נורווגיה

ממלכת נורווגיה (נכתב גם נורבגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה. לנורווגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים שלה. היא גובלת בשוודיה, רוסיה ופינלנד. היא חברה מייסדת של המועצה הנורדית וברית נאט"ו.

נורווגיה היא מדינה מודרנית מתועשת וכשכנותיה היא מובילה מדיניות רווחה מפותחת ומשק סוציאליסטי עם מיסוי פרוגרסיבי, לצד מעורבות ביחסים בינלאומיים ובדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע והסביבה. באופן מסורתי, יוקר המחיה בה הוא הגבוה בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת 2011 הגיעו עיר הבירה אוסלו ועיר הנפט סטוונגר, למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשת אירופה. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשת תרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הלאפי המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

על פי האטימולוגיה המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge) היא "הנתיב הצפוני" (Nor = צפוני gen = דרך).

ממלכת נורווגיה
Kongeriket Norge
Kongeriket Noreg
Flag of Norway Arms of the Kingdom of Norway
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוNorway in Europe (-rivers -mini map).svg
מוטו לאומי הכול בשביל נורווגיה
המנון לאומי הו, נאהב ארץ זו
יבשת אירופה
שפה רשמית נורווגית[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אוסלו
59°56′N 10°41′E / 59.933°N 10.683°E
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
האראלד החמישי
ארנה סולברג
הקמה
- הכרזה
- הכרה
היפרדות משוודיה
7 ביוני 1905
26 באוקטובר 1905
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
323,802 קמ"ר[3]
69 בעולם
5%
אוכלוסייה[4]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

5,372,191 נפש[3] 
120 בעולם
16.59 נפש לקמ"ר
202 בעולם
תמ"ג (PPP)[5]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

381,200 מיליון $ 
48 בעולם
70,958 $
12 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2017)

- דירוג עולמי

0.953 
1 בעולם
מטבע כתר נורווגי ‏ (NOK)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .no
קידומת בינלאומית 47
מפת נורווגיה היבשתית
איי סבאלברד צפונית לאירופה

לחצו כדי להקטין חזרה

נורווגיהשוודיהפינלנדרוסיהאסטוניהליטאדנמרקגרינלנדסבאלברדיאן מאייןהממלכה המאוחדתאיי פארושוודיהפינלנדSvalbard in Norway.svg
GeirangerFjord
נורווגיה מוכרת בפיורדים המרהיבים שלה. בתמונה ייראנגרפיורד, שיחד עם נרייפיורד הם אתרי מורשת עולמית.
Andelasnes
פיורד רומסדלס, והעיירה אונדלסנס
Flaggborg 17mai
נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005
Stortinget, Norway
הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו

היסטוריה

עדויות לנוכחות בני אדם בנורווגיה תוארכו לסביבות שנת 8,000 לפנה"ס. מאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורווגים הקדמונים. בסביבות 3,000 לפנה"ס החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק בחקלאות, כחלק מהמהפכה החקלאית.

התקופה הוויקינגיתהמאה ה־9 עד למאה ה־11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורווגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הם הקימו קשרי סחר נרחבים והתיישבו בחלק מן האזורים שאליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורווגיה מחולקת למספר רב של ממלכות קטנות. במשך למעלה מ־200 שנים נמשך תהליך האיחוד של נורווגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של אוסלו, מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד שנת 1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.

במהלך המאה ה־14 קטנה האוכלוסייה בנורווגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות, וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורווגיה, דנמרק ושוודיה - איחוד קאלמאר - החל מ־1450. האיחוד עוגן בחתימת המדינות על אמנה. תקופה זו תוארה באופן לאומי־רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב־1521 פרשה שוודיה מהאיחוד אולם נורווגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.

לאחר שדנמרק־נורווגיה תמכה בנפוליאון בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, נמסרה נורווגיה למלך שוודיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של צרפת, ולהרוויח את נורווגיה כשלל נוסף. בינואר 1814 נכנעה דנמרק ללחצי השוודים ומסרה לידיהם את נורווגיה. בזמן שהצבא השוודי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורווגיה חוקה, הכריזה על עצמאות ובחרה לעצמה מלך ב־17 במאי 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שוודיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח צבא לנורווגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורווגיה ושוודיה אוחדו באיחוד הקרוי לעיתים שוודיה־נורווגיה. למרות האיחוד זכתה נורווגיה למידת מה של אוטונומיה.

המאות ה־20 וה־21

בשנת 1905 בוטל האיחוד בין הממלכות, ושוודיה הכירה בעצמאות נורווגיה. ממשלת נורווגיה הציעה את כתר נורווגיה לנסיך הדני קרל. לאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו להוקון השביעי (Haakon VII) על שם מלכי נורווגיה העצמאית של ימי הביניים.

נורווגיה הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פלשו לנורווגיה כוחות גרמניה הנאצית ב־9 באפריל 1940. ההתנגדות בנורווגיה נמשכה כחודשיים והכיבוש הנאצי הושלם ב־10 ביוני. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בממלכה המאוחדת (בריטניה). הגרמנים הקימו ממשלת בובות תחת הנהגתו של וידקון קוויזלינג. הכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בנורווגיה, ב־8 במאי 1945. הכיבוש הנאצי של נורווגיה הפך את הנורווגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות.

נורווגיה הייתה בין המדינות שחתמו על אמנת נאט"ו ב־1949 ובין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות אך היא אינה חברה באיחוד האירופי, לאחר שפעמיים (בשנים 1972 ו־1994) נדחתה הצעה זו במשאל עם בפער קטן.

לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים התגלו מאגרי נפט בים הצפוני, ונורווגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות החינוך והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים רפואיים וחינוך גבוה חינם.

ב־22 ביולי 2011 אירעה מתקפת טרור בנורווגיה שכללה פיצוץ מכונית תופת בסמוך לקריית הממשלה שהביא למותם של 8 בני אדם ולנזק רב למבנים, ופיגוע ירי כשעתיים לאחר מכן, שבו נהרגו כ־69 בני נוער ועשרות נפצעו במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית.

גאוגרפיה

שטחה של נורווגיה מונה 385 אלף קילומטר רבוע כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורווגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ־20,000 קילומטר (האורך המדויק תלוי במדידה). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים. סוגנפיורד הוא הפיורד השני באורכו בעולם (204 ק"מ)[7] והשני בעומקו. בנורווגיה למעלה מ-400 אלף אגמים, בהם אגם הורנינדלסווטן (Hornindalsvatnet) שהוא העמוק באירופה.

בנוסף לפיורדים משופעת נורווגיה באיים ואיונים רבים. מספר האיים הוא 239,057 ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, מתקבל כי לנורווגיה קו חוף בעל אורך כולל של 100,915 קילומטר (שני באורכו רק לקנדה). נורווגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: הים הצפוני מדרום מערב, הים הנורווגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורווגיה הוא גלדהפיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הקונטיננטלית הוא יוסטדאלסבריין (Jostedalsbreen).[8] אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באי טורגט נמצא הר טורגהאטן, הנודע בחור המוזר שבמרכזו.

האיים הסמוכים, סבאלבּרד ויאן מאיין מצויים תחת ריבונותה ונחשבים כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים בּוּבֶה שבדרום האוקיינוס האטלנטי והאי פטר הראשון שבדרום האוקיינוס השקט הם שטחי חסות נורווגיים ולא נחשבים כחלק מהמדינה על ידי הקהילה הבינלאומית. לנורווגיה תביעות טריטוריאליות גם בנוגע לארץ המלכה מוד שבאנטארקטיקה.

נורווגיה ידועה בכינוי "ארץ שמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון לחוג הקוטב הצפוני, היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.

האקלים הנורווגי מגוון ומתחלק לכמה סוגים; 1. אקלים ממוזג אוקייאני- במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת זרם הגולף. 2. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ומתחלק בין האקלים היבשתי לח בעיקר בדרום, 3. האקלים הסובארקטי ברוב חלקיה הפנימיים, 4. ובאזורים צפוניים וגבוהים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.

הודות לאקלים ולטופוגרפיה שלה נמצאים בנורווגיה מספר רב של בתי גידול, ובה ובסביבתה הימים חיים כ־60,000 מינים. הטורף הגדול ביותר במי נורווגיה הוא ראשתן גדול-ראש, ובסביבתה חי גם הכריש הענק. הטורף הגדול ביותר על פני היבשה בנורווגיה הוא דוב הקוטב או בגבולות נורווגיה היבשתית הדוב החום.

פוליטיקה וממשל

נורווגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז 1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.

השיטה הפרלמנטרית הנורווגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורווגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורווגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת הפרלמנט במהלכיה (כנהוג בדמוקרטיה פרלמנטרית). עד שנת 2009 חולק הסטורטינג לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים.

מערכת המשפט הנורווגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 17 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.

חלוקה מינהלית

נורווגיה מחולקת ל-18 מחוזות, והבירה אוסלו נחשבת הן כמחוז והן כנפה.

# סמל שם המחוז בירה שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 2016
שטח בקמ"ר
1 Østfold våpen.svg אסטפולד סארפסבורג Østfold 290,400 4,183
2 Akershus våpen.svg אקרסהוס אוסלו Akershus 596,700 4,917
3 Oslo komm.svg אוסלו אוסלו Oslo 661,000 454
4 Hedmark våpen.svg הֵדמרק האמאר Hedmark 195,400 27,388
5 Oppland våpen.svg אופלנד לילהאמר Oppland 188,900 25,191
6 Buskerud våpen.svg בוסקרוד דראמן Buskerud 278,000 14,927
7 Vestfold våpen.svg וסטפולד טנסברג Vestfold 245,200 2,216
8 Telemark våpen.svg טלמרק סקיאן Telemark 172,500 15,313
9 Aust-Agder våpen.svg מזרח אגדר ארנדל Aust-Agder 115,900 9,212
10 Vest-Agder våpen.svg מערב אגדר קריסטיאנסנד Vest-Agder 182,900 7,281
11 Rogaland våpen.svg רוגלנד סטוונגר Rogaland 470,900 9,326
12 Hordaland våpen.svg הורדלנד ברגן Hordaland 517,600 15,634
14 Sogn og Fjordane våpen.svg סוגן והפיורדים לייקנגר Sogn og Fjordane 109,600 18,619
15 Møre og Romsdal våpen.svg מרה ורומסדל מולדה Møre og Romsdal 265,200 15,104
18 Nordland våpen.svg נורדלנד בודו Nordland fylke 243,335 38,456
19 Troms våpen.svg טרומס טרומסה Troms 161,800 25,877
20 Finnmark våpen.svg פינמרק וודסו Finnmárkku 75,200 48,618
23 Trøndelag våpen.svg טרנדלג סטיינקייר Trøndelag 418,500 41,260

יחסים עם ישראל

נורווגיה תמכה בישראל בעקביות מאז הצבעת האו"ם ב־1947. ב־1961 הוקמה שגרירות נורווגית בישראל. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות בין ישראל לנורווגיה. בעקבות פרשת לילהאמר ב־1973, שבה התנקשו סוכנים ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו, נפגעו יחסי המדינות.

דיפלומטים מנורווגיה, מונה יול ובעלה טריה לארסן יחד עם שר החוץ הנורווגי יוהאן יורגן הולסט תיווכו בין ישראל לנציגי אש"ף, לשם יצירת הסכם אוסלו בסוף שנת 1993, כשאוסלו שימשה כמקום המפגש.

עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה הייתה תדמיתה של ישראל חיובית בנורווגיה, אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו במעט בתדמית הישראלית. האינתיפאדה השנייה העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר בהשפעת המהגרים המוסלמים הרבים במדינה, ובשנת 2004 נתקלו ספינות סוחר ישראליות בהתנגדות לפריקת מטענן בנמל אוסלו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורווגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימה אנטישמית. כנגד תופעה זו פועל בנורווגיה ארגון בשם "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA).[9]

צבא וביטחון

נורווגיה נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב־1949. בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים־עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.[10]

כלכלה

הכלכלה הנורווגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות סקנדינביה, היא כלכלה המבוססת על משק סוציאליסטי המשלב את מודל מדינת הרווחה הסקנדינבית; כלומר על שילוב בין פעילות שוק והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. נורווגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.

במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 החלו להתגלות מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורווגיה. הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורווגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורווגיה אינה חברה באופ"ק.

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורווגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

על אף רמת החיים הגבוהה בנורווגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורווגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב־114 מיליארד דולר אמריקני, וכן הוקמה קרן השקעות ריבונית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורווגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב־1972 וב־1994. נורווגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ונורווגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

עיקר סחר החוץ של נורווגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.

דמוגרפיה

אוכלוסיית נורווגיה מונה 4.9 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על 1.2% לשנה.

הרוב האתני בנורווגיה הם נורדים (צפון גרמאנים). המיעוטים בצפון הם הלאפים או הקוון (Quen). מאז תחילת המאה ה-21 אחראית ההגירה ללמעלה ממחצית מגידול האוכלוסין כש־12.2% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל־2010): כ־5.7% ממוצא אירופי, כ־4.3% ממוצא אסיאתי (בעיקר מפקיסטן, עיראק וטורקיה) ו־1.5% ממוצא אפריקני. הגידול במספר המהגרים הביא למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה הרצויה.

נכון ל־2010, כ־81% מתושבי נורווגיה חברים בכנסייה האוונגליסטית לותרנית של נורווגיה (כנסיית המדינה). קהילות נוצריות אחרות מונות כ־3.3% מתושבי נורווגיה. בין הדתות הלא־נוצריות האסלאם היא הדת הגדולה ביותר (2%) ודתות אחרות מונות פחות מ־1%. כ־15% מתושבי נורווגיה אינם משויכים דתית.

יהדות נורווגיה

בנורווגיה קהילה יהודית קטנה המונה כ־1,500 יהודים, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). היהודים השתלבו היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בולטות, ביניהם ג'ו בנקוב, שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ונשיא הסטורטינג. בנורווגיה חל איסור מסיבות הומניות על שחיטה כשרה, ולפיכך נאלצים בני הקהילה לייבא בשר כשר.

אף על פי שיהודים הגיעו לנורווגיה, ככל הנראה, לפני כ־800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף המאה ה־15. בשנת 1687 גורשו היהודים מנורווגיה, ועד שנת 1814 חל איסור על כניסת יהודים אשכנזים לנורווגיה, אף על פי שליהודים ספרדים הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורווגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת 1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורווגיה. טרם הפלישה הנאצית לנורווגיה היו במדינה כ־1,800 יהודים. 758 יהודים, כולל הרב הראשי של יהודי נורווגיה הושמדו באושוויץ, ורובם של הנשארים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר.

שפות

השפה הנורווגית היא שפה צפון־גרמאנית. תחת האיחוד עם דנמרק, החליפה שפת הכתיבה הדנית את הנורווגית אך לאחר התמוססות האיחוד, יצר חוקר השפה איבר אאסן שפת כתיבה נורווגית חדשה שהתבססה על הדיאלקטים הנורווגים.

מאוחר יותר, עברה גם שפת הכתיבה הדנית תהליך של נורווגיזציה. כתוצאה מכך, נורווגיה היא כיום בעלת שתי שפות פורמליות עיקריות: נורווגית בעלת ניב בוקמול המבוססת על שפת הכתיבה הדנית ועל שפת הדיבור הדנית־נורווגית, ונורווגית בעלת ניב נינורשק המבוססת על עבודתו של איבר אאסן. בנוסף, קיימת גם תפוצה לסוג נוסף של נורווגית – נורווגית ריקסמול שלמעשה מהווה וריאציה של בוקמול.

בבתי הספר בנורווגיה ובמוסדות להשכלה גבוהה מתבצעים הלימודים גם בבוקמול וגם בנינורשק.

מרבית תושבי נורווגיה (85%) עושים שימוש בבוקמול בחיי היום יום ושפה זו נפוצה בעיקר בערים הגדולות ואילו נינורשק מדוברת בעיקר באזורים הכפריים.

הדומיננטיות הרבה של הבוקמול בחברה הנורווגית מיוחסת בעיקר לעובדה שזוהי השפה העיקרית שבשימוש אמצעי התקשורת בנורווגיה.

תרבות

התרבות הנורווגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בינלאומיים. בתחום האמנויות הפלסטיות התבלטו הפסל גוסטב ויגלנד והצייר אֶדוַורד מונק, שנולד במחצית השנייה של המאה ה־19, ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל המלחין הנורווגי הנודע אדוורד גְריג. עם הסופרים המפורסמים של נורווגיה נמנים המחזאי הֶנריק איבסֶן, המשורר הנריק ארנולד ורגלנד וקנוט האמסון, חתן פרס נובל לספרות ב־1920. במוזיקה המודרנית נודעת נורווגיה במוזיקאי הג'אז שלה, כגון הסקסופוניסט יאן גרברק, המתופף יון כריסטנסן, הבסיסט ארילד אנדרסן והגיטריסט טריה ריפדאל.

בנוסף, נחשבת נורווגיה כארץ המקור של הבלאק מטאל.

ספורט

בדומה לשאר מדינות אירופה, הכדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בנורווגיה. כמו כן, ענפי ספורט בקטגוריות סקי וחורף מאוד פופולריים וספורטאי העילית של נורווגיה בענפים אלו הם מהמצטיינים בעולם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ וגם סאמי במספר רשויות מקומיות.
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  3. ^ 3.0 3.1 לא כולל איים מרוחקים
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  7. ^ The Longest Fjords In The World
  8. ^ Glaciers WITH POWER TO SHAPE THE EARTH
  9. ^ http://ww2.antisemittisme.no/user_eng/index.php?section=news&TAG=NEWS27
  10. ^ 8=http://www.reuters.com/article/us-norway-women-conscription-idUSBRE95D0NB20130614
2018 בספורט

ערך מורחב – 2018

29 ביולי

29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 155 ימים.

BIBSYS

BIBSYS היא רשות ממשלתית השייכת למשרד החינוך והמחקר של נורווגיה. הרשות מספקת שירותי תוכן מחקרי ולימודי, בהם שירותי אחסון, שליפה והעברת מידע ומטה-דאטא של מקורות חיוניים ללימוד ולמחקר (ספרי עיון ולימוד, כתבי עת מדעיים, עבודות מחקר, מאמרים ועוד). הרשות פועלת בשיתוף אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכני מחקר והספרייה הלאומית של נורווגיה. הרשות מספקת לחוקרים ולתלמידים גישה למקורות ולספריות באמצעות שירותי ממוחשבים ברשת האינטרנט (בפרט הפורטל oria.no). הרשות מהווה את הנציג הלאומי הנורווגי למיזם DataCite (ניהול ציטוטים גלובלי) ומנהלת את הקודי המזהים הבינלאומיים של הפריטים בקטלוגי הספריות בנורווגיה.

Box Office Mojo

בוקס אופיס מוג'ו (באנגלית: Box Office Mojo, בתרגום חופשי: "קסם שוברי הקופות") הוא אתר אינטרנט העוקב אחרי ההכנסות לסרטי קולנוע שוברי קופות חדשים וישנים בצורה רציפה. האתר הוקם על ידי ברנדון גריי ב-7 באוגוסט 1998 ונכנסים אליו יותר מחצי מיליון גולשים מדי חודש. האתר מעודכן על בסיס יומי.

מלבד עדכונים שוטפים, האתר גם מציע ביקורות לסרטים חדשים ולסרטי השכרות. כמו כן קיימים באתר פורומים בנושאים שונים, בהם התפרסמו "משחקים" שונים הנסובים סביב שוברי הקופות.

האתר מקבץ מדי שבוע סכומי הכנסות מ-50 מדינות ברחבי העולם, בנוסף לארצות הברית ולקנדה. בין המדינות שהאתר מציג מידע הכנסות מהן: אוסטרליה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יפן, ליטא, הולנד, נורווגיה, רוסיה, חבר המדינות, קוריאה הדרומית, הרפובליקה הסינית והממלכה המאוחדת.

מאז 1999, מנוהל האתר על ידי ברנדון גריי. בתחילה היה האתר עצמאי, אולם ביולי 2008 נרכש האתר על ידי חברת אמאזון דרך חברת הבת שלה IMDb.

אוסלו

אוסלו (בנורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה. אוסלו היא העיר המאוכלסת ביותר בנורווגיה – בעיר אוסלו חיים כ-620,000 תושבים ובאגד הערים אוסלו כ-1,450,000 תושבים (נכון לינואר 2013). אוסלו ממוקמת בדרום המדינה, ושטחה הכולל הוא 454 קמ"ר, מתוכם 115 קמ"ר שטחים בנויים (שבהם 22 קמ"ר של שטחים פתוחים) ו-7 קמ"ר שטחי חקלאות, מרבית שטח העיר מכוסה ביערות ובאגמים.

אופ"א

איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (באנגלית Union of European Football Associations, בראשי תיבות UEFA) הוא הגוף המנהל של הכדורגל האירופי. הגוף מייצג את התאחדויות הכדורגל של אירופה, ומארגן 9 תחרויות לנבחרות ו-4 תחרויות למועדונים באירופה, עם שליטה על הפרס הכספי, לוח זמנים וזכויות השידור לתחרויות האלו. הוא אחד משש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ"א.

אופ"א היא הגדולה והחזקה ביותר בצד הכספי ובהשפעתה על המשחק העולמי משאר הקונפדרציות. כמעט כל הכדורגלנים הטובים בעולם משחקים בליגות אירופה עקב המשכורות המשולמות ממועדוני הכדורגל העשירים בעולם, בפרט באנגליה, איטליה, ספרד וגרמניה. רבות מהנבחרות החזקות בעולם נמצאות באירופה, ומתוך 32 הנבחרות במונדיאל 2018, 13 הן מאופ"א. בעבר אף היו הנבחרות מאירופה רוב של המשתתפות במונדיאל.

איסלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִיסְלַנְד (באיסלנדית: Lýðveldið Ísland; תעתיק לעברית: לִידְ'בֶלְדִיד' אִיסְלַנְד) היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפון מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם הואיל ושטחה 103,000 קמ"ר, אך האוכלוסייה מונה כ־358,780 נפש בלבד, מחציתה בעיר הבירה רייקיאוויק.

בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול האוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ־7% מאוכלוסייתה (2015), רובם מפולין. האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז־אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר קְוואנַדַלְסְנְיוּקוּר (Hvannadalshnjúkur) אשר גובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון ואטנאייקוטל (Vatnajökull), הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקייה.

איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

אירופה

אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור.

כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה: רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקיאניה בלבד). עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אסיה ואפריקה). כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 892,000,000 נפשות (לשנת 2017).

באירופה נולדה תרבות המערב – שמילאה תפקידים דומיננטים בעניינים גלובליים החל מהמאה ה-16, במיוחד מראשית הקולוניאליזם. בין המאה ה-16 למאה ה-20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה. שתי מלחמות העולם התמקדו בעיקר באירופה, ותרמו רבות לירידת הדומיננטיות של מדינות אירופה המערבית בעניינים דיפלומטיים באמצע המאה ה-20. במהלך המלחמה הקרה, אירופה חולקה לאורך מסך הברזל של נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. האינטגרציה האירופית הובילה להיווצרותה של מועצת אירופה והאיחוד האירופי במערב אירופה, ששתיהן התרחבו בהדרגה מזרחה עם מהפכת סתיו העמים ונפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.

בעלות הברית

בעלות הברית הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.

הים הצפוני

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני".

לותרניזם

לותרניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית. ה"וידויים" וה"כתבים הסמליים" של הכנסייה הלותרנית כתובים בספר קונקורד (Formula concordiae) שראה אור בגרמנית ב-1580 ובלטינית ב-1584.

כיום משתייכים לכנסיות לותרניות כ-70 מיליון איש ברחבי העולם, שהם כ-4% מהנוצרים בעולם.

מדד הפיתוח האנושי

מדד הפיתוח האנושי (באנגלית: Human Development Index, בראשי תיבות: HDI) הוא מדד, המשמש כלי השוואה בין רמת התפתחותן של מדינות שונות.

לכל מדינה ניתן ציון, המהווה שקלול של תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה באותה המדינה. כמו כן, מהווה המדד אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה במדינות השונות.

המדד פותח ב-1990 על ידי הכלכלן הפקיסטני מחבוב אל-חאק, במשותף עם כלכלנים נוספים, בהשראת רעיונותיו של אמרטיה סן. המדד נמצא בשימוש על ידי מנהל הפיתוח (באנגלית: "UNDP") של האומות המאוחדות, במסגרת הדו"ח השנתי שהוא מגיש[דרושה הבהרה], ומהווה אמצעי לחלוקת מדינות העולם למדינות מפותחות ומדינות מתפתחות.

נורווגית

נורווגית (בנורווגית: Norsk) היא שפה סקנדינבית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בפי כ-4.6 מיליון איש, רובם ככולם בנורווגיה, שם היא משמשת כשפה הרשמית.

השפה דומה מאוד לשוודית ולדנית בהגייה, בדקדוק ובאוצר המלים. הדקדוק הנורווגי, בדומה לשוודי ולדני, פשוט מאוד, ומספר הטיות הפועל מצומצם ביותר וקטן אף ממספר ההטיות באנגלית.

לנורווגית מספר ניבים מקומיים. ארבעת הניבים העיקריים בנורווגיה הם ניב מזרח נורווגיה (Østnorsk), ניב מערב נורווגיה (Vestnorsk), ניב צפון נורווגיה (Nordnorsk), וניב טרונדשק (Trøndersk). ניב מזרח נורווגיה, אשר דומיננטי במיוחד בבירת המדינה אוסלו, הוא הניב הנפוץ ביותר בטלוויזיה ובעיתונות הנורווגית.

השפה נכתבת באלפבית הלטיני, בתוספת מספר אותיות מיוחדות הזהות לאלו שבדנית. בין המאה ה-16 למאה ה-19 הייתה דנית השפה הכתובה הרשמית בנורווגיה. לנורווגית שתי צורות כתיב רשמיות: בוּקמוֹל (Bokmål, "שפת הספר"), ונינורסְק (nynorsk, נורווגית חדשה).

סילור

סילור הוא תור בעידן הפלאוזואיקון.

משך תקופתו: 30.5 מיליוני שנים, מלפני 439 מיליוני שנים עד לפני 408.5 מיליוני שנים. התור השלישי בעידן הפלאוזואיקון מ-440 עד 400 מיליון שנה קודם זמננו. בתור הסילור התרחש הקימוט הקלדוני, אשר יצר את שרשרת ההרים לאורכה של נורווגיה, את רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, את רכסי הארדנים והסודטים.

בתקופה זו הופיעו צמחי היבשה. בתקופה זו החלו להופיע גם דגי הסחוס.

סקנדינביה

סקנדינביה היא אזור הנמצא בחצי האי סקנדינביה בצפון אירופה, הכולל את שטחיהן של המדינות נורווגיה ושוודיה. הגדרה רחבה יותר כוללת גם את דנמרק (לשלוש המדינות אלו חברת תעופה לאומית משותפת בשם סקנדינביין איירליינס סיסטם — מערכת קווי תעופה סקנדינביים), ובהגדרה רחבה יותר, סקנדינביה היא חלק מאזור המכונה "המדינות הנורדיות", הכולל גם את פינלנד, איסלנד, אולנד ואיי פארו, והמרחיקים נוהגים לכלול בו גם את גרינלנד. תושבי סקנדינביה מכונים סקנדינבים.

פינלנד

רפובליקת פינלנד (בפינית: Suomen tasavalta, שוודית: Republiken Finland) היא מדינה בצפון אירופה, התחומה על ידי הים הבלטי בדרום־מערב, המפרץ הבוטני במערב והמפרץ הפיני בדרום.

שמה של פינלנד בשפת תושביה הוא סואומי (Suomi), השם פינלנד מקורו בשפה השוודית. הסימול הבינלאומי המקוצר של פינלנד הוא SF, ראשי התבות של שני שמות המדינה.

לפינלנד גבול ארוך עם רוסיה במזרח, וגבולות נוספים עם נורווגיה בצפון ועם שוודיה בצפון־מערב. רוב האוכלוסייה מרוכזת במישור החוף שבדרום ובדרום־מערב המדינה. אקלימה של פינלנד מאופיין בטמפרטורות קרות, כמעט ארקטיות, אך עדיין מתונות יחסית בזכות השפעתם של הים הבלטי ואגמיה הרבים. פני השטח נמוכים ומישוריים ברובם, עם גבעות קטנות ומשופעים ב-187,888 אגמים.

אוכלוסייתה של פינלנד מונה כ־5.5 מיליון בני אדם (נכון ל־2016), ומורכבת מרוב פיני יציב וממיעוט שוודי וממיעוט סאמי. רוב אזרחיה הם נוצרים לותרנים, אך ישנו גם מיעוט של נוצרים אורתודוקסים וחסרי דת. כמו כן, בפינלנד כ־1,500 יהודים המתגוררים בעיקר בהלסינקי ובטורקו.

פרס נובל לשלום

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמו זכויות אדם ומודעות סביבתית.

בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שוודיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה לא הייתה לנורווגיה מסורת מלחמתית.

המסיבה הרשמית לכבוד קבלת פרס נובל לשלום נערכת מדי שנה בבית המלון היוקרתי "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת 2018, הוענקה למלון חנוכיית זהב, 24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.

צפון אירופה

צפון אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בחלק הצפוני של היבשת.

מדינות צפון אירופה על פי הגדרת האו"ם הן:

אולנד איי אולנד

איי התעלה - גרנזי גרנזי ו-ג'רזי ג'רזי

איי פארו איי פארו

איסלנד איסלנד

אירלנד אירלנד

אסטוניה אסטוניה

דנמרק דנמרק

האי מאן האי מאן

הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

לטביה לטביה

ליטא ליטא

נורווגיה נורווגיה (וגם איי סבאלברד והאי יאן מאיין)

פולין פולין

פינלנד פינלנד

שוודיה שוודיהיש מסמכים ורשימות הכוללות גם מדינות נוספות ברשימת מדינות צפון אירופה (כולן או מקצתן): רוסיה, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צרפת. יש רשימות הרואות בממלכה המאוחדת ואירלנד אזור נפרד שאינו חלק מצפון אירופה.

המדינות הבלטיות, סקנדינביה ואיסלנד מוגדרות כצפון אירופה בכל ההגדרות המוכרות ואינן נכללות ברשימות אזוריות אחרות. מדינות אחרות נכללות בצפון אירופה, אך נמנות גם באזורים אחרים שיכולים להיות מרכז, מערב או במזרח אירופה. לרוב מדובר במדינות המשתרעות על שטחים הכוללים את צפון אירופה ושטחים נוספים.

שוודיה

ממלכת שוודיה (בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 17.99%
גילאי 15 - 24 12.37%
גילאי 25 - 54 40.98%
גילאי 55 - 64 11.72%
גילאי 65 ומעלה 16.94%
מדינות אירופה
אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן 1איטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניה 2בולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהגאורגיה 1גרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתהרפובליקה הצ'כיתותיקןטורקיה 1יווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינוסלובניהסלובקיהספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקזחסטן 1קפריסין 2קרואטיהרומניהרוסיה 1שוודיהשווייץ

חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיהדרום אוסטיהטרנסניסטריהנגורנו קרבאךקוסובוקטלוניהקפריסין הצפונית 2


שטחים תלויים: אולנדאקרוטירי ודקליה 2איי פארוגיברלטרגגאוזיהגרנזייאן מאייןג'רזיהאי מאןסבאלברדחצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

אירופה
המועצה הנורדית
מדינות איסלנד איסלנדדנמרק דנמרקנורווגיה נורווגיה • פינלנד פינלנדשוודיה שוודיה
שטחים אוטונומיים אולנד אולנדאיי פארו איי פארוגרינלנד גרינלנד
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריהאוסטרליהאיטליהאיסלנדאירלנדאסטוניהארצות הבריתבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתטורקיהיווןיפןישראללוקסמבורגמקסיקו • נורווגיה • ניו זילנדסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתצ'ילהצ'כיהקוריאה הדרומיתקנדהשוודיהשווייץ
OECD logo.svg
מונרכיות
ממלכות אוסטרליהאיי בהאמהאיי שלמהאנטיגואה וברבודהאסוואטיניבהוטןבחרייןבלגיהבליזברבדוסג'מייקהגרנדהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתטובאלוטונגהירדןלסוטומלזיה1 (נגרי סמבילןפרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנדסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט קיטס ונוויסספרדערב הסעודיתפפואה גינאה החדשהשוודיהתאילנד מונרכיות
מונרכיות נבחרות איחוד האמירויות הערביותמלזיהקריית הוותיקן
נסיכויות אנדורהליכטנשטייןמונקו
סולטנויות ברוניימלזיה1 (ג'והורטרנגנוסלנגורפהנגפרקקדהקלנטן) • עומאן
קיסרויות יפן
אמירויות איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאביאום אל-קיויןדובאיעג'מאןפוג'יירהראס אל-ח'ימהשארג'ה) • כוויתקטר
דוכסויות גדולות לוקסמבורג
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.