נובוסטי נדלי

נוֹבוֹסְטִי נֶדֶלִירוסית: Новости Недели, מילולית: "חדשות השבוע") הוא שבועון ישראלי הפונה לקהל יוצאי חבר העמים. זהו המגזין הוותיק ביותר בשפה הרוסית בישראל.

Internet-news-reader.svg נובוסטי נדלי
סוג שבועון
פורמט טבלואיד
מו"ל ג'רוזלם פוסט
בעלים אלי עזור
עורך לאוניד בלוצרקובסקי
תאריך ייסוד ינואר 1989
שפה רוסית
מערכת רחוב האחים מסלאוויטה 15, תל אביב
תפוצה 30,000
מדינה ישראל

היסטוריה והווה

העיתון החל לצאת לאור בינואר 1989 כשבועון על ידי קבוצת עולים. הקבוצה מוציאה לאור מספר מגזינים, בהם אחו, לוץ, טלקלאב וסיקרט.

בשנת 1990 נרכש העיתון על ידי שלושה עיתונאים יוצאי העיתון "חדשות": אלי עזור, אילן כפיר ואפרים גנור.

בשנת 1991 העביר העיתון מסרים בשפה הרוסית מפיקוד העורף בהקשר למלחמת המפרץ הראשונה. באותה עת הוא הפך לעיתון יומי והמשיך בתפוצה זו עד שנת 2003, אז חזר להיות שבועון.

בדצמבר 2001, בעקבות סדרת כתבות ב"נובוסטי נדלי", נערכה ישיבה מיוחדת בוועדה לקליטת עלייה של הכנסת בנושא חשיפה של הונאת עולים על ידי נוכלים.

בפברואר 2003 הוגשה תביעה נגד "נובוסטי" בעניין העתקת 19 כתבות ללא רשות מהעיתון הרוסי "אוגוניוק"[1], והעיתון חויב לשלם 285 אלף ש"ח. בפברואר 2007 הפסיד המגזין לעיתון מעריב בבוררות עסקית וחויב לשלם לו 2.6 מיליון ₪.

באוקטובר 2007 הגיש העיתון הרוסי "קומרסנט דיילי" תביעה בסך 4.6 מיליון ש"ח נגד "נובוסטי נדלי" בגין פרסום 232 כתבות ומאמרים ללא רשות[2]. בינואר 2008 הציג המגזין שיתוף פעולה עם הג'רוזלם פוסט: מוסף מתורגם לרוסית מכתבות העיתון.

עם כתבות העיתון בעבר נמנו חברות הכנסת ד"ר מרינה סולודקין ונינו אבסדזה.

ביקורת

בקרב מבקריו נמתחה על המגזין ביקורת על סיקור אוהד מדי של מפלגת ישראל בעלייה בעת היווסדה[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נועם שרביט, ‏העיתון "נובוסטי" יפצה את השבועון "אוגוניוק" בגין העתקת 19 כתבות, באתר גלובס, 26 בפברואר 2007
  2. ^ ענת שיחור-אהרונסון, עיתון רוסי תובע מיליונים מאלי עזור, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2007
  3. ^ אינה שפירו, האח הגדול משגיח, באתר העין השביעית, 1 ביוני 1997
24 דקות

24 דקות היה חינמון יומי ישראלי שיצא לאור בין השנים 2008 ו-2009. העיתון השתייך לקבוצת ידיעות אחרונות, והוקם במטרה להתחרות בחינמונים ובראשם ישראל היום, שצברו פופולריות והחלו לפגוע בתפוצתו של עיתון האם. העיתון חולק בתחנות רכבת ישראל, בדוכני מפעל הפיס ובסניפי דואר ישראל ורשת הקפה ארומה, ועורכו היה ערן טיפנברון. לעיתון לא הייתה מערכת חדשות עצמאית, והידיעות שהתפרסמו בו התבססו ברובן על פרסומים ב-ynet ובאתר הספורט ONE, שניהם בשליטת קבוצת ידיעות אחרונות. בניגוד לטבלואידים המתחרים, אופיין 24 דקות כצהובון, שהציג כותרות גדולות ובוטות ועיצוב צבעוני והרבה לפרסם בשערו ידיעות רכילות. ביוני 2009 נסגר העיתון, לאחר שלא הצליח להתחרות בישראל היום (במחצית השנייה של 2008 זכה העיתון לחשיפה של שבעה אחוזים בלבד, לעומת 23.2 אחוזים למתחרה).

Time Out תל אביב

Time Out תל אביב הוא שבועון לענייני תרבות, בידור ופנאי היוצא לאור בתל אביב, על פי זיכיון מרשת המגזינים "Time Out". העורך הראשי הוא יובל סיגלר והעורך הוא ירון טן-ברינק. השבועון החל לצאת לאור בשנת 2002, והוא מופץ בגוש דן.

השבועון יוצא לאור על ידי חברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ" שנוסדה על ידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ" שבבעלותו של יובל סיגלר. בשנת 2008 רכשה חברת סטימצקי חלק מהבעלות בחברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ".העורכת הראשונה של השבועון הייתה רונית הבר. בשנים 2008-2005 החליף אותה אמיר בן-דוד, ובשנת 2008 נכנס לתפקיד איתי ולדמן. בשנת 2014 החליפה אותו סגנית העורך, עדי עוז, אותה החליף אלכס פולונסקי לאחר שמונתה לעורכת המגזין "את" בידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ". את פולונסקי החליפה בינואר 2017 נוף נתנזון.

בשבועון כתבות הסוקרות אירועים בתחומי התרבות, הבידור והפנאי בתל אביב, ביקורת מסעדות, מדורי אופנה, עיצוב, טור אישי שבועי של עוזי וייל, חדשות עירוניות, חדשות אוכל ועוד.

בשבע

בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.

הבקר

הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934‏-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.

הזמן הירוק

הזמן הירוק הוא שבועון של התנועה הקיבוצית המופק על ידי חברת "כנס מדיה".

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חדית' א-נאס

חדית' א-נאס (בערבית: حديث الناس מילולית: "שיח ההמון") הוא שבועון ישראלי בשפה הערבית הרואה אור מאז 1999 בנצרת. בפינת סקירת העיתונות שלו בתוכניתו של רזי ברקאי "מה בוער" ציין אחמד טיבי שהשבועון הוא הבטאון המרכזי של העילית האינטלקטואלית של ערביי ישראל, בעיקר בצפון הארץ. עורכו הראשי הוא העיתונאי ודיע עואודה.

חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

ידיעות תקשורת

ידיעות תקשורת הוא המו"ל של המקומונים של קבוצת "ידיעות אחרונות".

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

לאשה

לאִשה הוא שבועון ישראלי בהוצאת "קבוצת ידיעות אחרונות", הפונה לקהל נשי. הוא המגזין הנפוץ ביותר בישראל, ובשנת 2017 הגיע שיעור החשיפה שלו ל-5.4%.

בין השנים 1999–2014 הייתה אורנה ננר העורכת הראשית של המגזין. נכון לשנת 2014 העורכת הראשית שלו היא קרינה שטוטלנד, והעורכת האחראית שלו היא מרים נופך-מוזס.

למרחב

למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971. עורכי העיתון היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים הפרוגרמטיים בעיתון היה ישראל גלילי.

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997. מאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

נאשה סטראנה

נאשה סטראנה (ברוסית: Наша страна; מילולית: ארצנו) הוא יומון ישראלי בשפה הרוסית. בין השנים 1968–1980 וכן 1984–1990 ראה אור כשבועון.

העיתון היה עיתון מפלגתי שנוסד על ידי מפא"י בפברואר 1968, לקראת גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-70. המו"ל הרשום של העיתון הייתה "החברה המאוחדת לפרסומים והדפסות" שהייתה בשליטת המפלגה, עורכו והמנכ"ל שלו היה שבתאי הימלפרב. בסוף שנת 1971 החל העיתון לצאת שלוש פעמים בשבוע ונעשו הכנות לקראת הוצאתו כעיתון יומי. בשנות ה-70 היה שיתוף פעולה בינו לבין לוח מעריב, ומודעות לוח מעריב פורסמו במקביל בנאשה סטראנה.

בשנות התשעים נמכר העיתון לרשת נובוסטי נדלי בשליטת אלי עזור.

עיתונות בישראל

עיתונות בארץ ישראל החלה עוד בימי היישוב הישן. מאז יציאת החבצלת בירושלים ב-1863 על ידי ישראל ב"ק, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

פנאי פלוס

פנאי פלוס הוא שבועון ישראלי, הסוקר את עולם הבידור והטלוויזיה בישראל ובעולם.

שעה טובה

שעה טובה הוא שבועון חרדי המזוהה עם הימין.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

שבועונים בישראל
אקטואליה במחנהאפוק טיימסמעריב סופהשבועזו הדרך
בידור ופנאי לאשהפנאי פלוס
המגזר החרדי משפחהבקהילהשעה טובהיום ליוםהדרךהעדהכפר חב"דבית משיחהמחנה החרדיהחומה
התנועה הקיבוצית הזמן הירוקידיעות הקיבוץ
המגזר הדתי-לאומי בשבעמקור ראשון (מוצש)
ילדים ונוער מעריב לנוערמעריב לילדיםראש1אותיותזרקור
רשתות מקומונים רשת שוקןידיעות תקשורתקו עיתונות (דתי-חרדי) • הרשת המקומית
מקומונים כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביבכלבו – חיפה והצפוןערב ערב באילתהשבוע באשדודצומת השרוןמלאבס – פתח תקווה
בערבית כל אל-ערבא-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמהחדית' א-נאס
בשפות אחרות נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית)
שבועונים מהעבר הארץ שלנודבר השבועדבר לילדיםהעולם הזההפועל הצעירלהיטוןכולנומשמר לילדיםעיתון מיוחדפנים אל פניםקונטרסרימוןשישיעולמו של דיסנירייטינג

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.