מתיבתא (פירוש)

מתיבתא היא הפירוש הארמי למושג ישיבה. המתיבתא היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. זהו המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

Metivta.jpeg
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים

מהדורת מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא מהמהדורה המחודשת עוז והדר, כלולים במהדורה זו עמודים נוספים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש רש"י ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד.

הוצאה לאור

הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת ה'תשס"ה (2005) והכרכים הבאים יצאו לאור בהתאם לסדר לימוד הדף היומי. פרויקט הוצאת 135 כרכי המהדורה על כל מסכתות הש"ס, עירב מאות עובדים והיה הגדול בסוגו במכונים התורניים בעולם.[דרוש מקור] יוזם הרעיון והמנצח על מלאכת העריכה הוא הרב מנחם מנדל פומרנץ, ראש בית המדרש היכלי תורה בבית שמש. כאשר בראשות המיזם עמד הרב יהושע לייפר נשיא עוז והדר.

בשנת 2013 הושלם הפרויקט בהוצאת הכרך ה-135 והאחרון. עם זאת יצאו לאחר מכן מהדורות חדשות של החלק הראשון של הכרכים, עם חומרים נוספים.

המהדורה

המדורים הנכללים במהדורה מבוארת זו:

  • ביאורי הגמרא: במדור זה משולבים דברי הגמרא עם ביאור קל תוך שזירת מהלך הסוגיה בלשון הגמרא. אופיו של מדור זה דורש עיון קרוב ככל הניתן ללימוד הגמרא, לפיכך מורכבים עמודי הביאורים בסמיכות ממשית לעמודי הגמרא, עמוד כנגד עמוד.
  • ביאורי רש"י: כתוספת למדור 'ביאורי הגמרא', הערוך ובנוי על יסוד דברי רש"י, מדור זה עוסק בביאור דברי רש"י, ובלימוד שיטתו כאן ובסוגיות מקבילות בש"ס.
  • ביאורי התוספות: מדור זה שוזר ומשבץ ביאור לדברי התוספות בתוך לשונם.
  • ילקוט ביאורים: בו מובאים בהרחבה שיטות ראשונים ואחרונים, בביאור מהלכי הגמרא, ויישוב קושיות בסוגיא.
  • אוצר עיונים: הוא אוצר של נושאים יסודיים ומהותיים, הנבנים כערכים אנציקלופדיים, בהבאת יסודות וגדרים, צדדים וחילוקים, תוך הרחבת היריעה מסוגיות הש"ס במסכתות השונות ומדברי ראשונים ואחרונים.
  • אליבא דהלכתא: לימוד מסקנות הלכתיות העולות מהסוגיה הנלמדת.
  • פניני הלכה: מדור הלכתי בדמות דיון אקטואלי הנוגע לעניינים הנדונים בדף, תוך ליבון הנושאים מספרי שו"ת ופסיקה של ראשונים ואחרונים.
  • תמצית הדף: בסיום כל סוגיה ניתנים כלי עזר לסיכומי עיקריה, לברור את העיקר ולייחד את המסקנות.
  • כפתור ופרח: במדור זה מכונסים מאות פנינים ומאמרים, המלוקטים ברובם המכריע מספרים שאינם ערוכים לפי סדר הש"ס.
  • ההוד וההדר: במסכתות עירובין, סוכה ויבמות נוסף למהדורה מדור זה הכולל עשרות עמודי צבע, המכילים מאות תמונות וציורים המיועדים להמחשת העניינים הנדונים.

תפוצה

הפרויקט שנועד בעיקרו לשרת את לומדי הדף היומי, כמו גם ספריות תורניות ותלמידי הישיבות הנדרשים למסכת עיונית ספציפית, מופץ בכמה מהדורות ופורמטים. לצד הפורמט הגדול והכבד, יצאה המהדורה גם בפורמט מוקטן בכריכה רכה וקלה לנשיאה, מהדורה זו מיועדת בעיקר ללומדים בדרכים, והיא מופצת למנויים בכל רחבי העולם. כאשר על פי פרסומי המכון, מדובר ברבבות מנויים.

לצורך קידום המהדורה, נטל מכון עוז והדר חסות מרכזית על מעמדי חגיגות סיום הש"ס המרכזיות של המחזור ה-13 בכל רחבי הארץ, והעמיד במרכז השמחה את השלמת המהדורה.

מיזמי המשך

בסיום הוצאת המהדורה הראשונה, המשיך המכון לשקוד על ליטוש ועריכה מחודשת בעיקר במסכתות הראשונות, על סמך הערות שהתקבלו והניסיון הרב שהצטבר במהלך שנות העבודה. התוצאה מודפסת במהדורה מחודשת.

הרעיון של מהדורת מתיבתא לתלמוד הבבלי, הועתק בידי ראשי עוז והדר לספרים ומיזמים נוספים. כך יצאו לאור גם סידורי תפילה, זמירות שבת, הגדה של פסח, יוצרות ומוספין ועוד, תחת המותג מתיבתא, כאשר גם בהם נמצאים כל המדורים המאפיינים.

בנוסף מתוכנן לצאת פירוש מתיבתא גם לספרי יסוד נוספים כמו הרמב"ם, התלמוד הירושלמי וספר הזוהר.

שולחן ערוך מבואר

שולחן ערוך מתיבתא יורה דעה
שולחן ערוך מתיבתא חלק יורה דעה

בסמוך למועד סיום מפעל ההדרת התלמוד הוחל בהוצאה לאור, במתכונת דומה, של השולחן ערוך המבואר מתיבתא מהדורת פרידמן. המיזם מתוכנן לכ-150 כרכים, ועד כה יצאו לאור 2 כרכים על יורה דעה הלכות נדה. המדורים הנכללים במהדורת מתיבתא, לצד עריכה מחודשת של כל הטקסטים הרגילים שהופיעו במהדורת למברג, הם:

  • ביאור משולב על דברי השולחן ערוך והרמ"א.
  • ביאור משולב על הט"ז, הש"ך והחוות דעת.
  • בירורי הלכה אוצר רחב היקף של פירושי האחרונים על השולחן ערוך ונושאי כליו.
  • תמצית ההלכה מדורי סיכום של הדינים העולים ממפרשי השולחן ערוך ודינים נוספים המופיעים בספרי הפוסקים האחרונים.

בראש הכרך נדפס גם ספר ארבעה טורים עם מפרשיו, בתוספת ציונים והערות מיוחדים למהדורה זו.

בסוף הכרך נדפסו מפרשים נוספים, דוגמת שולחן ערוך הרב, כרתי ופלתי ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ישיבה

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

במשך הדורות השתמשו בכינוי "ישיבה" לתיאור כל בית מדרש שבו ישבו יהודים ועסקו בקביעות בתורה, בדרך כלל בדגש על בתי מדרש בהם הועברו שיעורי תורה בידי רבנים לתלמידיהם. מן המאה ה-19, עם הקמת ישיבת וולוז'ין שכונתה "אם הישיבות", נקבע מודל הישיבה המודרנית שעבר בהמשך שיפורים ושינויים כמו חלוקת השיעורים לשכבות מבוססות קבוצות גיל או מבוססות רמת ידע כפי שהונהג לראשונה בישיבת טלז. חלוקות נוספות לישיבה קטנה וישיבה גדולה התפתחו רק במאה ה-20.

עוז והדר

עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית. נשיא המכון הוא הרב יהושע לייפר ממונסי שבארצות הברית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.