נהר ספרים

נהר ספרים היא הוצאה לאור ישראלית בבעלות הסופר ראובן מירן, המתמקדת בפרסום ספרים בעלי מסרים חברתיים ופוליטיים, ספרי עיון בנושאי תרבות וספרות מתורגמת.

Nahar
לוגו ההוצאה

היסטוריה

ההוצאה הוקמה בספטמבר 2003 על ידי ראובן מירן, צוות ההוצאה הוא מירן, העוסק בתרגום ועריכה, ואשתו שושי, העוסקת בעריכה לשונית, בנוסף מועסקים בה מתרגמים פרילנסרים לעת צורך. ההוצאה מקבלת לעיתים תמיכה כלכלית מהמפעל לתרגום ספרות מופת או מהמכון הצרפתי לתרגום ספרים. ההוצאה מתמקדת בספרים בעלי מסרים חברתיים ופוליטיים, ספרי עיון בנושאי תרבות וספרות מתורגמת. ההוצאה פועלת מבית משפחת מירן בבנימינה.

מירן הסביר על האידאולוגיה מאחורי הקמת ההוצאה: "שם ההוצאה - שהנו שורש של מילה אכדית שעברה לארמית וממנה לעברית ולערבית - הוא כבר ביטוי ראשון לאידאולוגיה העומדת מאחוריה: הוא בא לבטא זרימה, אור, נהרה, הבהרה, הַנְהרָה. השם נובע מהמחשבה שעמדה ועומדת עדיין מאחורי "תפיסת המו"לות" כפי שהיא נראית לנו, לפיה להוציא ספרים לאור פירושו להיות מעורב, מחויב, לנסות להשפיע על הסביבה האזרחית באמצעות אמירה תרבותית, פילוסופית, חברתית, אינטלקטואלית, אידאולוגית".

הספר הראשון שיצא בהוצאה היה הספרון "בוקר חום" מאת פרנק פאבלוף, שעסק בפאשיזם וזכה להצלחה. אחריו יצאו "הזכות לעצלות" של פול לפארג ו"אני נכון למות" של נלסון מנדלה. ההוצאה פרסמה בין השאר ספרים מתורגמים מאת פול גוגן, פרדריק דאגלס, אלפונס דודה, ראלף וולדו אמרסון, תומאסו קמפנלה, פרוספר מרימה, וולטר וגי דה מופאסאן, וספרים מקוריים מאת ראובן מירן, סמי שלום שטרית, מתי שמואלוף, בועז עברון ונורית זרחי.

ב-2011 יצאו בהוצאה ספרים בסדרת האסכולה הסטואית מאת אפיקורוס (על האושר וההנאות האמיתיות), סנקה (על החיים המאושרים) ואפיקטטוס (המדריך).

עד כה יצאו בהוצאה כמאה כותרים.

קישורים חיצוניים

1944

שנת 1944 היא השנה ה-44 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1944 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

3 בספטמבר

3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 119 ימים.

אביטל ענבר

אביטל ענבר (נולד ב-29 בספטמבר 1944) הוא סופר, מתרגם, עתונאי ומבקר מסעדות ישראלי.

אברהם ארואטי

אברהם ארואטי הוא חוקר ספרות, שירה ופילוסופיה של יוון ורומא ומתרגם מיוונית עתיקה ומלטינית.

השלים בהצטיינות יתרה תואר שני בלימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. מלמד יוונית עתיקה ולטינית באוניברסיטת תל אביב ותרבות יוון ורומא במכללת שנקר.

בשנת 2017 זכה בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית.בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס.

אוטופיה

אוּטוֹפְּיָה (מלטינית: Utopia, ניתן להבנה כ"המקום הטוב") הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור באנגליה ב-1516. כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח לחברה מושלמת היפותטית. במשך השנים מאז שנטבע, היו שהשתמשו במונח הזה לתיאור קהילות אמיתיות שנוסדו על מנת ליצור חברה כזו. התואר "אוטופי" משמש כיום לעיתים קרובות לתיאור מצב שנתפס על ידי הוגיו כרעיון טוב אך בלתי-ישים מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית, או שיישומו כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם.

תיאורים של חברות אידיאליות נכתבו דורות רבים לפני שנטבע המונח "אוטופיה". בעל ההשפעה הרבה ביותר מביניהם הוא

הפוליטאה של הפילוסוף היווני אפלטון. אף כי אוטופיות נחשבות כרעיונות אידיאליסטית או אופטימיסטית בלתי-אפשריים למימוש (בחלק מהמקרים - גם על ידי הוגי האוטופיות עצמם), היו במהלך הדורות ניסיונות לממש אוטופיות במידה מסוימת של הצלחה. דוגמה מפורסמת לניסיון כזה היא הקיבוץ - דגם ששגשג בישראל מראשית המאה ה-20 ועד ראשית שנות ה-80 בקירוב. מונחים שנגזרו מהמונח אוטופיה הם הדיסטופיה (אנטי-אוטופיה, מונח מנוגד) והאוטופיה הסאטירית.

דורי מנור

דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך, מתרגם, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. בעל תואר אביר במסדר האמנויות של צרפת על תרומתו להפצת התרבות הצרפתית.

עד כה פרסם ארבעה ספרי שירה פרי עטו, האחרון שבהם בעריכת פרופ' דן מירון שאף הוסיף לו אחרית דבר נרחבת.

מנור תרגם בין השאר שירה מאת שארל בודלר, סטפאן מלארמה, פול ואלרי, ארתור רמבו, ויקטור הוגו, טריסטאן קורבייר, פדריקו גרסיה לורקה, ו"ה אודן, אלן גינזברג ואחרים. כמו כן תרגם יצירות פרוזה, מחזות והגות מאת וולטר, רנה דקארט, מולייר, גוסטב פלובר, פרנסואז סגאן, ז'ול ורן ואחרים. ב-2005 יסד את כתב העת "הו!" המוקדש לפרסום שירה, פרוזה, מסות ותרגומים. ערך, בין השאר, את ספרי השירה של אנה הרמן, סיון בסקין, עמרי לבנת, עומר ולדמן, אורין רוזנר, יאיר דברת, דוד ניאו ביחבוט ויחזקאל רחמים.

הוצאת סנדיק ספרים

סנדיק ספרים (באנגלית: sendik books) היא הוצאה לאור המתמקדת בפרסום תרגומי סיפורת קלאסית ומודרנית מאנגלית ומצרפתית לעברית.

ההוצאה הוקמה על ידי שי סנדיק, מתרגם ספרות ועיון שתרגומיו ראו אור בהוצאות מרכזיות בישראל כמו מודן, כנרת זמורה-ביתן, נהר ספרים ועוד.

יהודה באואר

יהודה באואר (נולד ב-6 באפריל 1926) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר השואה. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2000, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ח 1998, יקיר ירושלים לשנת תשס"ח 2008, זוכה פרס א.מ.ת בחקר השואה לשנת 2016.

מאי 1968

מאי 1968 (לעיתים מאי 68') הוא כינוי לשביתה כללית שפרצה ברחבי צרפת במאי 1968. אחד ממנהיגיה הבולטים היה דניאל כהן-בנדיט שכונה 'דני האדום'. ההפגנות החלו בסדרה של שביתות סטודנטים שפרצו במספר אוניברסיטאות ותיכונים בפריז. לאחריהן התרחשו עימותים עם הנהלות האוניברסיטאות ועם המשטרה. ניסיונותיה של ממשלתו של שארל דה גול לדכא את המהומות עלו בתוהו, ורק הובילו לליבוי המאורעות. פעולות אלו הובילו לקרבות רחוב עם המשטרה ברובע הלטיני, ולבסוף לשביתה כללית של סטודנטים ולשביתות בכל רחבי צרפת שכללו כ-10 מיליון עובדים צרפתים, שהם כשני-שלישים מכוח העבודה הצרפתי. המחאות היו חריפות מאוד, ולכן הביאו את דה-גול להקים מטה לפעולות הצבאיות שמטרתן הייתה להתמודד עם אי-השקט והתסיסה. לבסוף, נאלץ דה-גול לפזר את האספה הלאומית ולהכריז על בחירות פרלמנטריות חדשות ב-23 ביוני 1968.

הממשלה הייתה קרובה לקריסה, ודה-גול נאלץ למצוא מקלט זמני בבסיס צבא צרפת באדמת גרמניה. ואולם, המצב המהפכני נמוג במהירות. העובדים חזרו לעבודותיהם, בעידודה של הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT), ארגון השייך לשמאל הפוליטי, ושל המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF). כשהבחירות נערכו לבסוף ביוני, יצאה מפלגתו של דה-גול חזקה אף יותר וזכתה לרוב מוחץ.

רוב המפגינים תמכו בגורמים מהשמאל, קומוניסטיים או אנרכיסטיים. רבים ראו באירועים הזדמנות לנער את "המשטר הישן" בכמה בחינות חברתיות, כולל שיטות הלימוד, שחרור מיני ואהבה חופשית.

לפי פרופסור אנדרה נהר, התוצאה הברורה היחידה של המהומות היא "נטייה שקטה אך עקשנית אל האנטישמיות".

מרקוס אורליוס

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus‏; 26 באפריל 121 - 17 במרץ 180), היה קיסר רומא. הוא שלט יחד עם לוקיוס ורוס משנת 161 ועד מותו של ורוס בשנת 169, והמשיך לשלוט עד מותו בשנת 180. הוא היה האחרון מבין "חמשת הקיסרים הטובים", ונחשב לאחד הפילוסופים הסטואים החשובים ביותר. את רוב ימי שלטונו הקדיש אורליוס להרחבת גבולותיה המזרחיים והצפוניים של האימפריה הרומית.

מרקוס טוליוס קיקרו

מרקוס טוליוס קיקרו (קרוי בעברית גם "ציצרו" או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero‏; 3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס) היה נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברפובליקה הרומית המאוחרת. הוא נחשב לאמן הפרוזה בשפה הלטינית.

קיקרו נולד בעיר ארפינום (כיום ארפינו, איטליה), ונהרג מחוץ לרומא כאשר נמלט מאויביו הפוליטיים. בין לידתו ומותו התרחשו האירועים הסוערים ביותר בתולדות הרפובליקה הרומית, אשר הביאו לבסוף למותה של הרפובליקה (שקיקרו היה בין גדולי מגיניה), ולעלייתה של צורת השלטון החדשה - הקיסרות הרומית.

מתי שמואלוף

מתי שמואלוף (נולד ב-11 ביולי 1972) הוא משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי.

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (לטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסנקה (Seneca) או סנקה הצעיר (3 לפנה"ס – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

עמים ילידים ביבשת אמריקה

עמים ילידים ביבשת אמריקה הם עמים ילידים ביבשת אמריקה אשר שכנו בה בטרם הגעת האירופים ליבשת, החל מסוף המאה ה-15, וצאצאיהם עד היום. המונח כולל למעשה בני עמים ושבטים רבים, בהם שבטי אינדיאנים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים.

עד הגעת המתיישבים האירופים קיימו העמים הילידים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות, המכונות, לעיתים "טרום קולומביאניות" (Pre-Columbian).

חלק מתרבויות אלה נכחדו לאחר גילוי אמריקה, עקב: מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית.

אחרות שרדו את הכיבוש והמשיכו להתקיים תוך שהן מתמזגות בתרבות ההיספנית והקתולית, ויחדיו יצרו תרבות היברידית-סינקרטית חדשה וייחודית, אשר קיימת עד היום.

פלוטרכוס

פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; בערך 46 – בין 120 ל-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני. חיבוריו ששרדו נכתבו ביוונית, אולם קהל היעד שלהם היה קוראים יווניים ורומיים גם יחד.

פרוספר מרימה

פרוספר מרימה (בצרפתית: Prosper Mérimée;‏ 28 בספטמבר 1803 - 23 בספטמבר 1870) היה סופר צרפתי.

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

פרנסיס סקוט קי פיצג'רלד (באנגלית: Francis Scott Key Fitzgerald;‏ 24 בספטמבר 1896 – 21 בדצמבר 1940) היה סופר אמריקאי ממוצא אירי. יצירותיו עסקו בעיקר בשנות ה-20 של המאה ה-20, ושקפו את חיי הזוהר והשפע של דור הג'אז. על אף שזכה להצלחה פופולרית בימי חייו, רק לאחר מותו הוא נחשב לאחד הסופרים האמריקאים הבולטים במאה ה-20, כמו גם לדוברו של "הדור האבוד" - אמריקאים שנולדו בשנות ה-90 של המאה ה-19 והתבגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה.

פיצג'רלד פרסם ארבעה רומנים וכתב אחד נוסף, שלא פורסם בחייו. הוא כתב גם עשרות סיפורים קצרים, שחלקם הגדול עוסקים בבעיות גיל הנעורים ובייאוש שהיו אופייניים לתקופתו. ספרו המפורסם ביותר, שנלמד גם היום בבתי ספר ואוניברסיטאות הוא "גטסבי הגדול". הספר דורג במקום הרביעי של רשימת הספרים הטובים בעולם

קלוד דביסי

קלוד אשיל דביסי (בצרפתית: Claude Achille Debussy;‏ 22 באוגוסט 1862 - 25 במרץ 1918) היה מלחין צרפתי.

דביסי השתייך לזרם האימפרסיוניסטי במוזיקה, לצדם של מלחינים כמו מוריס ראוול וצ'ארלס גריפס, אם כי התנגד התנגדות נמרצת לכינוי "אימפרסיוניזם" בהקשר מוזיקלי. הוא הנציג המובהק ביותר של זרם זה במוזיקה, ונחשב כמייסדו. דביסי ראה בעצמו מחיה המסורת המוזיקלית הצרפתית, והצליח להגדיר מחדש את מושג הצרפתיות במוזיקה, כריאקציה לגרמניות הוגנריאנית שהייתה הגורם המשפיע ביותר במוזיקה של זמנו.

ראובן מירן

ראובן מירן (נולד ב-3 בספטמבר 1944) הוא סופר עברי, מתרגם, עיתונאי, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.