ניתן לראותם בקלות עם משקפת.

מיתולוגיה

במיתולוגיה היוונית, שכיח קישורו של נושא הנחש לאל הרפואה היווני, אסקלפיוס, אשר מטהו הוא אחד הסמלים המסורתיים של ריפוי. לפי האגדה אסקלפיוס למד את סודות החיים והמוות מנחש אשר נשא צמחי מרפא כדי לרפא נחש אחר, אותו ניסה אסקלפיוס להרוג. כדי למנוע מהמין האנושי להגיע לאלמוות תחת טיפולו של אסקלפיוס, הרג אותו זאוס במכת ברק. לאחר מכן העלה אותו לכוכבים כדי לכבד את עבודתו הנעלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Constellations and the Calendar
M10

M10 (מ-Messier 10, נקרא גם NGC 6254) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-14,300 שנות אור ממערכת השמש. זהו צביר דחוס למדי עם קוטר קטן יחסית. הצביר ממוקם במרכז הקבוצה, כ-11 מעלות ממזרח לכוכב δ בנושא הנחש וכשלוש מעלות מדרום מזרח לצביר הכדורי M12.

M107

M107 (מ-Messier 107, נקרא גם NGC 6171) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-20,900 שנות אור ממערכת השמש. הצביר הוסף לקטלוג מסיה רק בשנת 1947, 166 שנים אחרי גילויו, על ידי האסטרונומית הלן סויר הוג.

M12

M12 (מ-Messier 12, נקרא גם NGC 6218) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-16,000 שנות אור ממערכת השמש. בדומה לצביר הסמוך M10, גם לו קוטר קטן יחסית, אך הוא פחות דחוס ממנו, ולמעשה מזכיר צביר פתוח דחוס, בדומה ל-M11. הצביר ממוקם במרכז הקבוצה, כ-9 מעלות ממזרח לכוכב δ בנושא הנחש וכשלוש מעלות מצפון מערב ל-M10.

M14

M14 (מ-Messier 14, נקרא גם NGC 6402) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-30,300 שנות אור ממערכת השמש. אף על פי שבהירותו המוחלטת של צביר זה גדולה באופן משמעותי מהבהירות המוחלטת של M10 ו-M12, שנמצאים גם כן בקבוצת נושא הנחש, מרחקו הוא בערך כפול ממרחקם ולכן בהירותו הנראית קטנה בהרבה כך שקשה יותר לאתרו והוא פחות מרשים לצפייה באמצעות ציוד חובבים.

M19

M19 (מ-Messier 19, נקרא גם NGC 6273) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-28,000 שנות אור ממערכת השמש. זהו הצביר הכדורי הפחוס ביותר שהתגלה עד היום.

M62

M62 (מ-Messier 62, נקרא גם NGC 6266) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-22,500 שנות אור ממערכת השמש.

M9

M9 (מ-Messier 9, נקרא גם NGC 6333) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים נושא הנחש הנמצא במרחק של כ-25,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל לפחות 100,000 כוכבים.

גלגל המזלות

גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזל שימש את האסטרונומיה במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

זטא בנושא הנחש

ζ בנושא הנחש הוא כוכב בולט בחלקה הדרומי של קבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות מדרגה 2.56. למרות מיקומו המרכזי בקבוצה ובהירותו היחסית, אין לו שם משלו, בניגוד לכוכבי הקבוצה הסמוכים לו, סביק ויד פריור. כ-2.7 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב נמצא הצביר הכדורי M107.

יד פריור

יֶד פְּרִיוֹר, נקרא גם δ בנושא הנחש, הוא כוכב בולט בחלקה המערבי של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, על הגבול עם קבוצת הכוכבים ראש הנחש, במרחק של כ- 170 שנות אור ממערכת השמש. לכוכב בהירות מדרגה 2.75. מקור שמו הוא ערבוב של ערבית ולטינית כאשר השם "יד" (يد - יד) התייחס לשני הכוכבים הצמודים δ בנושא הנחש ו-ε בנושא הנחש וכדי להבדיל ביניהם קיבל המזרחי מהשניים את התוספת הלטינית פריור (Prior - קדמי) והמערבי את התוספת הלטינית פוסטריור (Posterior - אחורי). זוג הכוכבים ייצג את ידו של נושא הנחש האוחזת בנחש עצמו. במרחק זוויתי של כ-9 מעלות ממזרח-צפון-מזרח ליד פריור נמצא הצביר הכדורי M12 וכ-11 מעלות ממזרח ליד פריור נמצא הצביר הכדורי M10, כך שניתן להשתמש בו כדי לאתרם.

כוכב ברנרד

כוכב ברנרד (באנגלית: Barnard's Star) הוא ננס אדום בקבוצת הכוכבים "נושא הנחש", שהתגלה ב-1916 על ידי האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד וקרוי על שמו. התנועה העצמית המהירה של הכוכב, כ-10.3 שניות קשת לשנה, היא הגבוהה ביותר שנמדדה עבור כוכב כלשהו, והיא גם הסיבה לכך ששמו הנוסף הוא Velox Barnardi, "הנמלט של ברנרד" בלטינית. מרחקו של כוכב ברנרד מהשמש הוא 5.9 שנות אור (כ-1.8 פרסק), כך שהוא הקרוב ביותר לשמש בקבוצת הכוכבים שלו, ולכוכב השני במרחקו מהשמש, אחרי מערכת אלפא קנטאורי. למרות קרבתו, הכוכב אינו נראה לעין הבלתי מזוינת.

כוכב ברנרד היה מושא למחקרים רבים הודות לקרבתו ומיקומו הנוח לתצפית – סמוך לקו המשווה השמימי. מחקרים התמקדו במאפייני הכוכב, מדידות אסטרומטריות וחיפוש אחר כוכבי לכת אפשריים. למרות גילו המתקדם, תצפיות מהתקופה האחרונה הראו כי הכוכב עדיין עובר אירועי התפרצות, הדומים להתפרצויות שמש. כמו כן, הכוכב הוזכר כיעד אפשרי במחקרים בתחום מסע בין-כוכבי לא-מאויש.

הכוכב היה גם מוקד למחלוקת: במהלך שנות ה-60, הערכותיו של האסטרונום פיטר ואן-קאמפ בדבר קיום כוכב לכת גזי יחיד או יותר במסלול סביב הכוכב היו מקובלות בקרב אסטרונומים. כיום, אף על פי שקיום כוכבי לכת קטנים עדיין אפשרי, קיומם של ענקי גז נפסל ותצפיותיו של ואן קאמפ הופרכו. בנובמבר 2018 התגלה כוכב לכת דמוי ארץ אשר מקיף את כוכב ברנרד.

נחש (קבוצת כוכבים)

הנחש הוא קבוצת כוכבים באזור קו המשווה השמיימי המייצגת נחש הכרוך סביב נושא הנחש. זוהי אחת מ-48 הקבוצות שהוגדרו על ידי תלמי והיא הקבוצה היחידה מבין 88 הקבוצות המודרניות שמחולקת לשני חלקים נפרדים: ראש הנחש בצד מערב, שהוא החלק הגדול יותר וזנב הנחש ממזרח. נושא הנחש חוצץ בין שני החלקים. למרות החלוקה שני החלקים נחשבים כקבוצת כוכבים אחת.

סבאלראי

סֶבְּאַלרָאי או β בנושא הנחש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים נושא הנחש עם בהירות מדרגה 2.75. שמו הוא שיבוש של השם בערבית - كلب الراعي "כַּלְבּ אַל-רָאי" שפירושו "הכלב של הרועה".

סביק

סביק או η בנושא הנחש (מסומן גם גליזה 656.1) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים נושא הנחש. מקור שמו הוא בערבית - سابق "קודם" או "מקדים", אך לא ברור למה הכוונה שכן הכוכב נמצא בצד המזרחי של הקבוצה ונראה כאילו הוא עוקב אחרי רוב כוכבי הקבוצה.

סופרנובה 1604

סופרנובה 1604 (מסומנת SN 1604) הנקראת גם הסופרנובה של קפלר הייתה התפוצצות סופרנובה שארעה בגלקסיית שביל החלב, בחלק השמיים שמזוהה עם קבוצת הכוכבים נושא הנחש. נכון ל-2013, זו הסופרנובה האחרונה שנצפתה בגלקסיית שביל החלב בזמן התרחשותה, במרחק של כ-13,000 שנות אור מהשמש. בזמן האירוע, הייתה הסופרנובה בהירה מכל כוכב אחר בשמי הלילה ומכל כוכבי הלכת (מלבד נוגה), עם בהירות נראית של 2.5- בשיאה.

קבוצת כוכבים

קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים. כמעט בכל המקרים הקירבה בין כוכבי הקבוצה היא אופטית בלבד: המרחקים האמיתיים של כוכבי כל קבוצה מכדור הארץ, וזה מזה, הם עצומים, ואין ביניהם כל קשר פיזי, אך על כיפת השמים בלילה הם נראים סמוכים זה לזה.

קבוצות הכוכבים מתחלפות בהדרגה עם המעבר בין קווי רוחב ובין עונות השנה. לכן לפני המצאת אמצעי ניווט ומדידת זמן משוכללים, הייתה להכרת קבוצות הכוכבים חשיבות רבה.

קטלוג מסיה

קטלוג מסיה הוא רשימת עצמים אסטרונומיים אשר הוכנה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה תחת השם "קטלוג של ערפיליות וצבירי כוכבים" ופורסמה ב-1771. הסיבה העיקרית לעריכת הרשימה הייתה שמסיה היה צייד שביטים והוא היה מתוסכל מעצמים שדמו לשביטים והפריעו לו בחיפושיו מדי לילה. הפתרון של מסיה היה להכין רשימה של עצמים אלה, תאורם ומיקומם בשמי הלילה, יחד עם עוזרו פייר מאשן.

הגרסה הראשונה שפורסמה בשנת 1774 כללה 45 עצמים הממוספרים מ-M1 (ערפילית הסרטן) ועד M45 (פליאדות). רשימה מעודכנת שהכילה גם את העצמים M46 עד M68 פורסמה בשנת 1780 והרשימה הסופית והמלאה של מסיה פורסמה בשנת 1781 וכללה 103 עצמים, אך היא זכתה ל"חיים משלה" בדמות תוספות של אסטרונומים נוספים מאוחר יותר, המונעים על ידי הערות צד בכתביהם של מסיה ומאשן, הערות אשר העידו על היכרותם עם העצמים הנוספים. התוספת הראשונה נעשתה על ידי קאמי פלמריון ב-1921, אשר הוסיף את M104 לאחר שהוא מצא את הערתו של מסיה על עותק הקטלוג שלו משנת 1781. M105 עד M107 נוספו על ידי הלן סויר הוג ב-1947 אחרי שגילתה מכתב של מאשן שמתאר את גילויין של M104‏ - M107 בתוך ספר של יוהאן אלרט בודה, M108 ו-M109 על ידי אוון גינגריץ' ב-1960 ו-M110 על ידי קנת' גלין ג'ונס. M102 נצפה על ידי מאשן, אשר העביר את המידע למסיה, שהכניס אותו לקטלוג מבלי שצפה בו בעצמו ומאוחר יותר, מאשן עצמו הודה כי עצם זה לא קיים והוא היה פשוט תצפית חוזרת של M101. יש הטוענים כי הגלקסיה NGC 5866 היא למעשה M102 אך זיהוי זה אינו תואם את המתואר בהערותיו של מאשן.

מכיוון שמסיה חי וביצע את תצפיותיו בצרפת, בחצי הכדור הצפוני, רשימת העצמים כוללת רק עצמים אשר ניתן לראות מאזור זה, הנמצאים בין הקוטב השמימי הצפוני לבין קו רוחב שמימי של כ-35.7°-. עצמים מרשימים רבים אשר ניתן לצפות בהם מחצי הכדור הדרומי, כגון ענן מגלן הגדול והקטן, אינם נכללים ברשימה.

כל העצמים בקטלוג ניתנים לתצפית באמצעות משקפת או טלסקופ קטן (בתנאי ראות טובים), ולכן מהווים מטרות תצפית פופולריות עבור אסטרונומים חובבים. באביב המוקדם, אסטרונומים נוטים אף לערוך מפגשים של "מרתון מסיה", כאשר היעד הוא לצפות בכל העצמים ברשימה תוך לילה יחיד.

ראס אלהאג

ראס אלהאג או α בנושא הנחש (מסומן גם גליזה 681) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נושא הנחש. שמו הוא שיבוש של השם בערבית - راس الحواء "ראס אל-חווא" שפירושו "ראשו של אוסף הנחשים". הוא נמצא בקצה הצפוני של קבוצת הכוכבים, קרוב לגבול עם קבוצת הרקולס ובסמוך לכוכב בעל שם דומה - ראס אלגד'י (α בהרקולס).

תנועה עצמית

באסטרונומיה, תנועה עצמית של גרם שמים היא השינוי הנצפה במיקומו של גרם השמים על רקע העצמים הרחוקים יותר שנראים קבועים במקומם. מכיוון שתנועת כדור הארץ סביב השמש גורמת להיסט ומשנה את מיקומם של גרמי שמים קרובים ביחס לרחוקים, התנועה העצמית נמדדת ביחס לצופה דמיוני הנמצא במרכז המסה של מערכת השמש. היחידות המקובלות למדידת התנועה העצמית הן שניות קשת לשנה או אלפיות של שניות קשת לשנה ומסומנות באות היוונית μ. ניתן לפרק את התנועה העצמית לשני רכיבים במערכת הקואורדינטות המשוונית: השינוי בעלייה הישרה , שנמדד בשניות זמן, והשינוי בנטייה , שנמדד בשניות קשת. התנועה העצמית הכוללת היא . השם "תנועה עצמית" אינו מדויק, שכן התנועה העצמית של גרם שמים אינה תלויה רק בתנועתו של גרם השמים אלא גם בתנועת השמש סביב שביל החלב.

הכוכבים הבהירים בקבוצת נושא הנחש
α (ראס אלהאג)η (סביק)ζ‏ • δ (יד פריור)β (סבאלראי) Ophiuchus constellation-heb
88 קבוצות הכוכבים המודרניות
אוקטנטאוריוןאינדיאניאנדרומדהארידנוסאריהאריה קטןארנבתברבורבתולהגביעגדיג'ירףדג דרומידג זהבדג מעופףדגיםהדובה הגדולההדובה הקטנהדולפיןדלידרקוןהר השולחןהרקולסזאבזבובזיקיתחד קרןחץטווסטוקאןטלהטלסקופיונהירכתי הספינהכלב גדולכלב קטןכלבי צידכן ציורכתר דרומיכתר צפונילווייתןלטאהלינקסמאזנייםמגןמזבחמחוגהמיקרוסקופמפסלתמפרשמצפןמשאבהמשולשמשולש דרומינבל • נושא הנחש • נחשנחש מיםנחש מים קטןנשרסוסוןסקסטנטסרגלסרטןעגורעגלוןעוף החולעורבעקרבפגסוספסלפרסאוסציפור גן עדןהצלב הדרומיקנטאורקסיופאהקפאוסקשתרשתשדריתרועה דוביםשועלוןשורשעון מטוטלתשערות ברניקיתאומיםתנור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.