נושאת מטוסים

נושאת מטוסים (נומ"ט) היא אוניית מלחמה עצומת ממדים, המשמשת כשדה תעופה נייד לכלי טיס. אורכה של נושאת מטוסים נע בין מעט יותר מ-100 מטר ומגיע עד ליותר מ־300 מטרים בדגמים הגדולים יותר (בעיקר נושאות המטוסים האמריקניות), והיא נושאת בעיקר מטוסי יירוט ותקיפה, אך גם מסוקים ומטוסים ללוחמה אלקטרונית. על נושאת מטוסים גדולה משרתים אלפי מלחים, והיא כוללת כל מה שנדרש כדי לקיים עיר קטנה, כולל תחנת טלוויזיה, רדיו פנימי, עיתון ובתי תפילה.

בעקבות מלחמת העולם השנייה, נושאות המטוסים נחשבות לאוניות המלחמה העיקריות בחילות הים שמפעילים אותן, בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב. נושאות המטוסים נחשבות לפגיעות בגלל גודלן, ולכן הן שטות בליווי כלי שיט נוספים, כחלק מקבוצת קרב, הכוללת גם משחתות, פריגטות, צוללת אחת או שתיים, נחתות וספינות סיוע לוגיסטי. צי כזה משמש כזרוע אסטרטגית לתקיפת מטרות הרחק מחופי המדינה. ארצות הברית מפעילה מספר קבוצות קרב מסוג זה ברחבי העולם.

המדינות המפעילות נושאות מטוסים הן ארצות הברית, איטליה, בריטניה, צרפת, ספרד, רוסיה, סין והודו.

Aircraft carriers of 2007 except US. carriers
דגמי נושאות מטוסים
AircraftCarrierOperators
  מדינות המפעילות נושאות מטוסים
  מפעילות נושאות מטוסים בעבר
  מדינות הבונות נושאת מטוסים לראשונה
USS John C. Stennis (CVN-74) and HMS Illustrious (R 06) in the Persian Gulf on April 9, 1998
נושאת המטוסים האמריקנית ג'ון סטניס (משמאל) ונושאת המטוסים הבריטית אילסטריוס במפרץ הפרסי, אפריל 1998
Gaule96
נושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול
USS Harry S. Truman (CVN-75) flight deck
סיפון נושאת מטוסים הארי טרומן (CVN-75)
Cvna1nim
הדמיה של מטוס ממריא ממסלול טיסה שעל נושאת מטוסים
First airplane takeoff from a warship
ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה, 14 בנובמבר 1910
USS Pennsylvania - First airplane landing
הנחיתה הראשונה על אוניית מלחמה, 18 בינואר 1911
Bundesarchiv RM 25 Bild-13, Flugzeugträger "Graf Zeppelin", Bau
בניית נושאת המטוסים "גרף צפלין", מספנות קיל, 21 בספטמבר 1938
Carrier shokaku
מטוסי קרב על נושאת המטוסים היפנית שוקאקו, לפני ההמראה לתקיפת פרל הארבור, 7 בדצמבר 1941
French aircraft carrier Charles de Gaulle - catapult maintenance 2008
תחזוקה של המעוט

רקע היסטורי

שנים מוקדמות

בעקבות פיתוח כלי הטיס הראשונים בתחילת המאה ה-20, חילות הים של ארצות הברית ובריטניה ערכו ניסויים במטרה להכניס לשירות מטוסי סיור ימיים. הטייס האמריקני יוג'ין איליי ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה עוגנת, ב-14 בנובמבר 1910 בווירג'יניה. איליי ביצע גם את הנחיתה הראשונה על אוניית מלחמה עוגנת, ב-18 בינואר 1911 בסן פרנסיסקו. הטייס הבריטי צ'ארלס ראמני סמסון ביצע את ההמראה הראשונה מאוניית מלחמה נעה, ב-2 במאי 1912 בדורסט.

נושאת המטוסים הראשונה בעולם - ארק רויאל הבריטית - נכנסה לשירות בדצמבר 1914, הוצבה בים התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה והוצאה משירות בפברואר 1944.

התקיפה הראשונה של מטוסים מנושאת מטוסים נערכה ב-19 ביולי 1918. שבעה מטוסי קרב בריטיים המריאו מנושאת המטוסים פיוריוס ותקפו את בסיס הצפלינים הגרמני בטונדרן שבדנמרק.

בין שתי מלחמות העולם

אוניות המלחמה הראשונות בעולם שתוכננו במקור כנושאות מטוסים היו אה"מ הרמס (95) הבריטית שנכנסה לשירות ביולי 1923, וההושו היפנית שנכנסה לשירות בדצמבר 1922. נושאות המטוסים הראשונות של חיל הים האמריקני היו הלנגלי (CV-1) שהוסבה לנושאת מטוסים בשנת 1920, הלקסינגטון (CV-2) והסרטוגה (CV-3), שנכנסו לשירות בשנת 1928.

אמנת וושינגטון שנחתמה ב-1922 בין חמש המעצמות הגדולות (ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת, איטליה ויפן) נועדה למנוע מרוץ חימוש ביניהן. כדי להשיג מטרה זו נקבעו מגבלות לבניית אוניות מערכה ונושאות מטוסים. פיתוח אוניות המערכה נעצר למעשה, אך פיתוח נושאות המטוסים המשיך, והחלה להיווצר נושאת המטוסים הייעודית, המטיסה מטוסים שפותחו במיוחד להמראה ולנחיתה על נושאת מטוסים. אמנת לונדון שנחתמה ב-1930 קבעה שלא יוקמו עוד נושאות מטוסים[1]. אולם בשנת 1935 החלה בריטניה בבניית ה"ארק רויאל"[2] שהושקה בשנת 1937[3].

נושאות המטוסים של שנות ה-30 הפעילו מטוסי סיור, תקיפה ויירוט, שעסקו בהגנה על ספינות ומפציצים ובתקיפת מטרות ימיות וקרקעיות. בגלל מגבלות השטח המטוסים היו קטנים, חד-מנועיים ובעלי כנפיים מתקפלות.

בין שתי מלחמות העולם, עלו רעיונות שונים לשימוש בנושאות מטוסים לצורכי שלום. היו שהציעו להרכיב על אוניות דואר אוירון שיוכל להוביל את הדואר במהירות רבה בעת התקרבות האונייה אל החוף[4]. נושאות מטוסים נייחות הוצעו לשימוש כאיים שטים באוקיינוס האטלנטי לצורך קשר מטוסים בין אירופה לאמריקה[5][6][7].

מלחמת העולם השנייה

בתחילת מלחמת העולם השנייה הופעלו נושאות מטוסים בחילות הים של יפן (10), בריטניה (7)[8] וארצות הברית (6). לגרמניה היו שתי נושאות מטוסים[9]. לצרפת הייתה נושאת מטוסים אחת ועוד שתיים שהיו באמצע הבנייה בעת כיבוש צרפת בשנת 1940[10]. לאיטליה הייתה נושאת מטוסים אחת[11]. נושאות מטוסים אלו של איטליה וצרפת לא נטלו חלק פעיל במלחמה. במהלך המלחמה נבנו נושאות מטוסים נוספות, לרבות נושאות מטוסים קלות (CVL). נושאות המטוסים נטלו חלק משמעותי במלחמה, והוכרו במהלכה כאוניות המלחמה העיקריות, בזכות חשיבותם של מטוסי הקרב - מעמד שהיה שמור בעבר לספינות הקרב. נושאות מטוסים אמריקאיות היו מטרה לתקיפות חוזרות ונשנות בחזית האוקיינוס השקט (במזרח הרחוק) מצד היפנים. נושאת המטוסים הגדולה ביותר שפעלה במלחמה הייתה נושאת המטוסים שינאנו היפנית, שנכנסה לשירות ב-19 בנובמבר 1944 והוטבעה כעבור עשרה ימים על ידי צוללת אמריקנית.

מבצעים בולטים

מבצעים ותקיפות בולטים במלחמת העולם השנייה בהשתתפות נושאות מטוסים:

טכנולוגיה

לנושאות מטוסים קיימת טכנולוגיה ייחודית שמטרתה היא המראה והנחתה של מטוסים על פלטפורמה צפה ביעילות. בימים הראשונים של נושאות המטוסים אמצעים אלו לא היו משוכללים דיים ותאונות רבות נגרמו בזמן הנחיתה. לעיתים מספר הטייסים שנפגעו במהלך נחיתה היה גדול ממספר הטייסים שנפגעו בקרב. סיפון נושאת המטוסים נחשב לאחת מסביבות העבודה העוינות והמסוכנות ביותר, ולכן נדרשים הליכים מסודרים, בקרה מתמדת, ומקצוענות רבה כדי שלא יתרחשו תאונות.

מעוט וכבל עצירה

מכיוון שאורך מסלול טיסה של נושאות המטוסים אינו ארוך דיו כדי לאפשר למטוסים להמריא ולנחות באופן עצמאי, נושאות מטוסים מצוידות בכמה אמצעי עזר המאפשרים המראה ונחיתה במסלול קצר. במקרה ואמצעי העזר לא עובדים כראוי נשקפת סכנה גדולה לטייסים ולמטוס, לכן אמצעי העזר נמצאים תחת תחזוקה מתמדת.

VFA-147 FA-18C Hornet catching arresting wire on USS Nimitz (CVN-68) 971106-N-6939M-269
מטוס F/A-18 נתפס בכבל עצירה

כדי להמריא נעזרים המטוסים במעוט - מתקן הנמצא ברובו מתחת למסלול, המתחבר לגלגל הקדמי של המטוס ומאיץ אותו למהירות הדרושה בעוצמה רבה, וכך הוא יכול להעלות לאוויר מטוס שצריך מסלול של 1,500 מטרים בכ-100 מטר בלבד. בנושאות מטוסים מודרניות הדבר נעשה על ידי בוכנת-קיטור המופעלת על ידי קיטור בלחץ גבוה.

כדי לנחות נעזרים המטוסים בכבל עצירה - כבל הנתפס בוו עצירה המותקן בחלקו האחורי של המטוס, ומאיט אותו עד לעצירה, למול לחץ של מערכת הידראולית. בנושאות מטוסים מודרניות קיימים ארבעה כבלי עצירה, מהחלק הקדמי עד האחורי. בנושאות מטוסים מהדורות הישנים חלק מהמטוסים היה מאוחסן בירכתי הספינה, כך שנחיתה לא טובה הייתה עלולה לגרום למטוס הנוחת להתרסק אל המטוסים החונים. בנושאות המטוסים המודרניות מסלול הנחיתה פתוח כולו, והמטוסים חונים בצדדים במשטחים מיוחדים, וכך במקרה שמטוס מפספס את כבל העצירה, הוא יכול להמריא ולחזור לנחיתה נוספת.

מערכת הנחתה אופטית

FS CdG Optics
מערכת הנחתה אופטית בנושאת המטוסים שארל דה גול

בעיה נוספת היא קביעת זווית הגישה של המטוס לנחיתה. זווית הגישה האידיאלית של מטוס לסיפון נושאת המטוסים היא 3 מעלות. זווית גבוהה מדי או נמוכה מדי עלולה לרסק את המטוס. בנושאת המטוסים הראשונות היה אדם שתפקידו היה לכוון ידנית את הטייס לגישה בזווית המתאימה באמצעות דגלים. במטוסים סילוניים הדבר לא אפשרי, בשל מהירות הנחיתה הגבוהה של המטוס, ולכן הומצא על ידי רס"ן ה. גודהארט, מתקן שמשמש לנחיתה. המתקן הוא מראה שמשקפת זרקור המופנה לעיני הטייס הנוחת בזווית של 3 מעלות, כאשר עליה או לצידה פסים מאכנים. כך הטייס יכול לקבל בכל זמן הנחיתה אינדיקציה מידית על זווית הנחיתה שלו ולשפר אותה. בחלק מנושאות המטוסים המתקן מחובר לגירוסקופ שמייצב אותה, כך שאפשר להשתמש בו גם בים סוער, כאשר הספינה מטלטלת. בנושאות מטוסים חדשות המתקן שוכלל באופנים שונים, אחד מהם הוא ראיה של האור רק בזווית המתאימה.

האי

רובו של סיפון נושאת המטוסים הוא משטח המראה ונחיתה למעט אזור המכונה "האי". זהו מעין בנין פלדה רב קומות, שמהווה את לב נושאת המטוסים ובו קיימים מכשירי בקרה שונים, מכ"מי הספינה, אנטנות שידור, מערכי בקרה ופיקוד, ומגדל פיקוח של הספינה.

סוגי נושאות מטוסים

בעולם קיימות נומטי"ם (נושאות מטוסים) שונות, עם מבנה שונה ומטרות שונות. באירופה רוב נושאות המטוסים ביבשת מתבססות על V/STOL (הסבר בהמשך), לעומת הנומטי"ם בארצות הברית ובכמה מדינות נוספות בעולם, מתבססות על CATOBAR (הסבר בהמשך). שני סוגי מטוסים אלו, הם המטוסים הבולטים ביותר בנושאות המטוסים בעולם. הספרדים, הבריטים, האיטלקים, ההודים והתאילנדים מחזיקים במטוסי ה-הארייר (וגם האמריקאים, מחזיקים גם הם אצל נושאות המסוקים שלהם) שמטוסים אלו הם מטוסי V/STOL. אצל הצרפתים נמצא המטוס דאסו ראפאל שזהו מטוס קרב, אצל הברזילאים נמצא המטוס A-4KU Skyhawk ואצל ארצות הברית נמצא המטוס F/A-18 הורנט, בשלוש מדינות אלו המטוסים הם מטוסי CATOBAR. נכון לשנת 2011 שתי נושאות מטוסים נוספות שמשרתות בסין ברוסיה (אחת כל אחת) אשר מתבססות על STOBAR (הסבר בהמשך). נושאות המטוסים מקבלות את סוגן לפי צורת ההמראה וההנחתה של המטוס, והמטוסים הבאים הם מטוסים ימיים אשר מתפרסות לכל נושאות המטוסים בעולם:

  • VTOL - המראה והנחתה אנכית = Vertical Take-Off and Landing.
  • V\STOL - המראה מטווח קצר/המראה אנכית והנחתה אנכית/הנחתה מטווח קצר = Short Take-Off and Vertical Landing.
  • STOVL - המראה מטווח קצר והנחתה אנכית = Short Take-Off and Vertical Landing.
  • TOBAR - המראה מטווח קצר, והנחתה על ידי כבלי עצירה = Short Take-Off But Arrested Recovery.
  • CATOBAR -המראה בסיוע הבליסטרה והנחתה על ידי כבלי עצירה = Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery.

הנעה גרעינית

נושאת מטוסים, כמו כל כלי שיט בגודלה, יכולה להיות מונעת במנוע דיזל או טורבינת קיטור. כל נושאות המטוסים האמריקאיות מונעות בדלק גרעיני. היתרון של הנעה בדלק גרעיני הוא הגדלת הטווח של נושאת המטוסים ללא כל צורך בתדלוק באופן משמעותי, אספקת חשמל לכל צורכי הספינה, אי תלות בספינה מתדלקת ובתהליך תדלוק שמגביל את תמרוני הספינה אחת לכמה ימים, ופינוי מקום גדול בנושאת המטוסים לדלק מטוסים במקום לדלק לנושאת המטוסים, מה שמאפשר פעולה רבה יותר של המטוסים ללא תדלוק של הספינה. עם זאת כור גרעיני בנושאת מטוסים מציב אתגרים בבניית הספינה ובתחזוקתה, ומחייב הגדלת משקלה בשל לוחות עופרת מסיביים שנבנים מכל עברי הכור, כדי לחסום את הקרינה הגרעינית.

נושאת המטוסים הראשונה שמונעת על ידי כורים גרעיניים, האנטרפרייז (CVN-65) האמריקנית, נכנסה לשירות בנובמבר 1961. מלבד ארצות הברית רק צרפת מפעילה נושאת מטוסים בהנעה גרעינית, נושאת המטוסים שארל דה גול (R91), מאפריל 2001.

נושאות מטוסים פעילות (2019)

INS Viraat (R22) Malabar 07
נושאת המטוסים ההודית ויראט
FlightOps launch
סיפון נושאת המטוסים האמריקנית אברהם לינקולן
An F-A-18C Hornet launches from the flight deck of the conventionally powered aircraft carrier
מטוס F/A-18C ממריא מנושאת המטוסים קיטי הוק
CVN-69-SPIE-training
תרגיל חילוץ בנושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר - צילום ממסוק סי הוק

נושאות המטוסים הבריטיות נטלו חלק עיקרי במלחמת פוקלנד בשנת 1982, ונושאות המטוסים האמריקניות נטלו חלק עיקרי בעימותים הצבאיים במפרץ הפרסי, באפגניסטן ובעיראק. ארצות הברית היא המפעילה העיקרית של נושאות המטוסים - כל נושאות המטוסים בעולם נושאות כ-1,250 כלי טיס, ו-10 הנושאות האמריקניות מובילות מעל 1,000 מתוכם. נושאות המטוסים של מדינות אחרות מובילות בממוצע כ-25 כלי טיס כל אחת בלבד. נושאות מטוסים חדשות מפותחות בנפרד בצרפת, הודו, איטליה, סין, רוסיה, ספרד, ארצות הברית ובריטניה. בשנת 2016 אה"מ אילסטריוס (R06), ששירתה מיוני 1982 הוצאה משירות. קודם לכן היו לבריטניה שלוש נושאות מטוסים, אך אה"מ ארק רויאל (R07), מנובמבר 1985, הוצאה משירות במרץ 2011 ואה"מ אינווינסיבל, (R05) מ-1977, הוצאה משירות ב-2005, אך כיום אין בשירותה נושאת מטוסים פעילה והיא מפתחת 2 נושאות מטוסים: נושאת המטוסים המלכה אליזבת ונושאת המטוסים נסיך ויילס.

נושאות המטוסים מסדרת נימיץ

נושאות המטוסים האמריקניות מסדרת נימיץ, על שם האדמירל צ'סטר נימיץ, הן נושאות המטוסים הגדולות ביותר בעולם. הנושאת הראשונה בסדרה, נימיץ (CVN-68), נכנסה לשירות במאי 1975. הנושאת העשירית והאחרונה בסדרה, ג'ורג' בוש (CVN-77), הושקה ב-7 באוקטובר 2006, ונכנסה לשירות בינואר 2009. בנושאות מטוסים אלו יש חידושים טכנולוגיים רבים. החל מתהליך הבנייה שנעשה בבניה מודולרית שמארגנת ומפחיתה את זמן הייצור שלהן. דרך בניית הכורים הגרעיניים, וכל המתלווה להם, ועד בשכלול מכשירים קיימים.

תוכניות לעתיד

ארצות הברית: שתי נושאות מטוסים מסדרת ג'רלד פורד

  • ג'ון קנדי (CVN-79), ב-2020 - בבנייה
  • אנטרפרייז (CVN-80), ב-2025 - בתכנון

בריטניה:

  • המלכה אליזבת השנייה (CVF), נמסרה לצי הבריטי ב-7 בדצמבר 2017, תוכרז כמבצעית ב-2020.
  • נסיך ויילס (CVF), ב-2016 - בבנייה

הודו:

הרפובליקה העממית של סין:

  • סין משפצת שתי נושאות מטוסים סובייטיות - מדגם קייב ומדגם מינסק, ואת נושאת המטוסים האוסטרלית מלבורן - שלושתן עתידות להיכנס לשירות ב-2015

רוסיה:

צרפת:

  • (PA2)- בתכנון, עדיין ללא שם

אוסטרליה:

  • קנברה (LHD-02), ב-2014 - בבנייה (נושאת מסוקים)
  • אדלייד (LHD-01), ב-2016 - בבנייה (נושאת מסוקים)

טורקיה:

מתככנת לבנות נושאת מטוסים[13].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נחתם החוזה הימי לונדון 1930, דבר, 23 באפריל 1930
  2. ^ אנגליה יוצרת נקודות עמדה, דבר, 30 באוגוסט 1935
  3. ^ נושאת אוירונים חדשה לאנגליה, דבר, 15 באפריל 1937
  4. ^ האוירון והספינה, דואר היום, 10 בנובמבר 1919
  5. ^ איים שטים, דואר היום, 31 בדצמבר 1928
  6. ^ אניה - תחנה לאוירונים בלב ים, דבר, 21 באוגוסט 1934
  7. ^ שואבנלאנד אמנם הוטבעה, הבוקר, 25 באוקטובר 1939
  8. ^ ב-צ'מברליין על המצב, הצופה, 19 באוקטובר 1939 כתוב שהיו לבריטניה שש ואחת טובעה באוקטובר 1939.
  9. ^ כוחות המעצמות בים, דבר, 12 באפריל 1940
  10. ^ אניות צרפתיות במארטיניק, הצופה, 11 ביולי 1940
  11. ^ הצי של מוסוליני ביום פרוץ המלחמה, הבוקר, 14 בנובמבר 1940
  12. ^ סוכנויות הידיעות, צפו: נחיתה ראשונה על נושאת המטוסים הסינית, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
  13. ^ "ארדואן הולך על נושאת המטוסים הטורקית הראשונה - היא תיבנה במספנות באיסטנבול ותיהיה מוכנה ב-2021". patrioti (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2019.
X-32

מטוס הבואינג X-32 הוא המתחרה המפסיד בתחרות "מטוס תקיפה משותף" הידוע בראשי התיבות JSF (תוכנית Joint Strike Fighter).

ב-1990 השיקה הסוכנות למיזמי מחקר מתקדם את מיזם מטוס הקרב קל המשקל השיתופי (Affordable Lightweight Fighter Project). בערך באותו הזמן מיזם ארגון טכנולוגיית התקיפה המתקדמת (The Joint Advanced Strike Technology) יצא לדרך. ב-1994 הקונגרס האמריקאי ציווה לאחד את שני המיזמים למיזם אחד בשם פרויקט מטוס תקיפה משותף (Joint Strike Fighter).

חברות רבות לקחו חלק בשלב הראשון של הפרויקט, שכרך שירטוט דגמי מטוסים להגשה למשרד ההגנה. ב-16 בנובמבר 1996, רק לחברות בואינג ולוקהיד מרטין הוענק חוזה, המאפשר להם לייצר שני דגמי מטוסים כרצונם. בין סעיפי החוזה, נדרש שהמטוסים יוכלו לבצע המראה ונחיתה רגילה, המראה ונחיתה על נושאת מטוסים, והמראה ונחיתה אנכית. כמו כן ציפו מהמטוסים שיהיו בעלי יכולות לתקוף מטרות קרקע בעזרת מערכות מתקדמות. חברת מקדונל דאגלס, שנכשלה בשלב הראשון של הפרויקט, נקנתה על ידי בואינג. לבואינג היה חיסרון בידע בבניית מטוסי קרב ולכן צירפה את הצוות של מקדונל דאגלס לצוות שלהם.

דבר שמפריד פרויקט זה מפרויקטים אחרים הוא האיסור על החברות להשתמש בכספן הפרטי כדי לכלכל את הפיתוח. לכל חברה ניתן הון של 750 מיליון דולר כדי לייצר שני מטוסים – כולל אוויוניקה, חומרה ותוכנה. מגבלה זו נועדה כדי לצמצם את עלויות הייצור וטכניקות ההרכבה, וגם מנעה מכל אחת מן החברות, בואינג או לוקהיד מרטין, מלפשוט את הרגל במאמץ לזכות בתחרות חשובה שכזו.

הטיסה הראשונה של המטוס מדגם X-32A (שנועד למבחני המראה ונחיתה רגילים ועל נושאת מטוסים) נערכה בספטמבר 2000, מבסיס בואינג שבפלמדייל לבסיס חיל האוויר אדוארדס. הדגם השני של המטוס, X-32B, הציג המראה ונחיתה אנכית באופן מאוד דומה לזה של ההוקר סידלי הרייר, באמצעות דחף וקטורי. הצוות של המתחרים, לוקהיד מרטין, השתמש בחלופה אחרת, מסוכנת יותר אך עם זאת מוצלחת יותר, להמראה אנכית: מניפת מעלית (lift-fan). מבחני הטיסה של שתי החברות נערכו עד ליולי 2001.

בשנת 2005, הועבר מטוס הבואינג X-32 למוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקאי בדייטון, אוהיו. במהלך שהותו במוזיאון התדרדר מצבו מאוד. הוא נמצא באחד ממוסכי המטוסים במתקן שיחזור יחד עם מטוס ה-YF-23 (האלמנה השחורה). שני המטוסים ישוקמו, ויהיו בהאנגר המוזיאון למטוסים ניסיוניים.

אוניית מלחמה

אוניית מלחמה היא ספינה שמטרתה העיקרית היא לוחמה ימית. אוניית מלחמה נושאת צוות, חימוש, תחמושת ואספקה עבור הצוות והמערכות השונות, אך בניגוד לאוניות אזרחיות, אוניית מלחמה אינה נושאת מטען או נוסעים מעבר לצוותה. אוניות מלחמה נבנות בדרך כלל בדרך שונה מאוניית סוחר: הן נושאות חימוש, ובדרך כלל הן מוגנות ויכולות לספוג נזק משמעותי ללא פגיעה ביכולת השיט והלחימה. אוניות מלחמה הן בדרך כלל מהירות יותר ובעלת כושר תמרון רב יותר מאוניות סוחר. אוניות מלחמה שייכות בדרך כלל לחיל ים או צי מלחמה, אך היו מקרים בהיסטוריה בהם הופעלו אוניות מלחמה על ידי יחידים או חברות מסחריות.

למרות הבחנה זו, בעת מלחמה עשוי ההבדל שבין אוניות מלחמה לאוניות סוחר להיטשטש. בעת מלחמה מורכב לעיתים חימוש על אוניות סוחר, והן עשויות לשמש כאוניות עזר, כפי שהיו אוניות Q במלחמת העולם הראשונה, או אוניות סוחר חמושות ששימשו אף כנושאות מטוסים קלות במלחמת העולם השנייה. עד המאה ה-17 היה מקובל לגייס אוניות סוחר לשירות מלחמתי, ולעיתים היה צי המלחמה מורכב ממספרים גדולים של אוניות סוחר מגויסות, יותר מחצי מעוצמתו. אוניות סוחר כמו גליאונים נשאו חימוש גם שלא בעת מלחמה, כדי להתמודד עם איום מצד שודדי ים. מאידך, באוניות מלחמה נעשה לעיתים שימוש המתאים יותר לאוניית סוחר, בעיקר לצורך הובלת גייסות. שימוש כזה נעשה על ידי הצי הצרפתי במאה ה-18, ועל ידי הצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה.

אקאגי (נושאת מטוסים)

אקאגי (ביפנית: 赤城; "טירה אדומה") הייתה נושאת מטוסים של הצי הקיסרי היפני שנטלה חלק במתקפה היפנית על פרל הארבור בהוואי. היא טובעה ב-5 ביוני 1942 לאחר התקפה של מטוסי הצי האמריקאי במהלך קרב מידוויי.

אקאגי נבנתה במספנות קורה ביפן כמשחתת קרב כבדה, אך הושלמה כאחת משתי נושאות המטוסים הגדולות של יפן בחודש מרץ 1927. הספינה עברה בנייה מחדש בשנים 1938-1935, במהלכן נבנה סיפון המראה בגודל מלא משמאל לגשר הפיקוד. הספינה פעלה במימי סין במהלך השנים שלאחר מכן, והייתה ספינת הדגל של הצי הקיסרי היפני במתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941.

האקאגי אף הובילה כוחות משימה נוספים באוקיינוס ההודי ודרום מזרח אסיה, שטיבעו את נושאת המטוסים הבריטית הרמס, הסיגו את בעלות הברית מסומטרה וג'אווה ואף הגיעו לדרווין שבצפון אוסטרליה.

ב-4 ביוני 1942 הובילה אקאגי את הצי היפני בקרב מידוויי ונפגעה צפונית לאיים אלו ממפציצים ששוגרו מנושאות המטוסים האמריקניות אנטרפרייז ויורקטאון. אש פרצה בספינה וניסיונות הצלתה עלו בתוהו. משחתות יפניות הטביעוה סופית בטורפדו למחרת.

ארקייד (קומיקס)

ארקייד (באנגלית: Arcade, ארקייד) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Marvel Team-Up #65 מינואר 1978, ונוצרה על ידי הכותב כריס קלרמונט והמאייר ג'ון ביירן.

שמו האמיתי של ארקייד אינו ידוע. הוא סיפר מספר גרסאות שונות של עברו כדי לבלבל את יריביו, ומקור אחד טוען כי הוא היה בנו המפונק של מיליונר מבוורלי הילס, קליפורניה. כאשר אביו הודיע כי לא יקבל דמי כיס, הוא הרג את אביו, ירש את כל כספו וגילה כי הוא בעל כישרון וחיבה לרצח. בתחילה ניסה ארקייד להפוך למתנקש להשכרה, אך השתעמם משיטות הפעולה הרגילות וחשב על דרכי התנקשות הגורמות לו בידור. הוא השתמש בכספו הרב לתכנון ויצירת מלכודות רצח מתקדמות, המוסוות כפארק שעשועים ומכונות על ידו "עולם הרצח". הוא יצר לעצמו שם בעולם המתנקשים כמתנקש יקר אך יעיל, ונשכר להרוג גיבורי ונבלי-על שונים.

בין משתתפי עולם הרצח נמנים כקפטן בריטניה, ספיידרמן, קבוצות אקס פקטור, אקסקליבר ואקס פורס, דדפול והרקולס, איירון מן, הדבר, הלקאט ואלקטרה. קורבנות נוספים, הכוללים נבלי-על, כללו את הגובלין הירוק, נורת'סטאר, דוקטור דום, גוסט ריידר, המיקרונאוטים ורבים אחרים. אחרי עימות נוסף עם קבוצת אקסקליבר, ארקייד חטף את אדם אקס ושאטרסטאר. לתדהמתו הרבה, השניים תקפו הרגו את עובדיו ושאטרסטאר ניסה להורגו, ללא הצלחה. לפני שחטף את וולברין וגמביט הרג ארקייד את עוזרתו, לאחר שחש כי היא מנסה להתקרב אליו מבחינה רומנטית. הוא האחראי להרס עיר המוטאנטים, לאחר שקיבל חוזה להתנקשות בחיי ריקטור.

דמותו מופיעה כנבל הראשי בהרצות Avengers Arena ו-Avengers Undercover מהרצת הכותרים "מארוול עכשיו!". ביום הולדתו ה-29, הוא מחליט כי קהילת הנבלים חשה זלזול כלפיו, חוטף 16 גיבורי-על בגיל ההתבגרות ומציב אותם בגרסה של עולם הרצח הממוקמת באנטארקטיקה, ומורה להם להלחם עד המוות. אחדים מהגיבורים נהרגים, והניצולים משוחררים בעוד ארקייד נראה מעלה את הקרבות שהתרחשו ל-YouTube. חודשים לאחר מכן, ניצולי "עולם הרצח" מובלים בידי קאלן בלודסטון לאומת באגליה כדי להרוג את ארקייד. הוא נהרג במתקפת קרינה מרוכזת בידי הזמט, אך נראה מאוחר יותר בחיים בתאי המאסר של אדוני הרשע. מתגלה כי הזמט הרגה שיבוט שנוצר בידי אדוני הרשע במטרה להסית את הגיבורים נגד האוונג'רס ולהצטרף לקבוצתם. ארקייד נראה לאחר מכן קשור לחזית נושאת מטוסים מעופפת שנגנבה מסוכנות הביון S.H.I.E.L.D, ומפעיל מתקני עולם רצח חדשים בלאס וגאס וקוני איילנד.

הצי הסובייטי

הצי הסובייטי (ברוסית: Военно-морской флот СССР) היה הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ברית המועצות. צי זה, שכונה לעיתים קרובות בשם "הצי האדום", נועד למלא תפקיד מרכזי במלחמה כוללת אפשרית בין כוחות ברית ורשה לכוחות נאט"ו, ועליו הוטלה המשימה למנוע העברת תגבורות בדרך הים אל מערב אירופה. מלחמה שכזו לא פרצה אומנם, אך הצי הסובייטי עדיין היה פעיל ביותר בתקופת המלחמה הקרה.

הצי הסובייטי נחלק לכמה ציי-משנה: צי הים הצפוני, צי האוקיינוס השקט, צי הים השחור והצי הבלטי. השייטת בים הכספי הייתה עצמאית למחצה, וכפופה מבחינה מינהלית לפיקוד צי הים השחור. השייטת באוקיינוס ההודי הייתה תחת פיקוד צי האוקיינוס השקט. יחידות אחרות של הצי הסובייטי כללו את זרוע האוויר של הצי, חיל הרגלים של הצי (חיל הנחתים) ויחידת הארטילריה החופית. בסיום המלחמה הקרה ב-1991 אורגן הצי הסובייטי מחדש והפך לצי הרוסי.

הצי הצרפתי

הצי הצרפתי (בצרפתית: Marine nationale française, נקרא באופן רשמי בצרפת הצי הלאומי ולעיתים נקרא לה רויאל) הוא הזרוע הימית של הצבא הצרפתי. שורשיו הם לפחות לפני 1624, והוא אחד מחילות הים העתיקים ביותר ולקח חלק מרכזי בהקמת האימפריה הקולוניאלית הצרפתית. כיום הוא אחד משלושת הציים היחידים המוגדרים כ"מים כחולים" - ציים בעלי יכולת פעולה רחבת טווח כבמימי האוקיינוסים השונים (השניים האחרים הם חיל הים של ארצות הברית וחיל הים הבריטי). תפקידי הצי כוללים הגנה על האינטרסים של צרפת בחו"ל, ושמירה על היציבות העולמית.

הצי כולל חמישה ענפים: מערך הכוח הפעיל, מערך הצוללות, מערך התעופה, חיל הנחתים (כולל קומנדו ימי), ומערך השיטור הימי.

כצי המוגדר כ"מים כחולים", הוא מפעיל מגוון רחב של אמצעי לחימה. ובכללם נושאת מטוסים בעלת הנעה גרעינית, צוללות מונעות גרעין, פריגטות, ספינות ביון מתקדמות כגון דיופיי דה לום (A 759),, ספינות סיור וספינות תמיכה.

המוטו של הצי: "כבוד למדינה, ערכים, ומשמעת", ומילים אלו חקוקות על סיפונה של כל ספינה בצי.

הצי הרוסי

הצי הרוסי (ברוסית: Военно-Морской Флот, ВМФ России; בתרגום חופשי: "הצי הימי הצבאי של רוסיה") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והוא חיל הים של רוסיה. זהו הצי הגדול ביותר באירופה, כשברשותו למעלה מ-200 כלי שיט מתוכם 72 צוללות

רשמית, הצי הרוסי המודרני הוקם ב-17 בינואר 1992, אולם הצי הרוסי רואה את עצמו כיורש של הצי של הצאר פיוטר הגדול שייסד לראשונה את הצי הרוסי הקיסרי ב-30 באוקטובר 1696.

יום ראשון אחרון של חודש יולי נחשב ל"יום הצי" ונחגג משנת 1939. בצי הרוסי משרתים כ-148 אלף ימאים.

הצי השישי של ארצות הברית

הצי השישי של ארצות הברית (באנגלית: United States Sixth Fleet) היא יחידה מבצעית של הצי האמריקני הפועלת תחת פיקוד אירופה.

חיל הים הברזילאי

חיל הים הברזילאי (בפורטוגזית: Marinha do Brasil) הוא חיל הים הגדול ביותר באמריקה הלטינית. חיל הים של ברזיל כולל נושאת מטוסים אחת, מספר פריגטות שנבנו בארצות הברית ובבריטניה, קורבטות שנבנו בברזיל וכן מספר צוללות בעלות הנעת דיזל-חשמל. כמו כן, חיל הים הברזילאי כולל את כוח הנחתים השני בגודלו בעולם.

יורקטאון (CV-5)

יורקטאון (CV-5) הייתה נושאת מטוסים מנושאות המטוסים מסדרת יורקטאון של צי ארצות הברית.

יורקטאון נקראה על שם קרב יורקטאון במלחמת העצמאות של ארצות הברית, נכנסה לשירות ב-30 בספטמבר 1937. שירתה באוקיינוס האטלנטי עד אפריל 1939 ואז הועברה לאוקיינוס השקט. באביב 1941 שבה לאוקיינוס האטלנטי והשתתפה שם בליווי שיירות. היא הועברה שנית לאוקיינוס השקט ב-16 בדצמבר 1941.

יורקטאון השתתפה עם אנטרפרייז בפשיטה על איי גילברט. אחר כך פשטה על בסיסים יפניים בגינאה החדשה. בקרב ים האלמוגים השתתפו מטוסיה בהטבעת נושאת מטוסים יפנית קלה וגרמו נזק לנושאת מטוסים נוספת. לאחר שנפגעה בהתקפת מטוסים יפנים באותו קרב חזרה לפרל הארבור ושם תוקנה בחיפזון, תיקון שהסתיים במועד לפני קרב מידוויי ביוני 1942. היא השתתפה בקרב יחד עם שתי אחיותיה. מטוסיה ומטוסי האנטרפרייז הטביעו ארבע נושאות מטוסים יפניות. יורקטאון נפגעה מפצצות וטורפדות אוויריות יפניות. צוותי בקרת נזקים פעלו להצילה ולגרור אותה למקום מבטחים, אך ב-6 ביוני היא נפגעה שוב בטורפדות שירתה צוללת יפנית, וטבעה בבוקר שלמחרת.

יורקטאון עוטרה בשלושה כוכבי קרב.

ב-19 במאי 1998 התגלתה האונייה הטבועה על קרקעית האוקיינוס בעומק של חמישה קילומטרים על ידי צוות חוקרי מצולות בראשותו של רוברט בלארד, ותועדה במקום מנוחתה האחרון.

מכונית ספורט

מכונית ספורט היא מכונית מהירה ובעלת מבנה נמוך. לרוב מדובר במכונית פתוחה, בעלת שני מושבים, שתי דלתות, מנוע גדול וחזק, האצה מהירה ובלימה חדה, ללא תא מטען גדול. מכוניות ספורט מתאפיינות בגוף הנבנה מחומרים קלים כדוגמת אלומיניום, פלסטיק וסיבי פחמן אשר מעניקים למכונית מסוג זה ביצועים גבוהים ונהיגה מהנה.

מכונית הספורט קרובה למכונית המרוץ, ויצרניות רכב אשר מייצרות דגמי מכוניות ספורט לרוב מייצרות גם מכוניות מרוץ. על יצרניות מכוניות הספורט נמנות פורשה, פרארי, למבורגיני, לוטוס, מקלארן, אסטון מרטין, בוגאטי וקייטרהאם.

מעוט

מָעוֹט (מוכר גם בשם קטפולטה) הוא מתקן שמזניק מטוסים בנושאת מטוסים.

מעצור אוויר

מעצורי אוויר (באנגלית: Air brakes) בתעופה הם סוג של משטחי שליטה המשמשים מטוסים לצורך הפחתת מהירות בעת נחיתה.

מעצורי אוויר שונים מספוילרים בכך שמעצורי אוויר מיועדים להגדיל את כוח הגרר תוך יצירת שינוי מועט בכוח העילוי בעוד שספוילרים מפחיתים את כוח העילוי של הכנף בצורה משמעותית על ידי יצירת הזדקרות בצורה מבוקרת. היתרון של מעצורי האוויר על פני הספויילרים הוא בכך שבמקרים רבים הם מגדילים את קצב ההנמכה ללא פגיעה משמעותית במהירות המטוס.

לרוב, המאפיינים של מעצורי האוויר והספוילרים דומים ופעילותם משולבת. רוב מטוסי הנוסעים המודרניים מצוידים במעצורי אוויר וספוילרים משולבים. השימוש בספוילרים בעת נחיתה מפחית את כוח העילוי של המטוס בצורה דרמטית ובכך מעביר את משקל המטוס מהכנפיים לכני הנחיתה מה שמאפשר לבלמים המכניים בגלגלים לבלום בצורה יעילה יותר עם סיכוי נמוך יותר להחליק על המסלול. בנוסף, צורתם של הספוילרים בעת פתיחתם יוצרת כוח גרר ומסייעת לאפקט הבלימה. היפוך דחף המנועים מסייע גם הוא להפחתת מהירות המטוס לאחר הנחיתה.

מטוס התקיפה הימי הבריטי, בלקבורן בוקניר, שתוכנן בשנות ה־50 מצויד במעצור אוויר בצורת חרוט בחלקו האחורי של גוף המטוס אשר מתפצל בעת פתיחתו לשני חלקים הנפתחים לצדדים בצורה הידראולית. בנוסף זה עוזר לקצר את אורכו של המטוס בעת חניה על נושאת מטוסים.

למטוס הקרב הרוסי סוחוי־30 יש מעצור אוויר ממש מאחורי תא הטייס.

נושאות המטוסים מסדרת נימיץ

נושאות המטוסים מסדרת "נימיץ" הן סדרת נושאות מטוסים המשרתות בצי ארצות הברית, ומונעות באנרגיה גרעינית. האונייה הראשונה בסדרה, נימיץ (CVN-68), נכנסה לשירות במאי 1975, והאחרונה בסדרה, ג'ורג' ה' ו' בוש (CVN-77), הושקה ב-7 באוקטובר 2006, ונכנסה לשירות בשנת 2009. אלו הן אוניות המלחמה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, והן מן האוניות הגדולות ביותר שנבנו בכלל. כל אונייה נושאת עליה כוח אווירי גדול ומודרני, והן מהוות את אחד הסממנים לעוצמתה של ארצות הברית כמעצמת על. בצי ארצות הברית ניתן לאוניות אלה הסימול CVN, שמורכב מ-CV שהוא הקוד שמציין נושאת מטוסים ו-N שמציין גרעינית, ומספריהן הסידוריים הם 68 והלאה.

יש המחלקים את עשר נושאות המטוסים מסדרה זו לשתי סדרות: הראשונה, בת שלוש אוניות – נימיץ, אייזנהאור ווינסון, והשנייה – שבע האוניות שנבנו מהאונייה רוזוולט ואילך. זאת בשל השיפורים והשינויים הרבים שהוכנסו בהן. ואולם, צי ארצות הברית מתייחס לכל עשר האוניות כאל אותה סדרה, והאוניות הישנות יותר משודרגות לרמתן של האוניות החדשות עם השנים.

נמל התעופה הבינלאומי הוניארה

נמל התעופה הבינלאומי הוניארה (באנגלית: Honiara International Airport), לשעבר שדה הנדרסון (באנגלית: Henderson Field).

נמל התעופה ממוקם באי גוודלקנל באיי שלמה.

זהו הנמל הבינלאומי היחיד של איי שלמה והוא נמצא שמונה קילומטרים מעיר הבירה הוניארה.

השליטה בנתיבי הטיסה הייתה הגורם לקרב על שדה הנדרסון בקרב גוודלקנל במהלך מלחמת העולם השנייה.

שדה הנדרסון נקרא על שם נחת מארינס אמריקני, לופטון הנדרסון, טייס שנהרג בקרב מידוויי, בעת שהוביל את הטייסת בפעולה נגד נושאת מטוסים יפנית והפך לטייס הימי הראשון שנהרג בקרב.

סדרה (אונייה)

סדרה באוניות היא קבוצת אוניות שיוצרו על פי אותו תכנון. זאת, להבדיל מסוג אונייה, המצביע על ייעוד דומה (כמו מכלית), או על קבוצת גודל דומה (כמו גדלים שונים של אוניות צובר). כך למשל, קארל וינסון (USS Carl Vinson) היא נושאת מטוסים מסדרת נימיץ.

במהלך בנייתן של סדרות אוניות מוכנסים שינויים שונים בין אונייה לאונייה, בשל התפתחות טכנולוגית, דרישה של המזמין, בעיות הנדסיות וכלכליות, ועוד. כאשר השינויים אינם גדולים מתייחסים לאוניות כאל סדרה אחת; מרמת שינויים מסוימת ומעלה מתחילים להתייחס אל האוניות החדשות כאל תת-סדרה, או כאל סדרה חדשה אם השינויים גדולים למדי. לעיתים ההבחנה בין סדרה אחת לשנייה אינם כה ברורים, וישנן התייחסויות שונות לנושא. כך למשל, יש הרואים בסדרת נושאות המטוסים נימיץ שתי תת-סדרות: שלוש הראשונות הן תת-סדרה אחת, ושבע הבאות הן תת-סדרה שונה, בשל השינויים הרבים שהוכנסו בהן. עם זאת, צי ארצות הברית רואה בהן סדרה אחת.

לעיתים מזומנות מתבטא הקשר בין האוניות בסדרה בשמותיהן. בסדרת הצוללות טרפלגר של הצי המלכותי הבריטי נקראות כל הצוללות בשמות המתחילים באות T: טורביולנט (Turbulent), טיירלס (Tireless) ו-טורביי (Torbay). בסדרת הסיירות טיקונדרוגה של צי ארצות הברית נקראות כל האוניות על שם קרבות בהם השתתף צבא ארצות הברית: יורקטאון, בנקר היל, גטיסברג, ואנציו.

סיירת (אונייה)

סיירת (cruiser) היא טיפוס של ספינת מלחמה, ששמה והגדרת תפקידה השתנו במידה רבה במהלך השנים. כיום מהוות סיירות את אוניות השטח הכבדות ביותר שבשימוש ציי העולם (למעט נושאות מטוסים, שאינן אוניות שטח במובן הצר), ואולם בעבר היו סיירות אוניות המלחמה המשניות, שניות בגודלן לאוניות מערכה, ובזמן המלחמות הנפוליאוניות היה המונח "סיירת" ביטוי למשימה ולא לסוג אונייה; בדרך כלל מילאו פריגטות משימות אלה.

צי ארצות הברית

הצי האמריקני (באנגלית: USN - United States Navy) - הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית והצי הגדול בעולם. נכון לאוגוסט 2019 הצי כולל 290 ספינות ומעל 3,700 מטוסים. משרתים בו 335,469 חיילים סדירים (מתוכם 55,485 קצינים), 101,583 חיילי מילואים ובנוסף עוד 274,854 אזרחים. ראשיתו בצי הקונטיננטלי שהוקם במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775–1783). הצי הקונטיננטלי היה כפוף למשרד המלחמה האמריקני עד להקמת משרד הצי (1798). משנת 1947 הצי כפוף למחלקת ההגנה.

שארל דה גול (נושאת מטוסים)

נושאת המטוסים שארל דה גול היא נושאת המטוסים היחידה אשר מופעלת כיום בצי הצרפתי. והיא קרויה על שמו של נשיא צרפת לשעבר הגנרל שארל דה גול.

קדמו לה תשע נושאות מטוסים קטנות יותר, והיא הראשונה אשר מופעלת על ידי כור גרעיני מבין נושאות המטוסים הצרפתיות, וכמו כן הראשונה המופעלת על ידי כור גרעיני מחוץ לצי ארצות הברית.

בנושאת המטוסים מוצבים מטוסי דאסו ראפאל M ו-E-2 הוקאיי, והיא מצוידת במערכות אלקטרוניות משוכללות ובטילי אסטר. הנושאת נחשבת לספינת הדגל של הצי הצרפתי, והשנייה בגודלה באירופה אחרי אדמירל קוזנצוב וככל הנראה החזקה ביותר.

שמה של נושאת המטוסים כפי שקבע פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת דאז, היה רישלייה, על שם הקרדינל רישלייה, אך ז'אק שיראק, שהיה ראש הממשלה החליף את השם לשארל דה גול.

בניית נושאת המטוסים הושלמה בשנת 1994. עלותה מוערכת ב-3 מיליארד אירו. היא נמצאת בשירות מאז 2001.

ב-21 בנובמבר 2001, צרפת החליטה לשלוח את שארל דה גול לאוקיינוס ההודי, במטרה לתמוך במבצע האמריקאי נגד אפגניסטן. כוח המשימה, שכלל את נושאת המטוסים, שלוש פריגטות ומכלית, הפליג ב-1 בדצמבר 2001.

לאחר פיגועי נובמבר 2015 בפריז החליטה צרפת לשלוח את נושאת המטוסים יחד עם כוחות נוספים במסגרת מבצע נחישות טבועה.

אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורחדאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתת • נושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוחסירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מוניתניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.