נבות היזרעאלי

נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי הוא דמות מקראית המופיעה לראשונה בספר מלכים א[1]. בבעלות נבות היה כרם בשכנות לאחוזתו של אחאב מלך ישראל. אחאב ביקש לצרף את השטח לאחוזתו ולהפכו לגן ירק. הוא פנה אל נבות בהצעה לרכוש ממנו את הכרם תמורת כרם טוב יותר וגם תמורת כסף, על פי בחירתו. נבות סירב מפני שהכרם היה נחלת אבותיו (יש הדורשים את שמו של נבות כקיצור של "נחלת אבות"). אחאב חוזר לביתו "סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי"[2].

על מנת להיפטר מנבות דרשה איזבל אשת אחאב מזקני עירו לטפול עליו אשמת שווא של פגיעה בכבוד המלכות, להעמידו למשפט בליווי עדי שקר, ולגזור עליו מוות. נבות הועמד לדין, נמצא אשם ונסקל למוות. אחאב הלך לרשת את הכרם אך שם חיכה לו אליהו הנביא וניבא לו נבואת חורבן.

Jezabel-and-Ahab-Meeting-Elijah-in-Naboth-s-Vineyard
נבואת אליהו לאחאב ואיזבל בכרם
The Death of Jezebel
מות איזבל - תחריט:גוסטב דורא - המקור:ויקישיתוף:Brandmeister

הסיפור המקראי

על פי המסופר בספר מלכים א', פרק כ"א, כרמו של נבות היזרעאלי שכן בסמוך לארמונו של אחאב מלך ישראל ביזרעאל. אחאב ביקש לספח את השטח לארמונו ולהופכו לגינה. הוא פנה לנבות בהצעה לקנות את הכרם בתמורה לכרם אחר מאיכות טובה יותר, או בתמורה לתשלום. נבות סירב להצעה במילים: "חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ". אחאב שב לביתו מדוכדך, שכב במיטתו וסירב לאכול. אשתו איזבל הבחינה במצוקתו ושאלה לשלומו. כשסיפר לה אחאב את המעשה, עודדה איזבל את רוחו והבטיחה לו: "אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי".

איזבל שלחה איגרות, חתומות בחותמו של אחאב, אל נכבדי יזרעאל ובהן הורתה להם להכריז על צום ולכנס את תושבי העיר לאספה מיוחדת. באספה יתנהל משפט מבוים: שני עדי שקר יעידו נגד נבות, שקילל את אלוהים ואת המלך, ונבות ייענש בהתאם בסקילה. המשפט התנהל כמתוכנן, ונבות הוצא להורג. איזבל הודיעה על כך לאחאב: "קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף, כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת", ואחאב עשה כמצוותה וירד לרשת את הכרם, ששכן ליד היכל אחאב, כמובהר בפסוקים[3]:

כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן. וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה. וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ.

על פי דברי יהוא[4] (ראה להלן) נראה שגם בניו של נבות נרצחו על מנת שלא יירשו את כרם אביהם.

בתגובה למאורעות התגלה ה' לאליהו הנביא ושלח אותו אל אחאב. במעמד זה קרא אליהו אל אחאב את קריאתו המפורסמת: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!". אליהו הטיל על אחאב את האחריות לפשע וניבא את מותו: "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה", ואת הכרתת שושלתו. על איזבל התנבא אליהו, שגופתה תיאכל על ידי כלבים. אחאב הפגין חרטה כנה, ובעקבות זאת נדחתה השמדת שושלתו לימי בנו, אך עונשו הפרטי נותר בעינו וכעבור שלוש שנים נהרג אחאב בקרב נגד הארמים על רמות גלעד, והכלבים לקקו את דמו ממרכבתו, כנבואת אליהו.

עונשה של איזבל בוצע על ידי המלך יהוא. יהוא היה מצביא ישראלי, ואלישע הנביא, תלמידו של אליהו, משח אותו למלך לפי מצוות האל. במהלך המרד הרג יהוא את יורם בן אחאב מלך ישראל, את אחזיה מלך יהודה והשמיד את כל בית אחאב. כשהגיע לבירה שומרון הרג יהוא את איזבל על ידי שהורה למשרתיה להשליכה מחלון ארמונה, והכלבים עטו על בשרה כפי שניבא אליהו לאחאב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי ,פרק חמישי, היבטים משפטיים בסיפור על כרם נבות היזרעאלי(מל"א כא),תל אביב: הילל בן חיים- הקיבוץ המאוחד,1991. עמ' 120-93.

הערות שוליים

  1. ^ דמותו של נבות מוזכרת גם בספר מלכים ב', פרק ט'
  2. ^ ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוק ד'
  3. ^ ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוקים א'-ג'
  4. ^ ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק כ"ו: "אִם־לֹ֡א אֶת־דְּמֵ֣י נָבוֹת֩ וְאֶת־דְּמֵ֨י בָנָ֜יו רָאִ֤יתִי אֶ֙מֶשׁ֙ נְאֻם־ה' "
אוכלים

אוכלים הוא מחזהו האחרון של יעקב שבתאי (1977). המחזה מופיע בקובץ המחזות "כתר בראש ואחרים".

איזבל

אִיזֶבֶל בת אתבעל מלך צידון, הייתה מלכת ממלכת ישראל מתוקף נישואיה למלך אחאב כחלק מברית הידידות שנכרתה בין מלכות צור וישראל, כפי שמסופר בספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ל"א.

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, נביא שפעל בזמן מלכותו של מלך ישראל אחאב, ונודע במאבקיו באחאב ובאשתו הצידונית איזֶבֶל. לדמותו ניתנה חשיבות רבה במסורת היהודית, והוא נחשב למבשר הגאולה. מופיע בספרות יהודית מסורתית גם בשם "אליהו התשבי" ו"אליהו הגלעדי".

אתבעל מלך צידונים

אתבעל מלך צידונים (או אתבעל הראשון) היה מלך צידון בשנים 878 לפנה"ס עד 847 לפנה"ס.

בספר נגד אפיון של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו נכתב על אתבעל מלך צידונים (המכונה אתובעל):

על פי המסופר במקרא (מלכים א', ט"ז, ל"א), אתבעל היה אביה של איזבל, שהסיתה את בעלה אחאב לרצוח את נבות היזרעאלי: "וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ." (מלכים א', ט"ז, ל"א).

על פי הכתובת בארון אחירם, יש משערים כי אתבעל היה בנו של אחירם מלך צור.

הרצחת וגם ירשת

הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" משמעותו שנעשה עוול על גבי עוול, כאשר בנוסף יש בהן הפקת הנאה ותועלת מפירות העוולה שהיא בחינת הגדלת העוולה מבחינת עושה העוולה, ומנגד "הוספת חטא על פשע" בבחינת הגדלת העוולה כלפי הקורבן.

יהוא

יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי (גם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי). מלך על ממלכת ישראל בשנים 842 עד 814 לפנה"ס, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם. על פי התיאור במקרא, ההפיכה של יהוא החלה ביוזמת הנביא אלישע, שמימש את הציווי של ה' לאליהו הנביא מורו (מלכים א יט, טז).

יהויכין פרידלנדר

יהויכין (כיני) פרידלנדר (נולד ב-18 ביוני 1956 בחיפה) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע ומדבב ישראלי

יוסי עיני

יוסי עיני (נולד ב-1970) הוא שחקן ישראלי, זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד משנה של יאגו בהצגה "אותלו", בתיאטרון החאן, בשנת 2007.

יזרעאל (קיבוץ)

יִזְרְעֶאל הוא קיבוץ שיתופי של התק"ם בעמק יזרעאל, למרגלות הגלבוע, ליד עפולה, בתחומי מועצה אזורית הגלבוע.

יעקב שבתאי

יעקב שבתאי (כ"א באדר תרצ"ד, 8 במרץ 1934 - ד' באב תשמ"א 4 באוגוסט 1981) היה סופר עברי, מחזאי, פזמונאי ומתרגם, הנחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית.

כרם נבות

כרם נבות הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים א', פרק כ"א. על פי הסיפור, אחאב מלך ישראל חשק בכרמו של נבות היזרעאלי, ששכן בסמוך לארמון המלך ביזרעאל, והציע לנבות למכור לו אותו. נבות סירב להצעה. כששמעה על כך איזבל, אשתו של אחאב, החליטה לעשות מעשה. היא ארגנה משפט ראווה שבסופו נבות הוצא להורג והתאפשר לאחאב לרשת את הכרם. לאחר המעשה התגלה אליהו הנביא לאחאב, הטיל עליו את האחריות לפשע ובישר לו על עונשו: מותו והכרתת שושלתו. אחאב הפגין חרטה ובעקבותיה נדחתה השמדת שושלתו לימי בנו, אך עונשו הפרטי נותר בעינו, וכעבור שלוש שנים הוא נהרג בקרב נגד ארם על רמות גלעד.

אזכור קצר נוסף של נבות היזרעאלי מופיע בפרשת מרד יהוא, בתיאור הריגתו של יהורם בן אחאב מלך ישראל. על פי הפרשנות המסורתית, אזכור זה מתייחס ישירות למתואר בסיפור כרם נבות, ומהווה את מימושה של נבואת אליהו בימי בנו של אחאב.

במחקר רווחת הדעה, שסיפור כרם נבות איננו אחדותי והוא בנוי משכבות עריכה שונות. חוקרים מדגישים בנוסף את ההבדלים בין סיפור כרם נבות לבין האזכור, שבתיאור הריגתו של יהורם. רובם סבורים, שאף על פי שיש זיקה כלשהי בין הפרשיות, שתיהן מתארות אירועים שונים מעיקרם והן פרי עטם של מחברים שונים. הובעו סברות שונות ביחס לזיקה בין שתי הפרשיות וביחס למהימנותן ההיסטורית.

לא תחמוד

לֹא תַחְמֹד הוא מצוות לא תעשה מהתורה שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו. מצווה זו היא הדיבר האחרון מבין עשרת הדיברות. בנוסף למצוות לא תחמוד, מופיעה בספר דברים מצוות לֹא תִתְאַוֶּה.

לוויתן (סרט, 2014)

לווייתן (ברוסית: Левиафан) הוא סרט קולנוע רוסי, דרמה חברתית עטורת שבחים ופרסים, בבימויו של אנדריי זוויאגינצב ובכיכובם של אלכסיי סרבריאקוב ורומן מדיאנוב. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-2014 וזכה בפרס התסריט הטוב ביותר. הסרט הוקרן לראשונה בממלכה המאוחדת בנובמבר 2014 והוקרן ברוסיה בפברואר 2015 בלמעלה מ-600 בתי קולנוע, כשהוא מכניס מעל 7 מיליון רובל בערב הבכורה הקולנועית. בישראל הוקרן הסרט ברשת בתי הקולנוע לב במקביל לצאתו לאקרנים ברוסיה, ב-5 בפברואר 2015.

הסרט מהווה פרשנות קולנועית לסיפורו של נבות היזרעאלי ולספר איוב ומגולל את קורותיו של האזרח ניקולאי הנופל קורבן לגחמות המדינה ונציגיה. שם הסרט שואב השראתו משם הלווייתן שבספר איוב כשהלוויתן מהווה הקבלה למדינה, שכמוה מאיים על האיש הקטן.

הסרט זכה לשבחים ופרסים רבים. בין השאר זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של לונדון 2014 ובינואר 2015 הפך לסרט הרוסי הראשון אי פעם, שזכה בפרס גלובוס הזהב והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ופרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר אך הפסיד לסרט "אידה" הפולני.

לירון ברנס

לירון ברנס (נולד ב-10 באפריל 1975) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה ומדבב ישראלי.

בוגר הסטודיו למשחק "ניסן נתיב" 2001. זכה במלגת קרן שרת במהלך לימודיו. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים.

עין יזרעאל

עין יזרעאל הוא מעיין העתק תת-קרקעי הנובע לרגלי העיר המקראית יזרעאל, ליד הגלבוע. המעיין נקרא בערבית עין אלמיתה שפירושו המעיין המת. המקום מוזכר בתנ"ך "כעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל". המעיין נמצא בין צומת נבות לבין צומת יזרעאל, סמוך לקיבוץ יזרעאל. נכון לשנת 2019 יש בו מים.

רמות גלעד

רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי. בתקופה הישראלית, התפתחה בסביבתה חקלאות מפותחת, שכללה תבואה, צמחי בושם ורפואה: הצֳרי והמור, ומטעי זית, גפן, תמר ואפרסמון.

שלום הכהן

שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".

תיקון סופרים

תיקון סופרים הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה. חז"ל מנו "תיקוני סופרים" בכמה מקומות בספרותם, ואלו מגיעים לכדי 18 תיקונים.

הראשון להשתמש בביטוי "תיקון סופרים" היה רבי סימון (שהיה אמורא); קודם לכן, התנאים השתמשו בביטוי "כינה הכתוב" ביחס לאותם פסוקים.רוב הפרשנים המסורתיים מייחסים את תיקון הסופרים לכותב המקורי. לעומתם, רוב החוקרים המודרניים מייחסים אותו לעריכה מאוחרת של הקורפוס המקראי. ישנם גם חוקרים הסבורים שחז"ל לא מנו את כל תיקוני הסופרים, ומנסים לזהות נוספים[דרוש מקור]. גם בקרב הפרשנים המסורתיים ישנו מיעוט הסובר שמדובר בתיקונים של ממש (ונראה שדעה זו אף מפורשת במדרש תנחומא).

דוגמאות לתיקוני סופרים ניתן לראות בספר מלכים א', פרק כ"א, כאשר נבות היזרעאלי מואשם בכך שקילל את אלוהים, אך בספר תוקנה המילה ל"לברך" (לשון סגי נהור) מכיוון שלא ראוי ששמו של אלוהים יופיע ליד המילה קלל: "ברך נבות אלוהים ומלך" (ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג). תיקון זה התבצע בשיטתיות בספרות ההלכה ואיסור קללת ה' קרוי בה ברכת ה'.

בספר איוב נמצאים שלושה תיקוני סופרים: וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת. (איוב, ב', ט'). גם כאן מתכוונת אשת איוב למילה "קָלֵּל" ולא למילה "בָּרֵךְ". בפרק ז, פס' כ': "חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ נֹצֵר הָאָדָם: לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא". היה צריך להיות כתוב: "ואהיה עליך למשא" כשהכוונה היא לקב"ה. תיקון נוסף מופיע בפרק לב' פס' ב בדברי אליהוא בן ברכאל. איוב שואל שאלות נגד הקב"ה, ושלושת רעיו מגמגמים בתשובתם ואינם מוצאים תשובה לטענת איוב ובכך מרשיעים את הקב"ה: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו, חָרָה אַפּוֹ: עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה-וַיַּרְשִׁיעוּ, אֶת-אִיּוֹב". היה צריך להיות וירשיעו את ה' אך מפאת כבוד ה' הדבר תוקן ל"וירשיעו את איוב".

המהר"ל מתייחס לביטוי חזל"י זה בספרו תפארת ישראל בפרק ס"ו.

תל יזרעאל

תל יזרעאל הוא תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהתל תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.