נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

נורית גוברין
Nurit Govrin
ענף מדעי ספרות
מדינה ישראל
תרומות עיקריות
חקר הספרות העברית

ביוגרפיה

נורית גוברין נולדה בתל אביב, בת לסופר ולמסאי ישראל כהן ואחות לחגית הלפרין. את הוויית הספרות העברית ספגה מילדותה. היא השלימה את לימודי התיכון שלה בבית הספר "תיכון חדש". לאחר שירותה בנח"ל הייתה זמן קצר חברת קיבוץ מעין ברוך. את לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל אביב בשנים 19611972. בשנת 1964 קיבלה תואר ראשון בספרות ותנ"ך ותעודת הוראה.[1] עבודת הדוקטור שלה נושאת את השם "העומר וש. בן-ציון עורכו". במוסד הזה החלה גם להורות, והיא עשתה בו את כל הדרך האקדמית עד למעלת פרופסור מן המניין, תואר שאותו קיבלה בשנת 1990.

נורית גוברין היא מהמובילות של תחום חקר הספרות העברית והוראתו. היא מילאה בארץ ומחוצה לה תפקידים ציבוריים הקשורים לתחום הספרות העברית. על פעילותה בתחום זכתה בשורה של פרסים, ובהם פרס ביאליק לספרות יפה בשנת 1998. חידושה העיקרי של נורית גוברין בחקר הספרות העברית והבנתה הוא בתפיסתה כרב-מערכת תרבותית והיסטורית שיש לה זיקות הדוקות לתחומים נוספים: התחום החברתי, הביוגרפי וההיסטורי. היא הקפידה על הצגה מפורטת ומוארת של התהליך ההיסטורי-תרבותי שהוביל את הספרות העברית ממרכזים שונים בעולם (מזרח אירופה, אמריקה) אל המרכז היחיד בארץ ישראל ובישראל. גוברין השתתפה במרבית מהכנסים של ברית עברית עולמית.

נורית גוברין כתבה ספרי מחקר רבים, ובהם פיתחה את תפיסת היסוד שלה. בין השאר כתבה מונוגרפיות על גרשון שופמן, דבורה בארון ואהרן מגד; ספרים העוסקים בחקר כתבי עת ספרותיים ובחקר חבורות ספרותיות; ואסופות של מאמרי ביקורת התייחסות וגילויים ראשונים מהארכיונים. תורתה שונה מתורת הספרות הכללית שפותחה באוניברסיטת תל אביב ולעיתים אף מנוגדת לה. גוברין היא גם מחלוצות המחקר הספרותי העברי הנוגע ליצירתן של סופרות עבריות. בשנת 1993 קיבלה את פרס קריב על ספרה "ברנר – 'אובד עצות' ומורה-דרך".

בשנת 2005 פרשה גוברין לגמלאות בתום ארבעים שנות הוראה ומחקר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לרגל המאורע הוגש לה "ספר יובל", אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. ספר יובל זה, "ממרכזים למרכזספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב) מציג באופן נרחב ומגוון את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה. מאז יציאתה לגמלאות ממשיכה גוברין לפרסם ספרים ומחקרים. לימדה בהתנדבות בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, למעלה מעשר שנים (עד תשע"ט/2018). משתתפת בכנסים בארץ ובעולם ומרצה בפני קהלים שונים במסגרות רבות. בשנת תש"ע (2010) זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו ובפרס עיריית רמת גן למפעל חיים בספרות.

בפברואר 1956 נישאה לשלמה גוברין, בנו של ח"כ עקיבא גוברין, בקיבוץ מעין ברוך. לבני הזוג נולדו שלושה בנים. נורית ושלמה גוברין היו נשואים עד מותו של שלמה באוגוסט 2009. לנורית גוברין 8 נכדים ו-4 נינים.

מספרי נורית גוברין

  • ראובן פאהן, מבחר כתבים, מחקר, מבוא, עריכה וביבליוגרפיה: נורית גוברין, הוצאת מסדה, 1969.
  • שי של ספרות, המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב והוצאת עקד, 1973.
  • מעגלים, רמת גן, הוצאת מסדה, אגודת הסופרים, 1975.
  • מפתחות, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • "העומר": תנופתו של כתב-עת ואחריתו, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1980.
  • שרשים וצמרות: רישומה של העלייה הראשונה בספרות העברית, פפירוס, 1981.
  • מאופק אל אופק: ג. שופמן חייו ויצירתו, שני כרכים, הוצאת יחדיו, 1982.
  • תלישות והתחדשות: הסיפורת העברית בראשית המאה ה-20 בגולה ובארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1985.
  • 'מאורע ברנר': המאבק על חופש הביטוי, יד בן צבי, 1985.
  • המחצית הראשונה: דבורה בארון - חייה ויצירתה, מוסד ביאליק, 1988.
  • דבש מסלע: מחקרים בספרות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1989.
  • ברנר - "אובד עצות" ומורה דרך, משרד הביטחון, 1991.
  • צריבה: שירת-התמיד לברנר, משרד הביטחון, 1995.
  • כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית, הוצאת כרמל, 1998.
  • קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרכים א - ב, הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, 2002.
  • נוסעת אלמונית: שלומית פלאום - חיים ויצירה, הוצאת כרמל, 2005.
  • ציפור חלוּמה - על שירתה של ציפי שחרור, אחרית דבר לספרה של ציפי שחרור, "עונה שנייה לאהבה", 2000.
  • קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרכים ג - ד, הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, 2008.
  • אהרן מגד: חסד החיים - דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי, הוצאת כרמל, (תשע"ב) 2011
  • קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרכים ה - ו, הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, 2015
  • עטרת קוצים - דברי סופרים בפרס ברנר, יחד עם רחל סטפק, הוצאת גוונים, 2017.

לקריאה נוספת

  • אבנר הולצמן, "קווים למפעלה המחקרי של נורית גוברין", בתוך: נורית גוברין, קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך א, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 10–21.
  • נורית גוברין, "לאחוז בשולי ההיסטוריה: דור שנות השלושים ומשהו – קטלוג חוויות", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 470–483.

ביבליוגרפיה:

  • כתבי נורית גוברין. ביבליוגרפיה (1950–2004). ערך: יוסף גלרון-גולדשלגר; השלים ועידכן: אבנר הולצמן. הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית, בית הספר למדעי היהדות אוניברסיטת תל אביב, 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם רותם, מחכה ל"חסידה" - וגמרה לימודיה ב"הצטיינות יתרה", מעריב, 29 ביוני 1964
הקודם:
יהושע קנז
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אריה סיון, אפרים קישון

1998
הבא:
אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק
5 בנובמבר

5 בנובמבר הוא היום ה-309 בשנה (310 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 56 ימים.

אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אהרן מגד

אהרן מגד (10 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"פ – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל בספרות (2003).

אירה יאן

אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; ‏1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".

גרשון שופמן

גרשון שוֹפְמן (נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה. חתן פרס ביאליק (תש"ז 1946) ופרס ישראל (תשט"ז 1956). אמן הסיפור הקצר וקצרצר.

הדאר

הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

העיתון נוסד בשנת 1921 כעיתון יומי, ולאחר שנה החל לפעול כשבועון. בשנות התשעים החל לצאת פעם בשבועיים ואחר כך כירחון ולבסוף כרבעון, בשיתוף עם ההיברו קולג' בבוסטון. בשנת 2005 נסגר עקב קשיים כלכליים.

עורכו הראשון היה מרדכי ליפסון, עם מערכת קולקטיבית (שמעון ברנשטיין, יום-טוב הלמן מנחם ריבולוב). משנת 1923 ועד מותו ב-1953 ערך את העיתון מנחם ריבולוב; בין השנים 1953–1958 משה מייזלש-עמישי; בשנת 1958–1959 חיים ליף, כעורך זמני; בין השנים 1959–1969 משה ינון; בין השנים 1970–1985 היה העורך יצחק עברי; אחריו, משנת 1985, העורך היה שלמה שמיר, עם העורכת הספרותית יעל פלדמן.

בשנת 2002 התמנה לעורך פרופ' לב חקק והוא ערך את "הדאר" עד סגירתו. כתב העת הפך לרבעון במתכונת חדשה וביריעה רחבה. הגיליונות היו חדשים בצורתם ובתוכנם והם כללו פרוזה, שירה, מחקרים בספרות עברית, לשון, אומנות יהודית, חינוך, מאמרים על הקהילה היהודית באמריקה, על העולם היהודי ועל ישראל, עולם המקרא, ביקורת ספרים, הזיכרון היהודי, עדות ישראל. בגליונות אלה השתתפו יוצרים חשובים מאמריקה ומישראל. בין המשתתפים מישראל היו א.ב. יהושע, משה שמיר, אהרן מגד, יצחק בן-נר, שמואל ורסס, אביב עקרוני, צבי צמרת, אמנון לורד, נורית גוברין וגרשון שקד.

לאחר סגירת "הדאר" החל לב חקק משנת 2006 והלאה לערוך את "הדור: השנתון העברי של אמריקה", המופיע כל שנה כספר ובו משתתפים יוצרים וחוקרים חשובים מישראל ומאמריקה.

העומר (כתב עת)

הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909). כל כרך הכיל שתי חוברות, כך שיצאו בסך הכל ארבע חוברות בשני כרכים. היה זה קובץ ספרותי-מדעי שעסק גם בשאלות הזמן והמקום. ייחודו של "העומר" היה בניסיון להעביר את המרכז הספרותי מהגולה לארץ ישראל. קשיים כלכליים בהוצאת כתב העת וחילוקי דעות לגבי אופיו ויעודו גרמו, בסופו של דבר, לסגירתו לאחר שנתיים בלבד. סיפורו הראשון של ש"י עגנון, "עגונות" - על שמו הוענק לסופר שם-העט שלו, "עגנון" - התפרסם בכרך השני, בחוברת השלישית של העומר.

חגית הלפרין

חגית הלפרין (נולדה ב-11 ביוני 1945), היא עמיתת מחקר באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ספרות ישראלית. מנהלת ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב ופרופסור לספרות עברית במכללת סמינר הקיבוצים. עבודת הדוקטור שלה נכתבה על המשורר אלכסנדר פן, וכותרתה: 'יסודות סטטיים ודינמיים ביצירת אלכסנדר פן וגלגוליהם' (אוניברסיטת תל אביב, 1987). הלפרין היא בתו של הסופר והמסאי ישראל כהן ואחותה הצעירה של חוקרת הספרות נורית גוברין.

חיים באר

חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, נפת סוסניצה, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום נפת בּוֹרְזְנָה, מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור. נודע במספר שמות עט, כגון בר יוחאי, ח.ב. צלאל, י.ח.ב., ויוסף חבר. בנוסף לשכלולים וחידושים ספרותיים, ברנר קנה לעצמו מוניטין בגין אורח חייו הסגפני ואומץ לבו לצאת נגד המוסכמות, הניכר באמרות ייחודיות כגון "אף על פי כן" ו"זכות הצעקה". תכונות אלו, יחד עם מותו הטרגי בפרעות תרפ"א, יצרו סביבו הילה שהפכה אותו לדמות כמעט אגדתית בתולדות הספרות והתרבות של ארץ ישראל.

ישראל כהן (סופר)

ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים. חתן פרס ברנר (1962) ופרס ביאליק לספרות יפה (1974). נודע בשמות העט "אלשי"ך", "י. בן-יצחק", "י. כ. מעיין", "קורא" ו"מגיב".

כיוונים חדשים

כיוונים חדשים הוא כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות. כתב העת יוצא לאור פעמיים בשנה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית בשותפות עם מוסד ביאליק.

שמו של כתב העת מעיד כי הוא המשך של כתב העת כיוונים שפסק לצאת לאור בשנות ה-90' לאחר כ-50 גיליונות. כקודמו מהווה כתב העת במה לדיונים מפורטים על עתידה של הציונות ועתיד העם היהודי בישראל ובגולה וכן לביקורת ספרות ומאמרים בנושאים קרובים. מייסד העיתון, עורכו והרוח החיה בו עד מותו היה אלי אייל (נפטר בספטמבר 2017).

כתב העת הוא פלורליסטי, מקיים חופש אקדמי ואינו מתערב בתכנים המייצגים לעיתים עמדות שונות מעמדתה הרשמית של ההסתדרות הציונית המוציאה אותו לאור. בין הכותבים בכתב העת ניתן למנות, לדוגמה, את הסופרים א"ב יהושע, אמנון שמוש ועמוס עוז, את חוקרי הספרות נורית גוברין, זיוה שמיר וגרשון שקד, את הפרופסורים אליעזר שביד, ניצה בן-דב, יצחק בן ישראל, רות גביזון, יחזקאל דרור, רחל אליאור, ועליזה שנהר, ואת חברי הכנסת לשעבר יוסי שריד וגד יעקבי.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) ‏Миха Йосеф Бердичевский) ‏(19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות: "מחניים", עורבא פרח", "קלונימוס ונעמי", "מרים" ועוד.

מנשר

מִנְשָׁר (בלועזית: מָניפֶסט) הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרותיו של אדם, תנועה או ארגון. מניפסט בדרך כלל עוסק בתחום הפוליטי והחברתי או בתחום התרבותי.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

ש. בן-ציון

ש. בן ציון הוא שם העט שבו נודע שמחה בן ציון אַלתֶר גוטמן (י"ג בכסלו תרל"א, 7 בדצמבר 1870 – כ"ז באייר תרצ"ב, 2 ביוני 1932) היה סופר, עורך ומוציא לאור, ממייסדי תל אביב.

שלמה צמח

שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי. חברו מנוער של דוד בן-גוריון, ומראשוני העלייה השנייה. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1944) ופרס ישראל לספרות יפה (תשכ"ה-1965).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.