מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא. הוא החל את מרד החשמונאים כנגד הממלכה הסלאוקית ושליטה אנטיוכוס הרביעי, והיה אבי השושלת של שליטי ממלכת החשמונאים.

Mattathias

קורות חייו

142.Matthias Appealing to Jewish Refugees
מתתיהו מצית את אש מרד החשמונאים

מתתיהו היה בן יוחנן בן שמעון ממשמרת יהויריב, אחת מעשרים וארבע משמרות כהונה. למתתיהו היו חמישה בנים: יוחנן הגדי, שמעון התרסי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הוופסי.

בזקנתו של מתתיהו, בשנת 167 לפני הספירה גזר השלטון הסלאוקי בימי אנטיוכוס הרביעי להעביר את תושבי יהודה על דתם תוך חילול בית המקדש בירושלים. לפיכך עזב מתתיהו עם בניו את ירושלים ועבר למודיעין. על פי המסופר בספר מקבים א', כאשר הגיעו היוונים למודיעין, בקשו היוונים ממתתיהו שיתן דוגמה לאחיו ויזבח ראשון לאליל. מתתיהו סירב לעשות זאת והצהיר אמונים לתורה ולמצוות. כאשר נגש אחד היהודים לזבוח על הבמה לאליל, קנא מתתיהו לה' והרג את היהודי המתיוון. כמו כן הרג את שליח המלך והרס את הבמה. לאחר מכן, ברחו מתתיהו ובניו להרים ורבים מבני יהודה, המכונים בספר מקבים "קהל חסידים, גיבורי חיל מישראל, כל המתנדב לתורה" מתתיהו ובניו החלו בפעולות גרילה נגד היוונים ובחידוש חיי התורה: הריסת במות שנבנו לעבודה זרה ומילת הילדים שלא נימולו בגלל גזירות אנטיוכוס.

שנה לאחר מכן בשנת 166 לפני הספירה נפטר מתתיהו. לפני מותו ציווה מתתיהו את בניו לשמור את מצוות התורה ולנקום באויבים. את שמעון בנו הוא מינה להיות איש עצה ואת יהודה המקבי להיות שר הצבא - יורשו בהנהגת המרד.

לא לגמרי ברור מה מקור הכינוי "חשמונאי". השם אינו מופיע בספר מקבים. על פי יוסף בן מתתיהו, חשמונאי היה אבי שמעון, סבו של מתתיהו.[1] לפי מסורת חז"ל, מתתיהו עצמו היה מכונה "חשמונַי".[2] יש האומרים שמקורו בשם של עיר שהייתה מדרום לבאר שבע.

בתפילת על הניסים מוזכר ביחס למתתיהו הביטוי כהן גדול: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול". ייתכן שמקור הביטוי הוא בברייתא[3] בה נכתב: "בימי יוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול". מאחר שבמקורות קדומים יותר לא מוזכר שמתתיהו היה כהן גדול, יש מפרשים שחז"ל כינוהו בתואר זה לשם כבוד בלבד[4]. ואפשר שגם היה בגדר של כהן משוח מלחמה. יש מפרשים שהביטוי כהן גדול שבתפילת על הניסים מתייחס אל אביו יוחנן.

פרשנים כמו רש"י ומצודת דוד ראו במתתיהו ובחשמונאים את התגשמות הנבואה של דניאל

וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת, וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה.

"ויתחזק על בסיסו בהר המודעית, מתתיהו בן יוחנן המעביר נוגש יון מעל ישראל וגו' והוא הדר מלכות בישראל כי שר וגבור יהיה הוא וכל זרעו אחריו בני החשמונים" (רש"י שם)
PikiWiki Israel 5411 matityahu grave
קבר המיוחס למתתיהו הכהן בחורבת הגרדי ביער בן שמן

בשנים האחרונות החלה להשתרש מסורת כי קברו של מתתיהו הכהן מצוי בחורבת הגרדי, במקום בו ניצב קבר שייח' ערבאווי, בלב יער אורנים הסמוך לקברי המכבים (סמוך למשלט 219).[5] כיום מיוחס האתר על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו הכהן אך לא נמצאו ראיות לביסוס הטענה.

לקריאה נוספת

  • אלף אישים, חלק א'
  • רומן וילק, "כפיית המילה בימי מתתיהו" סיני קטו תשנ"ה עמ' 182-184

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ו, פסקה א, סעיף 265.
  2. ^ פרוש פרופ' א.ש. הרטום לספר חשמונאים א', פרק ב', פסוק א'.
  3. ^ המובאת בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א'
  4. ^ אהרן היימאן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ג', ערך מתתיהו כהן גדול
  5. ^ בין מתתיהו החשמונאי לשייך המערבי "עיתונט מודיעין"
אלעזר החורני

אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: אלעזר אֲוָרָן, ידוע גם כאלעזר המכבי; ? — 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו ההרואי. על פי מגילת אנטיוכוס, מתתיהו הכהן ראה בו את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' (פרק ח, 23) מסופר שאלעזר קרא לפני החיילים מספר הקודש לפני היציאה לקרב.

הוא נקרא ה"חורני" מכיוון שמקום מגוריו היה בית חורון.[דרוש מקור]

אריסטובולוס הראשון

אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος, ידוע גם בשם יהודה אריסטובולוס; ? - 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים. היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

חנוכה

חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים. ימים אלה הם ימי הודאה, שאותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני, לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן. חנוכה (יחד עם פורים) הוא אחד משני החגים הבולטים ביותר שנוספו למסורת ישראל, על ידי היהדות הרבנית.

חנניה, מישאל ועזריה

חנניה מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים.

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס. הם היו צאצאיו של מתתיהו הכהן, אשר הנהיגו את מרד החשמונאים נגד השלטון הסלאוקי בתקופת הבית השני, ולאחר מכן העמידו כוהנים גדולים, מלכים ושליטים. החשמונאים היו המשפחה השלטת ביהודה מעלייתו של מתתיהו הכהן (167 לפנה"ס) ועד מותו של אחרון מלכי בית חשמונאי, אנטיגונוס השני בשנת 37 לפנה"ס. לאורך מרבית התקופה הזו, תקופה של הרחבת גבולות הממלכה לראשונה מאז מות צדקיהו, אחרון מלכי בית דוד, הייתה יהודה ממלכה עצמאית בה שלט שליט חשמונאי, כמלך או ככהן גדול. לאחר נפילת מלכי בית חשמונאי לא קמה עוד ישות יהודית עצמאית בארץ ישראל, למעט תקופות קצרות בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, וזאת עד להקמת מדינת ישראל במאה ה-20, כאלפיים שנה לאחר נפילת בית חשמונאי. החשמונאים הוכחדו עד האחרון שבהם בידי הורדוס, וצאצאיו של הורדוס ממרים החשמונאית אינם נחשבים עוד לבני בית חשמונאי כי אם לבני בית הורדוס.

חשמונאים (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

יהודה (חבל ארץ)

חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד. האזור מאוכלס ביהודים ובערבים.

על פי המקרא, נחלת שבט יהודה התפתחה לממלכת יהודה, שכללה גם את שבט בנימין ואת נחלתם. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין (קו יריחו-בית אל-בית חורון), לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.

מבחינה טופוגרפית, נהוג להעביר את קו הגבול בין יהודה לבין השומרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ') ונחל שילה.[דרוש מקור] מצפון לקו זה, האזור נמוך יותר ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של ארץ ישראל. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות ליישוב רחלים.

יוחנן

האם התכוונתם ל...

יוחנן הורקנוס הראשון

יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית Ιωάννης Υρκανός;‏ 164 לפנה"ס בערך - 104 לפנה"ס) היה נשיא יהודה וכהן גדול בשנים 134 לפנה"ס עד 104 לפנה"ס.

יונתן הוופסי

יונתן הוופסי (או יונתן אַפְּפוּס לפי ספר החשמונאים וגם יונתן החפי לפי ספר קדמוניות היהודים) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים. יונתן היה מנהיג החשמונאים אחרי יהודה המכבי במשך 18 שנים, כהן גדול, ונציב יהודה מטעם הממלכה הסלאוקית. בשל כישוריו הצבאיים והמדיניים והנסיבות, החשמונאים בהנהגתו הפכו ממורדים נרדפים, לגורם מדיני שהוכר על ידי הממלכה הסלאוקית.

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה לאורכה של תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות העתיקות יותר, התאריכים משוערים בלבד)

לתיאור מפורט של ההיסטוריה, התקופות והאירועים ראה בהיסטוריה של ארץ ישראל.

מטבעות החשמונאים

מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.

נמצאו רק מטבעות ברונזה (ככל הנראה עקב עונייה של הממלכה) בערכים שונים. הקטנים ביותר מביניהם הם מטבעות בערכים של פרוטה וחצי פרוטה. לסכומים גדולים שימשו אותם מטבעות הכסף הסלווקיים, ולאחר מכן השקלים הצוריים. בשני דינרי כסף רומיים נמצא גם כן קשר לחשמונאים; על אחד מהם כתובה הכתובת BACCIVS IVDAEAS, שמשמעותה המדויקת היא ככל הנראה "בַּגִּיוּס היהודי". שניהם מראים אדם (הנחשב ליהודה אריסטובולוס) הקד לפני גמל, עם ענף דקל בידו.

מאפיין ייחודי במטבעות החשמונאים (ובמטבעות היהודיים בתקופות שלאחריהם) הוא שהכיתוב נעשה בכתב עברי עתיק ולא באותיות האשוריות המרובעות, שבהן כבר השתמשו מאות שנים קודם.

מאפיין ייחודי נוסף במטבעות החשמונאים הוא, שהם אינם נושאים בצידן כל דמות או פרצוף, דבר העלול לפגוע ברגשות היהודים, שעבורם הם נטבעו. זאת בניגוד לעולם ההלניסטי שמסביב, שבו נטבע דיוקן השליט על פני המטבע, כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכך גם לרוב דמות אל על גב המטבע.

הכתובות העבריות שנמצאו על גבי מטבעות החשמונאים הן:

"יהוחנן כהן גדול חבר היהודים"

'"יהוחנן כהן גדול ראש חבר היהודים"

'"יהונתן כהן גדול היהודים"

"יהונתן המלך"

"יהודה כהן גדול חבר היהודים"

"מלכה אלכסנדרוס"

"מתתיהו כהן גדול החברים היהודים"

"מתתיהו הכהן"

"מתתיה"

מתתיהו

האם התכוונתם ל...

מתתיהו החשמונאי (פסל)

"מתתיהו החשמונאי" הוא פסל מאת הפסל היהודי בוריס שץ.

שץ יצר את הפסל בשנת 1894, בעת שהותו בפריז. הפסל מציג את המנהיג הלאומי היהודי מתתיהו הכהן, כשהוא אוחז בחרב ודורך ברגלו על גופת חייל יווני. אופן הצגה זה קשור אל תמה אידאולוגית של "ניצחון הטוב על הרע", כפי שהוא מתבטא למשל בעיצוב דמותו של פרסאוס בפיסול של המאה ה-15. מיקומו של הפסל אינו ידוע כיום.

באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות מצויה גרסה של ראש הפסל בלבד, יצוק גבס צבוע, המתוארכת אף היא לשנת 1894. ייתכן כי שימשה מתווה הכנה לפסל.

ספר מקבים א

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

שני ספרי המקבים, ספר מקבים א' וספר מקבים ב' נכתבו סמוך לתקופת מרד החשמונאים. נראה שמקבים א' נכתב בעברית בארץ ישראל, על ידי מחבר שהכיר היטב את המקומות שעליהם כתב. לעומת זאת, ספר מקבים ב' הוא ספר שנכתב כנראה בפזורה היהודית מחוץ לארץ ישראל, כנראה במצרים בשפה היוונית. יוסף בן מתתיהו מעיד, שבימי הבית הייתה בידי העם "מגילה של חשמונאים", שבה היו קוראים על מלחמותיהם של החשמונאים ועל ניצחונם ההיסטורי במאבק מול היוונים.

המקור העברי של הספר אבד ושרד רק התרגום ליוונית. הספר מהווה מקור היסטורי חשוב ביותר להכרת התקופה. בספר 16 פרקים.

קרב משלט 219

קרב משלט 219 היה קרב במלחמת העצמאות שהתרחש בתקופת ההפוגה השנייה בין כוחות הלגיון הירדני ולוחמים מקומיים ובין חיילים מחטיבת קרייתי, ב-24 בספטמבר 1948.

משלט 219 נמצא ליד כביש 443 של היום, ביער בן שמן בסביבת חורבת הגרדי (קבר שייח' ערבאווי, המזוהה כיום על ידי חרדים כקברו של מתתיהו הכהן) וקברות המכבים, וממערב לכפר הפלסטיני מידיא. המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דני וחיילים מפלוגה א' של גדוד 142 קרייתי הוצבו לשמירה על המקום.

עם שחר 24 בספטמבר 1948 נפתחה אש תותחים ומקלעים על משלט 219. תוך זמן קצר החלה הסתערות על המשלט והחלה נסיגה בלתי מאורגנת לעורף. רק בשעות הצהרים הגיעה תגבורת של חטיבת קרייתי וכבשה את המשלט. במקום נמצאו גופות הלוחמים שחוללו על ידי תושבי מידיא. בקרב נהרגו 23 לוחמים. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום).הדעות חלוקות לגבי הסיבות לנפילת המשלט. הגרסה הרשמית טוענת כי מצב הביצורים היה גרוע. העמדות נבנו לגובה ולא לעומק ולא הוסוו. לא נסללו דרכי גישה ונסיגה, לא הוטמן מיקוש הגנה ולא נחפרו תעלות קשר. למרות מצב הכוננות הוצאה פלוגת התגבורת לחופשה קצרה, עובדה שהייתה לה חשיבות רבה לגבי תוצאות הקרב. כמו כן נמתחה ביקורת[דרוש מקור] על אופן הלחימה של הפלוגה, ואף נטען כי החיילים ישנו בעמדותיהם.

עם זאת, כבר בטקס האזכרה הראשון לחללי הקרב עלה נציג רשמי והתנצל בפני המשפחות ללא הסבר לדבריו. ההיסטוריון אריה יצחקי טוען כי קריאות הלוחמים במקום לקבלת תגבורת לא נענו עקב סכסוך בדרגים הגבוהים של הפיקוד. כמו כן, טענת הגרסה הרשמית לגבי השינה בעמדות איננה הגיונית מאחר שהקרב נפתח בהרעשה ארטילרית, שגרמה לחיילים להתבצר בעמדות וללא ספק לא אפשרה להם להירדם. תעלות הקשר נמצאות במקום עד היום ואי אפשר לטעון שלא נחפרו.

כיום קיימת במקום אנדרטה לזכר הנופלים, הסובלת מדי פעם מהשחתה של מקומיים. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 2012 נותצה האנדרטה לרסיסים. מצבה נוספת ובה שמות הנופלים מצויה בבית הכנסת של היישוב הסמוך מבוא מודיעים.

שמעון התרסי

שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי לפי ספר החשמונאים וגם שמעון התטי לפי יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים; ? - 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס. הוא היה בן לשושלת החשמונאים, בנו השני של מתתיהו הכהן.

חנוכה
מצוות החג קריאת ההללהדלקת נרות חנוכהפרסום הנס Hanukkah (15471646504)
נרות חנוכה חנוכייההדלקה עושה מצווהכבתה אין זקוק לה
היסטוריה של חנוכה
מאורעות חנוכה נס פך השמןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםקרבות המכביםמעטים מול רבים (חנוכה)קושיית הבית יוסףאלעזר הזקן • מתתיהו הכהן • יהודה המכביחנה ושבעת בניה
היסטוריוגרפיה ספר מקבים א'ספר מקבים ב'ספר מקבים ג'מגילת אנטיוכוס
תפילות ופיוטים על הנסיםהנרות הללומעוז צוריה הצל יונהאבני יקרשני זיתיםמזמור שיר חנוכת הביתאכלו משמנים
מנהגי החג לביבהסופגנייהסביבוןדמי חנוכה
שירי חנוכה סביבון סוב סוב סובנר ליכד קטןימי החנוכהבאנו חושך לגרשלכבוד החנוכהמי ימללמעשה בלביבותאנו נושאים לפידיםהבה נרימהThe Chanukah Song • הנשמה לך 9: להודות ולהלל
שונות זאת חנוכהטקס חנוכה בבית הלבןשמן זיתחנוכייה ציבוריתזה היה בחנוכהבולי חנוכה
חגי ישראל ומועדיו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.